"המחשבות, שאני חושב עליכם."

צהריים.

רוח נעימה משלחת אותותיה .

וילון מתנפנף.

אולי גם הלב,בפנים.

ערב כיפור.

קרני שמש צהבהבות פרסו כנפיהן ברחוב השקט .

פולשות,לא פולשות,

אליה,

לחדרה,

לליבה.

לתוכה.

רעד אחז בה.

-"כי אני יודע,

המחשבות,

שאני חושב עליכם.."

הצטמררה.

עוד קט,

עוד רגע.

עוד רגע ייחתם,

יקבע,

אם השנה היא תעמוד שם,

מחויכת,

לבנה.

מבטה מושפל אלי קרקע.

כולה רועדת.

מנגבת מעיניה דמעה בלתי נראית שעדיין לא הספיקה לפרוץ לגבולות העולם החופשי.

מבטה הצפין אלי רקיע,

כשואל,

רוצה לדעת,

משתוקק,

צמא,

כמה.

ליבה רוטט.

-"מחשבות לשלום,

ולא לרעה."

הלוואי, ה' הלוואי!

רוצה כבר לעמוד שם.

רוצה כבר לראות אותו בא אלי,

מכסה אותי בהינומה.

מביט בי,מחייך,

אולי רועד כמוני.

-"לתת לכם,אחרית ותקווה."

אחרית.

תקווה.

כמה שהמילים הללו משמעותיות בשבילה.

תקווה.

היא קיימת שם בשבילה בכלל?

כי גם שנה שעברה,

ובזו שלפניה,

היא עמדה שם,

בקרן בית הכנסת,

וזעקה אליו,בלחש.

כן,

רק הסידור שלה היה עד דומם למתרחש.

כבר בת 23 תיכף.

ואפילו לא פעם.

אפילו לא פגישה אחת.

-"אחרית."

יש לה אחרית בכלל?

יש לה???

-"כי אני יודע."

אני יודע.

כן.

רק הוא ואני יודעים.

הוא שומע אותי בוכה,קוראת לו.

מסתגרת בתוך עצמי,נעלמת.

לא מגלה.

מחייכת לכולם תמיד.

שלא ידברו.

למי אני אגלה?

לחברה הכי טובה,היחידה שנפתחתי אליה ועכשיו היא כבר איתו?

עם בעלה?

למי?

לשאר המורות בצוות,שחלקן גדולות ממני,נשואות בשמחה,

או לאלו,שרק עכשיו גמרו ו'?.

למי.?

-"המחשבות".

מחשבות.

דיבורים.

צעקות.

צרחות.

בשקט.

בשקט גמור.

הכול בפנים.

צועקת בפנים.

-"שאני חושב עליכם."

ה',

מה חשבת עלי?

אתה תעמיד אותי השנה מתחת לחופה?

אני אהיה שם?

ולא בתור קרובת משפחה,

לא בתור חברה,או קרובה,

בתור הכלה.

-"אהה,נאום ה'".

ה'.

מה נאמת עלי השנה?

מה הכרזת?

על מה תחתום תיכף?

על עוד שנה מיוסרת מלאת תקוות קטנות שיתנפצו?

על עוד שנה מלאת אכזבות?

על עוד סירובים לשמוע עלי?

על עוד 'לא' מהוסס של שדכנית עלומת שם שניסתה,אך טמנה ידה בצלחת כמו כולם לפניה?

על עוד התרסקות של הלב שלי באמצע שומקום כשמישהי תשאל-"מה איתך?יש חדש?"

על עוד מליון חבילות טישו שתתרוקנה בלילה, ודמעות שתרטבנה את האמ.פי שלי?

על מה??

-"מחשבות לשלום,

ולא לרעה."

לשלום.

לשלום.

ולא לרעה.

 לשלום?!

לא לרעה?!

לא?

 יהיה טוב?

להאמין לזה?

בזה?

לרצות?

אפילו שאין כבר כוח?!

אין כבר כוח להחזיק באמונה הזו כ"כ חזק?!

-"לתת לכם אחרית ותקווה."

אתה תיתן לי,ה'?

תיתן לי אחרית ותקווה מהרחמים האין סופיים שלך?

תפזר עלי?

אולי אני אעצום את העיניים וארגיש בזה.

בתקווה.

באחרית.

-"לשלום,לשלום.."

ה',

זה אתה ?

זה אתה שחושב עלי?

זה אתה שיודע את המחשבות הכי עמוקות שלי?

את אלו שבחיים לא העזתי לספר?

אני יודעת שחטאתי,ה'.

שלא שמעתי,שהמרתי,שמרדתי,

שזלזלתי,ה'.

אבל אנא,

אנא ה',

תיתן לי,

תיתן לי לעמוד שם.

בבקשה.

ה',

מתחננת.

-"לתת לכם..תקווה."

תקווה.

אחח

תקווה.

אני מחכה לך.

מוכנה מתמיד.