אשכול השאלות על הליטאיות

עין השכל
יש סבה נוספת לכך. החינוך שניתן ע"י הליטאים בדורות הקודמים היה אליטיסטי, כיום הוא המוני ובחינוך המוני פונים למכנה המשותף לכל.

עין השכל { נ.ב. לשון מעיין, מקור מים חיים - או עין, סרסורו של חטא ? } 
איני חושב שאת אמונת החכמים ה'יוקדת' נטלו הליטאים מן החסידים. וכמו גם הקוויטלאך למיניהם  אינם פועל יוצא מהיטמעות הליטאים המקוריים כמו שכתבת.   
כל זה אינו אלא פועל יוצא מהמצב הגרוע שבו נכנסנו שלא באשמתנו אמנם לתהליך מילכוד עצמי בתוך עולם פרוץ. כי כידוע לכל בר בי רב - גם בליטא בזמנו אם וכאשר ב'שטעטעל', בעיירה המצומצמת היה פותח האפיקורס שבחבורה חנותו בשבת וכדו' חרמות ונידויים היו עטים עליו, למרות שלכאורה שמרנות כגון זו מקומה יאה לה בין כותלי החסידות. 
כוונתי שהשמרנות מקומה בחברה דתית רק ע"י גדולי ישראל - ואין לו לפרט יכולת להכריע בנושאי צניעות וכדומה. ולכך בדור כמו דורנו 'גדולים' אינו מושג של 'פסק נטו' יותר. כי עם הכל כלול וממילא נוצר 'מצב אבסורדי' כדבריך של כל עניין הקוויטלעך על גווניו, שהרי אם באיזה אוטובוס ליסוע יאמרו - לא יגיד כבודו איך לקרוא לבת ??? וכן הלאה וכן הלאה. 

לעיל שאלתי אודות מסורת האבות בציבור הליטאי, ואיני תוהה על הראשונות ומתחרט עליהם, אך השאלה כעת מתרחבת: מניין קיבלו 'הגדולים' ראשי הישבות והרבנים הליטאים את 'התורה' של קריאת קוויטלאך? אצל החסידים יש, כידוע, הרבה מנהגים בכתיבת הפתקא, והרביים קיבלו במסורת את חכמת הקריאה בה.

קשה להאמין שהעניין נעשה כהצגה גריידא.

אין שום רב ליטאי שכותב 'קוויטלעך' יש רב שעושה פירסום לועד הרבנים

יש לחקור האם לבקשה הנשלחת ע"י דואר אלקטרוני ונקראת בעזרת ספק כשר, יש חלות של קוויטל.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 01/10/2009 8:00:16

[זאת ועוד שהרי אם בספק ליטאי בדיני "חלות" עסקינן,
האם תרנגול שנעשה בו כבר שימוש לכפרות ע"י ועד הרבנים לענייני וכו', יכול לבא לידי שימוש כפרות ע"י ועד רבנים אחר?]

בעוד שפעם ל"מתנגדים" היה רצון משלהם והשקפות עצמאיות משלהם,
היום לא רק שהמושג הז הפך לפאסה [כמו גם "חסידות"], אלא גם אלו שכביכול מתנגדים, אין להם מושג וחצי מושג על מה ועל למה,
הם פשוט  תינוקות שנשבו

מסתבר כי משלחת הרבנים הליטאים לקברו של הגר"א מטרתה הייתה אחרת לחלוטין!
לומר לגר"א באופן רשמי שאדמו"ר הזקן ניצח..

אני ממליץ לקרוא את ספרו של הרב דב כהן זצ"ל בספר "וילכו שניהם יחדיו" על הליטאיות של פעם. אמנם בארץ ישראל, אבל היישר מליטא הסלובודקאית.

ישיבה שבה כולם  מגולחים, חוץ מבנו של ר' ברוך בער, שאביו ציווה עליו לגדל זקן שלא יושפע מ"החלוצים"...

לבעל בעמיו ולאישראלי.

אני לא דן בסיבות (הסוציולוגיות חברתיות וכיו"ב) שהביאו למצב הזה. אני דן באבסורד של המצב הנוכחי. כמה ספרים ומאמרים ומחאות של גדולי המתנגדים היו מראשית החסידות ועד לדור האחרון נגד המושג של צדיק 'פועל ישועות'. נגד זה שהולכים לבקש ישועות מהצדיק ולא ישר לקב"ה. נגד כל 'גינוני המלכות' סביב הצדיקים הגדולים. והנה בנושא הזה (שהוא נושא אחד בלבד משלל נושאים שבהם הליטאים 'מחקים' היום את החסידים) האבסורד (ואינני מעז להשתמש במילה 'צביעות') זועק לשמיים. הקוויטלאך וגינוני המלכות ו'האמונה בגדול' הופכים ללעג וקלס את אחד מיסודות ה'ליטאיות'. האבסורד גדול שבעתיים בדרך המגושמת, ללא 'החן החסידי' שבה נעשים כל החיקויים. אבל זה כבר נושא בפני עצמו.

עין
אני מסכים אתך, רק שאני טוען שהטיעון שלי נותן הסבר אפשרי לאבסורד.

אש"צ
ייש"כ.
לאילו נורמות אתה מתכוון. מקובלני מיודעי דבר שהשבת בווילנא לא הראתה מי יודע מה.

אש"צ
אני לא בטוח שאלו היו הנורמות. בני הישיבות היו חשופים לא מעט להשכלה כללית, ונעשו מאמצים מרובים לא לספור את אלו שאינם שייכים למסגרת, עם אימוץ חלק ממנהגיהם, כגון הלבוש.