בני העולם הבא

יום ראשון ה כסלו התש"ע

אסור לספר על חבירו אפילו שלא בפניו דבר שיתבזה בכך. ואפילו אם ראה אותו מתנהג שלא כדין בדבר שבין אדם למקום, גם כן אסור לגנותו בזה. למרות שבעצם חבירו שרוצה לספר עליו התנהג לא כראוי כלפי שמיים

יום שני ו' כסלו התש"ע



הלכות חנוכה

יום שלישי ז' כסלו התש"ע

הלכות חנוכה

יום רביעי ח' כסלו התש"ע

הלכות חנוכה

יום חמישי ט' כסלו התש"ע

  הלכות חנוכה

מצוַת נר חנוכה להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים, משום פרסומי ניסא; וכך היו עושין בזמן המשנה והגמרא. ובזמן הזה, שאנו דרים בין האומות, מדליקין בבית שהוא דר בו. ואם יש לו חלון לרשות הרבים, ידליקם שם; ואם לאו, מדליקן אצל הפתח.

ומצווה שיניחנה בטפח הסמוך לפתח משמאל, שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ונמצא שהוא מסובב במצוות. ויותר טוב להניחם בחלל הפתח.

מצווה להניחם למעלה משלושה טפחים מן הקרקע, ולמטה מעשרים טפחים. ואם הניחם למעלה מעשרה, יצא. אבל אם הניחם למעלה מעשרים אמה, לא יצא, משום דלמעלה מעשרים לא שלטא עינא. ומי שהוא דר בעליה, יכול להניחם בחלון, אף על פי שהוא גבוה מעשרה טפחים. אבל אם החלון למעלה מעשרים אמה מקרקע רשות הרבים, דלא שלטא בהו עינא מההולכים ברשות הרבים, אזי טוב יותר להניחם אצל הפתח.

קיצור שלחן ערוך

יום השישי י' כסלו התש"ע


  הלכות חנוכה

הנרות יהיו בשורה אחת בשווה, לא אחד גבוה ואחד נמוך. ויהיה הפסק בין נר לנר, שלא יתקרב הלהב של זה לזה ויהיה כמו מדורה. ובנרות של שעווה יהיה הפסק, שלא יתחמם זה מזה ויטיף השעוה ויתקלקלו.

מילא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי, כל פתיחה עולה בשביל נר אחד. לא כפה עליה כלי, אפילו לנר אחר אינה עולה, לפי שהיא כמדורה.

נר שיש לו שתי פיות או יותר, לא ידליקו בו שנים, אפילו בלילה הראשון, משום דליכא היכר כמה נרות מדליקין.

זמן הדלקתן מיד בצאת הכובבים, ולא יאחר. ואסור לעשות שום דבר קודם ההדלקה, אפילו ללמוד; רק אם לא התפלל מעריב, יתפלל תחילה ואחר כך ידליק. (וזמן ההדלקה, למנהג אשכנז, מדליקין בין מנחה למעריב, מיד לאחר שקיעת החמה; ולמנהג החסידים, מדליקין לאחר צאת הכוכבים ומעריב).

וקודם שידליק, יקבץ כל בני ביתו, לפרסומי מילתא. וצריך לתת שמן שידליקו לכל הפחות חצי שעה. ובדיעבד אם לא הדליק מיד, יכול להדליק בברכה כל זמן שבני ביתו נעורים. אבל לאחר שבני ביתו ישנים, תו ליכא פרסומי ניסא, וידליק בלא ברכה.

אם לא יהיה לו פנאי להדליק בלילה, יכול להקדים את עצמו ולהדליק מפלג המנחה ולמעלה, דהיינו שעה ורביעית קודם צאת הכוכבים (והיינו שעה זמנית, ולפי ערך היום (עיין לעיל סימן ס"ט סעיף ב'). ובימי החנוכה שהימים קצרים, אם היום ארוך רק עשר שעות על האוהר (לפי השעון), אזי פלג המנחה הוי שעה אחת ושני מינוטין (רגעים) וחצי). ובלבד שיתן שמן כדי שיהיו דולקות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים; ואם אינן דולקות כך, לא קיים המצווה.

יום שבת קודש יא' כסלו התש"ע

 הלכות חנוכה 

סדר הדלקתן כפי מנהגנו: בלילה הראשון מדליק הנר שכנגד ימינו, ובלילה השני מוסיף עליו נר כנגד שמאלו, וכן בכל לילה מוסיף כנגד שמאלו. וזה שהוא מוסיף – מדליק בראשונה, ופונה והולך לימינו.

בליל ראשון מברך המדליק קודם ההדלקה שלש ברכות: "להדליק", "שעשה ניסים", "שהחיינו". ובשאר הלילות אינו מברך "שהחיינו".

לאחר שבירך הברכות מדליק נר אחד, ובעוד שמדליק האחרות – אומר "הנרות הללו" וכו'.

גר אומר: "שעשה ניסים לישראל"; ואם אמר "לאבותינו", יצא.

אונן רחמנא ליצלן, אם יש אחר, ידליק האחר בברכות והוא יענה אמן. ואי ליכא אחר, ידליק הוא בלא ברכות.

יום ראשון יב' כסלו התש"ע

 

קיימא לן הדלקה עושה מצווה. פירוש, ההדלקה היא המצווה, ובשעת ההדלקה צריכין להיות הנרות במקומן הראוי ובשיעור הראוי; לאפוקי אם הדליקן למטה משלושה טפחים או למעלה מעשרים אמה, ואחר כך כשהן דולקות הניחם במקומן, פסולין. וכן אם בשעת ההדלקה לא היה שמן כשיעור ואחר כך הוסיף, לא מהני.

וכן אם העמידן במקום שהרוח שולט ועומדין ליכבות, לא קיים המצווה, וחייב להדליקן שנית; אבל לא יברך. אבל אם העמידן כראוי ועל ידי מקרה כבו, כבר קיים המצוה; ומכל מקום נוהגין שחוזר ומדליקן.

ונוהגין להחמיר שלא להדליק מנר לנר, אלא מדליקן מן השמש או מנר אחר.

כל זמן מצוותן, דהיינו חצי שעה, אסור ליהנות מאורן. ולכן נוהגין להניח אצלן את השַמָש שהדליקן בו, כדי שאם ישתמש אצלן ישתמש לאור השַמָש. וצריכין להניחו קצת למעלה מן הנרות, שיהא ניכר שאינו ממניין הנרות.

קיצור שלחן ערוך

יום שני יג' כסלו התש"ע

  הלכות חנוכה

מדליקין נרות בבית הכנסת, משום פרסומי ניסא, ומברכין עליהן. ומניחן בכותל דרום. ומדליקין בין מנחה למעריב.

ואין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת, וצריך לחזור ולהדליק בביתו.

ומי שהוא אבֵל, רחמנא ליצלן, לא ידליק בלילה הראשון בבית הכנסת, משום דצריך לומר שהחיינו, ואבֵל אין לו לומר שהחיינו בציבור. אֲבָל בביתו מברך שהחיינו.

נשים חייבות בנר חנוכה, שאף הן היו באותו הנס (עיין לעיל סעיף ג'). ויכולה אשה להדליק בעד כל בני ביתה. וקטן שהגיע לחינוך גם כן חייב.

סומא, אם יכול להשתתף עם אחר בפרוטה, מוטב. ואם יש לו אשה, היא מדלקת בשבילו. ואם אין לו אשה, ויש לו דירה מיוחדת שאין לו במי להשתתף, מדליק על ידי סיוע אחר.

קיצור שלחן ערוך

יום שלישי יד' כסלו התש"ע

הלכות חנוכה

 

בערב שבת, מדליקין תחילה נר חנוכה ואחר כך נר שבת, ובלבד שיהא לאחר פלג המנחה. ומתפללין תחילה מנחה. וצריך שיתן שמן כדי שידליקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, דאם לא כן הוה ליה ברכה לבטלה.

ואם הדליק אצל הפתח, צריך ליזהר להפסיק באיזה דבר בינם לבין הדלת, שלא יכבם הרוח בפתיחת ונעילת הדלת.

במוצאי שבת מבדילין ואחר כך מדליקין נר חנוכה. ובבית הכנסת מדליקין קודם "ויתן לך".

קיצור שלחן ערוך

יום רביעי טו' כסלו התש"ע

הלכות חנוכה

 

מי שהוא אינו בביתו אלא במקום אחר, אם ידוע שאשתו מדלקת בביתו, ידליק הוא במקום שהוא בלא ברכות. וטוב אם אפשר שישמע תחלה את הברכות ממי שמדליק שם, ויכוין לצאת בברכותיו ויענה אמן, ואחר כך ידליק הוא בלא ברכות.

ואם אין אשתו מדלקת בביתו, וכן הבחורים באכסניא שלהן, צריכין להדליק בברכות; או ישתתפו עם בעל הבית, שיתנו לו איזה פרוטה, שיהיה להם גם כן חלק בשמן ופתילה, ובעל הבית יוסיף קצת שמן על השיעור בשביל השותף. אבל יש להם להדר שידליקו כל אחד בפני עצמו.

ומי שהוא בעירו אלא בבית אחר, כשהגיע זמן הדלקה, צריך לשוב לביתו ולהדליק.

השמן שנשאר במנורה לאחר חנוכה, וכן הפתילות, עושה להן מדורה ושורפן, משום דהוקצו למצוותן, ואסור ליהנות מהם, אלא אם כן התנה מתחלה שאינו מקצה מה שיישאר.


קיצור שלחן ערוך