למשל- בפרשנותם על חיי בטלה באיצטלא של לימוד תורה, שהיא כאמור מנוגדת להלכות תלמוד תורה, כפי שפסק הרמב"ם בהגדרה של תורתם אומנתם- כשאסור בפרוש לחיות על זה, כפי שהמשנה אומרת המשתמש- בתגא חלף
השתמטוטם מהצבא מסיבות לא עניניות, כנגד הלכה מפורשת- שלמלחת מצווה -חתן יוצא מחופתו וכלה מחופתה.
אי קיום מצוות עיבוד אדמת ארץ ישראל, למרות שזו מצווה מפורשת בתורה ואפילו החתם סופר בעל השקפות חרדיות מובהקות- כותב כי מצווה זו גדולה כמצות ת"ת .
בגונבם בצורה ברורה את כספי משלם המיסים, בהצהרות כזב, ובדברי שקר. בעזות מצח.
זה על קצה המזלג
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-12/11/2009 22:49
ירוחםשמ כתב:
א, למשל- בפרשנותם על חיי בטלה באיצטלא של לימוד תורה, שהיא כאמור מנוגדת להלכות תלמוד תורה, כפי שפסק הרמב"ם בהגדרה של תורתם אומנתם- כשאסור בפרוש לחיות על זה, כפי שהמשנה אומרת המשתמש- בתגא חלף
ב, השתמטוטם מהצבא מסיבות לא עניניות, כנגד הלכה מפורשת- שלמלחת מצווה -חתן יוצא מחופתו וכלה מחופתה.
ג, אי קיום מצוות עיבוד אדמת ארץ ישראל, למרות שזו מצווה מפורשת בתורה ואפילו החתם סופר בעל השקפות חרדיות מובהקות- כותב כי מצווה זו גדולה כמצות ת"ת .
ד, בגונבם בצורה ברורה את כספי משלם המיסים, בהצהרות כזב, ובדברי שקר. בעזות מצח.
זה על קצה המזלג
ב, הנה אני עכשיו בצבא, "ומוטי גור" שולח אותי עם עוד מאה חיילים לכבוש את גבעת התחמושת, בזמן שהיה אפשר לשלוח מטוס אחד ולפתור את הבעיה, הוא מוטי הגיבור (שבסוף החלש הזה התאבד) החליט לשלוח אותנו למיתה רק בגלל האגו שלו ? ( ואני יודע שאסור היה להטיס מטוסים מעל העיר, אז מה ? ) אני יכול לתת לך מאות דוגמאות כאלה,
איך לדעתך יכול יהודי יראי שמים לסמוך על הפיקוד שלא יראי שמים ? הרי הפיקוד לא תברר בהלכה האם מותר לסכן מאות חיילים ולשלוח אותם לאנטבה ?
ג, אתה לא רציני, אתה חושב ללמד אותנו ציונות בשנות האלפיים ? עשינו את כל זה בעזה, ואחר כך זרקתם אותנו לכלבים,
ד, אני לא מכיר חרדי כזה, אוקיי, ושוב הטענות שלך מיושנות מיסטר, היום החרדים לא מקבלים כלום, לא קי"ץ ולא יחודים וכו' אנחנו לא בזמן בגין עכשיו, האם שכחת ?
אני חייב לומר לך שאנחנו הדור החדש שנולד אחרי החלום המתוק של הציונות,
נשלח ב-12/11/2009 23:25
מקס
אתה מגבב מקסימום שטויות והבלי הבלים שבכלל לא הזכרתי אותם,
השנאה?- אין אדם דן אלא מתוך הרהורי ליבו- מי שגילה כאן כעס ושנאה עם קצף על השפתיים, במחילה היית אתה,
,איני שונא אף יהודי וודאי לא חרדי, אני כועס רק על אורחם וריבם. אני מתפלל לבורא עולם שיחזירם בתשובה שלימה במהרה בימנו.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-13/11/2009 12:03
MAX הציונות היא בינתיים החלום שהכי התגשם במשך 2000 השנה האחרונות. הרב המבורגר מבני ברק הוציא ספר על משיחי שקר וכלל גם את הרצל. הוא שכח רק שהחזון של הרצל הגשם לאין ערוך יותר מחזיונות שאר משיחי השקר וגם מתחזיותיהם של כמה משלומי אמוני.
נשלח ב-19/11/2009 18:21
למה מה שקורה כאן בשישים שנה האחרונות קשור לציונות
יותר מאשר - למיליוני תפילות שיהודים מתפללים כל יום ותחזינה ... ולירושלים וכו' ? אה ?
לא מובן
*--indexSql is the counter of the Related Article , has value only if there are related article*
אף על פי שרוב האוכלוסייה היהודית בישראל היא חילונית, ולכאורה אין להבטחת האל לאברהם בברית בין הבתרים משמעות פוליטית בעבורה, דומה כי להבטחה האלוהית "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" עוצמה קדמונית, לרוב בלתי מודעת אולם עמוקה מאוד, הפועלת את פעולתה על רוב הישראלים. השפעת ההצדקה הזאת על האוכלוסייה החילונית עולה בעוצמתה הרגשית עשרת מונים על כל ההצדקות האחרות לבעלות על ארץ ישראל. תופעה זו מגלה את אחת מסתירות היסוד של החברה הישראלית, המלווה את התנועה הציונית מאז ראשיתה.
פרדוקס מעין זה אינו ייחודי לנו; אפשר למצוא אותו בחברות רבות. אולם לנוכח המצב הגיאו-פוליטי של ישראל והרכב אוכלוסייתה, במקרה הזה הוא טומן בחובו פוטנציאל הרסני. ובשל העובדה שהדיון הציבורי בתהליכים אלה מועט מאוד - הוא מוגבל לאקדמיה בלבד - רבים בציבור החילוני אינם מודעים כלל לתיאולוגיה הפוליטית שלאורה הם פועלים.
מושג הארץ המובטחת מכוח עליון סתר להלכה את ערכי התנועה הציונית, שברובה היתה תנועה לאומית חילונית מודרנית. אולם מאידך גיסא, הלאומיות החילונית של הציונות ושל מדינת ישראל כוללת יסודות דתיים-משיחיים, בין מודעים ובין שאינם מודעים, ושימושי הלשון העברית מספקים דוגמאות בשפע לכך (לישראל, למשל, "עולים" וממנה "יורדים").
על הפוטנציאל התיאולוגי החבוי בלשון העברית, וסכנותיו, כבר עמדו בזמנם מרטין בובר וגרשם שלום. שאלות אלו הטרידו מאוד מקצת מאנשי הרוח של התנועה הציונית. כך, למשל, טען אליעזר בן-יהודה, שזכותנו על הארץ היא זכותם של מהגרים - המהגר הראשון היה אברהם אבינו, שבא מחרן. רוב אוכלוסיית העולם, הוסיף, היו מהגרים, ואין עובדה זו פוגעת בזכויותיהם הלאומיות. הנה, קנדה ואוסטרליה יושבו בידי מהגרים אנגלים, שנהפכו לאוסטרלים ולקנדים בזכות עצמם.
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, לעומת זאת, סבר, שזכותנו על הארץ היא זכות של כובשים: בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון כבשו את הארץ, וכך זכינו בה; אחר כך היא נלקחה מידינו בידי כובשים אחרים. הנהגת התנועה הציונית מצדה דיברה בשם זכותנו ההיסטורית והזכות להגדרה עצמית; הרצל ביקש לגיטימציה מן המעצמות וגושפנקה של החוק הבינלאומי.
אולם, כאמור, תחושת הזכות העמוקה ביותר, שורשיה נטועים במישור אחר. "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" הוא קול קורא בעל עוצמה תיאולוגית-פוליטית הכובשת חילונים רבים. העניין הזה מסביר הרבה תופעות בחברה הישראלית החילונית, כמו ההתלהבות של אנשי רוח מן השמאל ושרים במפלגת העבודה מרעיון ארץ ישראל השלמה; הפערים בין המדיניות הממשלתית המוצהרת בקשר להתנחלויות לבין ההתנהגות בפועל; היחס הוותרני לחרדים, הן בכל הנוגע לשירות בצבא והן במתן הקצבות לחינוך החרדי למרות הסירוב להנהיג לימודי ליבה.
שכן מעבר לדיונים הפוליטיים ולשיקולים החברתיים, פועלים בחברה הישראלית החילונית רגשות דתיים ומיתיים מודעים ותת-מודעים שעוצמתם גדולה, הקשורים לפעמים גם לרגשות אשמה. רגשות ומחויבויות אלה באים לידי ביטוי גם בפעולות הביורוקרטיה הממשלתית, שלפעמים מכשילה, דוחה וממסמסת את המדיניות הממשלתית שהיא אמורה לבצע. התוצאה היא, שלל הצהרות מדיניות שאין כל כוונה לבצען, אלא אם כן ארצות הברית ומדינות אירופה יגבירו את לחצן. כך ניתן לחיות בבועה ישראלית נוחה ברמה אחת, ולפעול למעשה בכיוון הפוך ברמה אחרת.
בימים אלה מתנהל פולמוס על רעיון "חינוך המורים על ידי אנשי צבא" כדי להעלות את המוטיווציה לשירות צבאי (רעיון דומה שימש את פרוסיה כשהוחלט בה על חינוך חובה לכל: מאחר שלא היו די מורים זמינים למשימה זו תיפקדו אנשי צבא כמורים, בעיקר הסמלים הנכים). תוכנית זו של שר החינוך חושפת את המחדל החינוכי הבסיסי של מערכת החינוך הישראלית: בוגרי בתי הספר התיכוניים אינם זוכים לחינוך לאומי, המבוסס על המסורת התרבותית היהודית ופניה השונים והמשתנים.
המחשבה שעל ידי אינדוקטרינציה פוליטית כזאת או אחרת אפשר לחנך את אזרחי העתיד במדינה דמוקרטית, בטעות יסודה. בלא שורשים איתנים בתרבות היהודית והכללית ודיון ביקורתי בדעות השונות, לא נצליח לחנך לסולידריות לאומית ולא יקום לנו דור בעל השקפת עולם ישראלית הנובעת מתוך ידע וערכי-רוח ביקורתיים, המבקשים לבנות חברה שוויונית וצודקת יותר, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.
הכותבת היא פרופסור לחינוך באוניברסיטה העברית
*--end switch about number of pictures in article*
*
תוקן על ידי שאון_עמים ב- 30/11/2009 18:51:42
נשלח ב-30/11/2009 19:55
פעם בכנסת אמר מנחם בגין- כמה צריך להיות פרופסור ולדבר שטויות, לא ציטוט מדויק
נשלח ב-30/11/2009 20:05
שאלת פותח האשכול : "מתי היתה התקופה הכי טובה של עם ישראל?" לכאורה אפשר להשיב לפי מה שאנחנו מבקשים. או מה שהנביאים ביקשו. "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות" או בפסוק "חדש ימינו כקדם".
אין רע בהתרפקות על העבר אם היא מגיעה מתוך הבנת יתרונות העבר על ההוה או אם העבר משמש כתקדים ממריץ לשינוי ההוה ושידרוגו.
על פסוקים אלו חז"ל במדרשים מציינים כמה תקופות, בהתאם לנושא הנדרש, של תקופות מעולות יותר. האחת, אדם הראשון קודם החטא, שזו אוטופיה מיסטית לחלוטין. השניה, ימי הבל, עולם נטול עבודה זרה עולם מתוקן קרוב יותר מעולמו של אדם קודם החטא. השלישית, ימי נח, עולם חדש שאחר חורבן עם רושם מהקודם הפגוע.רביעית עולמו של משה, עולם ממשי בחסרונות ויתרונות אבל מונהג בכח ניסי הפורץ את כל גדרי הטבע.חמישי, עולמו של שלמה, עולם ממשי פוליטי, עם חסרונות ויתרונות, שלום עולמי בדרך החכמה המדינית, ושפע נבואי קיים.
נשלח ב-30/11/2009 21:42
קוסם
כמו במטה קסם ציינת את כל התקופות הכי פחות טובות- חלקם הגדול- לא טובות- לכלל האנושות- וחלק הקטן לא טובות וגרועות לעם ישראל...
