ראשית כל.
הכול נכתב בהומור ואין לקחת אישי.
וסליחה אם שכחתי מישי.
סליחה!
ושוב,לא לקחת ברצינות!
שעת ליל מאוחרת.
רחוב הומה אדם.
קולות,דיבורים,קריאות בנוסח-"אמא,היא לקחה לי את הסוכריה,ואיפה השרשרת החדשה שקניתי לסוכה."
היא עומדת שם.
מוקפת אנשים,ובודדה.
-'איפה היא?איזה מצחיקה.רק שלא עשו לי תרגיל.'
מקרוב מאוד.
בין ספסלים מזדמנים,וכיסאות כשרים..
-"ברור שיזהו אותי.
אני אחת מאלף.
יותר מאלף.
פי אלף יותר מאלף."
ניסתה להרגיע את ליבה המחסיר פעימה זה מס' דקות.
מטרים ספורים לידה.
גיטרה על הכתף בנרתיק זועק מדבקות-"ה' הוא המלך' ו-'ר' נ נח נחמ נמחמן מאומן' צועדת לה..
ליאור12345 (.היה 6?..אני לא זוכרת.לא הייתה פה הרבה זמן.אל תאשימו אותי.)
אוזניות תקועות באוזניים,וקולו חוצב הלהבות של אודי דוידי נישא למרחקים.."תחשוב טוב,יהיה טוב.."
אילו יכלה לשמוע אותו הבחורה המפוחדת, מהאזניות לא הייתה פוחדת שהבריזו לה.
מאחורי הכיכר.
בחורה נמוכה בעלת מתיקות בלתי מוסברת,וחיוך שובה צועדת יד ביד עם אחת גבוהה,רצינית יותר,פלספנית מעט.תיק עם פרח על היד.
הבחורה בעלת המתיקות(חנושנוש) והבחורה הגבוהה והרזה(אופק) מצביעות על זו עם הגיטרה(ליאורר123334455)
-"חנוש,את חושבת מה שאני חושבת?"
-"כן בנני,אני חושבת על.."
-"עדיעדי180"
-"ליאור1234"
-"זה לא הצליח לנו.
אוווף
מתי כבר תחשבי כמוני חנוש?.."
מחשב נייד.
אקווריום נייד גם כן.
-"מישו ראה את הדג שנפל לי?"-שאול בחור נמוך אנשים ברחוב.
מביטים בו ,לא מבינים.
-"הדג שלי..נעלם.
אני מחפש אותו.
שבע מחיפושים..
מי מתנדב לעזור לי?
כבר הגיעו מים עד אקווריום!"
-"תרי?"עוברת מחשב בראשה של חסויה22.
-"זה תרי?..
אם הוא לא היה סוחב את אקוריומו הוותיק גם לפה,לא הייתי מזהה."
מנגינה נשמעת מרחוק.
בלבן משהו.
זכה כזו טהורה.
בין עלי שלכת וטיפטופי גשם.
מנגינהבלבן.
שקטה,בדרכה,
אך כשהיא מדברת-מדברת.
-"איפה הבנות,ומי זה?.?"
דמות עטופת שחורים מתקרבת מרחוק.
-"אהמ.
לבלוש.
לרגל.
למצוא.
לחסל.
אממ.
מי הולכת פה עם שסע?..
אממ."
טלפון מצלצל.
-"אסיק,אני מזהה כאן שסע,אחת עם גיטרה,אחת גבוהה ואחת נמוכה.
מי חסר?"
-"משגיח,תפסיק לשחק במשחק הניחושים.
אני יפסיק לשתף איתך פעולה.
פשוט תדווח לי אם ישנ דיברים בין הבנים לבנות ואני בא,עם משמרת הצניעות."
מהצד מתקרבת לה עם חיוך על הפנים,וקול פעמונים,סוחבת עימה שטיח אדום וכוס שוקו.
-"הבטחתי,מה אני יעשה?"-מלמלת בחוסר חשק נאות.
נעלי הספורט שלה אולי יספיקו לגמוא את המרחק מבלי שטיפת שוקו תטפטף על השטיח האדום המצוחצח.
-"אז זה בשבילי?"-מחייכת עדיעדי180 ..
(המקום לתיאור פתוח בשבילכם.אני מחכה,ותאמ'ת?מתה מסקרנות איך תתארו אותי..)
הן צוחקות,ונאות מביטה בבחורה שעימה הגיעה עדי.
-"מי זו?"-היא שואלת.
-"תנחשי,"-מחייכת עדי.
הבחורה לידה לבושה באלגנטיות,פנים מתוקות,לחיים שאפשר לצבוט בכיף,ומלמול חפוז באנגלית לפון.
-"אהממ..עדי,אינלי מושג."
-"טוב,אני תהילה 165.נעים להכיר."-היא אומרת לנאות ושתיהן מחייכות אחת לשניה.
מן הצד השני מתקרבת אליהן נערה.
חשדנית היא,צינית(?!)
-"שידוכי חרדים,נכון?"היא שואלת ומאשרת.
-"אהה."-השיבה לה תהילה 165.
-"עם מי יש לנו הכבוד?"
-"תמי 4"היא אומרת ומניפה את הקוקו הקצר שלה בבת אחת לאחור כשהיא מסתובבת ,מביטה בבחור מתחבא מאחורי הקולר שעמד שם,בכיכר.
"אחת,שתיים,ברחוווו זה הליטאי!"היא זועקת וכולן רצות בבהלה.
הדמות העטופה בשחורים לוחצת על ה-1 בחיוג המהיר.
-"אסיק,ליטאי פה.מה עושים?"
-"אני מגיע."אמר לו ומשגיחנו היקר שמע קול ניתוק.
ושוב נעלי ספורט.
-"תעצרו !לאיפה אתן רצות סתומות שכמותיכן?"-השיג אותם קול נערה.
היא הייתה בהירה,גבוהה,ול'רצות' הסתנן לו אבק שמץ מבטא אמריקאי.
-"אנגלה.???"-צעקו כולן,גם אופק וחנוש שהגיעו ממזמן.
-"אז מי לא פה?"-שאלה אנגלה.
-,"כולן.אני פה"-אמרה נערה שפזלה אל עבר חנות הגלידות.
-"אני משתוקקת בדחיפות לאיזה גלידה!"
-"מיש מיש"..-קראו כולן..
-"רגע.מי אלו?"-אמרה עדיעדי,למראה שתי בנות שהביטו אחת על השנניה במבט נבוך.
-"היא שירה 88.."אמרה האחת,
-"והיא שירה 8000"-אמרה השניה.
-"אממ..אופס.טעינו אני 800 והיא 88.
טוב לא משנה.."-היא אמרה והסמיקה.
-"מי זו?"שאלה אחת מהשירות כשהבחינה במישהי עם משקפי שמש גדולים ועיתון ענקי שעניין אותה כצ'ונט של חודש שעבר.
-"היא אמרה שהיא תעשה אתזה.בואי נביך אותה הרי הרעיון היה שלה מלכתחילה."-אמרה אנגלה
-"חסוה 22!!!!!!!!!!!!! העיתון מעניין?"צעקה עדי.(אמ..מתאים לי לעשות אתזה.מאוד!)
משקפי השמש הוסרו.
-"טוב מה אני יעשה,"-היא התנצלה.
-"חשבתי שתיכננתן להבריז."
-"לא.ממש לא."-אמרה אופק20.
-"פשוט נמלטנו מליטאי."
-"אממ..
מובן למדי."
-"אמלא.ותיפח רוחי.
מ יזה??"
-"אני לא מאמינה.
זה משגיח.
מי זה לידו אבל?"-נרעדה אנגלה.
לידו הילך בחור מרשים,מחושב,וחמור סבר.
-"אההמ.
לא קשה לזהות
טוב שהוא לא הביא מצלמה לתעד ת'ארוע.."-אמרה חנוש למראה אסיקינו הנכבד.
-"מישו מציק לכן בנות?"
אמר ולא יסף.
-"לא.
תודה.
הסתדרנו.,ענתה לו מנהלת המשנה שלו,משתוקקת.
-"ובזאת אני ממנה אותך לאחראית".השיב לה.
-"כבר מינית אותי.אני מנהלת המשנה של כבודו."
3:09.
מרחוק,על טוסוטוס מזדמן ומומרט,הגיע ברבירב.
-"איחרתי?"-הוא שאל בנשימה עצורה כשהשעון הורה על 3:10
-"כן אבל רק בדקה.ניצחתי אותך."-השיבה לו עדי.
-"טוייב..אני מתקפלת.מי באה?הזמנתי מיניבוס.!"-אמרה אופק.
-"ירושלמים מקדימה.
בני ברקים באמצע.
דרומיים..ממ
תעלו על אוטובוס אחר,
וצפונים,אתם מוזמנים אלינו לביקור.נשלח אתכם לבית בחופש,כשנבוא לנפוש."
זה עושה טוב להיזכר שיהיה מה לעשות בבין הזמנים....!!!!
