| נשלח ב-9/10/2009 01:36 |
 |
| |
כיבוד הורים בגיל מבוגר
בתחילה התלבטתי אם להעלות כזו שאלה לפורום
אחר כך החלטתי שאין לי מה להפסיד
ואני מקווה שתחכימו אותי עד כדי כך
שלא אתחרט...
אני מרגישה שעם הגיל והשנים אני נכשלת יותר ויותר במצוות כיבוד הורים!
והדבר מוכר, ברור וידוע...
ואסביר-
מלכתחילה בביתנו כיבוד הורים זה במעלה הראשונה
וברוך ה' החזקתי בזה כל השנים ב100% של העניין
אך עם השנים גדלתי, ואני עדיין לא נשואה
וישנם חיכוכים עם ההורים...
וזה נוגע לי מאד כשאני נכשלת בעניין.. 
מה אתם אומרים??
תוקן על ידי אסיק_good ב- 18/08/2010 10:36:49
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2009 03:22 |
|
| |
ככה זה כשלא נשואים..ובמיוחד בגילאי ה21-שמתחתנים.
מטבע הדברים בגילאים האלה אנחנו מרגישים עצמאות יתר,וחופשיות,כי-זהו.אחרי הכול אנחנו בוגרים בפני עצמינו,ואנחנו לא צריכים עוד להסתופף תחת סינרה של אימא,ומצד שני-את ההורים זה מבלבל.
'רגע,אז הם בגרו,או לא?!אנחנו אחראים עליהם או לא?!להעיר להם?!להתערב?!
וכך..
כך נוצרות בעיות..
אפילו חמורות.
עצתי לך-כמה שיותר להמנע מוויכוחים.
להתעלם,לא לענות,ולהזכיר להם,שאפילו אם את לא נשאה גיל 16 הרבה מאחורייך.
בהצלחה!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2009 04:14 |
|
| |
מוכר...מוכר...לצערינו...
זה באמת עיניין קשה במצב הזה...ושמעתי פעם מאיזה רב מרצה לא זוכרת את שמו
שבגלל רגישות העיניין ישנה סגולה לזיווג....פשוט להתחזק במצוות כיבוד הורים..!
כניראה שזה לא סתם קילשאה שקשה בגיל הזה להקפיד על כך...
אז קבלי על עצמך משו קטן בנושא...ומי יודע אולי רק לזה ה' מחכה...??!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2009 11:15 |
|
| |
אני, זה שהבעיה מציקה לך, אומר שאת כבר בדרך לפתרון. את במצב הרבה יותר טוב מאחת שיש לה חיכוכים עם ההורים ולא מודעת לבעיתיות שבזה ולא מנסה לשפר את המצב.
איזה חיכוכים יש ? בעניני שידוכים ? או בכל מיני דברים אחרים ? בשידוכים בודאי שההחלטות בידייך, את קובעת בסופו של דבר אם הבחור מתאים או לא, אבל צריך לנסות לעשות את הדברים בלי התפרצויות, לנסות כמה שאפשר בעדינות, להסביר את עצמך בצורה שקטה וכו,' (אבל תזכרי תמיד שבודאי ההורים גם הם רוצים את טובתך - תדגישי להם מידי פעם שאת יודעת שהם רוצים בטובתך) . כדאי לפעמים לא לענות מיד בשלילה או בהתנגדות אלא להגיד שאת רוצה קצת לחשוב ואחר כך לדבר, כך אני חושב שכולם נרגעים קצת והשיחה תהיה יותר על מי מנוחות.. ואם יש חיכוכים בכל מיני נושאים אחרים - תנסי כמה שאפשר להעביר את הנושא לנושא אחר, תנסי להיות שקטה ורגועה בשיחות עם ההורים.
לפעמים זה באמת קשה, וכבר אמר את זה רבי יוחנן בגמרא, אבל הרצון שלך לקיים את המצוה , יעזור לך, ושיהיה לך בהצלחה
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2009 00:27 |
|
| |
תודה לכם חברה'
מנגינה, חיזקת אותי
עדיין, עדיין קשה
מקווה שיהיה יותר טוב בעניין....
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2009 12:30 |
|
| |
1) לא לחינם אמר ר' יוחנן (קידושין לא:):
"אשרי מי שלא חמאן" (=שלא ראה אותם)
ופירש רש"י: שאי אפשר לקיים כבודם ככל הצורך והוא נענש עליהם.
2) רשב"י קרא לכיבוד הורים מצווה "חמורה שבחמורות" (תנחומא - עקב).
קשה קשה.
ומנגינה_בלבן, כתבת טוב! ובעזרת ה' נעשה ונצליח!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2010 08:15 |
|
| |
יש?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2010 11:46 |
|
| |
הו!!
כ"כ מזדהה עם הבעיה!!!!!
אכן, כמו שאמרה עדידוש, צריך ללמוד לשתוק. והרבה.
וגם מידי פעם לתת תזכורת קטנה שיכולתי בגיל הזה כבר לחנך את הילדים של עצמי............
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2010 16:51 |
|
| |
| ציקבעריתוש כתב: |  | הו!!
כ"כ מזדהה עם הבעיה!!!!!
אכן, כמו שאמרה עדידוש, צריך ללמוד לשתוק. והרבה.
וגם מידי פעם לתת תזכורת קטנה שיכולתי בגיל הזה כבר לחנך את הילדים של עצמי............
|
|
אוהוווווו!!!!
וזה קשהההה!!!
חלק מהנסיון וההתמודדות היומיומית!!
את התזכורת לא אהבתי כי זה כבר סוג של חוצפה... וממילא גם להם קשה!
עם הזמן החלטתי פשוט לאסוף זכויות,
לנצל את ההזדמנות הזו שאני עדיין חיה יומיום עם ההורים, וכמה שיותר - לכבד אותם .
כי לנשואים כבר אין כזו הזדמנות למצוה הגדולה הזו.
זה קשה אבל שווה. והשכר כבר מובטח - גם בעוה"ז וגם בעוה"ב!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2010 19:30 |
|
| |
תודה לכן בנות.
איזה יופי!!
חידוש אשכולות ללא תשלום ע"י המנהל....
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2010 20:15 |
|
| |
לי אישית מאד קשה עם העניין
כל האחיות שלי התחתנו יותר צעירות ממני (19) ועדיין היו בתוך הלימודים.
אני גם כבר שנתיים+ יותר, וגם יצאתי לעבוד כשהייתי בת 18
כך שמאד קשה לי.
דווקא מבחינת שידוכים לרב אין בעיות, הם תמיד מקבלים את דעתי. אבל בדברים אחרים אפילו ממש קטנים כל הזמן יש ויכוחים.
הנחמה שלי זה שזה הבעיה של כולם, כך לפחות זה נראה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2012 00:25 |
|
| |
קטנה, נתקלתי באשכול, הוא נראה לי שווה עדנה...!
מאוד מזדהה עם הבעיה, אני חושב שהשורש שלה נעוץ בעובדה שבתור רווקים מתבגרים אנחנו חוטפים הרבה מכות (ולא רק בשידוכים), והאנשים הכי קרובים (תרתי משמע), הם בדרך כלל ההורים, והעצבים והתסכול באופן אוטומטי יוצאים עליהם.
צריך לשים לב ולהתחזק.
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2012 00:42 |
|
| |
אצלנו יש סטטוס-קוו. הם לא אומרים לי (כמעט) כלום, ולי מותר להגיד הכל
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2012 01:01 |
|
| |
אפשר גם לצאת מהבית ולעבור לגור לבד או עם שותפות.
משפר פלאים את היחסים עם ההורים..
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2012 01:01 |
|
| |
פששששש..
אחי, יום אחד אני עוד אצטרך לשלם לך על הקפצת האשכולות שלי... =)
איך דברים משתנים.. =)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2012 01:20 |
|
| |
| תרי_זוזי כתב: | | אפשר גם לצאת מהבית ולעבור לגור לבד או עם שותפות.
משפר פלאים את היחסים עם ההורים..
|
|
ופוגע קשות בחשבון הבנק. אבל זה אחד הדברים הכי כיפיים בעולם ;)
|
|
|
|
|
