נקמה

אני די מסכים עם התחושה האינטואיטיבית שאופק הצביעה עליה, כי יש חומרה מסויימת במעבירות שנעשות יחד עם הנאה, בהנאה האדם הופך לחלק של ממש מהאירוע, הוא אינו מנותק.
[לדורשי המקורות, בגמ' מבואר כי בדברים שאדם נהנה מהם לא שייך שליחות אפילו לפי הסבורים ישלד"ע[קידושין מג], וכן מבואר, שאין פטור של 'מתעסק' שכן נהנה[סנהדרין סב, ב, וראה שם רש"י] , ועוד מבואר שהנאה נקראת בלשון הכתוב מעשה כדכתיב 'ונכרתו הנפשות העושות' [בבא קמא לב]]
מצד שני, ישנה חומרה רצינית הרבה יותר בעושה עבירה לשם רוע, ללא הנאה, מומר להכעיס, זו המקבילה של 'לשם שמים' של 'לשמה' שזו המדרגה הגבוהה ביותר בעבודת ה'.

[האור בקצה, משמעותה של ההנאה בעבודת ה'  שהצביעה עליה מקסמן היא אינה קשורה ל'שכר' היא קשורה לכך, שמצוה הנעשית בהנאה, היא נעשית בכל גופו של אדם, מכל לבו, בשפה ישיבתית יותר, 'הוא יותר עושה את המצווה', זה גם ביאור דברי האגלי טל בהקדמה (לגבי לימוד התורה) שודאי ידועים לך]

מדברי המחברת שמאמרה השנון פתח את האשכול נראה כי נקמה זה דבר רע מאד מאד ונראה גם כי כולם פה חושבים כמוה, יכול להיות, אבל זה הרבה לפני מידה רעה נקמה זה לא שם של מדה לא טובה בנפש של האדם אלא תיאור מצב, תיאור סיטואציה מסוימת, מה שאנחנו רגילים להשתמש במילה הזאת כדי לבטא רוע לב של מישהו, לדעתי זה רק שימוש מושאל בשם העצם של המילה, אני מיד מסביר למה אני מתכון אבל קודם כל הראיות.
התורה מתייחסת גם אל הקב"ה כאל נוקם
"לי נקם ושילם לעת תמוט רגלם" (דברים)
 "אל נקמות ה'" (תהלים)
 ואפילו אם נגיד שהתורה מייחסת אל ה' הרבה מידות רק כדי לסבר את האוזן אבל מידה רעה ומגונה כזאת לייחס אליו זה כבר עובר את הגבול לא? לכן נראה לי שהשורש של זה זה בכלל לא במידה רעה אלא בתיאור סוג של מצב ואני אולי יסביר את עצמי בהמשך כשהדברים יהיו מוגדרים אצלי יותר ברור.

אז ככה, זאת ההגדרה המדויקת:
כשמישהו פוגע בי או עושה לי רע אז במובן מסוים הוא מראה שהוא יותר ממני והוא לוקח ממני את השליטה במצב, כשאני נוקם בו כלו' מחזיר לו על מה שהוא עשה לי, אני בעצם מחזיר לעצמי את הכבוד הפגוע והשליטה.
וזה הענין גם בזה שה' נוקם שבכל עבירה שבני אדם עושים הם כאילו אומרים שהם שולטים בעולם והכל שלהם ומגיע להם ועושים מה שבא להם, העונשים של ה' נקראים "נקמה" כי הוא מחזיר לעצמו את השליטה והריבונות ומעמיד את בני האדם על מקומם.
ואידך זיל גמור.
לדעתי זה רעיון חזק מאד. מה אתם אומרים?

זה לדעתך מה שהיא התכוונה להעביר?

או שזה מה שאתה מוצא בתוך הדברים?

יותר סבירה לי האופציה השניה... וכן, זה חזק ואמיתי.

שלא הפנמתי את זה בכל נקבובית שלי?
שבאיזשהו רובד אני רוצה שישאר ברור לשנינו שאם יש שטח שבורא עולם לא מכסה, אז אני שם ולא הוא?
וברור שהאמונה לא מושלמת. אם היא היתה מושלמת לא היתה נקמה.