ר' אברהם דב בער לוין המלאך ותלמידיו המלאכים

תודה. לצערי אינו ברשותי. (אכן זכיתי להציץ בו לרגע קט בביקורי בבית אתנחתא לפני כשנתיים, לפי המלצתו)

לפי דברי המלאכים רא"ד היה מלמדו הפרטי של הריי"ץ. יום אחד קיבל הריי"ץ מכתב מהבי דואר שהגיע חבילה בשבילו, מדובר כשהיה ילד צעיר, והמכתב הגיע לרא"ד כיון שהיה מלמדו. הלך הרא"ד לדואר לקחת את החבילה ומצא שם לתדהמתו ספרי השכלה. מיד עזב את משרת מלמד הריי"ץ ומאז ההתנגדות לחב"ד. לדברי המלאכים, חסידי חב"ד לא מכחישיים סיפור זה, אלא שס"ל שהחבילה הגיעה לעוד יי"ץ שגר בלובאוויטש, ולא בשביל הריי"ץ בן הרש"ב.

באתר תורת חב"ד הנ"ל הדברים מופיעים קצת אחרת  וכך כתב שם שניארב מתוך בחצרות חסידים:

הייתה התקרית שבעקבותיה ארעה המריבה בין אברהם דובער לוין לבין אדמו"ר הריי"צ?
כנראה בעת שהוא לימד את הרבי הקודם הוא הבחין שבבית ישנם ספרים חיצוניים, והוא סיפר לרבי הרש"ב שהריי"צ קורא ספרים אלו, ובעקבות כך היה איזה "תקרית" בין הרבי הריי"צ לרבי הרש"ב, למעשה הספרים האלו היו שיכים לבנות שהיו בבית והריי"צ לא קרא בהם כלל!!
מה שגרם שהרבי הריי"צ הזמין לדין תורה את ר' אברהם דובער לוין בגלל שהוא כביכול "סיכסך" בינו לרבי נ"ע, ובד"ת נפסק שצריך להרחיק את לוין מליובאויטש,

הוא הוא המעשה של שנת תרס"ב, ובפרטי הדבר לא דייקת, והוא:
בכסלו תרס"א בא הרא"ד לליובאוויטש בתור מלמדו הפרטי של התלמיד יהודה ליב מאנעסזאן (בנו של הנגיד ה"ר מנחם מאניש).
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, הי' אז אברך צעיר בן עשרים שנה, וניהל את הישיבה תומכי תמימים בליובאוויטש, זו השנה הרביעית.
הוא אהב לשוחח עם הרא"ד, לשמוע ממנו סיפורים וביאורים, וסיפר על כך אל כ"ק אביו, שהיה באותה שעה אצל מעיינות הרפואה בוואריסהאפן.
על כך השיב לו אביו שלא להרבות בזה, "ואם כי הדיבור לפעמים טוב ... רק לפרקים, ולא לבטל ח"ו המדרש עי"ז".
בכסלו תרס"ב, הי' כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במוסקבא, לצורך עסקנות הכלל. ומשם כתב אל כ"ק בנו, לארגן התוועדות, מתלמידי הישיבה ראשיהם ומוריהם ומשגיחיהם, בי"ט כסלו "אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח".
התוועדות זאת והכרזה זו הביאה להתרוממות הנפש בליובאוויטש, אמנם הרא"ד ביטל את הדברים ואת התרוממות הנפש אשר בליובאוויטש באותה שעה.
כחודש או חודשיים אחרי שחזר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לליובאוויטש ביקר אצלו הרא"ד, והביע את חשדותיו על כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע נזף בו על אשר חושד בכשרים. ואז עזב הרא"ד את ליובאוויטש, וחזר לאיליא, והתלמיד יהודה ליב מאנעסזאן נשאר בלי מלמד פרטי.
בב' אד"ש תרס"ב כתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל אביו הנגיד ה"ר מנחם מאניש מאנעסזאן: "נצרך לידע מה חושב כבודו בדבר בנו שי' על להבא אי"ה".

ועל מה רומז דק"ן שבקונטרס ומעיין?

אני רק יכול לשער, כפי שרוצים כמה לפרש, שהכוונה לקליפות נוגה. ואולי יש בזה משחק מילים, על פי השם הידוע "אדלקינד" - "אד"ל דק"ן".

ומדוע קראו לו המלאך?  במפיהם ומפי כתבם הנ"ל מובא שכשראתה חמותו של ר' אברהם את חתנה לומד תורה בלי הפסק אמרה עליו מלאך הוא! ומאז היה מכונה בכל איליה עירו בשם המלאך ומשם הושאל לאמריקה. (זה מזכיר קצת את האגדה על הכינוי "הגדול ממינסק" שנידונה כבר בפורום זה).

כקוריוז אציין שקדמו לו כבר שניים ששמם היה כשמו[שמו המלא:אברהם חיים דב] והודבק להם הכינוי מלאך 1.חיים מלאך השבתאי הידוע  2.ר' אברהם המלאך בנו של המגיד ממעזריטש.

תוקן על ידי rapim ב- 16/10/2009 14:24:36

א. אז יש בין מספרי הסיפור ויכוח אם הרש"ב האמין למה שסיפר לו ראדב"ל?
ב. מהו הד"ת שהוזכר שם בבח"ח ואצל מי נערך?
ג. אגב, מהי הסיבה שבסקירת תולדות הרשב"ץ כאן לא ברור להם מתי סיים הריי"צ ללמוד אצלו?