"יום זכרון תרועה" או רק "זכרון תרועה"?

הרה"ג יחיאל גולדהבר במאמרו לראש השנה תש"ע: "נוסח 'זכרון תרועה' בראש השנה שחל בשבת", מאריך לתאר את שתי הנוסחאות העיקריות בתפילת ראש השנה שחל בשבת. בנוסח הבבלי המקורי אין חילוק בנוסח, ובין בשבת ובין בחול אמרו "זכרון תרועה", כך כתוב בסידורי רע"ג, רס"ג, רמב"ם ועוד. וכן הוא נוסח אשכנז העתיק. את השינוי בנוסח בין שבת לחול מצאנו לראשונה במסכת סופרים (שצוין לעיל) ומאוחר יותר אצל רבינו אליעזר מביהם, תלמידו הגדול של ר"ת, כפי שנמסר בספר 'ערוגת הבשם' (ח"ג עמ' 465): "ואין לומר בשבת יום תרועה יהיה לכם, כי אין תוקעין בשבת". התפנית החלה באשכנז, ועם הזמן התפשטה לפולין ואח"כ אצל עדות המזרח. אמנם כבר הטור (שם [ס"ז]) מביא נוסח זה. וכך כתוב בשו"ע שם (ס"ז): "אם חל בחול אומר יום תרועה מקרא קודש, ואם חל בשבת אומר זכרון תרועה".
והרי"ג במאמרו הנ"ל בא בסערה וקובע בתחילת מאמרו: "נווכח לדעת, ששינוי זה גרם לבלבול הדעת ונוסחאות שונים ומשונים במחזורים לסוגיהם, עד שכיום השתלשל הנוסח ל'יום זכרון תרועה' שאין לו מקור ויסוד!" בהמשך מאמרו תחת הכותרת: "הנוסח המשובש בימינו 'יום זכרון תרועה'" הוא מפרט שהכוונה כאן לנוסחת ה'פרי מגדים'! ואלו דבריו: "כנראה שבשל הקושי לציין במחזורים את הנוסח [ו]את ההבדל בין שבת לחול, מתוך מגמה לחסוך במקום, ומשום שכל מדפיס ציין את ההוראות בסגנון שונה, לא הבינו רבים מה יש לומר בשבת, וברבות הימים נגרם שיבוש חמור, ומלת 'יום' נשתרבבה ונגררה אחר 'זכרון תרועה', דבר שאין לו כל יסוד, ובאופן לקוי זה ניסח הפרי מגדים בקונטרס 'נועם מגדים' (מונקאטש תר"ע, דף כ[ג] ע"א). על טעות זה כבר הצביע רבי דוד צבי הופמן ראש בית המדרש לרבנים בברלין) הובא בשמו ע"י ר' אברהם ברלינר, כתבים נבחרים, ירושלים תשכ"ט, א, עמ' 129)... ולמעשה כבר הכריע מפוסקי דורינו, רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל (שו"ת אבן ישראל, ז, סו"ס לה), שאין לומר 'יום' בשבת". ראה עוד מש"כ הר"ד יצחקי בהוספות ל'לוח ארש' מהדורתו (עמ' תפד אות קט) ובכרך המבוא והמלואים לסידור רבי שבתי סופר (עמ' רמח הערה לעמ' 636).
ותמה תמה אקרא איך מעיז אברך ת"ח ויר"ש לכתוב כן על נוסחתו של הגאון ה'פרי מגדים'. הרי"ג בעצמו מציין שהקונטרס 'נועם מגדים' "מוקדש לבירור נוסחי התפילה", ואכן בספריו אנו רואים שה'פרי מגדים' דייק בנוסחאות התפילה וא"א לומר שזה מהדברים דלא רמיא עליה דאינש ולאו אדעתיה – שהרי בכל ספריו הוא עוסק גם בבירור הנוסחאות, ולא עוד אלא שבקטע זה גופא הוא מעתיק את נוסחת קידוש של ראש השנה "מפני שלא הדפיסו בכל הסדורים נוסח הקידוש" , וממשיך לדייק במלים השונות שבו. שוב מציין הרי"ג: "גם בספרו פרי מגדים (אשל אברהם תקפב ד) הקדיש סעיף שלם לדקדוק בנוסח התפילה של ר"ה, וכתב במפורש 'יום זכרון תרועה'", וכי אחרי כל זאת אפשר לקבוע בקלות בלי הכרח שזה "נוסח לקוי ומשובש"!? לכל היותר היה מן הראוי לציין שכיון שלא נאמר בשו"ע בפירוש שלא לומר "יום" – על כן נתפשט בדורות האחרונים נוסח שבו אומרים גם "יום" וגם "זכרון תרועה", ונוסח זה קיבל אישור וגושפנקא מרבינו ה'פרי מגדים' – והרי הנוסחאות מתחדשות בכל דור, ובפרט בענין זה שעצם השינוי לומר בשבת אחרת מאשר יום חול אינו "מקורי" אלא שינוי שנתחדש ע"י תלמיד ר"ת. וכי נקבל את דברי הרד"צ הופמן ור"א ברלינר נגד דברי ה'פרי מגדים'?!

הקישו באוצר החכמה יום זכרון תרועה ברצף.
 עיון בתוצאות יאלף מכמה בחינות.
 ובעיקר יסביר את ההתלהמות של חלק מהכותבים כאן על המסקנא הפשוטה לפיה יום זכרון הוא שיבוש מצער (אחר שאינו לשון התורה). וירפה ידי מי החושב שיש מקום לשכנוע.
[בליל ר"ה נקלעתי לאונסי  למנין נוסח אשכנז. לאחר שהחזן סלסל בקולו בקידוש -  הנאמר למנהגם אחר התפילה -  יום זכרון תרועה, ניגשתי אליו, הודיתי לו על תפילתו הנעימה והעמדתי אותו על טעותו, הוא השיבני שיברר אצל יודעי דבר. למחרת בלילה בענוותנותו ניגש אלי ואמר ששאל למומחים בנוסח אשכנז (כמדומני שהזכיר שמו של רב"ש המבורגר) והלה השיבוהו שאכן טעות בידו]

חכם אחד העיר שמה התכלית להתווכח על זה, שהרי רק בעוד 11 שנים זה יקרה עוד הפעם שר"ה נופל בשבת!