הראי"ה קוק ור' שמעון שקופ

אני קראתי את שני הכתבות (מעיין ואסופות) ואני חייב לומר שהסגנון שונה לחלוטין "אסופות" כתוב כולו בסגנון ישיבתי לעומת השני שכותב מחקרי,אסופות כולו מיתמקד בגר"ש ואילו השני רובו על מרכז כך שאיני רואה כ"כ דמיון חוץ מזה שבאסופות ישנם עובדות שונות, ואיני מבין מה השנאה הגדולה שיש לך מלח הארץ??? שמא כואב לךשלא מספיק החמיאו למרכז...?

עזוב את הסגנון, עיין בעובדות בשני המאמרים. אנא מצא ב'אסופות' עשר עובדות חדשות שלא הובאו ב'המעיין'.

אגב, שנאה??? מאן דכר שמיה?

אכן נכון, מלח הארץ (וכל המשווה את שני המאמרים יגלה זאת מיד, ודברי טעלזר בזה הם גיבוב דעבידא לאיגלויי [ורק הסגנון שונה כמובן, ומה בכך?]. בפרט גיחכתי למראה העתקת האזכור למכתב הרב מפוניבז' המצוי בכת"י בארכיון 'בית הרב' - אני תוהה האם הכותב הנכבד יודע בכלל היכן ארכיון זה נמצא). אבל תשמע, מה שהשאירו את הראי"ה והפיצו בתוככי ציבור שקיצוניו מורגלים בגידופו, זה בכל זאת אומץ (ואולי בזאת יצא הפסד ההעתקה בשכרה?)


נ.ב. באשר לוויכוח-זוטא שלמעלה, עלי להעיר, ע"פ ידע אישי, שמכתב הרב חרל"פ שנדפס ב'זבד טוב' היה ידוע זה מכבר למחבר המאמר ב'המעיין', כפי שקיבל ממחזיק המכתב, הלא הוא האספן הירושלמי ר' אברהם זק"ש (נינו של הרב חרל"פ), ואילולי היה המאמר מתעכב ו'זבד טוב' נדפס, היה המכתב נחשף לראשונה ב'המעיין'. [לגבי מכתב הרב מישקובסקי, אינני יודע].

כמה אפשר לטחון את הנושא הזה למען ה'?

ר' שמעון נשאר ר' שמעון והרב קוק נשאר הרב קוק וכל הברברת הזו לא משנה כלום בהערכת דמותם של איש מהם.

אתה לא חייב להכנס לפורום אם הוא לא מעניין אותך.
לגופו של עניין, יש פה בירור מאוד מעניין על אופי הכתיבה החרדי, ועל רמת הפתיחות בייחס לרב קוק. אולי לך הכל פשוט, אז כל הכבוד, אבל יש כאלה שעדיין לא פשוט להם.

יקירי וידידי, עברתי כעת על הכתבה, ולא נעים לי להיות "האחד בא לגור ושפוט ישפוט", אך שוב נראה שהחץ נשלח והמטרה צוירה מסביבו. אם המטרה היא לתקוף את היהדות החרדית על אי התיחסותה למרן הראי"ה קוק וגימוד דמותו צדקתם. אך מה לכם להלין על "אסופות"?
תואר הגאון חסר בכתבה? הלא לא הושמט פרט אחד מתאריו של הגרש"ש עליו, הצריך עוד תוארים. ובפרט שגם על שאר גדולי ישראל לא הוזכרו תארים כמו גאב"ד קרייניק והגרי"ח זוננפלד? אז למה לרדת לקטנות, ביחוד כשהם לא שם...
זאת ועוד, אחד מידידי הביא לי לפני כשבועיים את גליון המעיין ועיינתי בו בהשתאות, אולי לאחד הקוראים יש סריקה של המאמר שהובא שם, ולא דובים ולא יער, אכן יש הרבה העתק הדבק - בשני המאמרים מצוטטים אותם אגרות (אם כי רחלזון הקפיד להביא אותם באריכות רבה יותר מאשר גרשוני. אולי בגלל שהיו לפניו, כפי שמוכיחים הצילומים)
זאת ועוד, גרשוני תיארך את אחד המכתבים בצורה שגויה ורחלזון במאמרו מתקן זאת.
באשר לתרגום המילה הלא זו הוכה מצחיקה, וכי מה רצה מלח הארץ שיתרגם זאת במילה אחרת שאינה נכונה? ומה יעשה רחלזון ותרגומה "מחנכים"?
זאת לבד מן ההבדל העיקרי והבסיסי שבעוד גרשוני התמקד בישיבת מרכז הרב, הרי שבמאמרו של רחלזון ישיבת מרכז תופסת עמדה די זניחה ועיקר המאמר מתרכז בגר"ש ובדבריו אודות עליתו לארץ, ומרכז הרב רק נדבך בתוככי הכתבה.
חבל מלח הארץ שלפני שכתבת את דבריך הצבת לעצמך את העובדה כי המאמר הועתק. ובפרט שאם חפץ הוא להעתיק למה לו לכתוב מהיכן העתיק..

יש לינק למאמר בהמעיין לעיל [אם לא ראית].

אכן הפלפול הארוך של שינוי התיארוך מתפ"ד לתרפ"ב (שתופס חצי טור), הוא בערך החידוש היחיד של הגירסה ב'אסופות'. אפילו הסדר של הרצאת הדברים הוא כמעט אותו דבר. מגוחך למדי להכחיש זאת בשעה שהדבר עומד לפני עין כל (כל המכתבים של הרבנים ששלחו למרכז הרב, הכל מועתק ממש ב"גזור הדבק", וכבר ציינתי את ההפנייה המגוחכת לאותו מכתב בארכיון בית הרב, שרחלזון מעולם לא ראה אלא פשוט העתיק את הערת השוליים, מילה במילה. ובמקום שניסה לחדש, יצאו לו שגיאות היסטוריות, כמו מה שכתב שהראי"ה והגרש"ש למדו יחד בוולוז'ין - כנראה היה סבור שהמילה "סמארגון" לא תאמר כלום לקוראיו), ורק אשאל את המסנגר דכאן, המתאמץ להפך שחור ללבן, איזו שאלה צדדית:

אכן המאמר ב'המעיין' לא עוסק בגרש"ש כשלעצמו, אלא בקשריו עם הראי"ה ו'מרכז הרב' - ועל כן לא דובר בו כלום על הסיבה שהביאה את הגרש"ש דווקא בשנת תרפ"א להתחיל להתעניין באופן מעשי על עלייה לארץ, אחרי שלפחות במשך עשור (ולמעשה גם קודם לכן), לא ידוע לנו על שום פעולה שלו בתחום הזה (מלבד מידע עקיף על אפיזודה אחת בסביבות תרע"ב). מה קרה?
ובכן, המאמר ב'אסופות' עוסק בדיוק בזה, ובכל זאת הנסיונות שמתחילים בתרפ"א כאילו נופלים מהשמיים בלי שום הסבר. למה? הלא בכך בדיוק הוא עוסק? התשובה פשוטה: כי גם במקור ממנו העתיק, קרי 'המעיין', לא הוסבר שום דבר מזה. והוא עצמו לא עשה שום מחקר מקורי (אה, כן, מלבד הפלפול הנ"ל עם התאריך. וכן הפלפול הפורימי שלך עם המכתבים, שנוסחם השלם מובא במקורות הנסמנים על אתר)
ובאמת למה בתרפ"א דווקא? למה לא בתרע"ח, או בתרע"ד, או בתרס"ו? אין כאן המקום להאריך, אבל תנו דעתכם למועד החלטת חבר הלאומים בסן רמו, והאופן בו נתפס הדבר בגלילות ליטא (טלו כדוגמא את מכתבו המפורסם באותה שנה של האור שמח, "הרי זה דבר העומד ברומו של עולם), וכן תנו את דעתכם למועד סיום הממשל הצבאי הבריטי וה"סטטוס קוו" בנושא העליה, והחלפתו במשטר האזרחי המנדטורי ומינוי הרברט סמואל. וכאמור אכ"מ, אבל חזקה (שאינה עשויה להשתנות) שאם המידע הזה היה מופיע ב'המעיין', הוא היה מועתק חיש מהר ל'אסופות', מן הסתם מתוך השמטת הדגשים ה"ציוניים" והבלטת ההדגשים הטכניים של פתיחת שערי הארץ וכו'.

וראו גם כיצד הובאו ב'אסופות' המכתבים החדשים מ'זבד טוב' - כמובן הכותב לא טרח למצוא את הספר החדש הזה בעצמו, אלא העתיק אותם מ'המעיין'. ועל כן במכתב הרב מישקובסקי, אחרי המשפט "והנה למותר לדבר בשבחו של הגר"ש הי"ו", מופיעות שלוש נקודות - "..." - כי הלא כך הוא ב'המעיין' (ומי אמר לרחלזון שאין אחריהן אריכות מעניינת בנוגע לגרש"ש, שבהחלט מעניינו אך ב'המעיין' קיצרו?...) וכן בסוף המכתב, "שאין שום הצעה יותר נוחה הימנה", שוב שלוש נקודות ב'אסופות'. למה? כי כך הוא ב'המעיין'... ואותו הדבר בדיוק גם במכתב הר"ש טובולסקי בתרצ"א, וכו' וכו' וכו'.

לא מספיק? שימו לב להערה שבעמוד האחרון של המאמר ב'אסופות'. אחרי הציטוט מחיים של יצירה, נוספות המילים: "ייתכן שהסיבה לכך היא התנגדותו של הגרח"ע באותו זמן שהרב שקופ יעזוב את מקומו (ראה להלן)". מה זה? מה אירע פה? מה פשר הניסוח הפושר "הרב שקופ"? ומה פתאום "ראה להלן" כשהתנגדות הגרח"ע הוזכרה כמה עמודים לפני כן? התשובה פשוטה מאד: המשפט הזה, מילה במילה, הריהו פרי עטו של שמריה גרשוני, ונתן רחלזון העתיקו על ראשו, כרעיו וקרבו, ואפילו לא טרח לשנות (בטעות, כנראה) את האופן בו כונה הגרש"ש ל"רבינו", כלשונו בכל המאמר.

ואך למותר להאריך בכל זה, וכנראה שלבעל ואהבת_את הנ"ל יש איזה מניות ב'אסופות' או ברחלזון, שמביאות אותו להתכחש למציאות הגלויה לכל.
_______


אליהוא, אפשר שעצם התשובה השלילית היא מהראי"ה (ואני מתקשה למצוא מקום לסברה שהרב חרל"פ היה כותב בשמו דבר שאינו נכון מכל וכל) - ורק הנימוק הוא מהרב חרל"פ. ובזה נופלים טיעוני ב'-ג', ובאשר לטיעון א' יש לומר שגם תמיכה ברעיון, או בכלל התייחסות מפורשת אליו, איננו מוצאים מצד הראי"ה, לא לפני כן ולא אחרי כן.