| נשלח ב-1/10/2009 13:17 |
 |
| |
לא רוצים להתחתן?!
עלו בליבי מחשבות אודות רווקות מאוחרת וחשבתי לפתוח אשכול לדיון.
בזמנו פתחתי אשכול שתולה את הרווקות בחוסר יכולת להחליט (כאן)
אך בינתיים...התחדשו לי כמה מחשבות. זו דעתי בלבד:
נראה כאילו תקופת הרווקות מתחלקת לשלוש (באופן תקני תוך התעלמות מגורמים חיצוניים...):
א. ב"טרום שידוכין" מתחיל להתגבש ולהתלהט הרצון להתחתן, ב. בתחילת שידוכין
הרצון הזה מגיע לשיאו (עם סוג של אופוריה על החיים הוורודים שאח"כ) ונמשך
זמן מה (מי יותר ומי פחות), ג. ואח"כ מגיעה תקופת ה"מעוכבי שידוכין"
שמתבטאת בעליות וירידות ברצון להתחתן.
מהיכרות קטנה (או לא) עם רווקים מתבגרים זה נראה שעם הזמן הם משלימים עם המצב שלהם כרווקים מרצון או שלא מרצון.
הסיבות לענ"ד להרגשות הסותרות לעיתים בתקופה השלישית היא מחד העצמאיות שהרווק הבוגר מגלה בחייו, הוא התרגל לחיים העצמאים (בחורים מבוגרים בישיבות הם גם כבר בעלי מעמד מסויים, והבנות נכנסות למהלך של עבודה פעילה, ונוצרת הסחת דעת מהרצון להתחתן משום שבאופן כללי לשניהם טוב עם עצמם, בצורה מסויימת), ומאידך ישנן לפעמים הרגשות של חסרון גדול בחיים (הרגשה של בדידות עמוקה שלא בהכרח מגיעה מלחץ חברתי, הרגשה שלא מאפיינת צעירים יותר שמרגישים שהנה אוטוטו הם מתחתנים).
מה דעתכם בעניין?
שאלתי מופנית לרווקים מבוגרים (או כאלה שחושבים או מרגישים ככה) ולכאלה שמכירים רווקים מבוגרים.
ומי שמסכים עם ההנחות שלי מוזמן לחוות דעתו לגבי פתרונות אפשריים (אל תכתבו "להתחתן").
תודה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 13:21 |
|
| |
להתחיל להאמין באלוקים, בעצם
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 13:28 |
|
| |
אני לא חושבת שהם לא רוצים להתחתן אבל הם כן מגיעים למצב שבו קשה להם להאמין שהם ימצאו את הזיוג שלהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 13:31 |
|
| |
בס"ד
כתבת טוב.
אלו פתרונות צריך לדבר?
כשיבוא המתאים זה יקרה.
לפעמים נכנסים למצב"ר שמרגישים כאילו מי יודע מתי זה יקרה בכלל, והחיים יותר מידי שגרתיים.
רק לזכור תמיד להשתדל לשמור על התלהבות ורוח נעורים(למרות שלעיתים אולי קשה)
זהו.
תמי, להאמין להאמין, זה ברור...
(מי מוגדר כרווק מבוגר?)
_________________
תוקן על ידי חנושנוש ב- 01/10/2009 13:32:44
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 13:35 |
|
| |
| תמי_4 כתב: |  | | להתחיל להאמין באלוקים, בעצם
|
|
אמת, זה הדבר הראשון. ובכל זאת:
הפלא יועץ כתב בשם הראשונים שאדם יכול להיות אחד מג' כיתות:
א. מי שנגזר עליו טובה מן השמים
ב. מי שנגזר עליו רעה מן השמים
ג. מי שמה שנגזר עליו תלוי בהשתדלותו
וכתב שם שלכל הפחות מידי ספק לא יצאנו לכן מוטל על האדם להשתדל.
(וכמובן שהשתדלות אינה תחליף לבטחון, שהרי ההשתדלות היא הכרח מקביל לבטחון).
(ועם זה אפשר להטעים מעט את "לפי מעשיו"...תן לחכם ויחכם.)
[וכמו שאמר הסטייפלער זי"ע לכמה בחורים מבוגרים שהגיעו אליו לשאול אודות עיכוב זיווגם אמר להם שכנראה את הזיווג שלהם הם הפסידו].
אבל כל זה לא צריך (ואסור) להפחיד אף אחד, שהרי כל אדם מחד צריך להאמין באמונה שלימה שהכל מאיתו יתברך ומצד שני מחוייב להשתדלות לפי דרגתו.
הדיון הוא על עצם ההרגשה והגורמים לה. לכאורה הרגשה זו לא קשורה לחוסר אמונה, זו סה"כ הרשגשה של חוסר רצון (או שֶמֶא להט) להתחתן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 13:57 |
|
| |
מלכתחילה לא רציתי להגיב כאן. אבל משפט אחד אני כן רוצה לומר לך.
"שלא תהיה רווק מבוגר" ושלא תצטרך לענות על השאלות שלך.
מה זה כאן עבודת מחקר ?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:00 |
|
| |
| משתוקקת כתב: | | מלכתחילה לא רציתי להגיב כאן. אבל משפט אחד אני כן רוצה לומר לך.
"שלא תהיה רווק מבוגר" ושלא תצטרך לענות על השאלות שלך.
מה זה כאן עבודת מחקר ?
_________________
|
|
א. למה?
ב. תודה על האיחולים.
ג. במחילה, תזכורת: שם הפורום הוא "שידוכי חרדים" וככזה לא דנים בו רק עם צבע המסקרה או האייליינר ששמים לפגישות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:05 |
|
| |
כשזוג לא עלינו מצפה לילדים במשך שנים ולא נפקד.
אז כאילו תקופת הנישואין נחלקת ל....
ואני לא אמשיך .
אנחנו מחפשים תשובות לנסיון? או עיצות להתמודד נכון?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:07 |
|
| |
טוייב.
אז - נראה לי שאני הראשונה הרווקה ה"מבוגרת" (24 וקצת) שעונה כאן,
ומפעים אותי איך שבדיוק במוצאי היום הקדוש, יוכ"פ, חשבתי לעצמי, כששמחתי עם עצמי -
על השינוי שחל בי השנה, על עוד דברים טובים שנוספו בי, ורעים שסרו ממני,
שאין לי אפילו עם מי לחוות את השינוי.
זה היה קצת עצוב.
כי באמת הגעתי לסוג של שגרת חיים, עבודה, עבודה ו- כן, עבודה.
גם בניה עצמית לבד, התגבשות, השתלבות עם הזהות שלי, ועליה בדרגות הסולם שהצבתי לעצמי.
ל.ב.ד
כמובן שכשאני חושבת על כך שבעלי יקבל אותי - אחרי כל זה, אני כ"כ מאושרת.
כי אני עכשיו אלף רמות מפעם.
ואז עולות בי המחשבות, אולי אעניק לעצמי עוד מעט זמן של חסד, של בניה, של העמקה, של הכרת יכולותיי ועצמיותי האמיתית????
אז אולי באמת עכשיו אני לא רוצה להתחתן? רק עוד מעט?????
אז הפיצול קיים. וישכון לנצח.
מצד אחד הרצון העז להשלמה של בעל, מצד שני....
_________________
לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:12 |
|
| |
| משתוקקת כתב: | | כשזוג לא עלינו מצפה לילדים במשך שנים ולא נפקד.
אז כאילו תקופת הנישואין נחלקת ל....
ואני לא אמשיך .
אנחנו מחפשים תשובות לנסיון? או עיצות להתמודד נכון?
_________________
|
|
עצות להתמודד נכון. אך ההתמודדות אינה רק בהמנעות מיאוש (אמונה וכו' וכו'). היא גם בחיזוק הרגשת הצורך בנישואין.
או שמא השלב הזה הוא שלב ה"התפכחות"....?
תוקן על ידי משגיחשליטא ב- 01/10/2009 14:13:20
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:15 |
|
| |
בס"ד
אחת,
את מדברת על בניה אישית וזה מצוין וצריך להעשות כ ל החיים!
אבל החיסרון בזמן העובר שאנו בונים את האישיות שלנו, את הקו שלנו, את המסגרת המוגדרת, את הענף שגדל לכיוון מסוים בצורה המסוימת, מה שמקשה במציאת בנזוג שממש מתאים ולעיתים מייאש-כי כל אחד בנה את הכיוון המסויים...
וזאת הנק' שלא קיימת אצל הצעירים, הם כפלסטלינה, גמישים להיבנות יחד.
(הקצנתי קצת, אני יודעת)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:19 |
|
| |
פיתרון למה רוצים כאן?
לא הבנתי לאיזו בעיה צריך פיתרון..
תחכימו אותי?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:20 |
|
| |
| חנושנוש כתב: | | בס"ד
אחת,
את מדברת על בניה אישית וזה מצוין וצריך להעשות כ ל החיים!
אבל החיסרון בזמן העובר שאנו בונים את האישיות שלנו, את הקו שלנו, את המסגרת המוגדרת, את הענף שגדל לכיוון מסוים בצורה המסוימת, מה שמקשה במציאת בנזוג שממש מתאים ולעיתים מייאש-כי כל אחד בנה את הכיוון המסויים...
וזאת הנק' שלא קיימת אצל הצעירים, הם כפלסטלינה, גמישים להיבנות יחד.
(הקצנתי קצת, אני יודעת)
_________________
|
|
הגדרת את זה מצויין.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:22 |
|
| |
| חנושנוש כתב: | | בס"ד
רק לזכור תמיד להשתדל לשמור על התלהבות ורוח נעורים(למרות שלעיתים אולי קשה)
זהו. |
|
נתתי פתרון
זו בעיה?! זו בעצם מ צ י א ו ת.
נתמודד בע"ה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:23 |
|
| |
| אופק20 כתב: | | פיתרון למה רוצים כאן?
לא הבנתי לאיזו בעיה צריך פיתרון..
תחכימו אותי?
|
|
לא "בעיה". מציאות.
שאלתי האם מה שאני מתאר הוא נכון.
בינתיים הועלה כאן שהיכולת לגמישות (כפי שתארה חנושנוש מעלי) נשחקת עם השנים.
זה גם יכול להסביר את הזמנים של חוסר הרצון להתחתן (עם כל ההשלכות והשינויים הנגרמים מכך).
לכאורה אדם ככל שהוא מתבגר צריך לעבוד יותר על ביטול הרצון שלו...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 14:26 |
|
| |
ממתי מחפשים פתרונות למציאות קיימת? פשוט חיים אותה ומתחזקים באמונה..
ולעניין החלוקה ל-3, על מה שקןרה בתוך תוכנו מבחינה פסיכולוגית בשלבי השידוכים,
נראה שאתה די צודק (בהכללה כמובן).
|
|
|
|
|
