סוררת ומורה

אתה נוגע בדילמה לא פשוטה בכלל. מצד אחד היה ראוי ביותר אם אכן בנות היו מקבלות הסברים מעמיקים המסבירים את הדעת באשר לכל אותם דברים העלולים להיות לא ראויים ולהתפס ככאלו בעיני הסמינר או החברה. כשאדם יודע את טעם איסורם של דברים, קל לו יותר לעשות את ההקשים הראויים. מאידך, נראה שיש איזה צורך חזק במגזר החרדי על רוב גווניו שלא לפתוח את הראש יותר מידי. הסמינר יעדיף לאמר למשל "בת חרדית לא תלך בלי גרביים" בלי לראות צורך להסביר למה בדיוק לטענתם זה כך. וודאי שלא יאמרו לה שזה עלול להדליק בחורים. ולכן מצד אחד מרוויחים בנות רבות תמימות אך מאידך, אילו שלא נועדו להיות תמימות ומרשות לעצמם לשאול למה, בהעדר תשובה מתאימה לכך, עלולים לבחור במרד קטן.
נראה שזו הסיבה גם שנדיר שתתפסו בחור ישיבה קורא בחורב (הרב הירש) למשל. פשוט כי כמעט חסרה לגמרי המודעות של למה אנחנו עושים את מה שאנו עושים.
מכאן הדרך קצרה לפחד, שאכן קיים, במגזר החרדי מפני דברים שאולי יתפסו כלא ראויים וזאת ממש מבלי לדעת למה.

שלום, לאיש

שאלת שתי שאלות: א. ממה זה נובע. ב. ומה הפיתרון לזה.

במענה לשאלה א כמדומני שזה נובע מתוך אורח חיים בו האדם החרדי בוחן את מעשיו לפי מה יאמרו ומה יגידו ו"כיצד אני בעיניהם...", כאשר למעשה אין בכך שלילה כלל משום שזו דרכם של רוב בני האדם  - שהם בוחנים עצמם לפי החברה - האם החברה תקבל אותם או לא.

ב100 שנים האחרונות אנו עדים אמנם לתהליך לא רצוי בו החברה המערבית פורקת מעליה את עול החברה ומאפשרת לאדם לעשות ככל העולה על ליבו בלא חשש לביקורת מצד החברה. יש בכך יתרונות ויש בכך חסרונות, היתרון הוא שניתן בצורה זו לתקן הרבה דברים - אדם אינו כפוף להרגלי החברה הרעים או המגבילים ללא סיבה אמיתית. אך למעשה ניתן לראות כי התוצאות רחוקות מלהשביע רצון, שכן מי שניצל את החופש ביתר שאת וביתר עוז הם הרעים ולאו דוקא הטובים.

ולכן אנו עדים לסגנון חיים חדש מלא ברוע אשר בעבר נמנעו ממנו - ולוּ מפני ה"מה יאמרו".

ולפי טענתי זו אין צורך בפיתרון לשאלה ב.

הערה: כוונתי לעיל היתה לענות במידה ושאלתך היא "ממה נובעת האימה הבלתי מוסברת", אם כוונתך היתה לשאול: "מדוע יוצרים אימה על דברים בלא מה" - לזאת אין לי תשובה.

הקטע המדובר בסרט הנ"ל הינו המבחיל ביותר לאורך כל הסרט. אין עוד קטע (אולי מלבד האומללה שצולמה והצמד מנתח את שפת הגוף הרופסת שלה) שישווה לו בגועליותו, נבזותו, אפסותו, רדידותו, קטנוניותו ודחילאקיותו (כלשון אחד מידידיי, הועתק מהמייל). אילו הייתי נוכח במקום לא הייתי מהסס מלהנחית ל'שולמיס שיינדל' שתי סטירות מצלצלות עבור ההתעללות בקטין חסר ישע כאשר הוא מוסרט מובך שלא בידיעתו.

והמנגינה המתריסה והדוחה: "שידוכים? סמינר? יעיפו אותך כי דיברת עם מישהו ברחוב? אאאהההההההההההההה"...

מה זאת אומרת למה היא לא רוצה שיצלמו אותה? אין לאדם זכות לפרטיות? לאדם פרטי אסור לסרב לבקשת צילום של אדם זר שאינו יודע מה הוא מעונין לעשות בצילום? לאורך כל הסרט מופיעים מצולמים שחוסר שביעות רצונם מצילומם בסרט בולטת במופגן, ואף בחורה שצולמה נדחקת בקו 35 לא תיזרק מהסמינר וזה גם לא יזיק לה בשידוכים. כל הענין הוא תלוי הקשר ותיזמון, אני באופן אישי צולמתי לפני שנים לאחד מכלי התקשורת בפוזה קצת מגוחכת ולא מחמיאה והקטע הסתובב בזמנו בישיבה, ולמרות שאף אחד לא מתח שמינית שבשמינית של ביקורת והענין עבר בחיוך כבדיחה מוצלחת הייתי מוותר בשמחה על התענוג המפוקפק להציג את עצמי קבל עם ועדה כמושא לשיחת הנייעס על הסיגריה.

הפטיש והמגל:

איזו מראה? שאנשים אוהבים פרטיות ולא מעוניינים בהחצנה? שאבא של שולמיס מתנכר אליה?

יעקב 135:

שלום לכל  המשתתפים  בדיון הסוער!
מבין השורות הבנתי  שמנתחים   פה איזה שהוא סרט  או  תוכנית טלויזיה  משודרת.
התורה וחיי ההלכה הינם בגדר שחור לבן  אך  גם לשחור והלבן  יש אין ספור  גונים.
הסרט  הטוב  ביותר  שנכתב ע''י  המביים  המקצועי  ביותר  בעל  תארים  אקדמיים  במדעי המשחק. לא יהין  ולא יצליח לכתוב
סרט  המבוסס  על  חיים  שלמים  המלאים ברבדים  עמוקים  אם לא חי  וחוה חיים אלו מקרוב ע''כ  הסרט המדובר או התכנית  המשודרת הם אולי מוצלחים ברמה המקצועית אך אינם אותנתיים.והם ותתי הנושאים בהם  לא אמורים להוות  נושא  לדיון ה מתנהל ע''י  אנשים  הקוראים לעצמם חרדים.