| נשלח ב-15/10/2009 15:54 |
 |
| |
על "עיקר תיו"ט" גם נאמרה אותה ביקורת?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 16:07 |
|
| |
| zugurnish כתב: |  |
מי חיברו ומי נתן לו רשות לחתוך חלקים מפירוש שפתי חכמים?
|
|
וכי מי נתן רשות להש"ח לחתוך מפירוש הרא"ם ולכתוב בשמו דברים שאינם?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 16:53 |
|
| |
איני יודע למה אתה מכוון אולי תביא דוגמא למה שאתה מציין
אבל עכ"פ מי כתב השפתי חכמים אנו יודעים, והוא לא עשה פירוש "עיקר פירוש המזרחי"
כך שאם הוא מלקט ממפרשים אין זה דומה למישהו עלום שם שקורה לספרו "עיקר שפתי חכמים"
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 17:05 |
|
| |
בספר שפתי צדיק מהרה"ק מפילץ גם יש ביקורת על אחד מהלשונות של עיקר שפתי חכמים
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 19:50 |
|
| |
| ספרן כתב: | | |
כמדומני שהרה"ק ר"א מבעלזא זצ"ל נהג להורות שלא להדפיס חומשים ללא העש"ח.
|
|
היה זה אחד מהחומשים שבין כך לא רצה ללמוד ממנו בגלל פירוש אחר, ואמר שאינו רוצה מפני שאין לו שפתי חכמים ובכל תפוצות ישראל מדפיסים עם שפתי חכמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 23:48 |
|
| |
בחיפוש באוה"ח מצאתי כי הגרי"ח סופר תוהה גם הוא בכ"מ מי המחבר, עד שבספרו "הדר יעקב" הוא כותב: מצאתי כתוב שמגיהי דפוס "ראם" בוילנא הם שסידרו את הפירוש ונדפס לראשונה בשנת תרל"ה.
תוקן על ידי נענטר ב- 15/10/2009 23:48:28
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2009 09:58 |
|
| |
יישר כח נענטער
"מצאתי כתוב"
איפה זה כתוב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2009 12:03 |
|
| |
שמעתי משם הרב שמואל אוירבך, שאין לעיין בפירוש עיקר שפתי חכמים, משום שמחברו ע"ה היה. והדברים נראים למעיין. וכמדומה שכוונתו לפירושי בעל שפתי חכמים עצמו, שכתב בהקדמתו:
"אבל כל מקום שהמזרחי ובעל נחלת יעקב והאחרים הלכו בגדולות ובנפלאות בבקיאותם בקושיות ובפלפולים מהש"ס כמו בפרשת משפטים ובשאר מקומות, לא הכנסתי ראשי בין הרים גדולים, וכתבתי רק מה שהוא כפושוטו להבנת רש"י ז"ל".
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2009 12:19 |
|
| |
איני מצליח להבין את טענת הרבי כלפי ה"מעקר".
הרי, כפי שהעירו קודם: מי נתן קשות לבעל עיקר תוי"ט, קיצור פסקי הרא"ש, קיצור חובות הלבבות, קיצור שלחן ערוך, קיצור חיי אדם ועוד?...
ומי נתן רשות לרמ"א לפרוס מפה על חיבור שאינו שלו?
וכמובן, מי נתן רשות לבעל ש"ח עצמו לקצר את חיבור עטרת זקנים כשהבלבה"ד את מגיני ארץ?
ומדאתינן להכא, מי יודע מי נתן לו רשות לכתוב את כל עיקר פירושו?
וכי החיבור ש"ח הוא סולת מנופה ומבוררת עד שיש ליזהר שלא לפגום בכוונת המחבר כביכול? הרי בסך הכל מדובר בליקוט לא הכי מדוייק, תוך העלמת רוב המקורות, והוספת נופך משלו, לאו דוקא מן המין המעולה ביותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2009 12:34 |
|
| |
מי יודע כמה קצורים עשו מדפיסי וילנא?
ידוע לי
קיצור מהפרי תואר על מדרש רבה.
קיצור מהפירוש של רבי דוד פרדו על התוספתא.
וכעת מתברר גם קיצור משפתי חכמים.
יש עוד?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2009 14:08 |
|
| |
מי קיצר את הזית רענן שלמג"א על הילקוט?
בקובץ אור לנתיבתי לחסידי מכנובקא שעיקר בעלזא בגליון האחרון עמ' 96 מובא שם שהאדמור מהרי"ד ביקש פעם שיביאו לו זית רענן דפוס ראשון, אחר כך הביאו לו (הסיפור מסופר בידי הרב דוד מאיר ווייס מאביו אב"ד נוה אחיעזר שסבו הביא את הספר) כשהגיע הספר הראה אדמור מהרי"ד שבמהדורה החדשה השמיטו קטעים רבים והם "סולפו ע"י משכיל אחד"? מישהו יודע מזה איזה קטעים השמיטו והסיבות המשכיליות של ההשמטה? (אם גם מדפיסי ווילנא קיצרו את הספר?)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2009 14:27 |
|
| |
צלצח
לא הבנתי את ההשוואה בין הרמ"א למלקט עלום שם,
כמובן אם גדול בישראל, תלמיד חכם מופלג מקצר ומלקט מספר ומציג הענינים העיקריים,
נקבלו בחפץ לב, משא"כ כשאיש עלום שם עושה את זה .
נניח אם היום הי' למשל הרב וואזנער מוציא ספר על איזה ספר הלכה וכדומה,
הי' הלומד יודע שאיש תלמיד חכם גדול בישראל, איש הלכה מובהק הוציא לאור וידע מה עשה.
משא"כ אם איזה אברך צעיר באיזה כולל הי' עושה אותו דבר היו מביטים על הספר בפליאה,
איך מלאו ליבו לעשות את מה שעשה.
וגם אודות השפתי חכמים הרבה קיבלו אותו בחום,
אז כשמישהו עלום שם משחק עם זה , אז משתוממים על זה.
תוקן על ידי zugurnish ב- 20/10/2009 14:27:28
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2009 14:52 |
|
| |
כלומר, בגלל שקיבלו את הש"ח בחום, אסור למישהו עלום "לשחק" בו?
ומה יעשה עלוב זה כדי לצאת מעלימותו, שמא יקצר את "עטרת זקנים"?
ואולי חשב שגם קיצורו שלו יתקבל בחום - דבר שאכן התגשם?
את ה"השוואה" לרמ"א ערכתי רק כדי לבאר, שמלפנים לא היו נזקקים לבעל החיבור או לבאי כוחו, לא לענין קיצור ולא לענין פריסת מפה והוספה (אא"כ הודפס בתכיפות להדפסה הראשונה בה גדרו גדר בהסכמות כדי שהמחבר המלבה"ד לא ינזק כספית, ואינו ענין להכא). ברורה היתה זכותו של כל אחד לקצר או לשנות את חיבורו של חברו, ומי שאין הדבר מוצא חן בעיניו, ידרוש ממוכר הספרים את החיבור המקורי דייקא.
תוקן על ידי צלצח ב- 20/10/2009 14:57:45
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2009 14:58 |
|
| |
טוב כמדומני שהסברתי את עצמי מספיק.
רק אחזור על ב' הנקודות העיקריות.
א)
כשגדול בישראל מקצר אז יודעים שיכולים לסמוך עליו, משא"כ מי שלא מכירים ויודעים אם יכולים לסמוך עליו.
ב)
הספר שפתי חכמים נתקבל אצל הרבה כספר מוסמך, אז משותממים כשאיש עלום שם מקצר את זה.
תוקן על ידי zugurnish ב- 20/10/2009 14:59:55
|
|
|
|
|
