בית פורומים עצור כאן חושבים

מעתיקי השמועות - פסקי הלכות ב"בחדרי חרדים".

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/10/2009 19:21 לינק ישיר 
מעתיקי השמועות - פסקי הלכות ב"בחדרי חרדים".

שבוע טוב

מאז ימי הרמב"ם שכתב (הלכות ת"ת פ"א הלכה ט): "גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי מים ומהן סומים ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו", וכתב בספר המצוות (לאוין, שיב): "האזהרה שהוזהרנו שלא לחלוק על מעתיקי השמועה ע"ה ושלא לסור מן הדבר אשר יגידו במעשי התורה...", היו שינויים.

עם ההתקדמות הטכנולוגית עוברת השמועה לא במשך דורות דרך גדולי ישראל חוטבי עצים, שואבי מים וסומים, אלא היא עוברת במהירות האור מגדול הדור דרך "רבנים" וכתב של "בחדרי חרדים".

הוכחה לכך בסיפור על "פסק ההלכה" המובא להלן בלשונו של כתב בחדרי חרדים שפורסם כאן:

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=12786&cat_id=6

הגרי"ש אלישיב: "אסור להתפלל על גוי!"

התורם הנוצרי התנה את תרומתו בתפילה לזכותו בכותל המערבי. הגרי"ש אלישיב פסק: "אין להתפלל בכותל המערבי על אדם נוצרי

"אין להתפלל בכותל המערבי על אדם נוצרי שיצליח", כך פסק הגרי"ש אלישיב. הפסק ניתן במענה לשאלת יו"ר ארגון 'לב מלכה', הרב אהרן אברמן. בשיחה עם 'בחדרי חרדים' משחזר הרב אברמן את השתלשלות הפרשה:

"לפני כמה שנים פגשתי נוצרי עשיר, שהבטיח כי יתרום כסף לארגון שלנו, לאחר ששמע שאנחנו מטפלים בילדים החולים במחלות קשות.

"אותו אדם מתקשר אלי לפני כשבוע, לאחר שלא שמעתי ממנו כמה שנים וביקש לתרום תרומה. התנאי שלו היה - שאתפלל עליו בכותל המערבי שיצליח בעסקיו. לא ידעתי האם מותר להתפלל על אדם שאינו יהודי, ושליח מטעמנו נשלח אל הגרי"ש אלישיב שפסק: 'אין להתפלל על אדם נוצרי בכותל המערבי שיצליח'".

השליח שאל: "האם ישנה אפשרות שיהיה מותר להתפלל על אדם שאינו עובד אלילים?" והגרי"ש הסביר: "על פי ההלכה הגדרה היא, שכל מי שאינו עובד אלילים ומאמין באלוקי ישראל מותר להתפלל עליו, אך לעומת זאת אם עובד עבודה זרה ומאמין במשהו אחר, אסור להתפלל עליו".

"בעקבות זאת", אומר הרב אברמן, "החלטנו שלא לקבל את תרומתו משום שלא יכולנו לעמוד בתנאי".

________________

הכתב ש"קיבל" לטיפולו סיפור שנשלח ע''י "רב" ל''בחדרי חרדים", לא בדק את הדברים אם מפני שמיהר לפרסמם לפני ש"יגנבו" לו את ה"סקופ", או שלא היה מסוגל לבדוק אותם.

וכי למה היה לו לבדוק סיפור שסופר ע"י רב מגודל זקן ופאות מסולסלות, על "פסק" של הרב אלישיב?

הייתכן שרב ימציא סיפור על הרב אלישיב?

היה לו לבדוק.

כי הפסק שבכתבה לא היה הפסק של הרב אלישיב, אלא של "מישהו" שאינו יודע בין ימינו לשמאלו, ואינו אלא סיפור של רב שחושב שהסיפור יכניס את שמו ל"היסטוריה" של מקבלי ה"פסקים".

לדברי הכתב סיפר ''הרב אוברמן'':

"לפני כמה שנים פגשתי נוצרי עשיר, שהבטיח כי יתרום כסף לארגון שלנו, לאחר ששמע שאנחנו מטפלים בילדים החולים במחלות קשות.

"אותו אדם מתקשר אלי לפני כשבוע, לאחר שלא שמעתי ממנו כמה שנים וביקש לתרום תרומה. התנאי שלו היה - שאתפלל עליו בכותל המערבי שיצליח בעסקיו. לא ידעתי האם מותר להתפלל על אדם שאינו יהודי, ושליח מטעמנו נשלח אל הגרי"ש אלישיב שפסק: 'אין להתפלל על אדם נוצרי בכותל המערבי שיצליח, "בעקבות זאת החלטנו שלא לקבל את תרומתו משום שלא יכולנו לעמוד בתנאי".

ותמיהני:

למה היה לו להטריד את הרב אלישיב בשאלה כה פשוטה, שעליה היה יכול להשיב רב בעל ידיעות מינימליות?

למה חשב רב זה  שאסור להתפלל על אדם שאינו יהודי, אך היה לו פשוט שמותר לקבל תרומות מגוי, ולמה לא ציווה את שלוחו לשאול אם מותר להתפלל עבור גוי שהתנה את תרומותו לארגון המטפל בילדים החולים במחלות קשות בתפילה להצלחה בעסקיו?

אם היה שואל את הרב אלישיב, אם מותר להתפלל עבור גוי שהתנה את תרומותו לארגון המטפל בילדים החולים במחלות קשות אם יתפללו עבורו, האם הוא היה מקבל ממנו את התשובה: למה לא?

ל"בחדרי חרדים" שני מנהלים שהאחד מהם מכבד את עצמו בתואר הרב, ובאם הוא אינו "רב" כמו זה שבסיפורינו, אולי שיקבל על עצמו את התפקיד לבחון את הכתבות המתפרסמות ב"בחדרי חרדים" והעוסקות בענינים הלכתיים, לפני שהן מתפרסמות..

מה דעתכם?

בענין "קבלת צדקה מגוים" דנו רבים, ואף נידון באתרינו:

http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=1961415&forum_id=1364

גם ראו:

ב"צ קריגר: 'קבלת צדקה וסיוע כספי מגויים', תחומין יא, עמ' 408-403

שו"ת יביע אומר חלק ז - או"ח סימן כב

שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן ס

שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן לג (ה)




תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/10/2009 19:30:10




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2009 03:38 לינק ישיר 

מצ"ב ציטוט של שלוש פיסקאות משו"ת עטרת פז (ח"א כרך ג - אה"ע סי' ה, באדיבות פרוייקט השו"ת) השייכות לעניינו:

ואולם עי' בספר חסידים (סי' תשצ) שכתב שם, אם יש נכרי שעשה טובות ליהודים יכולים לבקש להקב"ה שיקל בדינו, וכן יכולים לבקש על מומר שעשה טובה ליהודים, וכן אמר ר' יוחנן על חרבונא זכור לטוב לפי שדבר על המן, אבל נכרי רע וכן מומר רע אין לבקש עליו וכו'. ע"ש. ולפי דברי הרב ספר חסידים הללו מתבאר שפיר שהוא מבאר כדברי המדרשים הנ"ל שחרבונה שדיבר על המן להביא לו העץ אכן היה ממש אחד מסריסי המלך והיה גוי, ואפ"ה יש להזכירו לטובה, והוא שלמד מזה נמי גבי גוי שהיטיב עם היהודים שאפשר להתפלל ולבקש עליו מלפני הקב"ה להקל בדינו וכו'. [וראה עוד נמי בדברי ספר חסידים (סי' תשמו) שכתב שם נמי כיו"ב, ואשר אמרו על חרבונא זכור לטוב לפי שאם אדם מדבר בשבח צדיקים בין יהודים בין גוים כגון אותו פלוני עשה לישראל אותה טובה יאמר ז"ל. עכ"ל. ע"ש. וראה עוד נמי בדבריו שם (סי' תתקפב) שכתב ג"כ, אם אדם מדבר בשבח צדיקים בין יהודים בין גויים כגון אותו פלוני עשה לישראל אותה הטובה רשאי לומר זכור לטוב. ע"ש]. ולפי זה שוב הדרינן לקמייתין דשפיר שרי לחרוט למזכרת על אותו שלט מצבה הנז' שיונח על ארון הקודש אף את שמו של החייל הדרוזי הנז', ואף שיש בזה תפילה לעילוי נשמה, כיון שכאמור אף שהוא נכרי הרי כאמור ידוע הוא שהם מטיבים עם ישראל וחפצים בטובתם, ולכן שפיר יש להקל בזה וסמכינן בהכי על דברי ס' חסידים הנז'. וראה עוד גם בס' מדרש תלפיות לרבינו אליהו הכהן (ענף אליהו ומשיח) שכתב שם מס' כת"י, גבי הא דחזינן בגמ' בב"מ (קיד ע"ב) דרבה בר אבוה מצא לאליהו בקברי גויים וכו', כי הלך להציל מת גוי שעשה טובה בסגולה ליהודים ממזיקין שלא יוליכוהו לגיהנם. ע"ש. וחזינן מהכי נמי דגוי המטיב עם ישראל שפיר מטיבים עימו, וכי הא דאליהו הנביא זכור לטוב בכבודו ובעצמו הלך לסייעו לגוי נפטר זה להביאו בשלום במעלות העליונים לעולם שכולו טוב כיון שעשה טובה ליהודים.

ויש לציין בזה דהנה אע"ג דהרב ספר חסידים בהמשך דבריו (שם) סיים וכתב, וגר המבקש על אביו ועל אימו לא יועיל להקל מדינם. ע"ש. וחזינן דלא מועיל תפילתו של הגוי על הוריו הגויים, וא"כ לכאורה הוא בכל גוי שלא יועיל מה שיתפללו עליו היהודים. ואולם יש לומר דהתם הכי קאמר רבינו יהודה החסיד שלא תתקבל תפילתו כל שהוא בא מכח ברא מזכה אבא, כדאיתא בסנהדרין (קב ע"ב) דיש כח ביד הבן לזכות להאב, דעכ"פ הגר אין לו כח וה דהא קיי"ל דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וכדאיתא ביבמות (מז ע"א), וממילא אין לו יחס עם אביו ועם אמו, אבל אה"נ גבי המתפלל בעלמא על גוי שהיטיב עם ישראל שפיר מתקבלת התפילה וכדקאמר הרב ספר חסידים גופיה בריש דבריו (שם), דגדולה היא זכותו של הגוי שהיטיב עם ישראל שתתקבל התפילה עליו, והכא בסיפא מיירי הרב ספר חסידים בגוי שמתפלל על אביו ואמו סתם שאין להם הזכות הזאת שהטיבו עם ישראל, ומשו"ה כיון דרק בא בכח זכות ברא מזכה לאבא זה אינו שייך בגר, כיון שאחר שהתגייר אין לו יחס לאביו כלל. וק"ל. וראה היטב גם בדברי הרב מקור חסד בספר חסידים (שם אות ה). ע"ש.

ואיברא דהנה ראיתי למו"ר שליט"א בשו"ת יחוה דעת (ח"ו סי' ס) שנשאל שם אודות גר שרוצה להתפלל לקב"ה על אביו הנכרי השוכב על ערש דוי, שה' ישלח לו רפואה שלימה, וכן לומר עליו קדיש אחרי מותו. והביא שם מדברי הרב ספר חסידים (הנ"ל) שכתב דאין מועיל קדיש שיאמר הבן שהוא גר על אביו, והיינו כאמור מטעמא דלית ביה משום ברא מזכה אבא, שהרי אחר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולית ליה יחוס לאביו. אולם הנה כתב מו"ר שליט"א שם שאכן עדיין יש לומר שהכוונה היא שלא מועיל כמו אמירת הבן, אבל עכ"פ יש תועלת בתפילתו ובקדיש שאומר לא פחות מאיש זר שאיננו קרוב וגואל, וכמו שכתב בספר חסידים עצמו (בריש דבריו) שנכרי שעשה טובות לישראל יכולים להתפלל עליו וכו', והכא בענין גר זה אין לך טובה גדולה מזו שאביו זה הביאו לעולם הזה כדי שיזכה לחיי עוה"ב, ולכן נכון וראוי שיאמר עליו קדיש ויתפלל עליו. ע"ש. ועכ"פ בהא לית מאן דפליג שנכרי שעשה והיטיב עם ישראל קטנה או גדולה, וכ"ש כל כי הא דנידון דידן שחייל זה מסר נפשו וגופו להיטיב עם ישראל דשפיר יש להתפלל עליו לעילוי נשמתו, דהא נכרי שפיר אית ליה עולם הבא וכמתבאר בגמ' עבודה זרה (י ע"ב) ועוד שם (יח ע"א) וברמב"ם (פרק יא מהל' עדות הלכה י) שיש לחסידיהן של הגויים חלק לעולם הבא. ע"ש. וראה גם בבית הלל יו"ד (סי' שסז), ובמקור חסד ע"ס חסידים (סי' תתקפב אות א). יעו"ש. וראה גם בשו"ת יהודה יעלה למהר"י אסאד ח"א חיו"ד (סי' רצט ד"ה ועוד בר). ע"ש. וראה בזה גם בדברינו בשו"ת עטרת פז ח"א חיו"ד (במילואים עמ' תקה). יעו"ש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2009 04:41 לינק ישיר 

אולי יש לך גם תשובה לשאלתי:  מי התיר לאותו "רב" להיות צדיק ולסרב להתפלל עבור גוי גם אם עי"כ הוא פוגע בילדים חולים  במחלות קשות?

אולי הוא חשב שהפרסום על צדקותו יעורר רבים לתרום לארגונו, ואולי הוא בכלל לא חשב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/10/2009 00:18 לינק ישיר 

האם היו אנשי סדום יהודים כשאברהם אבינו התפלל עליהם או האם נעשה מזה לאקשן שהשאלה תלוי אם היה לו דין בן נח או ישראל?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/10/2009 08:28 לינק ישיר 

ענדע





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/10/2009 09:58 לינק ישיר 

 עבודה זרה דף יח.

אמר לו קלצטונירי: רבי, אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך, אתה מביאני לחיי העולם הבא? אמר לו: הן. השבע לי! נשבע לו. מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו, יצאה נשמתו במהרה. אף הוא קפץ ונפל לתוך האור. יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא. בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים.

וישב המאבד את עולמו בהבל פיו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מעתיקי השמועות - פסקי הלכות ב"בחדרי חרדים".
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext