אשכול השירים/הרהורים של 'תמי_4'

חזק ביותר. מקווה שתגיעי להחלטה הנכונה.

וואוו תמי את גדולה עושה לי חשק חזק להעיף את הבוס ולשבת לכתוב אם אצליח לעשות זאת תיראי היום את אשכול השירים שלי. . . וואי איך באלי! ועוד דבר תמוש אל תהיי אמיצה אל תסגרי כלום עד שאת לא בטוחה! מחזיקה לך אצבעות. . .ומאחלת לך שבקרוב תרגישי את שימחתה של התרת הספקות. . . אבשלי תמיד אומר שטוב להוציא את הספק מהלב מאשר שהלב יצא מהספק. . . המון הצלחה!

_________________

כשה' סוגר דלת...הוא פותח חלון...!!!

תמי
אני הרבה יותר אוהבת כך
לא בשיר... יותר מיוחד!


מה אגיד לך?
את חזקה!!

באמת? תגידו מה אתם מעדיפים.. לא משנה לי באיזו צורה לכתוב
זה יוצא איכשהו מהקב"ה, דרך הלב שלי.. למקלדת, בכל מקרה

אמן אמן.
אכן, אין שמחה כהתרת הספקות!

עוד בוקר נפתח,
אני אוהבת אותו כל כך
כל כך!
וכואב לי
כל כך כואב
עמוק בפנים

עוד בוקר נפתח
ואני מול המחשב, כרגיל
מול האסטרולוגיה של
המזל שלו
למרות כל ההסתייגויות
זה גורם לי
להרגיש קצת יותר
קרוב

עוד בוקר נפתח,
כוס קפה
רק מחשבה אחת בראש
רק אדם אחת בתוך
המחשבה הזו
ובתוכו יורד
לי גשם
מטפטף על הלב
כואב
כל כך כל כך כואב
ואוהב
אני נקרעת בין השניים

לאהוב ולכאוב גם יחד
שמש וגשם
קשת בענן בשמים
להסתנוור מהיופי ולדעת - - -
זה שרק חורבן

להתרחק מתוך כאב
ולעמוד מרחוק
ולבכות
ולכאוב

כך זה..
נגמר (?)

לטובת מי שראה את ההודעה שלי לפני התיקון ולא שם לב לשיר החדש
(רק בגלל שהאשכול הזה מופיע ברשימת הנצפים ביותר- יש לי בסיס לחשוב שזה מעניין מישהו..)

הלואי ויכולתי לתת
את כל כולי
באמת
הלואי ויכולתי

הלואי ויכולתי להיות
בשבילך שם
תמיד שתוכל, תמיד
כשתרצה
באמת
הלואי ויכולתי

הלואי ויכולתי להמתין
עד שתחליט ותבין
ולחכות
עד שתאהב
באמת
הלואי ויכולתי

הלואי ויכולתי להיות רק
שלך ותמיד
לעמוד לרשותך ולהיות
רק איתך
באמת
הלואי ויכולתי

אבל,
כשהבקרים שלי נצבעים
בשחור
עד שתבין איך אוהבים
באמת

אבל,
כשהימים שלי מוצפים
בדמעות
עד שתתקשר ותתנצל
באמת

אני מתנצלת,
חייבת לפרוש רגע לפני
שאמות אל תוך
הרצון הזה שלי  לתת לך
את כל כולי
להיות שם בשבילך תמיד
כשתוכל, תמיד
כשתרצה
באמת

אהבה רבה יש לי לשיר האחרון שלך!!!!

וואו השיר האחרון מדהים! תמי, אם זה נכון אז די אבוד לך במלחמה הזאת. את חייבת לעשות לזה סוף. אסור לך לפרוש. את חייבת להתמודד עם הרצון הזה. את חייבת להפסיק להתאבד על זה. אל תפרשי מאמי. אוהבת.......

רוחלה, תמי_4 כבר הסבירה לך שהיא מתאבדת על דמיונות. הלוואי על כולנו...

_________________

השמים עוד לא החליטו אם מתחשק להם לשחק בחורף היום, או בקיץ. הרוח דווקא נורא החלטית: כל הדפים שלי התעופפו מהשולחן אל הרצפה וצריך לאסוף. חזרה לשגרה מסויימת, בקטנה. כאילו מישהו בעולם הזה יכול לומר את המילה "שגרה" בלי לבלף. דוחפת אותך בצד רגע, אל המגרה השלישית בראש. שתי הראשונות עמוסות בניירת, בתכנונים, בטלפונים, באנשים אחרים. בכל מה שהספקתי לדחוף לשם מאז אתמול בערב, אז, כשהחלטתי.
החלטתי שאני אוהבת אותך מרחוק. שאני נותנת לך את החופש שאתה כל כך רגיל אליו. החלטתי לתת גם לעצמי לנשום קצת. לחזור לשפיות. להזכר בעצמי. בעובדה שאני קיימת. כן, גם אני.
החלטתי להפסיק להתלונן לך. להעריך מרחוק איך אתה מסוגל לסבול את ההתבכיינויות שלי לאורך כל כך הרבה זמן. החלטתי לקחת כמה צעדים אחורה ולבדוק אם אתה נפלא כל כך גם משם, מרחוק.
לשים אותך לרגע בתור נוף. בתור רקע. להסתובב בעצמי קצת ולהגניב מבטים. לחפש את כל הטוב שאני יכולה להשבע שיש בך, את כל הרצון, את כל העקשנות האמיתית. להאמין בך באמת. ולך. לתפוס פרופורציות. לקחת כמה נשימות עמוקות. להראות לך את עצמי גם, דרך משקפת.
כי לפעמים, דווקא ממש מקרוב, רואים מטושטש.