שלושים יום קודם..

ידועים ומוכרים הם דברי חז"ל שלשים יום קודם יצירת הוולד וכו'..

לכן במבט ראשון סיפר השידוכים הוא דבר משולל היגיון ובו אין לנו את זכות הבחירה ואפי' הכי כבר מובא בגמ' שאם מתפללים

גם את זה אפשר לשנות..

רבתינו הראשונים כבר אמרו על דבר זה שאין זה אלא בזיווג ראשון אך לא כך הם פני הדברים בזיווג שני ששם לאדם זכות הבחירה גם בזה ואין על זה את ההתערבות המאסיבית מצד אלוקים..
והאר"י ז"ל אומר שבודרינו כיוון שכולנו בגלגול בעולם הזה ממילא כולנו נחשבים זיווג שני..

אם כן גדולה וחשובה האחריות המוטלת על כתפינו במצב עדין זה של שידוכים במציאת בת/ן הזוג 
ואל לנו לקום ולומר טוב ממילא כבר הוכרז עלינו מי יהיה לצידנו למשך שארית החיים..

בהתקרב יום הכיפורים השכילו על ליבכם להתפלל חזק שהשם יעזור לנו בבחירת בן זוגינו שיפתח לנו את העיניים שלא נכשל ושלא נחשוב שאין לנו חלק גדול במצבינו..

יפה.

אהמ.. זה לא 40 יום?

הדור הצעיר צודק, האריז"ל באמת אומר כך, אין היום זיווג ראשון.

הדורהצעיר יקר,

כבר קדמך זה

גם לפי המאירי (מסכת סוטה דף ב') השידוכים של ימינו הם בזיווג שני, אבל לא בגלל הסברו של האריז"ל ולא בגלל ענינים שבנסתר , אלא מתוך הסבר אחר של המושג זיווג ראשון וזיווג שני :
 לדעת המאירי זיווג ראשון הוא שידוך שנעשה בגיל צעיר מאד, סמוך לגיל בר/בת מצוה שאז אין עדיין כל כך שכר ועונש, ולכן הוא נעשה על פי מה שנקבע ארבעים יום קודם יצירת הולד,  אבל כשמתחתנים בגיל בו ראויים כבר לשכר ועונש, הרי זה זיווג שני והוא לפי מעשיו של האדם.

עץ השדה, תודה על המאירי המעניין,
אבל כשנחשוב לעומק נראה לי שדבריו תואמים את דברי האריז"ל
כי בימים הקדמונים שבהם היו נשמות חדשות השידוכים היו בין "נשמות", ולכן הקב"ה סידר את העולם באופן כזה שהשידוכים יצאו בגיל מוקדם, משום שאין סיבה לעכב,
אבל בימינו שכולנו זיווג שני והכל לפי המעשים, השידוכים הם בין "אנשים" סידר הקב"ה את העולם באופן כזה שהשידוכים יקרו אחרי שמעשי האדם יהיו פחות או יותר מבוררים  ומזווגים לו לפי מעשיו.
ואולי זו הסיבה שבדור המבולבל שלנו הגיל מתאחר עוד יותר ודוק