הראי"ה קוק ור' שמעון שקופ

תגובה שכולה היתממות או צביעות.
מסתבר שהתואר 'הרב' אינו יכול להתייחס למישהו דל"י וכד'. שכן בכל הדיון הארוך שקיים כאן, אף אחד לא הכתיר את גרשוני בתואר 'הרב'.
שום כותב לפני גרשוני לא הקיף את כל הפרטים. לא רוזנטל, לא מן, לא רחלזון וגם לא ב. הלחמי. דרך קלה לבדוק זאת, היא להשוות את המקורות השונים שאליהם מפנה גרשוני למקורות שאליהם מפנה כל כותב מהכותבים שהזכרתי לעיל.

קשה להתייחס לחוצפה שבטענה "גרשוני לא עשה כלום מלבד סקירתו המקפת", אם אכן כך, מדוע עד שכתב את מאמרו לא היה אחד שעשה כן?! לעיל כתב תכלת שידוע לו (ובניגוד לואהבת_את שאינו מוכר כלל, תכלת מוכר בפורום ככותב ישר ורציני) מידע אישי שגרשוני ידע על קיומו של המכתב שהופיע ב'זבד טוב' עוד בטרם יצא הספר לאור. אך גם לאחר פרסום הספר, כל הכותבים מסתמכים על גרשוני ביחס לאמור שם.

נראה שואהבת_את יודע שכלל לא ביקשו מגרשוני את המאמר שלו לפרסום באסופות. למה נהיה כסומים בארובה? יניח ואהבת_את את קלפיו על השולחן, ובאותה הזדמנות גם יספר מה האינטרס שלו, והאם יכול להיות שהוא בסה"כ יחצ"ן של המאמר ב'אסופות', ונוגע בדבר.
על כל פנים, אם אכן לא ביקשו ממנו את המאמר בגלל התרכזותו בישיבת 'מרכז הרב', מדוע לא ביקשו מגרשוני רשות לעבד את המאמר (או שיעבד אותו בעצמו)?

עוד כתב ואהבת_את: "ואני בטוח שאם גרשוני היה שולח מאמר לאסופות ולשם שינוי מאמרו לא היה מתעסק כלל בציונות או במחלוקות חרמות ונידויים שבאו בעקבותיה". אינני בטו שאני בקיא בכל מאמריו של גרשוני, אך באיזה ממאמריו התעסק גרשוני ב'ציונות', 'מחלוקות', 'חרמות' ו'נידויים', שכן מדבריך משתמע שאלה הנושאים שבד"כ גרשוני מתעסק בהם?

הכל טוב ויפה אך מניין למלח הארץ הידיעה הברורה שלא ביקשו מגרשוני רשות על הכתבה.....??? שמא למלח הארץ יש אינטרס? הרי ברור שלא היה משמיץ את " אסופות"  רק מתוך השארה...

ראשית אפתח בוידוי קצר, שאולי לא יפיל אתכם מן הכסא, אני חרדי!!! כן כן עם כיפה בלי סרט, צ'ופ קצר (בכל אופן היה פעם לפני הקרחת) וזקנקן אברכי, לפיכך כאשר אני רואה מישהו שהיותו דל"י גורמת לו לנסות לחפש העתקות, גניבות וצנזורה חרדית, אני מנסה לראות האם צודק הוא או לא, וכאשר הוא מתקיף עיתון חרדי בוער בי היצר להחזיר לו.
ואפשר כי ממש כמו שבוער למלח הארץ ולתכלת הדומה, להילחם על כבודו גרשוני, כך גם טלזער, אנוכי הקטן ועוד כמה מנסים להגן על כבודו של רחלזון.
וכפי שהללו ישבו ודקו את הכתבה עד דק, עד הערה אחרונה ועד בכלל בכדי לשוט ולחפש העתק הדבק (ואם כי הוכחתם הוכחה היא, אך אין בה כדי לפסול את המאמר) כך מנסים אנו להשיב...

אף אחד אם אינני טועה לאורך הויכוח פה לא הכתיר את רחלזון כרב - כשם שנקטתי גרשוני כך נקטתי רחלזון, ללא הבדל גזע דת ואני מקוה שמין, למי אכפת. וכבודו של מלח במקומו מונח אך אנא על יחפש ויתור וישתדל למצוא מתחת לאדמה דברים שאינם שם (ממש כמו ש"ס שכל היום מחפשת קיפוח) שמא יחשד על ידי כמלח סדומית.

עכ"פ לטענותיו ב.הלחמי לא העתיק מילה מגרשוני, לא פרט ולא הגיג, ורק מחמת חסיונו המבוקש איני מבאר את כוונתי והמבין יבין ושלא הבין יחשוב קמעא ואם כבר גרשוני העתיק ממנו. וד"ל.
כמעט אף אחד לא הקיף את זה כי לפני גרשוני לאף אחד לא היה את הסקופ על מרכז ודרך הלימוד, ולכך הכתיבה על נושא זה לא כ"כ ענינה אף אחד.
ברם, אם שמתם לב מלח ותכלת, אשכול זה הפך להתגוששות וחבל.
איני יחצ"ן ולא קיבלתי שכר מאסופות, איני מתעסק ביחצוני"ם למרות שעשיתי את זה פה לא רע, בהתיחס לעליהום שלכם - נו אולי מישהו ירים את הכפפה ויציע לי עבודה - כך שאין לי אינטרס לדאוג לאסופות, כפי שאני מקוה שלכם אין אינטרס לחפש חסרונות. (אם כי חייב אני לציין שהרבה יותר מענין ונעים לענ"ד לקרוא את מאמרו של רחזלון על צבעיו וגווניו מאת מאמרו של גרשוני, ובפרט ששם רש"ש מוכתר בתור רבינו והחמימות של אחד שלמד ושנה ופתח את השערי יושר לעומקו זועקת, בעוד במאמרו של גרשוני הקרירות המחקרית אופפת כל פינה, אפילו ביחס לראי"ה קוק. וכי מה היה קורה אם הראי"ה היה מוכתר בתור רבינו, מה היה קורה אם חמימות היתה מורגשת לאותו אחד שממימיו אתם שוט(ת)ים? ובפרט שיותר מכך איך אפשר לכתוב מאמר בלי שתורגש החמימות. על כרחנו נענה אמן ונאמר שכנראה שגרשוני מאד מוכשר ומצליח להסתיר זאת)

והאמת נתנה להאמר שוב שלמעשה גרשוני לא חשף כלום - אמנם עדותו של תכלת מרגשת עד דמעות, שהיה לגרשוני את המכתבים לפני אך היא לא משנה את העובדה שספר זבד טוב יצא והתפרסם לפני כתבתו של גרשוני.

במה שכתבתי על בקשת המאמר כולו, זו היתה סה"כ השערה תמימה, שאולי זאת היתה הסיבה, אם ניתקל בהבדלים בין המאמרים. אז אנא על תחשוד ותתרגז עלי.
ומה שכתבתי על לשם שינוי, התכוונתי סה"כ לעולה מרוח הדברים פה, ולא להשוואה משום מאמריו של גרשוני, למרות שמצורת ההתקפה נראה שאתה בקיא מהם מ א ד. אדרבה, אתה מוזמן לשלוח לי ממאמריו המרתקים.

ובמילים אלו אפרוש כפי ואומר, ניסיתי באמת ניסיתי לגונן, מודה באשמה, אם הצלחתי הצלחתי, ואם לא אז לא... כסף ממילא לא אקבל, ואת הכתבות רואים כולם, אז יחליטו הם אם עינים להם וחפצים לראות אזניים.
[במאמר המוסגר, מה אכפת לכם, הלא ככה עוד מאות חרדים יודעים מה זה המעיין, ושומעים את המעשה על הרב קוק, ציבור שרובו ככולו כלל אינו יודע מי זה גרשוני ומה זה המעיין, ולעולם לא היה יודע אלמלא אסופות. ובקושי את תמונת הראי"ה מכיר...]

אינני יודע, מה מכניסים אותי ואת דבריי בעניין 'אסופות', לנושא הסוציולוגיה החרדית והיחס לראי"ה.  (וכל הפיסקה האחרונה בהודעתו של ואהבת_את מ2:23, הריהי מסתירה טפחיים אבל מגלה שלושה, וד"ל). הלא על כך אני דיברתי רק בעניין המאמר ב'יתד', ואילו הטענה בעניין המאמר ב'אסופות' היא ההעתקה המוגזמת, שהקרדיט בהתחלה אינו מהווה לה הצדקה. נא עשו איפוא את ההפרדה בין שני הנושאים.
והיות שהוויכוח כאן באמת הפריז על המידה, וגם אני מיצר על כך כמו ואהבת_את (ואני הארכתי בו בעיקר כנגד מי שטען בהיתממות להיעדר העתקה), אסביר בסבלנות אך בקיצור את הטענה (שלי, איני אחראי על ניקים אחרים כאן) כנגד המאמר ב'אסופות'. ולצורך העניין איעזר במה שואהבת_את הזכיר עתה את רוזנטל ואת מן, שגם גרשוני ב'המעיין' השתמש כמובן בחומריהם. אכן נכון, ומאי שנא? שבכל פעם ופעם שנעשה שימוש בחומריהם במאמר ב'המעיין', הדבר צויין על אתר, בהפנייה מלאה [שם/ספר, עמוד], כך שהקורא יודע בדיוק מה הוא פרי מלאכתם ומה פרי מלאכת כותב המאמר עצמו. דבר זה, שהינו כלל בסיסי מאד בשדה המחקר, לא נעשה ב'אסופות' (אולי יותר מדי קרדיט פוגע ב"חמימות"... והיות שהועלה נושא זה, אציין שלצערנו בדרך כלל המרבים בחמימות לכיוון אחד מרבים בקרירות לכיוון אחר, וכנודע מסוגיית התארים). 
אם כן: תעתיק? בבקשה, אבל תציין זאת על אתר. לא תציין זאת? לפחות אל תעתיק משפטים מילה במילה. תעתיק כמה משפטים מילה במילה? לפחות שלא יהיו עבודה מחקרית מקורית של אדם אחר (כמו ציון המכתב שלא נדפס של הרב מפוניבז').


נ.ב.1 כיוון שהובא לידיעתי שיש טועים בזה, וגם די ניכר כאן מכמה ניקים, אדגיש: תכלת_דומה אינו שמריה גרשוני (ומי שנמצא כאן מספיק זמן יודע את זהותי).
נ.ב.2 מה שכתב עתה ואהבת_את שב.הלחמי לא העתיק מ'המעיין', אין בו אמת, וכבר הוכחתי את עובדת ההעתקה. ומה בכך שב.הלחמי פרסם בעצמו חלק מהמכתבים קודם לכן, וכי מפני זאת הוא אינו יכול להעתיק מ'המעיין' מכתבים אחרים שלא הוא פרסם? את הספר 'איגרות לראי"ה' אין תחת ידו, וללכת למקומות שישנו בהם לא טרח לעשות, ולכן העתיק והחביא מקור ההעתקה.
נ.ב.3 - אם בכל זאת להתייחס לנושא הסוציולוגי וכו', כבר כתבתי שדבר אמיץ הוא מצד בעלי 'אסופות' ומצד רחלזון, שהציגו את הדברים (גבי הראי"ה) ללא כחל ושרק. ורק יש להצטער שיושרה כזו אינה מקובלת במחוזות שכנים.

הערה שאינה מן הענין:
מתוך ההתעסקות היתירה בגניבה הספרותית שביצעו לבלרי 'יתד' או קשקשני 'אסופות', עולה הרושם שכביכול אחרי מסורת רבת שנים של הגינות עיתנונאית 'הצליחו' לתפוס את הכותבים החרדים בסרך של גניבה, ועולה הצעקה השמיימה. הרגיעו, רבותי, זהו לחם חוקם של הלבלרים והקשקשנים, ואיש אינו דואג להסתיר עובדה זו, וההדיינות והמהומה אינם אלא גורעים ומעניקים לגטימציה לעיתונות החרדית. אין מה לחפש לא בכתבותיהם ולא בגנבותיהם, לא בתואריהם ולא בהשמצותיהם. נותר רק לרחם על אנשים מוכשרים שאין להם בחייהם כי אם לשכנע את עצמם בצדקת דרכם ובצדקנותם.

ביום שישי האחרון, החלטתי לעשות מעשה, הלכתי ללנות הספרים הקרובה למקום לגורי ורכשתי לי גליון של 'אסופות' (כן כן עורכי אסופות, אם תגלו שיש לכם לקוח אחד - זה אני!), החלטתי לעבור על המאמר המובא שם מרישא ועד גמירא ולהשוותו למאמרו של גרשוני במעיין. ישוב ישבתי לי אחר הארוחה הדשנה בבית חמי רגל על רגל וקראתים בעיון.
והנה ממצאי.
א) הכתבות שונות בתכליתם, גרשוני (הרב) מאריך על ישיבת מרכז והראי"ה בעוד רחלזון מאריך על רש"ש, לפיכך גרשוני, מאריך בגדילת הישיבה התפתחותה וממעט לדבר אודות שאר נסיונות העליה לירושלים, לבד מהנסיון עם רי"ח זוננפלד שמוזכר בקצרה. בעוד שרחלזון מביא את שלל הנסיונות כמו אור חדש, שער השמים ועוד, בארוכה.
ב) ישנם פרטים, כמו מכתבו של הרב שקאפ (לגרשוני) או רבינו (לרחלזון) אודות עיטור הרבנים שכלל לא הוזכר אצל גרשוני, כמו עוד מספר מכתבים שכמדומני מוזכרים שם, אם בארוכה יתרה, אם שלא הוזכרו כלל אצל גרשוניץ
ג) אמנם אכן ה'העתק הדבק' המדובר ניכר בשני מקומות, ברשימת התלמידים שלמדו במרכז הרב, ובהערות, שאיני בטוח שאינם טעות שירבוב, שאין לעורכי אסופות אלא להצטער עליה. אבל כפי הנראה הם עדיין בשלב הלימוד וזהו שכר הלימוד.
ד) לכך מסקנתי היא כי אכן מן הראוי היה לתת קרדיט נרחב יותר לגרשוני על מאמרו, אך מכאן ועד האשמה על העתק הדבק נרחב רחוקה הדרך מאד מאד. כי בעיקרה הכתבה כלל לא הועתקה, ומבנה הדברים אף אינו כל כך דומה, ומה שדומה אינו אלא מחמת ששניהם נצמדו לתיארוך הדברים.
ועל אף הכל נותר לי להצדיע להם על כך שלא פחדו ופירסמו את הכתבה הנ"ל. ולקוות כי יקנו את מקומם וינשלו את אותם עיתונים אשר מחליטים מי אמר מה ומי הוא גדול בישראל ממקומם וד"ל.