הראי"ה קוק ור' שמעון שקופ

תכלת יקירי. דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים. השכחת?

מקבל כמובן את הערתך הצודקת.

____

לגבי הביקורת וכו', אם היא הקיפה חוגים רחבים יותר מאשר "אתם" מנסים לתאר, כלשונך, זה אפשר, אבל ודאי שלא התקרבה כלל להיקף ש'יתד' (כסמל) ושות' מנסים לתאר. אז אולי זו מעין 'תשובת המשקל'. העובדות הן, בכל אופן, שרוב העולם הרבני דאז, במניין ובבניין כאמור, התייחס לראי"ה כאחד מגדולי התורה שבדור, וזאת עם או בלי קשר להגותו המחודשת וכו'.

ואגב, (או שלא באגב, הרי זהו צידו השני של המטבע), כשלעצמי לא אמנע כלל מלבקר את ההתעלמות, השוררת באגפים רבים בחוג 'מרכז הרב', מהעובדה שאכן היתה ביקורת עניינית על השיטה ועל חידושים הגותיים ומעשיים כאלה ואחרים של הראי"ה, שהושמעה מצד רבנים גדולים וחשובים מאד. הנ"ל אינם מתמודדים עם הביקורת הזו, אלא כאמור מתכחשים לקיומה, ואיני נותן יד כלל להתנהלות כזו, שאני סבור שאפילו עבורם יש בה נזק (וכי ביקורתו הידועה של האדמו"ר מגור אינה קיימת? אפשר להשיב לה, אבל מגוחך להתעלם מקיומה). עם זאת, אני בהחלט יכול להבין מהיכן נובעת התנהלות זו: הרי עינינו הרואות 'הצד שכנגד' מנסה למנף כל ביקורת כזו לטובת היחס הקנאי, ולהעבירה ממישור ענייני למישור של שלילה גמורה של האיש ודרכו. כשזה המצב, לא פלא שממשיכי הראי"ה מתאמצים בכל מה שאפשר להציג את הביקורת כתוצרת חוג הקנאים בלבד, על אף שכאמור אין זה נכון.

א. מה שקוראים "העדה" בחיי הגריח"ז, היה גוף שהכיל גם גורמים מתונים יותר מהקונצנזוס של "העדה" כפי שהתגבש בהמשך. ודאי אין זה חדש לך, והלא הרב זוננפלד כאמור כיבד מאד את הראי"ה (אף שהתנגד לשיטתו), ואף פעל איתו יחד בכו"כ מקרים - התנהלות שלא תעלה כלל על דעת 'ממשיכיו' משנות הארבעים ואילך (נהוג לציין את תש"ו כנקודת המפנה). אם תרצה להידרש לדוגמאות להבדלים שכאלה, נזכיר את רצונו של בד"צ "העדה" לנדות (!) את סמניצר בתרפ"ז על כרוזו הידוע (עובדה נוספת שגרליץ העלים בזדון ע"י מחיקת מילים במכתב).
ולגבי "הוצאה מהקונצנזוס", הרי זה מושג הטעון ביאור. איזה קונצנזוס, ובעיקר - לאיזה עניין? הרי כל הוגה מקורי שהלך בדרך חדשה, או היה בדעת מיעוט באיזה מחלוקת, למעשה 'יצא מהקונצנזוס'. מה פירוש איפוא? (אם במובן השגור, כמדומני שמעשי הגריח"ז עצמו יוכיחו להפך. [ואגב מאז המכתב החריף בסמוך לאורות, לא נמצא ממנו שום דבר בכיוון הזה או אף מתקרב לרמת חריפות כזו, עשר שנים ויותר עד פטירתו, ולא אטעה אם אכנה זאת 'התרככות', לא ברמה האידיאולוגית אלא במפלס החששות שהביא לכתיבת הניסוחים הקשים - ואכמ"ל]. ובלאו הכי רוב הרבנים בדורם היו יותר כמו הגרש"ש).

ב. לגבי הגריי"ל בלוך, באמת אם היו שולחים לפתע "מבחר פיסקאות" מסויימות מאד ומשולבות אישה בחברתה, כנראה בתוספת דברי רקע מסויימים למדי, אפשר שגם אני הייתי נבהל. (אבל למה אתה מסתפק בזה, למה אתה לא ממשיך וקורא מה שהולך וכותב אח"כ, שאינו מחליט אלא מציע לגדולים לשים לבם לזה ויחליטו הם, ואילו הוא עצמו אינו מוצא לנכון להגיד דעה בזה אלא הדבר מסור לגדולים? ומעניין, אגב אורחא, שלא הספיק לו מכתב רבני ירושלים הנ"ל כנגד הראי"ה כדי שיחשיב זאת כהחלטת גדולים)
לגבי המכתב לרצי"ה, הוא נכתב כמעט שנה לאחר יציאת 'אורות'.

ג. מה שכתבו ש"מכתב הרידב"ז" כביכול נדפס בהחבצלת תר"ע (או בהחבצלת בכלל, או בתר"ע או בחיי הרידב"ז בכלל), זה בעצמו שקר וכזב. דוק ותשכח. ראיה זו מספיקה לך? (יש עמדי עוד הרבה, אבל לא כאן מקומן).

ד. באשר לרוגאצ'ובר וזיופים, יש קצת אי-סדר. מה שדובר על מכתביו שזוייפו - ובאמת הם מזוייפים בלי שום ספק - אלה המכתבים שנדפסו ב'דובב שפתי ישנים' על ידי הזייפן הידוע חיים בלוך. ואילו המכתב שאנו מדברים עליו, נדפס בתרפ"ז בחיי הרוגאצ'ובר, ואיני יודע שום סברה וראיה ממשית לומר שהוא מזוייף.
ובאשר למה שאמר על רבנים אחרים, ראשית אתה ודאי יודע שעכ"פ בע"פ התבטא באופן לא רחוק מזה על כו"כ דמויות נכבדות, אבל אם רצונך בדברים כתב, אציין לדוגמא לדברים שכתב (באותן שנים ובהקשר אחר לגמרי) על הגרש"י הילמן בעל 'אור הישר'; אולי לא ציטט רש"י באיזה משחק מילים, אבל גם לומר "יבוא בעל הכרם ויכלה קוציו" זה בוטה כמדומני. (ואגב יש לתהות, מי סיפר לרוגאצ'ובר על הראי"ה - הרי לא הכירו כלל אישית - ומה בדיוק סיפר לו? על שמועות שקר כלפיו למדנו עוד בתרפ"א מהמכתב הידוע 'על הספינה', עיי"ש).

[ואם הזכרת את הגר"א וסרמן, דע לך שיש עמדי אריכות גדולה ומסודרת גם לגביו (כשהכוונה למכתב הידוע למהרי"ץ דושינסקי מתרצ"ד, ובאמת אין כאן מקום, ורק אומר שהמצע העובדתי להתבטאותו שם בעייתי בלשון המעטה, ומלמד בעיקר עד כמה רווחו שמועות בדויות אודות הראי"ה, וכנ"ל) - וכיוון שדיברת על נוספים וכו', אציין שוב שעל כל שם אחד שמועלה כבעל יחס קנאי לראי"ה, אפשר להעלות מאידך חמש או עשר שמות באותה 'דרגה' שכיבדוהו וראו בו מגדולי הדור. וכאמור סמי מכאן מקום הקונצנזוס. ואסיים].


נ.ב. באשר לחברון, יש להבין באיזה "חברון" מדובר; הרי אין צורך להזכיר את יחסי הידידות הבלתי מוסתרים בין המייסד הגרמ"מ עפשטיין לראי"ה (ואדרבא איך התייחסו הקנאים לחברון ובחוריה!), וגם אין צריך להזכיר את הידידות המפורסמת של ר' יחזקאל סרנא עצמו, שהזכרת, לרצי"ה קוק. או אולי יש צורך, רחמנא לצלן? בכל אופן דומה ש'אי המעורבות' שהזכרת נולדה בדור שלאחר הראי"ה, ולא מבית הגרמ"מ יצאה וד"ל.

אליהוא,כותב דברים מגוחכים-הרב שך הושפע מסאטמר וכו',נו נו,אתה ודאי לא הכרת אותו בכלל.  גם בחברון הייתה אהדה רבה לרב קוק וידוע הוא על התלמידים שהיו הולכים באופן קבוע למעונו.

אך דוקא בקשר לדברי תכלת על הליברליות כביכול של ר' יחזקאל סרנא,יש לציין את התנגדותו המפורסמת לקבורת השרידי אש בחלקת רבני המזרחי בסנהדריה.

בקשר לרידב"ז זה מגוחך לחשוב שהוא היה אוהד הרב קוק אם כי מצאנו גם שיצא לכבודו,והנני מצרף ב' קטעים בענין א.שמוזכר שיצא במכתב כנגד רודפי הרב קוק ב.דבריו הלא מחמיאים על הרב קוק בהקדמת פאת השולחן בהוצאתו[וזכורני שיש בהקדמותיו עוד דברים ואין לי הפנאי לעיין.]
[כרגע אינני מצליח משום מה להעלות תמונה,ובל"נ בהמשך אכניס]

תכלת. התשובה לשקר היא האמת ולא שקר נגדי.