| נשלח ב-13/10/2009 22:29 |
 |
| |
אלטער 3
אלטער – 3
הצעירים צוחקים, בעולמם הם חיים – ורק אני כאן, לבדי
הפשושים שמחים, אל החיים מחייכים – ואני עדיין לבדי
החברים נשואים, את החיים הם בודקים – ואני עדיין כאן
***** ******* ********* ********* ******
מטייל ותר, שמח ומאושר, מנגן ושר – אני מבוגר
צעיר ברוחי, עם חיוך נצחי, "חי חי חי" – אני לבדי
החיים קורצים, אותי משמחים, ולי מחייכים – לי, רק לי
******* ********** ********* **********
שנינו יחד, צוחקים עד דמעות, כל מצב דרעק עד מאד
אושר פנימי, חיוך חיצוני, שלוות עולמים, מנוחת עצלנים.
למה לסבול בידני,? נתפלל ונעבור לאוטומט
_________________
בסוף נגיע. השאלה, כמה קש נאכל בדרך.
תוקן על ידי משתוקקת ב- 14/10/2009 14:23:12
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 22:35 |
|
| |
אוקי.
פשוש.
סופית.
הגזמת.
הפורום נראה בגללך כמו פסטיבל שירי דכאון!!
ולפי הניק- את החלק הפסימי כבר הוכחת מעל כל ספק סביר שהוא. טיטולים-חיתולים, מחכים לראות שמץ מהחלק האופטימי....
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 22:39 |
|
| |
תוקן על ידי רוחלה2 ב- 13/10/2009 23:03:22
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 22:44 |
|
| |
טוב נו אפשר להגיד שיש לך אתזה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 23:02 |
|
| |
אבל למה?
למה לדכא אותי?
עד שיצאתי מהבאסה של רווקה זקנה..
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 23:13 |
|
| |
באמת מדכא
אבל אין מה להגיד, כתיבה יפה!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 23:19 |
|
| |
שוב חוקר את הדואליות שבחיי הרווקות..
השורה האחרונה לא פיוטית בעליל
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 23:45 |
|
| |
אנגלה: סופית, הגזמת, את התגובה הראשונה
והחלטתי להטיל עלייך את הפסימיות שפשתה כאן
את, זו שמסתכלת רק על החלק הראשון, - העצוב.
יש בשיר גם המון שמחה
עכשיו תסתדרי...... זה לא קל......
חמקן: אז תגיד
מידלע: הדכאון של אנגלה..... והכתיבה, שלי
תרי: כשהיא חלק מסדרה, היא כן פיוטית..... אגב, דואליות אמרת....
פששש.....
_________________
בסוף נגיע. השאלה, כמה קש נאכל בדרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2009 23:51 |
|
| |
תודה באמת על הדיכאון!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 11:18 |
|
| |
בס"ד
השירים האלה עושים לי 'טוב'
תמשיך!
החיים מצחיקים לפעמים.
_________________
אחרי החגים-
שמח תשמח רעים אהובים 
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:12 |
|
| |
לא ראיתי שום דיכאון
אוהבת את זה מאד
אבל באמת עוד מעט כל חדרי יתכסה בשירי אופס'
לא מתאים.........
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:14 |
|
| |
חחחחחחחחחחחחחחחחחח
התגלגלתי מצחוק...
מגנוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:28 |
|
| |
| אני_הקטנה כתב: |  | לא ראיתי שום דיכאון
אוהבת את זה מאד
אבל באמת עוד מעט כל חדרי יתכסה בשירי אופס'
לא מתאים.........
|
|
קני משקפיים דארלינג.
הנה ציטוט נאמן למקור:
"הצעירים צוחקים, בעולמם הם חיים – ורק אני כאן, לבדי
הפשושים שמחים, אל החיים מחייכים – ואני עדיין לבדי
החברים נשואים, את החיים הם בודקים – ואני עדיין כאן"
והיה גם איזה אמרת שפר ש"החיים דרעק" או משהו רהוט בסגנון.
אופסימי, חן חן, אבל אני ממש לא מדוכאת, אני עוד "פשושה" לפי כל הגדרה. וחושבת שהחיים יפים...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:41 |
|
| |
ת"א: התכונת, תודה באמת או תודה באמת
חסויה: די... זה לא שירי דיכאון... (נ.ב. יש לך תגובות טובות)
חנושנוש: א. איזה פסימית....
ב. החיים מצחיקים תמיד, לפעמים אנחנו עצובים.
אני: גם אני לא רואה דכאון בזה...
(רק שתדעי שבגלל ההדפסות שלך, שיניתי את כל אלטער 3
הוא היה ארוך ועבה, - 4 שורות של שני משפטים, אבל השורה
האחרונה דברה על הישיבה, ולא היית יכולה להדפיס אז הורדתי
אותה והוספתי משפט בכל שורה אחרת)
אז כן מגיע לי שתדפיסי....????
אופק: כי לקחת את זה בפורפורציה הנכונה....
אנגלה: ב 3 שורות שהבאת, רשום.
"צוחקים" "שמחים" "מחייכים"
ב. זו סה"כ אמרת שפר.....
_________________
תוקן על ידי אופסימי ב- 14/10/2009 15:56:41
בסוף נגיע. השאלה, כמה קש נאכל בדרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:53 |
|
| |
בס"ד
אופסימי,
הגרשיים היו בציניות לכן קבלת קריצה.
אתה צריך ללמוד כאן ת'חברה...
אני פסימית?חה. (בהתאם לגילי הקשיש;))
_________________
אחרי החגים-
שמח תשמח רעים אהובים
|
|
|
|
|
