לא, לא מצפה פה בדיחה בסגנון "מה? בן 28 מנומס אבל שמן? לא פלא שהוא לא מתחתן...שיעבוד קצת על המידות שלו"
כן, למי שהספיק לבדוק ניסו ללא מענה רחב כבר לפתוח אשכול בנושא סיפורים של רבנים על שבירת המידות כשנמצאים בתקופה הזאת.
אז ככה - לרוב,כשאנחנו מתחילים את מסע השידוכין שלהם ושומעים -ויוצאים-ומתלבטים- ומחליטים-ומתלבטים שוב.... עובר עלינו מסע של עבודת מידות למשל סבלנות,קבלת האחר,שפיטה רק לאחר הכרות,אמונה והתמודדות עם יאוש,שמחה מול דיכאון...מן הסתם כל אחד פה עבר מסע משלו עם מידות פרטיות שלו.
עבודת המידות הזאת יכולה להיות פרטית ויכולה גם לעזור כ"ניסיון חיים" לאחרים ...
סיפורים על רבנים זה נחמד אבל אנחנו פה אנשים רגילים שעומדים בניסיונות דומים...
שתפו - איזה מידות ואלו תובנות פיתחתם במסע השידוכים שלכם עד היום ? האם היו אירועים ספציפיים שגרמו לכם לשנות הסתכלות או לבקר את עצמכם ?
אישית, אני לא יוצא מספיק זמן כדי לספר לכם על מידת היאוש שנשברה.
אז הבום הראשון שקיבלתי היה בנושא הסימפטיה/שפיטה - כלומר לשים את עצמך במקום הצד השני תוך כדי הפגישה ולנסות להבין איפה הוא עומד ומה מניע אותו - לרוב זה בא בד בבד עם לימוד זכות.
קבעתי עם מישהי בשעה מסוימת במקום מסוים כשאני זה שבא מרחוק והיא באה מרחוק. היא אחרה בערך בשעה וחצי. האמת,שבגלל שזה היה רחוק אז גם היה סתם חבל ללכת...מצד שני די מרגיז ה"איחור אלגנטי" כשהוא עובר את הרבע שעה.
שעה וחצי..
התקשרתי בשלב מסוים לברר מה קורה עם הגברת וקיבלתי תשובה..בדרך יש פקקים.
טוב,פקקים,את גרה במקום..את אמורה לדעת מה מצב התנועה בשעות מסוימות ולהתאים את עצמך..זה נשמע יותר מדי כמו תירוץ מאשר תשובה.
במיוחד כשהבנתי שהיא יצאה מהבית בערך 10 דקות לפני הפגישה שגם במצב כביש אופטימאלי היה איחור של לפחות
רבע שעה.
דנתי ביני לבין עצמי אם ללכת ..ובמקרה שלא אז כמה להיות רגוז
בסוף כשהיא הגיעה היא התנצלה שוב..די היה לי בראש שאני אוריד את זה.
הפגישה עברה בכשעתיים..ונפרדנו לדרכנו.
המשכנו לפגישה שניה. (וגם שלישית)
מוזר.
מאוד מוזר.
לא נשמע בריא הא?
מה השתנה במשך הזמן הזה? אין פה תשובה כמו שמעתי בחדשות שמטוס נחת על הכביש נחיתת חרום מה שכן השתנה היה שפגשתי אותה.
כשפגשתי אותה ראיתי קודם כל מי היא,איך היא מתייחסת לאנשים (מישהו ביקש הכוונה) כמה היא עסוקה,האם היא ישרה..
והגעתי פשוט למסקנה שאני צריך להרגיע...יש נסיבות ויש דברים שאנחנו לא יכולים לשלוט עליהם - ומי ערב לי שפעם הבאה לא תקרה תאונת דרכים בדרך ואני אתקע שם הרבה ממה שציפיתי ? אני לא אבקש התחשבות?
זה סתם סיפורון קטן ואפילו לא על מידה שנשברה אלא על הסתכלות שונה..
תורכם
