ספרים על חכמי הספרדים

מלכתחילה לא רציתי לענות על טענה מטופשת שהיו יותר רבנים אשכנזים, כי היא לא קשורה לעניין בכלל, לגופו של עניין, יכול להיות שהיו יותר רבנים אשכנזים, מעולם לא בדקתי את זה ואין בדעתי לבדוק את זה, רק אציין שבאירופה כל מי שלמד קצת נהיה רב והשאר היו בעלי בתים עד עמי הארץ, וכל זה מתוך האחוזים המעטים שבכלל שמרו מצוות. לעומת הספרדים שכל אחד הכיר את מקומו ולכל עיר היו את הרבנים שלה, לעומת האשכנזים שלכל עשרה היה רב, ובכל כפר נידח היה רב וכיו"ב, הספרדים היו מרוכזים יותר בערים, ואפילו בית כנסת שהיו בו 100 חכמים היה רב אחד.

גם הטענה שהיו יותר באיכות היא טענה מטופשת לחלוטין, וכי מי שמך להחליט זאת? האם זו השמש בצהרים? איפה ההצלחה של הרבנים האשכנזים במלחמה בהשכלה? כמה אחוז מתוך היהודים באירופה לפני השואה היו דתיים? כמה מהם שמרו מצוות?
את התשובות אני משאיר לך.

כנראה שבאבא רוצה שנאמין לכל הבובע מעשעס שהוא מוכר לנו.

באירופה כל אחד שלמד היה רב,נו,אתה באמת לא מתמצא בהיסטוריה של מאות עגלונים ו"פשוטי עם" שבליטא וברוסיה שהיו ת"ח מופלגים,וזה לא רק מפי השמועה,תסתכל קצת בספרי קהילות וכדו'.

זה בהחלט קשור כמות הרבנים לכמות הסיפורים כי גם על הרבה מאוד מרבני אירופה לא יצא ספרי סיפורים וכבר העירו ע"ז פעם בפורום זה,ולכן באופן יחסי יש הגיון לתלות חלק מהסיבה שחסר ספרים על חכמי הספרדים מפני מיעוטם היחסי.  וכן בהחלט גם חלק מרבני הספרדים לא השתוו למקביליהם האשכנזים,ומאיפה אני יודע את זה?  כי גם אם על אותם רבנים לא יצאו ספרים אבל הם עצמם הוציאו ספרים וקל מאוד להשוות בין יבולם ליבול מקבילהים האשכנזים,וחוץ מזה יש מספיק עדויות[גם של ספרדים] בנושא זה.

וברור שבדור שלפני השואה מצב היהדות באירופה בשדרות העם היה קשה ביותר,ובני רבנים חשובים סטו מהדרך[אם כי ת"ח גם לא חסרו אז],אך אני מדבר בפרספקטיבה כוללת של 150 שנה אחורה,ובכל מקרה גם אצל יהדות המזרח חוללו שמות כי"ח ודומיהם.

חבל שהדיון מתפתח[ובעצם לכך כוון הוא מראש] לעבר פסים של עדתיות לשמה במקום לראות נכוחה את הדברים,יש ליהדות ספרד עבר מספיק מפואר כדי להתגאות בו,ולאשכנזים נותר לפעמים רק לקנא בהם,ואל להם לספרדים לדחוף בכוח את "מסכנותם" בכל דיון.

בדרך התורה ובאבא, אם על העיתונים תלונותיכם, הרי שהסיבה היא כנראה, משום שאת מוקדי הכח בציבור החרדי בארץ אחרי השואה, שמהם מושפעים העיתונים ועורכיהם, תפסו בעיקר הליטאים מחד והחסידים מנגד - והם מכתיבים את השיח הציבורי וגם הנחילו את מורשתם לתלמידיהם. 
גם קהילות אשכנזיות נדחקו הצידה וביניהם חכמי הונגריה שלא היו חסידים.

לגבי ספרים (לבד מהטיעון ההגיוני שלא רבים הם החרדים יוצאי ישיבות ספרדיות, שהחלו להתפשט רק בשנים האחרונות, וגם הם, חלקם יונקים מהאשכנזים) הרי שהתלונה צריכה להיות מופנית לביוגרפים הספרדיים עצמם.

יש לציין שאם מצוידים במספיק מזומנים, אפשר להזמין אצל אהרן סורסקי, גדול הביוגרפים החרדיים בדור האחרון, ביוגרפיה על כל מי שרוצים. (ונדמה  לי שהוא כתב פעם שהוא באמצע עריכה של ספר על הרב ב"צ אבא שאול, חוץ מספר על הרב צדקה שכבר הוציא).

ובדרך התורה, בשבילך, נקלע לידי (בקבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה) ספר עב כרס - תולדות הרה"ג משה לוי זצ"ל ר"מ בישיבת כסא רחמים שנלב"ע בדמי ימיו, והתרשמתי ממנו ומאשיותו עמוקות. לדעתי, אם היו מודעים לספר הזה ולסיפור שנכתב בו ודאי היתה לו תפוצה יותר רחבה.

[מתוך תקוה שההנהלה תזדרז לקטוע את הדיון הסוציולוגי שמקומו לא יכירנו כאן אני ממהר להוסיף דבר שנעלם כנראה מעיני החכמים כאן.]

הרבה לפני ספר תולדות אדם שצוין כאן כביוגרפיה הראשונה התפרסמו שבחיו של האר"י (לא מי יודע מה אשכנזי ) בשלל צורות וגוונים כפי שתיארו כאן בעבר (ויש לתקן שם. תעלומות חכמה בזל שפ"ט)
נכון שמדובר בספר דל כמות אבל הרי אם ננפה מן התולדות אדם את כל הוורטים וחידו"ת שבו לא יחזיקו התיאורים על ר' זלמלה יותר מ20-30 עמודים.

ואגב. מונוגרפיות קצרות על חכמי ישראל (סדר הקבלה, יחוסי תנו"א, שלשלת הקבלה, סדה"ד, שה"ג ועוד) נמנים כסוגה נפרדת של ספרות? 

פשיטא ששבחי האריז"ל לא מש מעיניי תמיד כאשר כתבתי את קביעתי הנ"ל, (והיססתי רבות אם להזכירו רק בכדי לשוללו) אך לא חשבתי שזה נוגע לעניינו, שכן זה היה ספר יוצא דופן ולא סלל דרך או תקופה, ואין למדים מן יוצאים מן הכלל. תולדות אדם משתלב בתקופה שמאז והלאה התפתח ספרות שלימה של סיפורים על גדולים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3791328,00.html

באבא,מה קורה איתך,תשתה קצת מים ואח"כ תקרא את מה שכתבתי,שאע"פ שספרים על חכמי הספרדים לא יצאו אך הם עצמם הוציאו את חידושי תורתם בשפע ומשם אני למד מה שלמדתי,ואינני רוצה להרחיב בזה שלא ישמע ח"ו זלזול בגאונים וצדיקים אמיתיים,רק אוסיף לך עוד אתגר,שמעניין לראות בספרי השדי חמד שלא הסתיר את מוצאו,כמה הוא מתכתב עם רבני אירופה,וכמה עם השאר,[ראה למשל בקונטרסו הידוע באר בשדי שבראש ח"ו עשרות מכתבים שקיבל מרבנים שביקש לשמוע דעתם,ואף אחד מהם לא ספרדי,אלא א"כ תתרץ גם את זה  בדרך פלפול ועפ"י דרכך לעיל שלספרדים לא היה זמן לבזבז לכתוב מכתבים-מה שלא נראה כ"כ בדורינו...,וגם מתשובותיהם אז]אם כי הוא מגלה שליטה רבתית גם בספרי חכמי ספרד בני דורו,ודיייייייייי!!!!!!!! בזה. 

אלייעזר,אולי בינות להררי החומר הסוציולוגי שנשפכו כאן לא ראית את דברי בעמוד ראשון,שבכל מקרה איציק אייכל הוציא[כבר בתקמ"ט] ספר שלם על משה מנדלסון הכולל ביוגרפיה ושבחים,אלא אם נאמר שספרו של אייכל אמור להיות מסווג בתוך הספרות הכללית.

תוקן על ידי rapim ב- 19/10/2009 0:48:41