| נשלח ב-14/10/2009 13:26 |
|
| |
מסע הקדש של עצכח
מיימוני בחר אישית את המועמדים למסע. הנוסעים נמנו על סולתה ושמנה של חבורת החושבים, וכולם הבינו את גודל המעמד והשעה. מטרת המסע היתה להשתטח על קבריהם של חכמי ישראל שהטיפו להפצת אור החכמה בישראל ולהתחנן על מצבו האינטלקטואלי הירוד של הדור. על פי הוראה מפורשת של מועצת חכמי עצכח, עזבו הנבחרים את עבודתם ומשפחותיהם, וגם מרביצי התורה שבהם צייתו לדעתו הרמה של מארגן המסע והפסיקו את אמירת השיעורים למספר ימים.
חלק מהנבחרים חששו להופיע בצבור ולכן הגיעו להסכם עם הנהלת נמל התעופה וחברות התעופה שיותר להם לעלות על המטוס כשהם רעולי פנים. מי שלא ראה רעול פנים ענוב עניבה ולבוש פראק, לא ראה מחזה נאה מימיו.
כהכנה למסע עלו הנוסעים על קברו של הרמב"ם בטבריה. הם באו לבקש מחילה ממנו שלמרות שדעתו לא היתה נוחה מהשתטחות על קברים, הרי עת לעשות לחוכמה, הפרו תורתך. אין דרך אחרת להעביר את המסר להמונים אלא אם כן ישתמשו בשיטות המקובלות על ההמון.
מטבריה נסעו הנבחרים לנתב"ג ועלו על המטוס לגרמניה. תחילה הם עלו על קברו של משה נהדלסון בבית העלמין הישן בברלין. בבית העלמין קראו קטעים נבחרים מספריו על השארות הנפש וקראו קוויטלך שהצבור שלח לבקשות עבור חכמה ותבונה. לאחר לינת לילה במלון מקומי המשיכו הנוסעים לבית העלמין הספרדי באלטונה, למקום מנוחתו של ר' נפתלי הירץ ויזל. במקום נערכה תפילה מיוחדת לשיפור החינוך של נערי ישראל והוקראו פתקאות שנכתבו בנושא. ניתן היה לחוש את ההתרגשות באוויר ואת הרגשת האחריות הכבדה לחינוך דור העתיד.
בניגוד למיתוס הרווח, רודפי חכמה ודעת היו גם במזרח אירופה ולא רק במערבה. נוסעינו נסעו לטרנפול לקברו של מנחם מנדל לפין, מחבר ספר חשבון הנפש (כמה מהם אף עלו לקברו של המנחת חינוך). על קברו נערכה תפילה מיוחדת לשלמותם המוסרית של בני ישראל והוקראו פתקאות מרגשות ביותר שהעידו של חפץ בני ישראל להשתלם בתורה המידות. לסיום הוקראו יג המידות (שלקחם מבנג'מין פרנקלין וקבל האמת ממי שאמרה) שרי"ס אימצם כידוע וסיימו בתפילה נרגשת לשיפור ההתנהגות המוסרית.
עם חזרתם ארצה, טרם שיבתם הביתה, עלו הנוסעים לקברו של פרופ' לייבוביץ בירושלים לבקשת מחילה.
כל הנוסעים ציינו את אווירת ההתרגשות העילאית שחפפה על מסעם, וכפי שסיכם זאת אחד מהם, הרגשנו הדבקות אמתית בשכל הפועל.
איני צריך לפרט מהיכן קבלתי את ההשראה.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 14/10/2009 13:29:07
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:12 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | | כהכנה למסע עלו הנוסעים על קברו של הרמב"ם בטבריה. הם באו לבקש מחילה ממנו שלמרות שדעתו לא היתה נוחה מהשתטחות על קברים, הרי עת לעשות לחוכמה, הפרו תורתך. אין דרך אחרת להעביר את המסר להמונים אלא אם כן ישתמשו בשיטות המקובלות על ההמון. |
|
האם מקורך הוא הלכות אבל ד, ד "ומציינין את הקברות, ובונין נפש על הקבר; והצדיקים, אין בונים להם נפש על קברותיהן - דבריהם הם זכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות"?
אם כן 'לבקר' בלשון התורה וחז"ל אינו כבימינו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:14 |
|
| |
בטבריה יש רמב"ם? הוא לא מת במצרים? וחוצמזה, בןגוריון השתטח גם על קבר שפינוזה בהולנד (אם שפינוזה היה חי הוא בטח היה מת מצחוק) אז אולי תוסיף גם אותו לרשימה
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:43 |
|
| |
סנשו
היות ואין בתנ"ך מילה של לבקר- במשמעותו היום, כנראה שהפשט הוא = ולא יפנה אדם לבקר הקברות.
לא יבא מוקדם בבוקר!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:45 |
|
| |
[בע"ב,
מסומנות המילים שהמחשב שלי - מסיבות שונות - לא הצליח להבין ו/או לא הצליח לחבר ביניהם...
| בעלבעמיו כתב: |  | מיימוני בחר אישית את המועמדים למסע. הנוסעים נמנו על סולתה ושמנה של חבורת החושבים, וכולם הבינו את גודל המעמד והשעה. מטרת המסע היתה להשתטח על קבריהם של חכמי ישראל שהטיפו להפצת אור החכמה בישראל ולהתחנן על מצבו האינטלקטואלי הירוד של הדור. על פי הוראה מפורשת של מועצת חכמי עצכח, עזבו הנבחרים את עבודתם ומשפחותיהם, וגם מרביצי התורה שבהם צייתו לדעתו הרמה של מארגן המסע והפסיקו את אמירת השיעורים למספר ימים.
|
|
וכו' וכו'...]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:57 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | סנשו
היות ואין בתנ"ך מילה של לבקר- במשמעותו היום, כנראה שהפשט הוא = ולא יפנה אדם לבקר הקברות.
לא יבא מוקדם בבוקר!
_________________
מודה ועוזב
|
|
לא ירדתי לעומק ההגיון שלך, להסיק שמכך שאין מלה מסויימת בתנ"ך, אז גם בלשון הרמב"ם אינה?
הרמב"ם השתמש בפועל "לבקר" בדיוק במשמעותו המקובלת כיום. הנה, לדוגמא, מפרק י"ד בהלכות אבל:
"מצות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבילים..."
ובהלכות מלכים ומלחמותיהם:
"אפילו הגויים--ציוו חכמים לבקר חוליהם..."
והרמב"ם - כדרכו - השתמש בלשון חז"ל, שהרי הם הרבו להשתמש בפועל זה למשמעותו הידועה, וכמאמר הבריתא - "ביקור חולים אין לו שיעור".
אם דוקא בבוקר, איך אין לו שיעור?
ובכל אופן, את איסור הרמב"ם הבינו רבים וטובים כאיסור לפקוד את הקברות משום דרכי האמורי, ועיין, למשל, בשו"ת החתם סופר חלק ב' (י') סימן של"ח.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 14:58 |
|
| |
מואדיב כנראה שהמקור לא היה תחת עינך הבדולח.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:20 |
|
| |
| מואדיב כתב: |  | סנשו
היות ואין בתנ"ך מילה של לבקר- במשמעותו היום, כנראה שהפשט הוא = ולא יפנה אדם לבקר הקברות.
לא יבא מוקדם בבוקר!
_________________
מודה ועוזב
לא ירדתי לעומק ההגיון שלך, להסיק שמכך שאין מלה מסויימת בתנ"ך, אז גם בלשון הרמב"ם אינה?
הרמב"ם השתמש בפועל "לבקר" בדיוק במשמעותו המקובלת כיום. הנה, לדוגמא, מפרק י"ד בהלכות אבל:
"מצות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבילים..."
ובהלכות מלכים ומלחמותיהם:
"אפילו הגויים--ציוו חכמים לבקר חוליהם..."
והרמב"ם - כדרכו - השתמש בלשון חז"ל, שהרי הם הרבו להשתמש בפועל זה למשמעותו הידועה, וכמאמר הבריתא - "ביקור חולים אין לו שיעור".
אם דוקא בבוקר, איך אין לו שיעור?
ובכל אופן, את איסור הרמב"ם הבינו רבים וטובים כאיסור לפקוד את הקברות משום דרכי האמורי, ועיין, למשל, בשו"ת החתם סופר חלק ב' (י') סימן של"ח.
_________________
|
|
ביקור חולים נמצא גם בחז"ל ומשמעותו ביקורת על צרכי החולה. (שבתי בבית ה' כל ימי חיי ולבקר בהיכלו, כבר נשאל אם כל ימי חיי למה לבקר ואכמ"ל, המעיין במפרשים שם יראה שמפרשים באחד משני אופנים- או ביקורת על היכל ה' (מה צריך לתקן בו וכדומה) או להשכים בבוקר אליו). יש מקום בתנ"ך או בחז"ל שבו ביקור משמעותו כמו בימינו?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:31 |
|
| |
בעל,
מועצת החכמים לובשת פראק? האמנם? מה ראו על ככה?
הערה קטנה, למה לא הסברת את בקשת המחילה הספציפית שהיתה על קברו של לייבוביץ'? היד המקרה בדבר?
[שאלת רבים: למה ר' גדליה לא הוזכר?]
נ.ב. טוב מאוד! כל הכבוד!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:33 |
|
| |
אפשרי, שמא הם מכת הסבורה שמנהיגה לא מת, ולפיכך לא עלו על אין-הקבר שלו.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:37 |
|
| |
"אוירת ההתרגשות העילאית"
הרי זו פליטת קולמוס - כי שלוש מלים אלו אנשי עצכ"ח - לא מבינים!
ונדצ"ל:
"תובנת התבוננות מעמיקה"
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:48 |
|
| |
אפשרי כל הצעה תתקבל בברכה לקראת המסע הבא. אולי הם לא עלו לקברו של רג"נ מצד חשש פיקוח נפש.
הלך כל המסע הוא פשרה עם ההמוניות ולכן מותר לדבר על ההתרגשות. וכמו שכתבתי למואדיב, אנא עיין במקור.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 14/10/2009 15:48:48
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:52 |
|
| |
בעל,
בנוגע ל'התרגשות' ישנה סתירה מסויימת, ששווה לתקנה במהדורה הבאה [או בנסיעה הקרובה...]
בתחלה זה נראה כאילו הם נוסעים 'לא' בשביל עצמם בכלל, ובסוף, זה נראה כאילו קיבלו מזה תועלת. והלא אין המסע כי אם לסמל? או שלא הבנתי נכון?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:53 |
|
| |
אוי לי כנראה חטאתי- כבר לא מבינים כאן את ההומור שלי, כתבתי בפרוש כי בתנ"ך אין מילה לבקר.
חשדתם בי כי איני יודע לשון משנה??????
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:53 |
|
| |
אפשרי, מתוך שלא לשמה בא לשמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:54 |
|
| |
אפשרי חלק מהשק"קיות הוא ערפול מסוים שיאפשר לכל אחד להבין כפי דרגתו. וידועים דברי הרמב"ם שלא ניתן למסור סתרי תורה לכל אחד.
|
|
|
|
|