|
|
| נשלח ב-24/11/2009 09:21 |
 |
| |
ממפעל הביבליוגרפיה למדתי שהפירוש עיקר שפתי חכמים נדפס לראשונה בדפוס ראם על חומש תורת אלוקים (כינתיו כמורגל מפני הכבוד) בשנת תרל"ו (הם מציינים שבשולי השער נכתב ברוסית 'לפי הוצאת וילנה 1865' ולפי"ז יש להקדים את זמן הליקוט בעשר שנים).
הפירוש נקרא בתחילה עיקר שפתי חכמים ובאר רחובות וכלל גם קיצור לפירוש באר רחובות. בדפוסים מאוחרים השמיטו את המובאות מהבאר רחובות.
העריכה והליקוט נעשו 'ע"י שני חכמים מובהקים' ששמותיהם לא פורשו.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
| מתפעל כתב: |
 |
זכור לי ענין אחד, בפרשת ניצבים, רש"י שם כותב על בפיך ובלבבך לעשותו, התורה ניתנה לכם בכתב ובע"פ.
ובעיקר שפ"ח כתב: כי קרוב אליך - על תורה שבכתב שנראה לעיניים, בפיך ובלבבך - הוא על תורה שבע"פ כע הם נשמרים בזכרון הלב ונלמדים על פה.
ודפח"ח, פירוש נאה ביותר.
וכמדומני שבשפתי חכמים לא מוזכר זה.
אם מישהו יכול לבדוק, אודה לו. אין עמי כאן שפתי חכמים. |
|
אכן בשפתי חכמים לא מובא. (וגם לא בבאר רחובות) ונראה שמדעתם הוציאו זאת. (בשפ"ח מבאר באופ"א)
אכן בשפתי חכמים לא מובא. (וגם לא בבאר רחובות) ונראה שמדעתם הוציאו זאת. (בשפ"ח מבאר באופ"א) ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
| אתנחתא כתב: |
|
מי קיצר את הזית רענן שלמג"א על הילקוט?
בקובץ אור לנתיבתי לחסידי מכנובקא שעיקר בעלזא בגליון האחרון עמ' 96 מובא שם שהאדמור מהרי"ד ביקש פעם שיביאו לו זית רענן דפוס ראשון, אחר כך הביאו לו (הסיפור מסופר בידי הרב דוד מאיר ווייס מאביו אב"ד נוה אחיעזר שסבו הביא את הספר) כשהגיע הספר הראה אדמור מהרי"ד שבמהדורה החדשה השמיטו קטעים רבים והם "סולפו ע"י משכיל אחד"? מישהו יודע מזה איזה קטעים השמיטו והסיבות המשכיליות של ההשמטה? (אם גם מדפיסי ווילנא קיצרו את הספר?) |
|
את הזית רענן במהד' ורשה תרל"ו-תרל"ח קיצר רש"מ חאנעס כפי עדות עצמו בספר תולדות הפוסקים ערך ילקוט שמעוני (עמ' 297) שבירר מדעתו רק את ההערות הנוגעות לפשט.
תוקן על ידי אלייעזר ב- 24/11/2009 10:15:30
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2009 12:32 |
|
| |
| נענטר כתב: |  | ג"א יוסיף את חלקי:
בפי' הרא"ש על המשניות (זרעים) הם השמיטו כל אימת שהיה נדמה להם שהוא רק מעתיק את דברי הר"ש.
היום היו קוראים לדפוס וילנא - "מכון". |
|
מה אתה רוצה ממדפיסי וילנא, זה נעשה בדפוס אמסטרדם תעה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2009 15:22 |
|
| |
דוגמא לאחד המקומות הנוראים בשפתי חכמים:
בפרשת כי תשא בפסוק "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך", (שמות לג יג)
ופירש"י אם אמת שמצאתי חן בעיניך וכו',
פי' בעל ש"ח "דילמא מה שאמרת מצאת חן בעיני, מצחק היית בי כדרך בנ"א"
בלקט בהיר האריך לתקוף, וכמובן בצדק,
בכמה דפוסים מחקו מילים אלו וכתבו במקומם וכו',
בעל עיקר ש"ח לא הביא כמובן קטע זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2009 19:47 |
|
| |
| צבע_אדום כתב: | |
מה אתה רוצה ממדפיסי וילנא, זה נעשה בדפוס אמסטרדם תעה |
|
תפסתני במה שתפסתי לאחרונה על מאן דהו כאן...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2009 10:35 |
|
| |
| אתנחתא כתב: | | באופן כללי ניתן לומר שהמקצרים מעולם לא הטיבו עם מחברי ספרים, כך ניתן לומר לגבי דרכי משה שרק השחיתו את הספר לנצח ושבלי לקט וכל המקצרים רק קיצרו במקום שאמרו להאריך.
|
|
לא חכמה לשב היום בנוחות מודרנית ולהתאונן על מלאכת הדורות הקודמים. היום בלחיצת כפתור ולכל היותר בנסיעה לספריה ניתן להגיע לכל ספר שהוא. אבל בדורות הקודמים יוקר הדפוס ונדירותו הגדולה מנעה מהרבה ספרים להתפרסם.
האם היה סיכוי לספר ענק כמו היפ"ת (נראה לי שבאיזה מקום מגדירים אותו כספר הגדול ביותר מבחנה כמותית) להיזכר ולהיפקד אצל הלומדים אלמלא מקצריו? האם כ"כ בטוח לנו שהציבור היה מוזיל מעותיו עבור הדרכ"מ שרובו ליקוט אם לא שביררו ממנו את החידושים שבו? כיום אין לזה כ"כ משמעות כספית, אבל פעם?
חכמים היזהרו באנרכוניזיתכם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 00:32 |
|
| |
בפרשת השבוע
בפסוק "הבה את אשתי.. ואבואה אליה"
פירש רש"י שאפי' קל שבקלים אינו אומר כן
הפירוש מובן לכל מתחיל,
אך בשפתי חכמים מתעקש לפרש אותו בצורה לא הגיונית
"שאין מדרך המוסר שהשכיר יבקש בסיום עבודתו את שכרו"
למה הוא עושה את זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 00:51 |
|
| |
קישמיש כתב: "האם היה סיכוי לספר ענק כמו היפ"ת (נראה לי שבאיזה מקום מגדירים אותו כספר הגדול ביותר מבחנה כמותית) להיזכר ולהיפקד אצל הלומדים אלמלא מקצריו?".
דברים אלו מוטעים מיסודם ואין להם אחיזה כל עיקר, מכיון שספר יפה תואר היה כל כך פופולרי בעבר, עד שחלקים ממנו נדפסו פעמים ושלש, למרות גודלו העצום (ספר יפה מראה נדפס במקביל ממש בשני מקומות). ואדרבה הוא קוצר לא מפני שהיה קשה להדפיסו מחמת גודלו, אלא שרצו לשבח ולפאר את הרבות בכך שנדפס בו גם מפירוש יפה תואר. שלא כיתר הפירושים שנדפסו מעיקרא כחלק מן המדרש, דוגמת מ"ך ומשנת ר"א ואחרים.
חוץ מזה, לפחות במה שאני נתקלתי, רוב ככל האחרונים (בפרט הספרדים) שנזקקו לספר יפה תואר נזקקו לספר השלם על חלקיו! רק בבמדבר דברים נשתמשו בקיצור מחמת שהשלם לא נדפס. וכבר דובר בזה במקומות אחרים.
ועוד יש לכתוב בזה.
כבר כתבתי באיזהו מקומן שהקיצור שבדפוס ווילנא (מעשה ידי פלונגיאן) אינו הקיצור הקדום. ושל"ם להוצאת ווגשל שהשמיטוהו בשרירות לבם. ובענין אחר אפריין נמטייהו על שצילמו יפ"ת השלם (עם מבואו של גדול ביבליוגרפי דורנו כמהר"ר ביצחק יקרא נר"ו), אך חבל שצילמו על ב"ר מדפוס פירדא וויקרא מוילהרמשדרף. ושמעתי באומרים לי שכעת איזה מכון עמל להו"ל מחדש את כל כתיבות מהרש"י. מי יתן ותחזינה עינינו וישמח לבנו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 02:27 |
|
| |
אריה. ראה מש"כ ע"ז בספר משכיל לדוד כאן:"ובש"ח פירש והלא קל שבקלים וכו' שאין מדרך מוסר שיאמר השכיר תכף שהגיעו שני עבודתו הבה את שכרי ע"כ ואין זה משמעות הלשון כלל ולשון הרא"ם אטעיתי' ולא דק דהרב לא כתב כן אלא לאסבורי טעמא למה לא פירש"י כתרגום אנקלוס ארי אשלימו יומי פולחני ע"ש" ואכן טעויות גסות כאלו פזורות לרוב בספר ש"ח כמ"ש לעיל.
התעוררי. כמדומה שעצם העובדה שהדפסת הספר לא הושלמה מעיד על הצורך שבקיצור.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 04:04 |
|
| |
אריה 10
על דברי חז"ל אלו שהבאת "אפילו קל שבקלים וכו'" ראיתי חשבון השבת שמיישב התמיה על יעקב אבינו
והוא שיעקב היה אז לאחר 7 שנות עבודה והיה בן 84 שנה, וידע יעקב ברוה"ק שיעמיד י"ב שבטים (רק חשב שכולם יהיו מרחל), הרי י"ב שבטים כל אחד צריך תשע ירחי לידה הוי תשע שנים, ולכל אחד כ"ד חדשים ימי הנקה הוי 24 שנים סה"כ 33 שנה, ואיתא בחז"ל שמגיע אדם בתוך חמש שנים מחיי אביו או אמו ידאג מן המיתה, ורבקה הרי מתה בת 122, א"כ יעקב בגיל 117 צריך לדאוג, א"כ שפיר אמר "הבה את אשתי ואבואה אליה" בבהלה מכיון שבגיל 84 עד 117 יוצא מכוון 33 שנים. (דפח"ח זה ראיתי בספר דמשק אליעזר שיצא כעת לאור)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 11:43 |
|
| |
חכם התעוררי. איני רוצה לפגוע חלילה בבת עיניך היפה תואר הובא אצלי רק לדוגמה לספרים שקיצורם נתן להם את החיים.
איפה כתבת על קיצורי היפה תואר למיניהם?
נזכרתי שלא הדגשתי מספיק שיחסית הדפוס היטב עם החיבורים המקוריים. בעידן העתקות כתבי היד היו הסופרים מקצרים ועורכים כטוב לבם. וכך לדוגמה כל קבצי תשובות הרשב"א הגיעו לפנינו מקוצרות (ככה זכור לי מהמבוא של הרב פרופסור הבלין לתשובות שבאת מההוצאות החדשות) אפשר לצקצק בלשון על החרות שנטלו מעתיקים לעצמם אבל כדאי לחשב הפסד כנגד השכר. יתכן מאד שבלעדיה לא היו חיבורים אלה מגיעים אלינו כלל
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 12:31 |
|
| |
אליהוא כתב: "התעוררי. כמדומה שעצם העובדה שהדפסת הספר לא הושלמה מעיד על הצורך שבקיצור".
לענ"ד דברים אלו אינם מכוונים, וגם אם הספר היה נדפס על כל רבות היו עושים ממנו קיצור זעיר כדי לשבח את הרבות. ספר יפה תואר בעבר נלמד בלי סוף, הן אצל הספרדים והן אצל האשכנזים, והיה הספר היותר חשוב ועיקרי על המדרש רבה!
לדבריך מדוע לא נעשה קיצור מפירוש רש"י (אינו לא) ומפירוש אב"א על רבות ופירוש נזר הקדש (נדפסו רק על ב"ר!).
אגב אציין את ספקו של החבי"ף ז"ל אם הליקוט על במדבר ודברים הוא מכ"י המחבר, או מיתר ספרי המחבר על רבות ויפה לעינים. ובמ"א פשטתי ספקו זה באורך.
חוץ מזה, הקשר בין מהרש"י לליקוט יפ"ת על במדבר ודברים, הוא במקרה הטוב רחוק. במאמרים מקבילים עורך הליקוט העתיק מפירוש מהרש"י לבראשית ושמות וויקרא, ופעמים רבות לא דק בשינוי המאמרים ושהפירוש לא יכון במקום שהעתיק (ובזה ניצול מהרש"י מקושיות האחרונים, ומהן על סתירות בדבריו, עיין בספר אב"ה ח"א פט"ז ועוד ובהגהותי שם באורך). באיזה מקומות נזכר פירוש מ"כ בליקוט יפ"ת, והדבר מורה שבליקוט זה הוסיף הלקטן מדעתו בלא קשר לס' יפ"ת.
קישמיש, נבקש מאלייעזר שיקשרנו למקומות בהם נדון מהרש"י ז"ל וספריו. בכתיבותיי כתבתי בזה בכמה עניינים, בס"ד אפרסם בשנה הקרובה, והכל בע"ה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2009 06:42 |
|
| |
[ כאן דנו בחיבורי מהר"ש יפה ואף גם בדבריו של פרופ' בניהו כי ספרו יפ"ת הוא הגדול בכמותו מכל שאר ספרי הדפוס]
תוקן על ידי אלייעזר ב- 01/12/2009 06:36:34
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 01:04 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 11:12 |
|
| |
האגדה מספרת כי רבי אברהם דאנציג ראה את הקיצושו"ע ועוד, ופחד שגם מספרו יעשו קיצורים, ויחתכו הקוצרים כראות עיניהם, ולכן קרא את שם ספרו 'חיי אדם' מתוך מחשבה ששום אדם לא יהין לכנות ספר בשם 'קיצור חיי אדם', אלא שלבסוף לא צלחה מחשבתו, ולקיצור ספרו נקרא 'קיצור ספר חיי אדם'.
אגב, האם היה כאן כבר דיון אודות ספר קצושו"ע אם מעלתו אכן כספר קיצור, או ספר פסק בפמ"ע דוגמת שו"ע הרב בעה"ת, או ערוך השולחן,
|
|
|
|
|
