שאנשים לא רוצים את האמת לאמיתה של תורה ומעדיפים לחיות בשקר ולא לזכות את הרבים אלא לזכות את עצמם ולמלאות את כריסם
תגובתי ....
בהקדמה לספר הזוהר נאמר:
נאמר באות ... ח' - ט' :
באות ח' לפי משל: שכולנו חצובים מסלע אחד וכאשר אחד מפריד עצמו אז יוצא מהכלל כמו חתיכת סלע (אבן) שנשברת ממקום מחצבתה (כלומר מהצור שהיתה שייכת אליו) ואם זאת הצור ( או הצוק לא נחסר ממנה )
וההפרדה נוצרת כתוצאה מפורענות ) רחמנא ליצלן
ובאות ט' נאמר:
שברוחניות פועל שינוי הצורה כמו גרזן , המפריד בין הגשמים, וכן שיעור הפכיות הצורה.... (כאשר האדם פועל בניגוד ליוצרו ... וכו' הוא מעורר עליו את מידת הדין ) רחמנא ליצלן...
ועוד נאמר...
א,א משה קיבל תורה מסיניי, ומסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. והן אמרו שלושה דברים: היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה.
א,יא אבטליון אומר, חכמים, היזהרו בדבריכם--שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום המים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמיים מתחלל.
א,טז [יז] שמעון בנו אומר, כל ימיי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה; ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה; וכל המרבה דברים, מביא חטא.
א,יז [יח] רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלושה דברים העולם קיים--על הדין, ועל האמת, ועל השלום.
שנאמר:
ב,ד הוא היה אומר, עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו; בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך
ב,טו [יב] רבי יוסי אומר, יהי ממון חברך, חביב עליך כשלך; התקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך; וכל מעשיך, יהיו לשם שמיים.
ב,ט [ח] רבן יוחנן בן זכאי קיבל מהלל ומשמאי. הוא היה אומר, אם עשית תורה הרבה--אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת.
ודע ידידי ....
שהמטרה בלימוד התורה לא להכחיש את הבורא יתברך חס ושלום אלא להוכיח את המכחישים....
שנאמר...
ב,יז [יד] רבי אלעזר אומר, הוי שקד ללמוד מה שתשיב את אפיקורוס; ודע לפני מי אתה עמל, ומי הוא בעל מלאכתך.
ב,יט [טז] הוא היה אומר, לא עליך כל המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל. אבל אם למדת תורה הרבה, נותנין לך שכר הרבה; ונאמן הוא בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך. ודע, שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא.
ג,ח [ז] רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר, תן לו משלו, שאת ושלך שלו; וכן הוא אומר בדויד "כי ממך הכול, ומידך נתנו לך" (דברי הימים א כט,יד).
ג,י [ח] רבי דוסתאי ברבי ינאי אומר משום רבי מאיר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו--מעלין עליו כאילו הוא מתחייב בנפשו, שנאמר "רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן תשכח את הדברים...
ועליהם נאמר:
ג,יא [ט] רבי חנניה בן דוסא אומר, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת; וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקיימת.
ג,יח [טו] הכול צפוי, והרשות נתונה; ובטוב העולם נידון. והכול לפי רוב המעשה, אבל לא על פי המעשה.( אלא לפי הכוונה והמעשה = שנאמר במחשבה דיבור ומעשה)
ג,יט [טז] הוא היה אומר, הכול נתון בעירבון, והמצודה פרוסה על כל החיים. והחנות פתוחה, והחנווני מקיף, והפנקס פתוחה, והיד כותבת; וכל הרוצה ללוות בא ולווה. והגבאין מחזרין תמיד בכל יום, ונפרעין מן האדם לדעתו ושלא לדעתו, ויש להם על מה שיסמוכו, והדין דין אמת; והכול מתוקן לסעודה.
שנאמר:
פ' אבות
ד, ז'..
כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם = נהנה לעצמו שלא לשם שמים (רחמנא ליצלן)
ד,ח [ו] רבי יוסי אומר, כל המכבד את התורה, גופו מכובד על הברייות; וכל המחלל את התורה, גופו מחולל על הברייות.
ד,ט [ז] רבי ישמעאל בנו אומר, החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא; והגס ליבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח.
ה,טז [יז] כל מחלוקת שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים; ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים, זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמיים, זו מחלוקת קורח ועדתו. [יח] כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו; וכל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה, וזיכה את הרבים, וזכות הרבים תלויה בו--שנאמר "צדקת ה' עשה, ומשפטיו עם ישראל" (דברים לג,כא).
ירובעם חטא, והחטיא את הרבים, וחטאת הרבים תלויה בו--שנאמר "על חטאות ירובעם אשר חטא, ואשר החטיא את ישראל" (מלכים א טו,ל).
ה,יז [יט] כל מי שיש בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של אברהם; וכל מי שאין בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של בלעם: תלמידיו של אברהם--עין טובה, ונפש שפלה, ורוח נמוכה;
אבל תלמידיו של בלעם--עין רעה, ונפש רחבה, ורוח גבוהה.
מה בין תלמידיו של אברהם לתלמידיו של בלעם:
תלמידיו של בלעם יורדין לגיהינם, ונוחלין באר שחת--שנאמר "ואתה אלוהים, תורידם לבאר שחת--אנשי דמים ומרמה . . .
" (תהילים נה,כד); אבל תלמידיו של אברהם יורשין גן עדן, שנאמר "להנחיל אוהביי, יש; ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח,כא).
ונאמר על כך :
שלוש עשרה מדות רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אומֵר. בִּשְׁלשׁ עֶשרֵה מִדּות הַתּורָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֵן:
(א) מִקַּל וָחמֶר
(ב) וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה.
(ג) מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד. וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים.
(ד) מִכְּלָל וּפְרָט.
(ה) וּמִפְּרָט וּכְלָל.
(ו) כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל. אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט.
(ז) מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט. וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל.
(ח) כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד. לא לְלַמֵּד עַל עַצְמו יָצָא. אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּו יָצָא.
(ט) כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעון טועַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנו. יָצָא לְהָקֵל וְלא לְהַחֲמִיר.
(י) כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעון טועַן אַחֵר שֶׁלּא כְעִנְיָנו. יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר.
(יא) כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּון בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. אִי אַתָּה יָכול לְהַחֲזִירו לִכְלָלו עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלו בְּפֵרוּשׁ.
(יב) דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנו. וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּופו.
(יג) וְכֵן (נ"א וְכַאן) שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה. עַד שֶׁיָּבוא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיּות:
ותמיד לזכור שאנו לא שופטים שנאמר:
ד,י [ח] הוא היה אומר, אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד; ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה.
ה,יט [כא] בן בגבג אומר, הפוך בה והפך בה, והגי בה דכולא בה, ובה תחזי, סיב ובלי בה; ומינה לא תזוז, שאין לך מידה טובה יותר ממנה. בן האהא אומר, לפום צערא אגרא.
והמשכילים יזהירו.....
כן יהי רצון .....
שבוע טוב...