הראי"ה קוק ור' שמעון שקופ

אם כבר הוזכרה התופעה של קריאת שמות כ"כ הרבה מספרי הרב קוק בשם "אורות"[חלקם כבר בחייו],אפשר לומר שעליהם גם חלה הביקורת[כמדומני של הרי"י וינברג],שנאמרה על השימוש הרב בהטיית המילה אור בשמות ספרי הרב ריינס-דבר שמראה על בטחון  מופרז כאילו החושך שורר עד בוא חיבורים אלו.  

אחר תוכחתו הנכוחה של ואהבת_את , לאותם שופטים עליונים שלפניו, אני מרגיש שוב רשאי לדבר לגופם של דברים. אף כי אני מסופק עד כמה (אם בכלל) הדבר קשור לאשכול הזה, אבל כיוון שכך הוא, מילא, ואולי בהמשך יועתק הכל לאשכול מיוחד.

ראשית, אני תמה, הלא בדורנו יש 'פרוייקט השו"ת' וביד כל אדם לבדוק כמה, היכן ובאיזה נושאים מופיעים אזכורים לראי"ה קוק וספריו בשו"תי הדורות האחרונים (כלומר, אותם שו"תים שיש בפרוייקט). והתשובה היא שברוב השו"תים שאין לזהות את מחבריהם באופן מפלגתי מובהק, הריהו נוכח כמובן, לעיתים גם עשרות פעמים, ופוקו חזו בשו"ת שרידי אש, הר צבי, ישכיל עבדי, מנחת שלמה וכתביו, ציץ אליעזר, יביע אומר ועוד. ואגב, חלק ניכר מהאיזכורים ברוב הספרים הללו, אין להם קשר למצוות התלויות בארץ.

שנית, עצם עריכת השוואה לשו"ת הר צבי ושימושו בדורנו הריהי מפוקפקת (אף לכשנשים בצד את ההתיימרות למדוד תורתו של מי עמוקה יותר), לא רק מפני שהגרצ"פ חי דור אחד מאוחר יותר וממילא עסק יותר בשאלות מחודשות לדור האחרון, ולא רק הבעייתיות בעצם השימוש במתודת ההשוואה בהקשר זה, אלא גם בגלל סיבות פרוזאיות למדי, כגון ההבדלים בתחומי העיסוק של הגראי"ה והגרצ"פ. הדבר ברור למתבונן בסדר הוצאת כרכי השו"ת של שני המחברים: בשו"ת הר צבי, חלקי או"ח ויו"ד היו שיצאו בראשונה, ואילו אצל הראי"ה החלק על או"ח (אורח משפט) יצא אחרון (!). ולהפך, החלק הראשון של שו"ת הראי"ה שיצא, היה על חו"מ (ומצוות התלויות בארץ - משפט כהן), ואילו הר צבי על חו"מ עוד לא יצא בכלל (!). די בעובדות ביבליוגרפיות אלה, כדי להמחיש את ההבדל בתחומי העיסוק המרכזיים של השניים, שאינם מאפשרים ממילא להשוות באופן שטחי בין מידת השימוש בהר צבי לאורח משפט בהלכות שבת, למשל, וכל כיוצא בזאת, ואקצר.

שלישית, לגבי דבריו האחרונים של ואהבת_את, אני איני משוכנע בכלל בנכונות דבריך לגבי איך תפס הראי"ה את עצמו, ואדרבא רגליים מבוססות יש לומר להפך, כל שמדובר בתחומי היצירה והלימוד (וכנראה אינו יודע מר, או שכח לפחות, את סדר יומו הממוצע של הראי"ה בתקופת ירושלים...) - ורק, בעוד הגרצ"פ כפי שהוזכר כאן היה איש הלכה כמעט 'בלבד', תחומי פעילותו הספרותית והמעשית של הראי"ה נפרסו על פני תחומים מרובים - אלא שבכל אופן יש מקום רב לומר שבאמת כן תפסו זאת תלמידי-תלמידיו, במידה מסויימת, וממילא הוא אשר אנו מכירים כיום, ובמישור זה נכונים דבריך לגבי "איך זוכרים אותו".

נ.ב. איני יודע אם הייחוס לביקורת שהביא RAPIM לשרידי אש נכונה היא, ואני מקווה ומאמין שלא, כי (בעיני) הריהי קטנונית עד ילדותית. קדימה, המשך נא ברוח זו: הגדול ממינסק וספרו 'אור גדול', הגרש"י הילמן וספרו 'אור הישר', וגש עוד לקטלוג ביהס"ל וכתוב "אורות" (בקטגוריית "מילים") ורווה נחת... אקווה שיתעלה השיח כאן מעבר לרמה זאת או רמת השופטים מן העמוד הקודם.

בנוגע לכתיבתו ההלכתית של הראי"ה קוק זצ"ל יש להזכיר, שמסופר שהרב עסק שעות רבות בהעתקת הרמב"ם והשו"ע כלשונם על מנת להוציא את ההלכה ברורה. יש להניח שמלאכה מתישה זו מנעה או צימצמה את זמנו מלעסוק בחידושים למדנים.

מה קטנוני בראיה הנכוחה שאדם שהשם אור חוזר בספריו שוב ושוב,זה מראה על איזה דמיון כאילו הוא המאיר לארץ.[בכל מקרה זה רק סימפטום,ולא ע"ז בונים תיאוריה כמובן].  דווקא הדוגמאות שהבאת לא משהו:בקשר לאור גדול חבל שלא הסתכלת בהקדמה לספר שיצא לאחר מותו,שהגדול ממינסק חשב לקרוא לספר חיים לנפש,ורק בגלל שכבר התפרסמו הגהותיו למשניות[גם אחרי מותו] בשם אור גדול קראו כך לספרו,והדוגמא של האור ישר לא קשורה-יש קצת הבדל בין ספר מראי מקומות בעלמא לספר בעל רעיונות עצמאיים. 
אני נהנה לראות איך שוב ושוב אתה מטאטא כל מה שלא נראה לך באיצטלה של ילדותיות וקטנוניות,ומכריז כל הזמן על רמתך הגבוהה,אין ספק שזה ישליך אצלי על ערך מאמריך הנדפסים.

תוקן על ידי rapim ב- 22/11/2009 11:34:13

בל נשכח שרשז"א קרא לרב קוק "הרב'ה" בסתם.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 22/11/2009 11:54:03

אולי ידוע למאן דהוא מה מקור האיסור החמור לשפוט ולהשוות בין שני ספרים? כי בנוסח הרמב"ם והשו"ע דידן לא מצאתי לו זכר.

וברצינות: למה לא יתכן שאחד הלומדים בשר ודם יפתח במו ידיו שני ספרים, יעיין בהם בעיני בשר שלו, וידרג אותם?

RAPIM, אחר כל דבריך, עדיין אני סבור שההיתפסות הנ"ל לשם 'אורות', הריהי קטנונית וכו'. באשר לאור גדול ואור הישר, ובכן, רשמתי מהזיכרון את הדוגמאות שצצו בראשונה. (נ.ב. בקטלוג ביהס"ל כבר עיינת, איזה עוד כמה עשרות 'אורות' יש לך לדבר בקלונם?) אבל אם אתה כבר מתחיל לדקדק בפטירות למיניהן, אז אולי תברר מתי יצאו רוב ספרי האורות (הלא רק שניים מהם כמדומני יצאו בחיי הראי"ה. הרי לך "שוב ושוב"...), ועדיין אני מציע שנתעלה לרמת דיון גבוהה יותר מאשר הצעה שהשם אורות מבטא "איזה דמיון כאילו הוא המאיר לארץ", "כאילו לפניו היה רק חושך", ועוד אסוציאציות מדמיונך הטוב, אני כשלעצמי איני מוצא בשם "אורות" להטיותיו שמץ פסול (והשלך נא באשר תשליך על מאמרי הנדפסים, לא אמחה בידך, הלא אני לדבריך "מצהיר שוב ושוב על רמתי הגבוהה", או משהו כזה. לפחות איני מכה אחרים בסתר) 

כאילו יש להביא ראי' ממה שלומדים בישיבות שרק מקובל ללמוד ספרים הקשורים לבריסק (וזה הרי פשוט בעיני כל ישיבע בוחער שכל וורט פשוט של בריסק על התורה שווה יותר ממאות תשובות של מהרש"ם למשל) או חזו"א, וספרים שהם התייחסו אליהם? שהרי מאז שהם באופנה הרי כל התורה הגדולה של גדולי האומה לא קיימת כמעט.

מי מסתכל בספרי ר' יצחק אלחנן או בספרי הרידב"ז למשל או בספרי ר' דוד מקרלין או הגדול מינסק? ספרים שלהם מיועד רק ל"בקיאים" כמו ר' עובדיה יוסף, מי מסתכל בעוד אלפי שותים אפילו מדמיות שהיו פעם מפורסמות ביותר?

אחוז איפוא כרצונך. ורק להעיר, ש"אורות מאופל" ו"אורות התחיה" אינם אלא שני חלקיו של ספר אחד, הלא הוא "אורות" שיצא בתר"פ (וככתוב עלי שערו).

ידעתי גם ידעתי,והתלבטתי אולי לכתוב זאת כשלוש שמות:אורות,אורות מאופל,אורות התחיה...

כיון שבנוסף לשני ספרים אלה, פרסם הרב קוק עוד מספר ספרים בחייו: 'אדר היקר', 'חבש פאר' ועוד שני ספרים שקבע את שמם בחייו, אע"פ שנדפסו אחרי מותו: 'מדבר שור' ו'עין איה'; קשה למצוא היגיון בדבריו הקטנוניים של RAPIM (כלום נאשים גם את ערוך השולחן במגלומניות זהה, רק בגלל שאחד מספריו נקרא 'אור לישרים'?!). אך אם יש מי שנהנה מכך, אשתדל לא לגזול מיהודי טיפת הנאה כזו.

מה שאני נהנה הוא מלראות איך אתם נזעקים על כבודו של הראי"ה, אך כבודו של הרב ריינס משום מה פחות מטריד אותכם.
 ושלא יובן לא נכון:אינני שייך ח"ו למזלזלים בכבוד הגאונים הנ"ל,אך אינני חושב שהדברים שנכתבו מצריכים התרגשות מיוחדת.