ידידנו שרגאפייבל הביא רמז שהוביל לספרו של מיכאל שולמן "דקמרון בכלא בוטירקי",שהיה מנצח במקהלת הצבא האדום.בספר זה המתרגם ערך וליקט קטעים משלושת ספריו של מיכאל שולמן ובתוכם חלקים מפרק הדן בחזן ברוך לייב שולמן (ברוסית ברל לייבוביץ').מצורת עריכת הפרק ניתן לראות שהמחבר כתב יותר על אביו,מכיון שאיני שולט בשפה הרוסית אינני מנסה לחפש את הספרים הנ"ל.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לספרניות מחלקות ההשאלה והעיון בבית אריאלה שהיו לי לעזר באיתור ספר זה וספרים אחרים.
אביו של החזן ברוך לייב שולמן הוא איש תנועת ההשכלה - קלמן שולמן (ראה עליו ערך בויקיפדיה),לא ברור האם הוא חינך את בנו,או גרושתו.מיכאל,בנו של החזן שולמן חיבר את הספרים שהוזכרו לעיל ונכתבו כספרי ביוגרפיה הכתובים בגוף ראשון.מכיון שהעתקתי קטעים מן התרגום העברי,אזי גם כתיבתי תהיה בגוף ראשון.
...כיהן כחזן בבית הכנסת השאלאשי באודסה.לפני אבי שימש "מלך החזנים ברוסיה",א.ז.ראזומני. לפני מותו הוריש את משרתו לסגנו הצעיר ברוך שולמן.אבי סיים את הקונסברטוריון במילנו והיה תלמידו של אוגוסטו ברודז'י המפורסם.אך ראזומני אמר : "אפשר לסיים עשר קרניסרבטוריות ולא להגיע אל הנשמה היהודית,נראה אותו כשיהיה חזן".
מינויו כחזן ראשי בבית הכנסת השאלישי היה בשביל אבי הצלחה כבירה,אבל באודסה החלו לרטון ירש מקודמו גם את אופיו הקפריזי.שכרו החודשי היה מאה וחמישים רובל,תמורתם היה מופיע שלוש שבתות רצופות בבית הכנסת שלו וברביעית היה יוצא להופעה במקום אחר.היה מקבל הון עתק תמורת ההופעות בבתי הכנסת בערי רוסיה (הערה שלי : אודסה היתה בפלך אוקראינה).
בשנת 1916 היתה הופעה בצוותא של טובי החזנים ברוסיה בתאטרון האופראי האודסאי - רויטמן,מינקובסקי,שטיינברג ושולמן.היתה לזה הצלחה מסחררת,הודות לה הוזמן בינואר 1917 להתפלל בפטרבורג (שהיתה מחוץ ל"תחום המושב").באותו בית כנסת היה רויטמן החזן הראשון,וזו היתה השבת הפנויה שלו.קבלת שבת וערבית התפלל החזן השני,ובנו של החזן שולמן קיבל רושם שנשים לא באות לתפילה בבית הכנסת,אם כי למחרת באו גם נשים להאזין לחזן האורח.השכר עבור אותה שבת היה אמור להיות 200 רובל,אולם הנאת המתפללים מהחזן האורח היתה כה גדולה,עד שהגבאים שילמו לו 500 רובל (הון עתק באותם ימים) ואף צרפו אופניים במתנה למיכאל הבן.
מהפכת אוקטובר הפכה את הקערה על פיה,היה לחץ חזק מצד השלטון הסובייטי שהציג את אבי כאחד מ"משרתי הפולחן הדתי".בית הכנסת השאלאשי נשרף עד היסוד.השלטונות דרשו מאבי שיפסיק לקיים את התפילות בבתי הכנסת,אך הוא סירב.היינו נוסעים מעיר לעיר,בלי שנתעכב זמן רב באיזשהו מקום.לבסוף נשללו מן החזן ברוך שולמן הזכויות האזרחיות.
החזן שולמן הגיע לגיל 96, ובשנותיו האחרונות היה חזן בבית הכנסת של לבוב (לבוב היא למברג,האם יש קשר בין החזן אצל עגנון לחזן ברוך לייב שור?),קולו לא בגד בו במרוצת השנים,הוא נפטר בשנת 1963.אחרי מותו - למזלו - הפכו שלטונות העיר את בית הכנסת לאולם ספורט.
_________________
תוקן על ידי libsonmo ב- 19/10/2009 21:00:42
בעזרת השם
 |
|
|
