| נשלח ב-2/11/2009 22:22 |
 |
| |
עזרה: ר' דוד שטרויס אב"ד פיורדא
מה שידוע לי עליו:
היה מיושבי ביהמ"ד בפפד"מ, בשנת תק"ח כשהיה כבר בא בימים נתמנה לאב"ד פיורדא במקומו של ר' ברוך כהנא רפפורט שנפטר כשנה קודם לכן. (החת"ס הביא בשמו שבירך שהחיינו תוך כדי דרשתו הראשונה). נפטר בתקכ"ב.
האם למאן דהו יש פרטים נוספים?
פרט מענין נוסף לא מצאתיו חתום על שום הסכמה בשנים אלו, גם בפולמוס אודות הדפסת ש"ס זולצבאך מוזכר בי"ד של ר' דוד שטרויס (יש שכתבו שטרויז או שטראוס).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2009 01:07 |
|
| |
במוריה שנה י"ח גליון רט"ו-רט"ז (קה) נדפס תשובה בשמו ובראשו קיצור תולדותיו. מש"כ מהחת"ס בטח כונתו לענין הידוע של "ויברך דוד כו'
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2009 10:08 |
|
| |
לבית אבותיו, ראה בספר 'למטה משה', מריט"ל רקוב, לונדון תשס"ו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 00:48 |
|
| |
יש תחת ידי שו"ע יו"ד אמ"ד תע"א עם הגהותיו בכת"י
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2009 08:45 |
|
| |
מצאתי באתר על קברי גרמניה, מציבת קבורת האשה קילה בתו של ר' דוד שטרויז אב"ד פיורדא, אשת ר' נתן ב"ר מרדכי אדלר כ"ץ.
הנה הלינק
כמו"כ יש שם אשה בשם מעלכה אשת ר' נטע שלאס ב"ר דוד שטרויז אב"ד פיורדא (כנראה שהבן סיבב שמו לשלאס)
הנה הלינק
למטה משמאל יש תמונה מהמציבה עם אפשרות לקלוק לראותו בגודל.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 19:57 |
|
| |
לפי הקישורים שהבאת, מפיקל, ניתן לאשש השערות המתקבלות על הדעת:
א. מדובר בגיסות, בתו וכלתו של אב"ד פיורדא.
ב. מהראשונה עולה ריח ברור של קירבה משפחתית לר"נ אדלר מפ"פ.
אמנם שם אביו היה שמעון, אבל בן דודו היה ר' מרדכי (מרקוס) אדלר, אביו של ר' נתן אדלר מהאנוי, שכיהן אח"כ כרבה של הממלכה הבריטית, ומחבר "נתינה לגר". יתכן אם כן, שהראשונה היתה אמו של ר' מרדכי [וממילא דודתו של רנ"א מפ"פ], ושם אביו וסבו כשמו ושם בנו.
תוקן על ידי ציטרון ב- 15/11/2009 19:58:09
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 22:30 |
|
| |
מנין הבטחון שבפענוח המצבה השניה שהכונה לר' דוד שטרויז? אולי מדובר באב"ד אחר (ר' ברוך כהנא, או ר' יוסף שטיינהרט)?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 14:42 |
|
| |
מעבר למספר המילים שנכתבו במוריה, הנ"ל בהערת אליהוא, אפשר להוסיף:
נולד בפפד"מ בשנת תמ"א ולמד בישיבותיה. בשנת תע"ד היה אב"ד הולשוי. אח"כ חזר לעירו וכיהן בה כדיין החל משנת תפ"ב. משנת תק"ג רבה של וורמס, ומשנת תק"ח עד פטירתו באייר תקכ"ב, רבה של פיורדא (פירט).
בתו קילה, היתה נשואה לר' נתן ב"ר מרדכי אדלר, ת"ח מופלג בפ"פ שנפטר באייר תקמ"ד. כפי שהוזכר כאן, היה דודנו של ר' נתן ב"ר שמעון אדלר מפ"פ.
בתם של אלה, צערלא, היתה נשואה לר' יצחק זקל וורמסר, אב"ד פולדא, וחתנם היה הוירצבורגר רב, הגרי"ד הלוי במברגר.
חומר מפורט יותר, יתפרסם, מן הסתם, בספר על ישיבת פיורדא, שיצא לאור בעתיד [הלא ידוע] כחלק מתכניותיו המרשימות של מכון מורשת אשכנז.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 12:07 |
|
| |
בסוף ספר רבני פרנקפורט יש ביוגרפיה עליו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2010 15:30 |
|
| |
| ציטרון כתב: |  | חומר מפורט יותר, יתפרסם, מן הסתם, בספר על ישיבת פיורדא, שיצא לאור בעתיד [הלא ידוע] כחלק מתכניותיו המרשימות של מכון מורשת אשכנז.
|
|
היום ראיתי בחנות ספרים את הספר הישיבה הרמה בפיורדא. ג"כ עבי כרס (למעלה מ1500 עמוד).
לא הספקתי לעיין הרבה אבל צורתו החיצונית של הספר היא צבעונית למדי (כל כרך צבע אחר!) ואהבתו של הרב המבורגר לתמונות חלחלה גם לספר זה.
בראש הכרך השני (עמ' 12-50) יש פרק על רבי דוד שטרויס.
לבד מזאת הוא מוזכר פעמים נוספות בספר ויש לחפש ע"פ מפתח השמות. (כל כרך מפתח נפרד. לטעמי שיטת מיפתוח זו נזקה רב מתועלתה).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2010 23:36 |
|
| |
כנראה מפה היתה מרת קילה בתו של ר' דוד שטרויס מפיורדא [בזווג ראשון?] אשת ר' פייש כ"ץ מגיסא אביה של מרת רייכל אשת ר' נתן אדליר כ"ץ מפפד"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 22:41 |
|
| |
אכן, בחיבור הנ"ל של הרב המבורגר [שלטעמי הוא מרשים מאד בהיקפו וסידורו], מובא עליו חומר רב.
על פולמוס הדפסת הש"ס זולצבך-אמסטרדם, ראה שם עמ' 32-37. המבורגר כותב לאורך כל הנידון "ר' דוד שטראוס ובית דינו", ואין שום פלא בכך שהוא לא פעל לבד אלא בדיון משותף עם בית הדין.
בעמ' 47 צוין שאכן כתבים ספורים ובודדים נותרו אחריו.
לגבי זיהוי שתי הנשים הנ"ל, עולה בבירור מדברי המבורגר בעמ' 49 שמדובר בשתים מבנותיו של רד"ש:
אשת ר' נתן ב"ר מרדכי אדלר מפ"פ [=קילה], ואשת ר' נתן נטע שלוס מפ"פ [שתי אלה חוץ מבת נוספת ושלושה בנים].
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 23:34 |
|
| |
ציטרון, כונתי בהודעת הפתיחה של אשכול זה לתמוה מדוע לא נמצאו ממנו הסכמות או מכתבים בספרי בני דורו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2011 23:55 |
|
| |
השגתי את הכרך השני וקראתיו.
זהו בזבוז זמן, אבל הכרחי.
הרב המבורגר כדרכו כותב במאה עמודים מה שאפשר לכתוב בעשרה (בפרק על ר"י שטיינהרט יש מס' עמודים, כמדומני שלשה, שכל כולם ליקוט מהזכרון יוסף את התארים שכתבו עליו), והקורא נזקק לכלות את זמנו כדי להוציא את מעט המידע מרוב המלל ששם.
שאלה אחת שנתעוררה לי כתוצאה מהקריאה, לפי מה שנכתב אחד מן התנאים של קהילת פיורדא למועמד לרבנות (בזמן קבלת ר"ד שטרויס) היה שלא יהיה מעל גיל 65,. א"כ כיצד נתקבלו ר"ד שטרויס בגיל 67 ור"י שטיינהרט שהיה גם בערך בגיל 70?
|
|
|
|
|
