אכזבה ממבט ראשון
הוא הסתכל עליה, הביט בעיניה – הוא לא חשב – הוא הבין
הוא רצה כך להמשיך- להתבונן, להביט, לראות, - לנצח
הוא התישב אתה, דבר אתה, - הוא לא יודע מה. בטח שלא דברים רציניים
המצריכים ריכוז, - אמנם הוא היה מרוכז בה, אבל רק למתבונן מן הצד, ואפילו
היה מתבונן הוא לעומק.
אבל כשבאמת חושבים על מה שעבר עליו, לעומק לעומק – הוא לא היה מרוכז בה
הוא התבונן בעצמו, - בתהליכים הפנימיים שעוברים עליו – אפילו הוא לא הבין את זה
הוא חשב שהיא מדהימה, לא דומה לאף אחת, ועוד כל מיני ביטויי התאהבות שהוא קרא
בספרים ושמע בשירים. אבל האמת, כבר אמרנו, הוא היה מרוכז בעצמו, - בהלם, בשוק, בחוסר ההבנה,
בהבנה המדהימה, - א"א לתאר
ובגלל זה, בדיוק בגלל זה .... רק בגלל זה .....
בגלל שהוא לא הצליח להתרכז בה, כי הוא היה מרוכז בה ... ז"א בו .....
בגלל זה היא הלכה ....
הלכה. ולא, לא חזרה ....
פשוט לא רצתה .....
כי הוא מרוכז בעצמו ..... בה .... בעצמו .....
צודקת ..... אבל טועה ......
_________________
בסוף נגיע. השאלה, כמה קש נאכל בדרך.
