בית פורומים עצור כאן חושבים

אם פונדקאית

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/5/2008 08:25 לינק ישיר 

דעת הגרי"ש אלישיב

אכן חל שינוי בדעת הגריש"א מאז מסר את דעתו לבעל ה"נשמת אברהם".

ודעתו המעודכנת היא שאין הכרעה ברורה בנושא, ולכן יש להחמיר לשני הצדדים.

כדאי לדעת שזו גם דעתו של הגrש"ז אויערבאך כפי שמובאת בנשמת אברהם.

ניתן להגיע ל"נשמת אברהם" גם דרך הקישור: 
http://www.medethics.org.il/db

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/5/2008 08:43 לינק ישיר 

ומי שמבין מבין שהשאלה היא פמינסטית.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/5/2008 09:07 לינק ישיר 

ומי שלא מבין, אינו זכאי שיסבירו לו?



התפלאתי לראות באחד מן הקישורים שהביאו ראיות מן הגמרא לגבי גיורת, שנתעברה בגיותה וילדה בקדושה. הרי יש לחלק די בקלות, הלא כן?!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/5/2008 09:10 לינק ישיר 

אני מקווה שלד"ר הלפרין לא אכפת שאעתיק לכאן קטע מהנשמת אברהם.


השתלת עובר ברחם של אשה אחרת. בעיה חדשה שדורשת עיון וליבון שהתעוררה בדורנו היא לגבי עובר שהושתל לרחמה של אשה אחרת ונולד ממנה. הג"ר זלמן נחמיה גולדברג שליט"א 97 דן כשאלה מי נחשבת לאם הנולד, הראשונה או השניה או שתיהן נחשבות לאם הנולד. ונ"מ להרבה דיני תורה, אם הולד אסור באחותו מאם הראשונה או שאסור באחותו מאם השניה או שאסור באחותו משתי האמהות. וכן יש לשאול איזו אם יורש הולד. וכן יש לדון אם הראשונה היתה ישראלית והשניה נכרית או להיפך, אם הולד דינו כישראל או כנכרי. וכן אם הראשונה היתה מפסולי קהל כממזרת וכדומה והשניה כשרה או להיפך, מה דין הולד לענין היתר לבוא בקהל. וכן אם היתה הראשונה לויה והשניה ישראלית או להיפך, אם הבן חייב בפדיון, או אפילו שתיהן ישראליות, רק שאחת מהן כבר ילדה. אם הבן חייב בפדיון הבן. והוא מסכם: א) אב נעשה מעת ההריון. ואם, לדעת

רעק"א 98 נעשית אם מעת ההריון, והג"ר יוסף ענגל 99 הוכיח מרש"י 100 שאין נעשית אם רק מלידה (ומוסיף המחבר שליט"א להביא ראיה גם מהגמ' ביבמות צז ע"ב. שני אחים תאומים גרים וכו'). ב) אם שהולידה אבל לא היא עיברתו, מתיחס הולד אחר האם היולדת לענין איסור חיתון בקרובי האם היולדת, אבל מותר בקרובי האם שעברתו, ולדעת רעק"א יתכן שאסור גם בקרובי האם שעיברתו. ג) אם נעשה עובר במעי נכרית ונולד מאם ישראלית, למ"ד עוכר ירך אמו אינו צריך גירות, ולמ"ד לאו ירך אמו צריך גירות, אבל אחר הגירות מתיחס אחר האם שנולד ממנה. ויכולה האם לטבול ועל ידי כן לגייר העובר בב"ד ויהיה גר מן התורה, ולדעת רעק"א לא יהיה גר אלא מדרבנן, להסוברין שזכין לקטן הוא מדרבנן. ד) לענין בכור, אם השניה מבכרת הרי הוא בכור וחייב בפדיון. ולענין אם פוטר לראשונה, אם הוציאו אותו מהראשונה לפני שרקמה איבריו, אינו פוטר לראשונה ואם הוציאו בכלי שחצץ בינו לבין הרחם 101 אינו פוטר לראשונה. ה) לפי האמור דהולד מתיחס אחר האם היולדת, כל שכן הוא הדין ב"תינוק מבחנה" כאשר גם העיבור נעשה מחוץ לגופה של הראשונה. אמנם אם העיבור קובע אמהות. עדיין יש לעיין בדין "תינוק מבחנה", עכ"ל. ועיין גם שם 102.

                                גם הג"ר אברהם יצחק הלוי כלאב שליט"א דן שם 103 בבעיה הנ"ל. וכותב בסיכום: היולדת היא אם הילוד כאשר שתיהן יהודיות 104. אך לגבי ישראלית ונכרית הוא כותב: אבל ביצית מופרית של גויה שהושתלה ברחם ישראלית, או הפוך, בעלת הביצית היא הקובעת את דינו של הילוד להיות יהודי או גוי, עכ"ל. ועיין גם במאמרו של הגר"מ הרשלר

שליט"א 105.

                                ועיין בתרגום יונתן בן עוזיאל 106 שכותב: ואיתחלפו עוברייא במעיהון והוה יהיב יוסף במעהא דרחל ודינה במעהא דלאה. ובמהרש"א 107 כותב: ובשם ספר פענח רזא שמעתי לתרץ הא דנהפכה דינה לבת, היינו שהזכר שבבטן לאה ניתן בבטן רחל והנקבה שבבטן רחל ניתן בבטן לאה, דהשתא אתי שפיר עיקר יצירתה של דינה נקבה עכ"ד וכן מוכיחין דברי הפייטן ביוצר של ר"ה, עובר להמיר בבטן אחות וכו' סלוף דינה ביהוסף וכו' ותו לא מידי, עכ"ל. וכ"כ הדעת זקנים מבעלי התוספות 108: פירש"י שדנה בעצמה שהיא היתה מעוברת מיוסף וע"י תפלתה נתחלף בדינה, עכ"ל.

                                ומה שאין למדין הלכה לא ממדרש ולא מאגדות, זהו רק כשיש סתירה מהש"ס, וז"ל החיד"א 109 וראיתי להעתיק מה שמצאתי לרבינו תם בספר הישר כ"י דף קץ בתשובותיו לרבינו משולם וז"ל : וכל שאינו בקי בסדר רב עמרם ובהלכות גדולות ובמס' סופרים ובפרקי ר"א וברבה ובתלמודנו ובשאר ספרי אגדה, אין לו להרוס דברי הקדמונים ומנהגם כי עליהם יש לסמוך בדברים שאינם מכחישין תלמוד שלנו אלא שמוסיפין, והרבה מנהגים בידינו על פיהם וכו', עכ"ל של החיד"א. וכן מוכח בתוס' 110 שכותבים : והיה אומר ר"ת דאין הלכה כן (כפי מה שהובא בב"ר) לפי שחולק על הגמרא שלנו וכו'. ועיין בשדי חמד 111 שהכריח כן מכמה אחרונים. וכן עיין שם בפאת השדה 112, שכותב : אמנם עינינו הרואות להרמב"ן בהשגותיו לספר המצות בסוף מצות עשה זיי"ן נסתייע בסברתו מדברי האגדה שהביא שם והכי מסתברא דכל שאין סתירה לדברי האגדה מהש"ס למדין ולמדין, עכ"ל של השדי חמד. וכן עיין בפ"ת 113.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/5/2008 09:47 לינק ישיר 

 

הוכחה שהלידה היא גורם היחוס

יש המנסים להוכיח [רז"נ גולדברג ורא"י כלאב שליט"א, 'תחומין' ה, 248-274] מסוגיית מעוברת שנתגיירה (יבמות צז,ב) שהיולדת היא האם ההלכתית גם אם היא איננה האם הגנטית.

ההוכחה,למ"ד עובר לאו ירך אימו, מתבססת על הברייתא על פיה שני אחים תאומים שהייתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה, לא חולצין ולא מיבמים (דצד יבום מן האב הוא, והני אין להם אב), אבל חייבים משום אשת אח מן האם.

הרי שלמרות שבזמן גיור האם מתבטל היחוס הגנטי של העוברים ברחם (מדין "גר שנתגיר כקטן שנולד"), בכל זאת קיים לגבי התאומים יחס אחווה מן האם הנקבע בזמן הלידה. כלומר, קיים כאן יחס אימהות הנקבע בזמן הלידה ללא יחס גנטי תקף!

 

אין ספק שמדובר בהוכחה מבריקה. אע"פ כן, דומני כי עיון נוסף בסוגיה, איננו משאיר אותה על כנה, וכפי שיבואר.

 

דחיית ההוכחה

ההוכחה מסוגיית מעוברת שנתגיירה מתבססת על ההנחה שבזמן גיורו של העובר ברחם אימו מתנתק הקשר הגנטי בינו לבין אימו מדין גר שנתגייר כקטן שנולד. אם הנחה זו נכונה, ובכל זאת תאומים שעברו את הגיור בהיותם עוברים נחשבים אחים מן האם - הרי שאמהות נוצרת בעת הלידה גם ללא קשר גנטי בעל תוקף משפטי.

 

אולם עיון בסוגיית הגמרא (שם צח,א) מראה שההנחה הנ"ל איננה נכונה: אין דין "קטן שנולד" על עובר שטרם נולד! או במילים אחרות, גירות יכולה לתת דין לידה חדשה למי שכבר נולד, אך אינה יכולה לתת דין לידה למי שטרם נולד.

הדברים כתובים בגמרא, ומבוארים ברש"י שם:

"אמר רבא: הא דאמור רבנן אין אב למצרי (רש"י: ואפילו היכא דליכא למימר כקטן שנולד דמי, כגון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה דיש לו שאר מן האם כשאר ישראל גמור ואין לו שאר מן האב),

לא תימא משום דשטופי בזימה דלא ידיע (אבוה מנו - רש"י), אבל ידיע חיישינן (רש"י: אבל היכא דידיע, כגון היו אביו ואימו חבושים בבית האסורים דלא נבעלה לאחר חישינן, ואי נולד בקדושה דליכא למימר כקטן שנולד ליהוי ליה נמי שאר אב דהא ודאי אבוה הוא),

אלא אפילו דידיע נמי לא חיישינן.

דהא שני אחין תאומים, דטיפה אחת היה ונחלקה לשתים, וקתני סיפא "לא חולצין ולא מיבמין",

שמע מינה: אפקורי אפקרי רחמנא לזרעיה, דכתיב" ... (רש"י: ומסיפא יליף טעמא. דאי מרישא – [שני אחים תאומים גרים], לא מצי למילף. דאפילו שאר האם אין לו. דטעמא לאו משום דזרמת סוסים הוא אלא משום דכקטן שנולד דמי).

 

מבואר שיש שתי אפשרויות לבטל דין יחוס צאצא של גוי:

1. מדין "גר שנתגייר כקטן שנולד".

2. מדין "רחמנא אפקריה לזרעיה".

הדין הראשון - כקטן שנולד - קיים רק בגר שכבר נולד ולא בעובר.

הדין השני - רחמנא אפקריה - קיים רק לגבי אב גוי, ולא לגבי אם גויה.

 

זכינו לדין, שלגבי עובר שטרם נולד, אין כלל דין של "כקטן שנולד דמי" ואין ניתוק הקשר הגנטי בין העובר והוריו.

 

ועם נפילת ההנחה, בטלה ההוכחה. שכן תאומים שהתגיירה אמם בהיותם עוברים, אין לגביהם דין "כקטן שנולד" ולכן אין כאן ניתוק היחס הגנטי. משום כך יש להם אחווה מן האם, גם אם לידה כשלעצמה איננה יוצרת יחס אימהות.

 

נסכם:

לאור היעדר ראיה ניצחת, קיימות ארבע אפשרויות עקרוניות לקביעת האימהות ביולדת

מתרומת ביצית:

א. היולדת בלבד היא האם מבחינה הלכתית.

ב. תורמת הביצית בלבד היא האם מבחינה הלכתית.

ג. הצאצא הינו חסר אם מבחינה הלכתית.

ד. לצאצא שתי אימהות מבחינה הלכתית.

 

וראה במאמריהם של

ר"מ הלוי סולוביצ'יק, "אור המזרח" 122-128, 100;

רי"מ בן מאיר "אסיא" מא (תשמ"ו), 25-40;

"אסיא" מז-מח, 80-88 (תש"ן);

מ' הלפרין, תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות, "תושבע"פ" חוברת ל"ג;

אסופת מאמרים לקראת הכינוס השני לרפואה, אתיקה והלכה, עמ' 321-328 (1996)

ובמראי המקומות הנוספים המצויינים שם.

 

חלק מהדיונים בנושא מתבססים על דברי אגדה, שכידוע, לא פשוט ללמוד ממנה הלכה (ירושלמי פאה, פ"ב ה"ד; חגיגה פ"א ה"ח; מג"א קכח ס"ק כט. וראה עוד מש"כ הגרש"ז אוירבך בנשמת אברהם [מהדורה ישנה] כרך רביעי השלמות לחלק אהע"ז סי' ה סוס"ק ב, ובאנציקלופדיה תלמודית ערך הלכה).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/5/2008 17:10 לינק ישיר 

יופי... בלבלתם אותי לגמרי!
המציאות היא שאני ממש רוצה לעשות את זה (כלכלי והומני)

כבר איני נשואה, כך שממזרות לא תהיה. (הלכתית)
בארץ, טרם מתירים תרומת ביצית ואין לי כוונה לתת את שלי, כך שנטיה ל100% שהביצית מאיזו גויה. (שוב, הלכתית)
אם הולד שלי (הלכתית בלבד), לא אמורה להיות בעיה כי אני יודעת מי הוריו שיגדלוהו (בשונה מתרומת זרע) ובעתיד אוכל למנוע קשר בינו לבין ילדי. (לא. לא אמות עד אז... יש לי כונה להשאר עוד כמה שנים בעולם)
אם הולד אינו שלי (שוב, הלכתית) ונולדה בת, האם אין פה בעיה לדורות של התבוללות?

בעיה נוספת (ואותה כבר לא תפתרו לי בדיונים), היא איך להסביר את ההריון והעלמות התינוק בציבור הכ"כ מנותק... בלי שזה יזיק לילדי.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/5/2008 17:42 לינק ישיר 

לא הבנתי מה עניין קביעת אמהות לעצם מעשה הפונדקאות.  למאי נ"מ מי האמא במקרה דנן? נגיד לעובר שלא יתחתן לא עם קרובי היולדת ולא עם קרובי בעלת הביצית וחסל סדר צרות.

פעם בדקתי את העניין וראיתי לתמהוני שבארץ אוסרים על אשה נשואה להיות פונדקאית מצד ניאוף, היינו הם סוברים שהעברת ביצית מופרית לרחם האשה כמוה כבעילת זר שמתעברת ממנה, וממילא יש כאן גם איסור על עצם המעשה וגם בעית ממזרות בוולד. לי זה נראה מוזר מאד לחשוב כך, מכיוון שמדובר בביצית מופרית והפונדקאית משמשת כמדגרה בעלמא.  



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/5/2008 00:02 לינק ישיר 

מה עוד שככל הידוע לי גם ניאוף אינו אסור בארץ לפי החוק, ובודאי אם הוא נעשה בהסכמת כל הצדדים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/5/2008 07:38 לינק ישיר 

שנרב
נפק"מ לכיבוד אם.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/5/2008 21:15 לינק ישיר 

בעל,

לדברי נדב שניתן לומר לנולד מהפודקאות שינהג איסורי קורבה לשתי המשפחות, ניתן גם להכניס בהסכם הפונדקאות שהפונדקאית תמחל על כבודה.

מצינו שאב שמחל על כבודו כבודו מחול (רמב"ם ממרים ו, ח), והרי השווה הכתוב אב ואם בין למורא ובין לכבוד, הרי שיכולה היא למחול על כבודה.

_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/5/2008 11:05 לינק ישיר 

נדב,

כמעט כל הפוסקים מסכים אתך אלא שזה לא מספיק.

ראה נא את תשובתו הקצרה אבל המעשית של הגרז"נ גולדברג בנושא (בקישור שהבאתי למעלה):

שאלה:

האם מותר לאישה נשואה להיות אם פונדקאית, ומה מעמדו של הצאצא?

תשובת הגרז"נ גולדברג:

לא. ילד שיוולד לאם פונדקאית נשואה, כאשר אביו איננו הבעל של האם היולדת, עלול לסבול ממעמד אישי פגום. גם אם נסבור יחד עם עוד מאה רבנים שאין פסול בפונדקאית נשואה, ורב אחד או מספר קטן של רבנים יחשבו אחרת, הילד יינזק.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/5/2008 12:24 לינק ישיר 

ואם האב הוא כן הבעל של היולדת?

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/5/2008 12:50 לינק ישיר 

עוד על שאלת הממזרות

 

מתוך תזכיר לשר הבריאות בנושא אם פונדקאית שהגשתי לשר הבריאות בשנת 1991

פורסם ב"רפואה ומשפט", מס' 6 ; ובאסופת מאמרים לקראת הכינוס השני לרפואה, אתיקה והלכה, עמ' 121-126 (1996)

קישור:

http://www.medethics.org.il/articles/conference2/R9981123.asp

  

§5.  שאלת הממזרות
   
פונדקאית פנויה

כאשר הפונדקאית אינה נשואה - אין מקום לשאלת ממזרות של הצאצא עקב תהליך הפונדקאות.

ההפריה נעשתה בין גמטות (זרע+ביצית) של זוג נשוי כחוק, ובהמשך תהליכי ההחזרה וההריון של הפנויה אין עילת ממזרות.

 

פונדקאית נשואה

הפונדקאית הנשואה נושאת ברחמה עובר שאביו איננו בעלה של הפונדקאית, אלא אדם זר.

בספרות הפוסקים ישנו ויכוח אם "ממזרות" הנה תולדה של מעשה ניאוף או של עירוב גנטי זר [א' שטיינברג הזרעה מלאכותית לאור ההלכה, ספר אסיא א', עמ' 141-128, בעמ' 136-135 שם (מהדורה רביעית, 1989)].

לויכוח זה השלכה מיידית על מעמד צאצא של אישה נשואה מתרומת זרע, כאשר קיים עירוב גנטי זר ללא מעשה ניאוף.

לענייננו, צאצא של פונדקאית נשואה אינו תולדה של מעשה ניאוף. מסתבר, שהוא איננו נחשב אפילו לתולדה של עירוב גנטי זר, שכן מבחינה גנטית העובר נוצר מגמטות של זוג נשוי כחוק [הרב' מ' בלייכר, הפריית מבחנה לענין דין "הלך אחר הפגום", אסיא מט-נ:68 (1990)].

 לכן נראה לי שאין כאן עילת ממזרות.

אמנם, מאחר וכתם ממזרות אינו ניתן לתיקון [משנה, חגיגה, א, ז; קידושין, ג יג] וחומרתו רבה גם בספק ממזרות, לכן יש צורך לוודא מראש קיום קונצנזוס הלכתי רחב לפני מתן היתר לפונדקאית נשואה.

העדר קונצנזוס עלול להסתיים בלידת צאצא פגום מבחינה חברתית ודתית שלא תמיד יהיה בר תיקון.

 

                         ע"כ סעיף 5 של התזכיר

 

הערה: אף שהתזכיר דן בשאלת זרע האב שהפרה צאצא הגדל ברחם של פונדקאית נשואה, חלק מהדיון רלבנטי גם לגבי עובר של תורמת ביצית נשואה שהופרה מזרע זר, שאינו בעלה של התורמת.

 

ברור שאם אין לביצית שום ייחוס אזי אין כאן שאלה כלל. יש מקום לשאלה רק אם הביצית והוולד מתייחסים לתורמת




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/5/2008 13:28 לינק ישיר 

מישהו אמר לי לפני כמה ימים שהוא שמע שיש בעיה עם תרומת ביצית מפנויה לנשואה (הליך של פונדקאות, רק במגמה הפוכה. התינוק/ת יגודל אצל היולדת והאב). מעבר לשאלה של החשש להינשא לבן משפחה, שיכול להיפתר בהשגחה ורישום (ומעבר לנפ"מ לכיבוד הורים וייחוד), האם יכולה להיות כאן עוד בעיה? אני לא מצליח לראות משהו כזה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/5/2008 15:30 לינק ישיר 

להרב מ. ד. אברהם:

שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן מה

ועתה אשאלה למר: איך אפשר לסמוך על הבטחתם של כאלה (גם אם לפנים ישתפו בועדתם איזה רב) שבהפרייה - במבחנה כן יפקחו שהפעולה תעשה אך ורק בביצית וזרע מבעל ואשה? הא שוא ושקר הבטחתם זאת, ומאן דעביד הא עביד הא, ובא זה רק כדי להבטיח את עצמם מסערה ציבורית ויהא זה בתוקף ובהקפדה לכל היותר עד שיורגש כי כבר הסתגלו אל כך והאדישות יקיף את רובו של הציבור ולא יוסיף לבלוש אחר הנעשה.



_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > אם פונדקאית
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.