הצרפתים כבשו את בני- ברק בסערה. ....

 לאט,לאט מתמלאת בני- ברק בחרדים וחרדיות שעלו מצרפת.

באוטובוסים נשמעת השפה קולחת, ואני  מתרגלת מילים , מתמכרת לזכרונות העבר.

ובעיקר היום, הגשם טיפטף, מזג אויר אירופאי מילא העננים בברכה, כבש את הרחובות המתעקלים , והאויר הצפוף התרווח קלות . כך יצא ששמעתי אם  צרפתיה מהגן של בני ,ששוחחה עם אם אחרת , אודות שרותי השמרטפות הלוהטים , בבני-ברק סיטי שלנו. ולפתע התחוור  לי , שמספר האמהות הצרפתיות בגן , נמצא בעליה מתמדת.

 אז כן,  אצלינו , בשוליי בני- ברק , מורגשת הנוכחות הצרפתית בהדגשה. אולי משום שכאן בשוליים הרכים, נימצאים כל סוגי החרדים, המחמירים עם המקלים , ולכל צרפתי קל  להשאר קצת  צרפתי.

הרחוב השקט בו אני מתגוררת , לא מחביא ממני מידע, שכנתי שבקומה הראשונה, אף היא עולה מצרפת, ביתה הומה , ילדים, נכדים, דלתות נטרקות, מאמו אלה פול .. נשמעת צעקה.  לצרפתים דם חם, הוא רב עם אחותו, כך נשמע.

ופעם הסברתי לה בהרחבה, שגם אני דוברת צרפתית, וספרתי לה על סבתא שלי והחופשות אצלה .. לא הספקנו לדבר וכבר דפק בדלת אחד מן הצאצאים  הבוגרים, מפקיד בידיה השלוחות ,שלושה פעוטים מנוזלים, ומנופף לה במהירות לשלום. 


הצרפתים אדיבים ומוקפדים, אם הצרפתיה קושרת מטפחת , זאת תמיד מטפחת מהסוג המשובח, רצוי שהבד יהיה מבריק, קישורים מיוחדים מתלפפים סביב לקודקוד , עשויים  ביד מאומנת . ואם היא מתהדרת  בפיאה קצרה וכובע ברט , היא  לא תיתן לו להשמט , אלה לעמוד בזוית מחושבת ונוטה. 

וכמובן שישנן צרפתיות, שמנופפות בפיאות ארוכות יותר, שמותרות כאן, אך מעוררות כעסים  אצל המתגוררים , בסמטאות הפנימיות שנושקות לברטנורא , מעלה -החזון איש.


והיום ירד גשם, והרגשתי קצת אירופה.. את יודעת לסבתא שלי קראו גרציאלה רחל, והיא הייתה עומדת שעות מול גן הילדים ובוהה, בילד בלונדיני לא מוכר, זה לא היה הילד שלה. לה הייתה רק בת אחת ויחידה.

וכשבאה האם , וראתה את האישה הזאת, שכבר עומדת שם יום, יום, ועוקבת אחרי תנועותיו של המלאך שלה , במין רעבתנות כזאת , היא תקעה בה מבט אחד כזה , כזה כועס..


אם ביתך אינו הומה בילדים בבני- ברק, את קצת בגלות, ומאז שבנותי בגרו , ונשארתי רק עם  פעוט מתבגר אחד, אני חשה שעלי להסכין איתה, האם הן מתגעגעות לצרפת? למה הן כאן? ולא שם? יש אנטישמיות איומה ?

לאט, לאט, אני מקווה לחלוב משכנתי את המידע, להניח לה להפתח , ולא לדרוש ממנה , שתהייה תמיד רק מנומסת וזהירה .

גם אני מתגעגעת. למשהו. למה שהיה.  רק שעברו מאז המון שנים.

אך, השפה שנשמעת כמו ניגון, בועטת בבטני, בוכה, רוצה חיבוק , ועוד , עוד משהו.

                                             
                                                                    

תוקן על ידי מעיק ב- 29/10/2009 21:34:38