|
|
| נשלח ב-21/10/2009 10:51 |
 |
| |
ירוחם, התשובה שלך קצת...מבהילה.
הייתי רוצה לראות מה יענו לי המורות בסמינר כשאני מביאה להן את זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2009 11:02 |
|
| |
למה מבהילה? מה לא נכון בה? אשמח לשמוע את תגובתן, ולחזור בי אם הדבר יחייב.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2009 11:08 |
|
| |
משהו אחד לא נכון.
כתבת שהם יצאו לשוק ביו"כ, ובירושלמי כתוב "ערב יום הכיפורים עם חשיכה", בבבלי לא מוזכר הזמן שבו הכהן היה בשוק.
תשובות נוהגות להבהיל כשהן נכונות, לא כשהן שגויות..
הבאת צד נכון, כנראה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2009 11:17 |
|
| |
אופק
לשעורי בית-
בבלי מפרש רש"י- שזה היה ביום הכיפורים!
ולפי הירושלמי הדבר בכלל לא הגיוני, הרי כפי המסופר במשנה- שבעה ימים לפני יום הכיפורים מפרישים כ"ג ללישכת פלהדרין, לשמירה שלא יטמא,
כל ערב יום הכיפורים שומרים עליו ומקיפים אותו פרחי כהונה, אז לפי הירושלמי הוא התפלח ויצא לשוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2009 11:24 |
|
| |
אין לי משהו הפוך לענות לך. לכן זה מבהיל..
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 00:23 |
|
| |
הדודה של שרית טוענת שקמחית (בטעות: ברוריה) התקלחה אצל השכנה. האמת היא שבזמנם לא היה מרחץ בבית ולכן קורות ביתה בדווקא!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2009 09:50 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | אפשרי
מעולם לא הדיחו כ"ג מתפקידו, ובאותה תקופה לא התפטרו, כ"ג זו היתה משרה מאד מבוקשת, הרבה שלמונים שלמו בכדי לקבל את המשרה הנחשקת.
יומא דף ט.
ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים. צא מהם ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק, ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום - מכאן ואילך צא וחשוב: כל אחד ואחד לא הוציא שנתו. |
|
שלוש מאות הוא לשון הפלגה הרבה יותר מלא ראו קורות ביתי קלעי שערות ראשי.
לפי הירושלמי היו בבית שני בין שמונים לשמונים וחמישה כהנים גדולים (יומא ד:):
"מילא עבידה בראשון שהיו משמשין הוא ובנו ובן בנו שימשו בו שמונה עשר כהנים, אבל בשני על ידי שהיו נוטלין בדמים וי"א שהיו הורגין זה את זה בכשפים שימשו בו שמונים כהנים וי"א שמונים ואחד וי"א שמונים ושנים וי"א שמונים ושלש וי"א שמונים וארבע וי"א שמונים וחמש, ומהן שימשו שמעון הצדיק ארבעים שנה. א"ר אחא: כתיב יראת ה' תוסיף ימים אילו כהנים ששימשו בבית הראשון ושנות רשעים תקצורנה אילו ששימשו בבנין השני מעשה באחד ששילח בידו בנו שתי מידות של כסף מליאות כסף ומחוקיהן כסף ובא אחד ושילח ביד בנו שתי מידות של זהב מליאות זהב ומחוקיהן זאב אמרו כפה הסיח את המנורה"
ברשימה של יוסף בן מתתיהו כיהנו בבית שני 51 כהנים גדולים. רק אחד מזוהה בוודאות כבנה של קמחית, ועוד שנים מוטלים בספק. ייתכן שהיתה תופעה של רכישת הכהונה הגדולה מהשלטונות ליום הכיפורים בלבד שאיננה מתועדת אצלו, והיא יכולה להוסיף כשלושים כהנים גדולים.
הרחבה של הנושא ורשימה מפורטת של הכהנים הגדולים תוכל לראות בערך כהן גדול בויקיפדיה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2009 12:25 |
|
| |
מה באת ללמד- שהבבלי מגזים וטועה? זה חדש בשבילך?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2013 13:41 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | מה זה משנה לאם למה בניה מתו???- הם מתו.
והקמחית בגלל צניעותה "זכתה" להיות אם שכולה 7 פעמים, צאה וראה מה השכר לצניעות.
_________________
יומא דף כג .
בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר. אמר: הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר, ולא נטמאה סכין. ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 15/10/2009 13:22:17
מודה ועוזב
|
|
למה להתעקש שמתו, אם בבבלי במפורש מצויין שנטמא, בשל נתז רוק מפיו של גוי?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2013 13:47 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | |
בא נבחן את הסיפור עובדתית-
מה עושה כהן גדול בשוק ביום הכיפורים? הרי שבוע ימים שומרים עליו שלא יטמא,? אז בדיוק ביום הכיפור הוא יוצא לשוק???
מתי הוא יצא לשוק? הרי עיקר עבודת כ"ג הוא בשחר,- יש להניח שיצא לשוק ביום כלומר לאחר העבודה. לא לפני ולא באמצע העבודה.
אם הוא יצא לא בבגדי כ"ג- אז מה קרה? הרוק פגע בבגדו לא בו, הוא מחליף בגד. בכל מקרה, הרי כבר גמר את עבודתו
רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים פרק א הלכה ג
שבעת ימים קודם ליום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכתו שבמקדש ודבר זה קבלה ממשה רבינו, ומפרישין אותו מאשתו כל שבעת ימים אלו שמא תמצא אשתו נדה ונמצא טמא שבעת ימים ואינו יכול לעבוד, ומתקינין לו כהן גדול אחר שאם יארע בזה פיסול יעבוד האחר תחתיו, בין שאירע בו פיסול קודם תמיד של שחר בין שאירע בו פיסול אחר שהקריב קרבנו זה שנכנס תחתיו אינו צריך חינוך אלא עבודתו מחנכתו ומתחיל מעבודה שפסק בה הראשון, עבר יום הכפורים הרי הראשון חוזר לעבודתו והשני עובר וכל מצות כהונה גדולה עליו אלא שאינו עובד ככהן גדול ואם עבד עבודתו כשירה, ואם מת הראשון זה השני מתמנה תחתיו.
.
.
_________________
מודה ועוזב
|
|
שאלה זו, נתקשיתי בה גם אני, אולם הגרסה בירושלמי עונה עליה באמצעות פרטים מסויימים שבה:
"מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לדבר עם המלך ערב יום הכפורים ונתזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו וטימתו ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו בכהונה גדולה וראת אימן שני בניה כהנים גדולים ביום אחד..."
שים לב: בגלל שהיה זה המלך, לא היתה לו ברירה אלא לצאת אליו. והיה הדבר בערב יום הכיפורים, לא בעיצומו של היום.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2013 14:29 |
|
| |
מואדיב
"מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לדבר עם המלך ערב יום הכפורים ונתזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו וטימתו ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו בכהונה גדולה וראת אימן שני בניה כהנים גדולים ביום אחד..."
שים לב: בגלל שהיה זה המלך, לא היתה לו ברירה אלא לצאת אליו. והיה הדבר בערב יום הכיפורים, לא בעיצומו של היום
בערב יום כיפור עדיין יכל לרדת ולטבול, בערב יום כיפור הוא לא לבוש בגדי כהונה.
לא משמשים בערב יום הכיפורים,
אם אמם המאושרת שזכתה לראות בן אחד מובל לקבורה, ובן השני משמש, יכל להיות רק ביום הכיפורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2013 14:42 |
|
| |
.
ירוחם,
בערב יום הכיפורים, לקראת בין השמשות - ועד שיגיע מהשוק בחזרה - כבר העריב, והרי שלא היה יכול להיטהר בזמן.
ולא אני הוא המעמיד כך את הסיפור - למעשה זה הירושלמי.
ולגבי קמחית - אתה מתעקש להרוג את בניה, בעוד התלמוד מעמידם רק כמי שנטמאו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2013 15:10 |
|
| |
| מואדיב כתב: | | .
ירוחם,
בערב יום הכיפורים, לקראת בין השמשות - ועד שיגיע מהשוק בחזרה - כבר העריב, והרי שלא היה יכול להיטהר בזמן.
ולא אני הוא המעמיד כך את הסיפור - למעשה זה הירושלמי.
האם זה הגיוני בעייניך? ערב יום הכיפורים שכ"ג כבר מובדל 12 יום, שמא חלילה יטמא, ופונקט אז צריך המלך לשאול אותו שאלה חשובה? למה רגלי בני אפריקאים רחבות? או כיב"ז, טוב נניח- מה עושה שם הערבי המתיז? המלך פוגש את הכ"ג בשוק?, ואני שואל שנית- הרי אם הוא נטמא איך שימש. משמשים בלילה?
ולגבי קמחית - אתה מתעקש להרוג את בניה, בעוד התלמוד מעמידם רק כמי שנטמאו. |
|
חלילה אני לא מנסה להרוג אותם, אבל אם כ"ג שימש בטומא ה' הורג אותו. אבל נניח כדבריך, לקמחית הרי היו 7 בנים, אותו סיפור אצל כולם? נראה לך?
|
|
|
|
|
