| נשלח ב-13/11/2009 01:36 |
 |
| |
פרשת חיי שרה
פרשת השבוע - חיי שרה - חלק ראשון / הרב אריה קרן
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים חיי שרה (בראשית כג-א)
צער של אמא
ויהי כראות השטן את אברהם הולך לשוב לביתו וימהר וישתנה ויהי דמיונו כאיש זקן ויבוא לבית שרה ויאמר לה אהה, שרה האם האומללה! האמנם לא שמעת ולא הוגד לך הדבר אשר נעשה ביצחק בנך? כי לקח אותו אברהם ויביאהו אל אחד ההרים ויבן מזבח וישחט עליו את יצחק. ויצעק הנער אל אביו ויתחנן אליו לאמר רחם נא אותי! ולא שם אברהם לב לדברי תחנוניו וישחטהו. ויהי כשמוע שרה את הדברים האלה ותחרד חרדה גדולה ותבהל ותחשכנה עיניה ותצעק צעקה גדולה ומרה ותיפול על פניה ארצה ותזרוק עפר על ראשה. ותתן את קולה בבכי ותקרא בני יצחק, בני בני! מי יתן מותי אני תחתיך היום! אהה, בני מחמד! אנכי רביתיך וטפחתיך ותיקר נפשך בעיני מנפשי ואהב אותך בכל ליבי ובכל נפשי ותהי כל שמחתי ונחמתי.... ועתה טוב מותי מחיי! ותתן שרה את ראשה כחיק אחת השפחות אשר מהרו לנחמה, ותדום כאבן. ותקם אחרי כן ותלך לבוא חברונה.
ותשאל את כל הולכים על הדרך לבנה ולא ענו אותה האנשים דבר כי לא ידעו מה נעשה ליצחק. ותבוא עם שפחותיה ועבדיה לקראית ארבע ותשב שם, כי חלשה מאד ולא היה עוד בה כח ללכת משם והלאה. ותאמר שרה אל עבדיה עשו נא עמדי חסד והלכתם לבקש את אברהם ואת יצחק וילכו העבדים ויבקשו בכל המקומות ולא מצאום ויתעצבו אל ליבם מאד וילכו לשוב אל קרית ארבע. וירא השטן את ענות נפש שרה וישמע את קול בכיתה וירגז תחתיו וימהר וישתנה ויהי דמיונו כיצחק. ויהי בראותה פתאום את פני יצחק בנה יחידה ותגדל שמחתה עד מאד ותצא נפשה מרוב שמחה וגיל ותמת.
אבל גדול
ואברהם הלך לשוב אל באר שבע ויהי כקרבו אל ביתו וירא והנה סגורות דלתות אהל שרה ויתמה מאד. ויבט כה וכה וירא כי אין העננים המזהירים המקיפים את האהל ויחרד חרדה גדולה עד מאוד. ויגש אל האהל וישקף בעד החלון וירא והנה כבה נר התמיד!! וידע ליבו ויבן כי אסון קרה את שרה וירץ אל שכניו וישאל אותם לשרה ויענו אותו האנשים לאמר הוגד הוגד להאם הרחמניה לשרה כי נשחט יצחק בנה ותלך לבקשו ותבוא חברונה. וימהר אברהם ויבוא חברונה היא קרית ארבע וימצא את שרה מתה ויבך אותה הרבה בכה ויקונן את הקינה הזאת על שרה לאמור "יתומות ואלמות" אל שרה בכינה המאכילתכן לחם לרעבכן, המשקה אתכן מים לצמאכן, המלבישה את מערומיכן! איך נאלמה הלשון המדברת תנחומים, ותעצמנה העינים המפיקות חמלה ותחלשנה הידים המוחות דמעה מעל כל פנים!...
וישמע כל העם את המספד על שרה ויתנו את קולם בבכי ויבכו עד אשר לא היה בם כח לבכות. בעצם היום ההוא נודע דבר מות שרה ליצחק וימהר הוא ושם לבוא קרית ארבע. ויפול יצחק על פני אמו ויבך עלילה ויושק לה. וישא את קולו ויקרא לאמר: אויה לי אמי הרחמניה, כי עזבתני פתאום! אמור אמרתי עוד אראה את פניך אשר האירו לי כשמש בצהרים, עוד אשמע את דבריך הטובים המשמחים לב, המשיבים נפש! ועתה הה! חשך שמשי וישבר ליבו! איכה אנחם ונחתי אבדה ממני איכה אשמח ושמחתי ערבה...? ויבך יצחק עד אשר לא היה בו כח לבכות וישב לארץ ויורד ראשו וידום כאבן.
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים חיי שרה (חיי שרה כג-א)
ומודיעה לנו התורה ששני חיי שרה היו קכ"ז שנה. ונפטרה בחברון. וזה שחוזר הכתוב ואמר: שני חיי שרה ונראים הדברים יתרים ובא להודיענו שלא נחשבו שבאמת היתה צריכה לחיות יותר מזה, אבל היא מתה קודם זמנה מחמת הצער שנצטערה כששמעה שאברהם עקד את יצחק מפי השטן. לא כן הדבר כי באמת היו קצובים לה כך וכך שנים, והקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים שיהיו שלמות שלא יחסר יום. ובין כך היתה נפטרת אבל הסיבה למותה היה הצער הזה.
וכן מצינו בדוד המלך שבקש מהשי"ת שיודיעו לו מדת חייו וכמה שנים יש לו עוד לחיות. אמר לו הקב"ה גזרה היא מלפני ששום בשר ודם לא ידע מה מדת ימיו. אבל זאת הודיעו לו שביום השבת ימות. אמר דוד: יותר טוב לי למות ביום ראשון כי אז יוכלו לחלוק לי כבוד ולהספידני, ואילו ביום השבת אי אפשר יהיה לנגוע בי ולא להספידני. אמר לו הקב"ה דבר זה אי אפשר, שכן כבר יגיע זמנו של שלמה למלוך, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה הינו כשיעור השערה, אמר דוד: אם כן אמות יום קודם לכן, היינו בערב שבת. אמר לו הקב"ה: גם זה אי אפשר: כי טוב יום בחצריך נאלץ בחרתי וגו' (תהילים פד) היינו טוב יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף קרבנות שמכין שלמה בנך כדי להקריב בשעה שיבנה את בית המקדש. והואיל וכן, אע"פ שדוד המלך היה עוסק תמיד בתורה, בין ביום ובין בלילה, אבל ביום השבת היה עוסק כל היום בתורה בלי לבטל רגע. וכשבא מלאך המוות לה היה לו רשות להתקרב אליו כי לא פסק פיו מלגרוס. ומאחר שכבר הגיע זמנו למות, יצא מלאך המות אל הגן שהיה אחורי ביתו, והניע את העצים בכוח. יצא דוד המלך לראות מה אירע, וכשעלה בסולם נשמט שלב אחד, ובגלל זה הפסיק דוד מן התורה וברגע זה נפטר.
ויהיו חיי שרה וכו', ולכאורה היה צריך לומר פרשת מות שרה ולא חיי שרה כי הרי שרה נפטרה, ואפשר לומר שצדיקים במיתתן קרויים חיים ולא עוד אלא שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, וכן ראוי לומר כאן חיי שרה, על דרך שדרשו חז"ל במסכת תענית שיעקב אבינו לא מת. שגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם. שאין להם חיבוט הקבר כי אין להם אפילו רשימו של עברות. רשמו זה רושם שנשאר מעברה שכבר כופרה בתשובה כמו פלטה עם מסמרים (עברות) אם נוציא את המסמרים ישארו חורים, החורים זה הרשימו שמהם אי אפשר להתעלם למרות שאדם עשה תשובה הרושם אינו נמחק ויש לכפרו בחיבוט הקבר.
ויהיו חיי שרה וכו' איתא במדרש על פסוק זה מלמד שאדם הראשון היה אומר פסוק זה לבשון ארמי, ולכאורה יש להבין כוונת המדרש בדברים הללו, אולם נראה להסביר על פי מה שהובא ברש"י בשם חז"ל, למה נאמר שנה בכל אחד ואחד לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת מאה כבת כעשרים לחטא מה בת עשרים לא חטאה שאינה בת עונשין שאין ב"ד של מעלה מענישין פחות מגיל עשים גם בת מאה לא חטאה.
מעשה ברבי הצדיק ר' יצחק מניסכיז ז"ל היה נשוי לנכדתו של הרב הקדוש ר' לוי יצחק מברדיטשב ז"ל ואכל על שולחנו של חותנו זקנו ארבע שנים מזונות. קודם הנישואין כשהצדיק מברדיטשב התחייב להסמיך את הזוג על שולחנו ארבע שנים, ביקשו ממנו שיסמיכם זמן ארוך יותר, אבל הוא, הצדיק, טען, שבשום אופן אינו יכול להבטיח מזונות לזוג יותר מארבע שנים. והיה אז הדבר לפלא בעיני כל. אך לבסוף התברר הדבר ככלות ארבע שנים ביום האחרון, נפטר הצדיק מברדיטש. (סיפור חסידים)
החסיד ר' יעקב יצחק מבריזין ז"ל בא פעם ל"סבא קדישא" מרדושיץ ז"ל(כך היה נקרא הרב הקדוש ר' ישכר דוב מרדושיץ) ושפך לפני ערו ומרי שיחו: זרעו אינו מתקיים בחיים, בניו מתים בילדותם. ציווה עליו סבא קדישא, שכשתגיע אשתו לפרקה, קרוב לשעת לידתה, יבוא אליו. החסיד עשה כדברי הצדיק, וכשהגיעה אשתו לחודש השביעי להריונה נזדרז ונסע לרדושיץ הצדיק שאל אותו לשם אביו, וכשהשיב לו ששמו היה "ירמיה", ציווהו לקרוא את שם בנו אשר יוולד לו "חיים ירמיה" קודם נסיעתו מרדושיץ נכנס החסיד להצדיק לברכת הפרידה. בירך אותו הצדיק שהבן שיוולד יהיה של קיימא, וסים את דבריו בתיבות אלו "ובני דן חושים". לא הרהיב האיש עוז לשאול את הצדיק לפשר הדברים, ונסע לביתו, ואשתו ילדה בן, וקרא את שמו "חיים ירמיה" בפקודת הצדיק.
ותשוקה עזה נתעוררה בלב החסיד להבין את כוונת הצדיק בפסוק "ובני דן חושים" שאמר לו. סיפר את הדבר לפני כל תלמידי החכמים והחסידים שבעירו וכל אחד מהם אמר פירוש אחר על זה אבל לא נכנסו פתרוניהם באזניו. נמלך וכתב את הדבר לגיסו שהיה רב בפשיסחא וגם הוא וחבריו לא יכלו להשיג כוונת הצדיק. כך עברה שנה שלמה. לשנה השניה חזר והציע שוב את הדבר לפני החכמים והחסידים בעירו, ונזרקה מפי החבורה פירוש שכולם הסכימו והחליטו עליו שהוא הוא הפירוש הנכון הצדיק נתכוון לרמז, שאף על פי שלדן היה רק בן אחד חושים מכל מקום כתוב עלו בלשון רבים "ובני...". מפני שמהבן האחד הזה יצאו בנים הרבה, ושבטו של דן היה מרובה באוכלוסין, כדאיתא בגמרא (בבא בתרא, קמג ע"ב): "ובני דן חושים שהיו מרובין כחושים של קנה", ורמז לו הצדיק בזה, שעוד בנים לא יוליד, והבן הזה יהיה אצלו יחיד, אלא שצאצאי הבן הזה יהיו מרובים.
וכך היה. חיים ירמיה זה היה בן יחיד להוריו, אלא, שהמשפחה נתרבתה, הוא, חיים ירמיה, הוליד בנים ובנות רבים. (סיפורי חסידים)
וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרן בן צחר ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר (חיי שרה כג, ח-ט)
משראה אברהם שאותם בני חת אינם רוצים לקבל כסף עבור הקבר והוא היה שונא מתנות לכן העז לומר להם דבר כזה שימכרו לו השדה בכמה כסף שהם רוצים.
ואדם אחד היה ביניהם שהיה נקרא עפרון בן צוחר שהיתה לו מערת המכפלה מפני שהיו שתי קומות. ויש אומרים מערה בתוך מערה, והיה זה מקום מושלם ומובטח בשביל קבורה. והיה אברהם יודע שבתוכה נקברו אדם וחוה, וכל מי שהוא קבור שם שכרו כפול.
ויש עוד טעם, כי יש לו לאדם להתרחק מלהיקבר בין אנשים רשעים ובהיות בני חת אלו רשעים, לא רצה אברהם ששרה תיקבר ביניהם. והורו רבותינו שאין לקבור צדיק אצל חסיד, ולא כ"ש אצל שאר בני אדם, כי מעלת החסיד גדולה ואין לקבור על ידו אלא דומה לו, אבל אם הוא בעל תשובה אפשר לקוברו אצל הצדיק. ואם ראובן ושמעון היו שונאים בחייהם אין לקוברם זה סמוך לזה, משום שיש להם צער יש להשתדל ולדור אצל בני אדם טובים, ק"ו בקבורה שאין לקבור צדיק אצל רשע, כי האדמה שהצדיק נקבר בתוכה היא טהורה ומשולה לתיק של ספר תורה, ואין הרשע ראוי להיקבר שם ומצינו כי בזמן שישראל היו עסוקים במלחמה עם אדם, כשמת אדם אחד מתוך החפזון קברוהו ע"י קברו של אלישע איש האלקים, וכשנגע עצם בעצם קם אותו אדם וחי והלך ברגליו, כי לא רצה הקב"ה שעצמות של מאן דהוא יגעו בעצמות הצדיק, לכן לא קיבלתו האדמה לכן השתדל אברהם לרכוש מקום נפרד כדי לקבור שם את אמנו שרה. (מעם לועז)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2009 01:45 |
|
| |
עוד דבר תורה לפרשה
ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו. כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק" (בראשית כד, ב-ד).
פסוקים אלו הפותחים את סיפור שידוכם של יצחק ורבקה, מעלים מספר שאלות עליהן אנסה לענות בהמשך.
אברהם השביע את עבדו הנאמן למלא את בקשתו. מדוע היה עליו להשביע עבד כה מסור שזכה לתיאורים אלו? האין זה ברור כי אליעזר היה עושה את כל שיצווה אותו אדונו גם ללא שבועה?
הפרשנים מסבירים כי בקשתו של אברהם הייתה קשה לאליעזר כיוון שלאליעזר הייתה בת אותה רצה לשדך ליצחק. אליעזר הבין את גדולת אדונו ומתוך כך את גדולת בנו ולא רצה להפסיד הזדמנות זו. אולם הוא הסכים עם ציוויו של אברהם ומילא את בקשתו.
"ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור" - כפי בקשת אברהם. ארם נהרים היא ארצו ונחור היא מולדתו. אולם אין בכך הכוונה מלאה. מנחור אליעזר לא ידע לאן לפנות ולכן הוא התפלל לה' שיפגיש אותו עם בת זוגו העתידית של יצחק. אליעזר יצר לו סימן: "והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני" (בראשית כד, יד).
השאלה מדוע אברהם נמנע מליידע את אליעזר היכן לחפש את כלת בנו, מתחדדת כשלומדים כי אברהם ידע שרבקה היא בת זוגו של יצחק, והיא בתו של בתואל, בן משפחתו
אברהם ראה את המציאות על כל הגורמים והמשפיעים ולא התעלם מהם - לרבקה היה אח, לבן. אברהם ידע שאם אליעזר יפנה ישירות אל בית בתואל ובנו לבן ויבקש את רבקה, יסרב לבן לעזיבתה של רבקה אל בית אברהם וידרוש את בואו של יצחק לארם נהרים.
אברהם העדיף שאליעזר יציב סימנים וה' יביא אותו לפני רבקה וכך בתואל ולבן לא יסרבו לעזיבתה של רבקה כיוון שהיה זה סימן מאת ה'. ואכן אברהם צדק בחשדותיו ומעיד על כך הכתוב: "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב" (כד, נ).
ללא הוכחה כי הסימנים הם מאת ה' וכך גם הזיווג, לא היו מסכימים בתואל ולבן לעזיבת רבקה.
אולם עדיין ניתן להקשות: עבדו של אברהם הוא מסור וחשוב לו, מדוע למרות זאת נמנע אברהם מלגלות לו כי רבקה בת בתואל היא שידוכו של יצחק ומדוע נמנע מלהורות לו לחכות במקביל לסימן מה' ולא לפנות ישירות למשפחתה?
אברהם ידע שעליו להיזהר כיוון שאליעזר מעוניין לשדך את בתו ליצחק ויעשה ככל שיוכל בעבור זה. אכן ישנם סימנים בכתוב כי אליעזר הוסיף את עניין הקשר המשפחתי ובכך הקטין את חשיבות הסימן מה'.
שלוש פעמים הזכיר אליעזר בפני בתואל ולבן שהוא נמצא בשליחות אברהם כיוון שהם בני משפחתו ומהם מחפש אברהם כלה לבנו, למרות שהיה זה סודו של אברהם בו לא שיתף את עבדו.
כן אליעזר הוסיף את האפשרות שרבקה לא תלך אחריו. אם היה רוצה שתלך עמו הוא לא היה מעלה מצב זה כאפשרי. אליעזר אהב את אדונו ורצה להשיא את בתו לבנו. אהבה זו הביאה לביטול ההיגיון.
על אברהם אסור היה להתפשר בבחירת כלה לבנו. בתו של אליעזר הייתה כנענית, עם בעל תכונות שליליות שממנו לא יכול היה לצאת עם ישראל, בייחוד עתה לאחר פטירת שרה, שיכלה לכוון את אשת בנו. לכן אברהם שמר את סודו, דבר שהביא את העבד לעשיית סימן שהפך להוכחה, שהכריע ושכנע בסופו של דבר את לבן להסכים לנישואי אחותו ולקיחתה לבית אברהם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2009 01:48 |
|
| |
טבלת תהילים
| פרקים |
ספר ראשון |
ספר שני |
ספר שלישי |
ספר רביעי |
ספר חמישי |
ספר שישי |
ספר שביעי |
ספר שמיני |
|
|
| א-י |
צבעונית |
אליהו1000 |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
ברכה |
רבקה פ |
|
|
| י-כ |
צבעונית |
אליהו1000 |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
ברכה |
שושי מ |
|
|
| כ-ל |
שושו999 |
חנון חושב |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
ברכה |
רבקה נוי |
|
|
| ל-מ |
שושו999 |
חנון חושב |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
itscak54 |
עדנה |
|
|
| מ-נ |
o0 |
שעשני כרצונו |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
שימעלה37 |
shery2 |
|
|
| נ-ס |
שרי5 |
שעשני כרצונו |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
shery2 |
מימי ה |
|
|
| ס-ע |
שנות2000 |
TOXIC2004 |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
shery2 |
פרידי |
|
|
| ע-פ |
תוצאמת |
TOXIC2004 |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
shery2 |
פרידי |
|
|
| פ-צ |
צבעונית |
תוצאמת |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
TOXIC2004 |
shery2 |
|
|
| צ-ק |
סופר אמא |
Ask_Moses |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
אריאל |
רחל ו |
|
|
| ק-קי |
תוצאמת |
POUPEE |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
תמי 4 |
רחל דר |
|
|
| קי-קיט |
mesama |
POUPEE |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
shery2 |
רחל דר |
|
|
| קיט |
שושו999 |
שושו999 |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
shery2 |
רחל דר |
|
|
| קכ-קל |
HEBROW |
בן שחר |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
שושניתוש |
ככר הכסף |
|
|
| קל-קמ |
HEBROW |
בן שחר |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
nosn21 |
ככר הכסף |
|
|
| קמ-קנ |
HEBROW |
בן שחר |
שרית560 |
sos10 |
י.קרויצפלד |
תופיM |
nosn21 |
ככר הכסף |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2009 01:57 |
|
| |
ברי_עוז
פרשת חיי שרה
פרשת חיי שרה
| |
בס"ד
פרשת חַיֵּי שָׂרָה
" אֲשֶׁר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. "(כד,ג). בפרשה שלנו השבוע אברהם אבינו מצווה את אליעזר עבדו שידאג לחתן את בנו יצחק והוא משביע אותו ומזהיר אותו שידאג לא לחתן אותו עם בנות כנען וגם מסביר לו שלא ניתן לחתן בת עבד עם בן אברהם וזה בגלל רצונו של אליעזר שיצחק יתחתן עם ביתו שלמעשה גדלה תחת טיפולה המסור של שרה והיא זכה לקבל ממנה מידות טובות רבות והוא חשב שמין הראוי שהוא יתחתן איתה אך אברהם מסביר לו שאין אפשרות לחתונה שכזו ומצווה אותו לדאוג לחתן את בנו.
אליעזר יוצא לדרך ומתפלל לבורא עולם להצלחה בשליחות שלו למרות הדברים הלא נעימים שהוא שמע שנדחה רצונו והוא עושה כל באפשרותו להצליח במשימה החשובה.
נשאלת השאלה למה לא היה ניתן שיצחק יתחתן עם בנות כנען ? למה צריך לנוסע רחוק כדי לחפש כלה? העובדה היא שגם בבית רבקה עבדו עבודה זרה וגם בכנען , הוא לא הולך להביא יהודיה מחו"ל , הרי כל כלה תעבור תהליך גיור לפני החתונה, "הכלי יקר" אחד מפרשני התורה מסביר שאם יצחק היה מתחתן עם בת הארץ הוא היה מושפע מהעבודה הזרה של בני משפחתה , ולעומת זאת ברגע שהוא מביא את רבקה לארץ ישראל אין את ההשפעה והתערבות של משפחתה בחייו וכך יורד הסיכוי להיפגע מעבודה זרה כי אין מי שישפיע על יצחק חלילה לעבוד עבודה זרה, שאלה נוספת שגם עליה מתקבלת התשובה מה"כלי יקר" , למה יש חשש שיצחק יהיה מושפע מעבודה זרה ? הרי הוא גדל בבית אברהם אבינו, כל הקדושה והאמונה באל אחד צמחה בבית זה , מדובר בבן של אדם גדול ביותר ובעל אמונה גדולה בבורא, אז למעשה אין חשש? ההסבר לכך שאדם מקבל את התכונות של אביו בכל מה שקשור לגשמיות ועולם הזה, אם האב יש לו תאבות או תכונות מסוימות הדבר יכול לעבוד בירושה לבנו, אם אדם אוהב לאכול מאכל מסוים , קיים סיכוי טוב שגם בנו יאהב זאת ואפילו נכדו, ואם לאדם יש בעיה עם קנאה סביר להניח שגם בנו יהיה מושפע ממנו וכנראה יהיה בעל מידה זאת. אבל דבר אחד לא ניתן להעביר בתורשה וזה אמונה בבורא עולם. אדם יכול להיות איש אמונה גדול ולעומת זאת בנו יכול ח"ו לא ללכת בדרך זאת, ולכן כדי לשמור על הבן שילך בדרכי אביו יש לשמש דוגמא אישית לילד בקיום המצוות , ולדאוג לו לסביבה ומסגרת לימודית שתשפיע עליו לטובה, וכדי שיהיה המשכיות לאברהם אבינו יש לדאוג ל"שידוך הגון" לבנו.
אליעזר פוגש את רבקה ובוחן אותה במידת החסד שלה, לראות שמדובר בבעלת חסד, כי אברהם אבינו הוא איש החסד וכדי שיהיה המשכיות בחסד בבנו של אברהם אבינו יש לדאוג לכלה בעלת מידת החסד.
המשמעות של המילה חסד היא לתת לשני מה שהוא צריך באמת ולא מה שנוח לנו לתת לו, ולכן מלבד זה שרבקה דואגת לשתיה לאליעזר היא מבקשת לדאוג גם לגמלים שלו, היא יודעת שהוא צמא אבל היא מבינה , שמה שהוא זקוק לו באמת מלבד להרבות את הצמא שלו למים, הוא זקוק לעזרה בשתייה לגמלים ולאחר שהוא רואה אייך היא מתנהגת הוא מבין שזו המתאימה. לאחר המפגש בבית בתואל רבקה מגיעה עם אליעזר לארץ ישראל וזוכה להתחתן עם יצחק, עוד אנו לומדים מהפרשנים שאליעזר למרות שלא זכה לקיום רצונו ולמרות הכול התפלל ועשה כל מה שהוא יכול הצלחת המשימה , הוא זכה לשכר משמיים, אליעזר יצא מעבדות לחרות וזכה להיות מלך הבשן, עוג מלך הבשן הוא אליעזר עבד אברהם, המילה עוג היא רק תואר , כמו שכל מלכי מצרים נקראו בשם פרעה כך מלכי בשן נקראו בשם עוג, להראות לנו שבורא עולם לא מקפח שכר של שום בריה, ומי שעושה מעשה למען שמו באהבה, הוא זוכה להגיע עד למעמד של מלכות בארץ.
מסכת ברכות(הלכות שנלמדו במסגרת השיעור הקבוע במדרשת לב לאחים ביהוד): "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו"
יש להיזהר בתפילת מנחה ולהתפלל בזמן את התפילה וכמה שיותר מוקדם זה עדיף, וזו תפילה חשובה יותר מערבית כי בה אין מידת הדין שולטת , שהיא יותר שולטת בלילה, ועוד אנו רואים בפרשה שאליעזר מגיע עם רבקה הוא רואה את יצחק יוצא להתפלל בשדה מנחה והוא התפלל בתפילה הזאת על שידוך והוא נענה מיד, ולכן חשוב להקפיד על תפילת מנחה בזמנה ובמניין בציבור.
שבת שלום.
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה והילדים ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טובה לאסף בן ורדה, ובריאות לתינוקת בת מורן.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=35917
|
| |
|
******* language= type=text/>menuMgr2716086.renderMenubar();
|
 | |
|
|
בס"ד
פרשת חַיֵּי שָׂרָה
" אֲשֶׁר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. "(כד,ג). בפרשה שלנו השבוע אברהם אבינו מצווה את אליעזר עבדו שידאג לחתן את בנו יצחק והוא משביע אותו ומזהיר אותו שידאג לא לחתן אותו עם בנות כנען וגם מסביר לו שלא ניתן לחתן בת עבד עם בן אברהם וזה בגלל רצונו של אליעזר שיצחק יתחתן עם ביתו שלמעשה גדלה תחת טיפולה המסור של שרה והיא זכה לקבל ממנה מידות טובות רבות והוא חשב שמין הראוי שהוא יתחתן איתה אך אברהם מסביר לו שאין אפשרות לחתונה שכזו ומצווה אותו לדאוג לחתן את בנו.
אליעזר יוצא לדרך ומתפלל לבורא עולם להצלחה בשליחות שלו למרות הדברים הלא נעימים שהוא שמע שנדחה רצונו והוא עושה כל באפשרותו להצליח במשימה החשובה.
נשאלת השאלה למה לא היה ניתן שיצחק יתחתן עם בנות כנען ? למה צריך לנוסע רחוק כדי לחפש כלה? העובדה היא שגם בבית רבקה עבדו עבודה זרה וגם בכנען , הוא לא הולך להביא יהודיה מחו"ל , הרי כל כלה תעבור תהליך גיור לפני החתונה, "הכלי יקר" אחד מפרשני התורה מסביר שאם יצחק היה מתחתן עם בת הארץ הוא היה מושפע מהעבודה הזרה של בני משפחתה , ולעומת זאת ברגע שהוא מביא את רבקה לארץ ישראל אין את ההשפעה והתערבות של משפחתה בחייו וכך יורד הסיכוי להיפגע מעבודה זרה כי אין מי שישפיע על יצחק חלילה לעבוד עבודה זרה, שאלה נוספת שגם עליה מתקבלת התשובה מה"כלי יקר" , למה יש חשש שיצחק יהיה מושפע מעבודה זרה ? הרי הוא גדל בבית אברהם אבינו, כל הקדושה והאמונה באל אחד צמחה בבית זה , מדובר בבן של אדם גדול ביותר ובעל אמונה גדולה בבורא, אז למעשה אין חשש? ההסבר לכך שאדם מקבל את התכונות של אביו בכל מה שקשור לגשמיות ועולם הזה, אם האב יש לו תאבות או תכונות מסוימות הדבר יכול לעבוד בירושה לבנו, אם אדם אוהב לאכול מאכל מסוים , קיים סיכוי טוב שגם בנו יאהב זאת ואפילו נכדו, ואם לאדם יש בעיה עם קנאה סביר להניח שגם בנו יהיה מושפע ממנו וכנראה יהיה בעל מידה זאת. אבל דבר אחד לא ניתן להעביר בתורשה וזה אמונה בבורא עולם. אדם יכול להיות איש אמונה גדול ולעומת זאת בנו יכול ח"ו לא ללכת בדרך זאת, ולכן כדי לשמור על הבן שילך בדרכי אביו יש לשמש דוגמא אישית לילד בקיום המצוות , ולדאוג לו לסביבה ומסגרת לימודית שתשפיע עליו לטובה, וכדי שיהיה המשכיות לאברהם אבינו יש לדאוג ל"שידוך הגון" לבנו.
אליעזר פוגש את רבקה ובוחן אותה במידת החסד שלה, לראות שמדובר בבעלת חסד, כי אברהם אבינו הוא איש החסד וכדי שיהיה המשכיות בחסד בבנו של אברהם אבינו יש לדאוג לכלה בעלת מידת החסד.
המשמעות של המילה חסד היא לתת לשני מה שהוא צריך באמת ולא מה שנוח לנו לתת לו, ולכן מלבד זה שרבקה דואגת לשתיה לאליעזר היא מבקשת לדאוג גם לגמלים שלו, היא יודעת שהוא צמא אבל היא מבינה , שמה שהוא זקוק לו באמת מלבד להרבות את הצמא שלו למים, הוא זקוק לעזרה בשתייה לגמלים ולאחר שהוא רואה אייך היא מתנהגת הוא מבין שזו המתאימה. לאחר המפגש בבית בתואל רבקה מגיעה עם אליעזר לארץ ישראל וזוכה להתחתן עם יצחק, עוד אנו לומדים מהפרשנים שאליעזר למרות שלא זכה לקיום רצונו ולמרות הכול התפלל ועשה כל מה שהוא יכול הצלחת המשימה , הוא זכה לשכר משמיים, אליעזר יצא מעבדות לחרות וזכה להיות מלך הבשן, עוג מלך הבשן הוא אליעזר עבד אברהם, המילה עוג היא רק תואר , כמו שכל מלכי מצרים נקראו בשם פרעה כך מלכי בשן נקראו בשם עוג, להראות לנו שבורא עולם לא מקפח שכר של שום בריה, ומי שעושה מעשה למען שמו באהבה, הוא זוכה להגיע עד למעמד של מלכות בארץ.
מסכת ברכות(הלכות שנלמדו במסגרת השיעור הקבוע במדרשת לב לאחים ביהוד): "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו"
יש להיזהר בתפילת מנחה ולהתפלל בזמן את התפילה וכמה שיותר מוקדם זה עדיף, וזו תפילה חשובה יותר מערבית כי בה אין מידת הדין שולטת , שהיא יותר שולטת בלילה, ועוד אנו רואים בפרשה שאליעזר מגיע עם רבקה הוא רואה את יצחק יוצא להתפלל בשדה מנחה והוא התפלל בתפילה הזאת על שידוך והוא נענה מיד, ולכן חשוב להקפיד על תפילת מנחה בזמנה ובמניין בציבור.
שבת שלום.
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה והילדים ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טובה לאסף בן ורדה, ובריאות לתינוקת בת מורן.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=35917
פרשת חיי שרה
פרשת חיי שרה
| |
בס"ד
פרשת חַיֵּי שָׂרָה
" אֲשֶׁר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. "(כד,ג). בפרשה שלנו השבוע אברהם אבינו מצווה את אליעזר עבדו שידאג לחתן את בנו יצחק והוא משביע אותו ומזהיר אותו שידאג לא לחתן אותו עם בנות כנען וגם מסביר לו שלא ניתן לחתן בת עבד עם בן אברהם וזה בגלל רצונו של אליעזר שיצחק יתחתן עם ביתו שלמעשה גדלה תחת טיפולה המסור של שרה והיא זכה לקבל ממנה מידות טובות רבות והוא חשב שמין הראוי שהוא יתחתן איתה אך אברהם מסביר לו שאין אפשרות לחתונה שכזו ומצווה אותו לדאוג לחתן את בנו.
אליעזר יוצא לדרך ומתפלל לבורא עולם להצלחה בשליחות שלו למרות הדברים הלא נעימים שהוא שמע שנדחה רצונו והוא עושה כל באפשרותו להצליח במשימה החשובה.
נשאלת השאלה למה לא היה ניתן שיצחק יתחתן עם בנות כנען ? למה צריך לנוסע רחוק כדי לחפש כלה? העובדה היא שגם בבית רבקה עבדו עבודה זרה וגם בכנען , הוא לא הולך להביא יהודיה מחו"ל , הרי כל כלה תעבור תהליך גיור לפני החתונה, "הכלי יקר" אחד מפרשני התורה מסביר שאם יצחק היה מתחתן עם בת הארץ הוא היה מושפע מהעבודה הזרה של בני משפחתה , ולעומת זאת ברגע שהוא מביא את רבקה לארץ ישראל אין את ההשפעה והתערבות של משפחתה בחייו וכך יורד הסיכוי להיפגע מעבודה זרה כי אין מי שישפיע על יצחק חלילה לעבוד עבודה זרה, שאלה נוספת שגם עליה מתקבלת התשובה מה"כלי יקר" , למה יש חשש שיצחק יהיה מושפע מעבודה זרה ? הרי הוא גדל בבית אברהם אבינו, כל הקדושה והאמונה באל אחד צמחה בבית זה , מדובר בבן של אדם גדול ביותר ובעל אמונה גדולה בבורא, אז למעשה אין חשש? ההסבר לכך שאדם מקבל את התכונות של אביו בכל מה שקשור לגשמיות ועולם הזה, אם האב יש לו תאבות או תכונות מסוימות הדבר יכול לעבוד בירושה לבנו, אם אדם אוהב לאכול מאכל מסוים , קיים סיכוי טוב שגם בנו יאהב זאת ואפילו נכדו, ואם לאדם יש בעיה עם קנאה סביר להניח שגם בנו יהיה מושפע ממנו וכנראה יהיה בעל מידה זאת. אבל דבר אחד לא ניתן להעביר בתורשה וזה אמונה בבורא עולם. אדם יכול להיות איש אמונה גדול ולעומת זאת בנו יכול ח"ו לא ללכת בדרך זאת, ולכן כדי לשמור על הבן שילך בדרכי אביו יש לשמש דוגמא אישית לילד בקיום המצוות , ולדאוג לו לסביבה ומסגרת לימודית שתשפיע עליו לטובה, וכדי שיהיה המשכיות לאברהם אבינו יש לדאוג ל"שידוך הגון" לבנו.
אליעזר פוגש את רבקה ובוחן אותה במידת החסד שלה, לראות שמדובר בבעלת חסד, כי אברהם אבינו הוא איש החסד וכדי שיהיה המשכיות בחסד בבנו של אברהם אבינו יש לדאוג לכלה בעלת מידת החסד.
המשמעות של המילה חסד היא לתת לשני מה שהוא צריך באמת ולא מה שנוח לנו לתת לו, ולכן מלבד זה שרבקה דואגת לשתיה לאליעזר היא מבקשת לדאוג גם לגמלים שלו, היא יודעת שהוא צמא אבל היא מבינה , שמה שהוא זקוק לו באמת מלבד להרבות את הצמא שלו למים, הוא זקוק לעזרה בשתייה לגמלים ולאחר שהוא רואה אייך היא מתנהגת הוא מבין שזו המתאימה. לאחר המפגש בבית בתואל רבקה מגיעה עם אליעזר לארץ ישראל וזוכה להתחתן עם יצחק, עוד אנו לומדים מהפרשנים שאליעזר למרות שלא זכה לקיום רצונו ולמרות הכול התפלל ועשה כל מה שהוא יכול הצלחת המשימה , הוא זכה לשכר משמיים, אליעזר יצא מעבדות לחרות וזכה להיות מלך הבשן, עוג מלך הבשן הוא אליעזר עבד אברהם, המילה עוג היא רק תואר , כמו שכל מלכי מצרים נקראו בשם פרעה כך מלכי בשן נקראו בשם עוג, להראות לנו שבורא עולם לא מקפח שכר של שום בריה, ומי שעושה מעשה למען שמו באהבה, הוא זוכה להגיע עד למעמד של מלכות בארץ.
מסכת ברכות(הלכות שנלמדו במסגרת השיעור הקבוע במדרשת לב לאחים ביהוד): "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו"
יש להיזהר בתפילת מנחה ולהתפלל בזמן את התפילה וכמה שיותר מוקדם זה עדיף, וזו תפילה חשובה יותר מערבית כי בה אין מידת הדין שולטת , שהיא יותר שולטת בלילה, ועוד אנו רואים בפרשה שאליעזר מגיע עם רבקה הוא רואה את יצחק יוצא להתפלל בשדה מנחה והוא התפלל בתפילה הזאת על שידוך והוא נענה מיד, ולכן חשוב להקפיד על תפילת מנחה בזמנה ובמניין בציבור.
שבת שלום.
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה והילדים ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טובה לאסף בן ורדה, ובריאות לתינוקת בת מורן.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=35917
|
| |
|
******* language= type=text/>menuMgr2716086.renderMenubar();
|
| |
|
|
פרשת חיי שרה
פרשת חיי שרה
| |
בס"ד
פרשת חַיֵּי שָׂרָה
" אֲשֶׁר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. "(כד,ג). בפרשה שלנו השבוע אברהם אבינו מצווה את אליעזר עבדו שידאג לחתן את בנו יצחק והוא משביע אותו ומזהיר אותו שידאג לא לחתן אותו עם בנות כנען וגם מסביר לו שלא ניתן לחתן בת עבד עם בן אברהם וזה בגלל רצונו של אליעזר שיצחק יתחתן עם ביתו שלמעשה גדלה תחת טיפולה המסור של שרה והיא זכה לקבל ממנה מידות טובות רבות והוא חשב שמין הראוי שהוא יתחתן איתה אך אברהם מסביר לו שאין אפשרות לחתונה שכזו ומצווה אותו לדאוג לחתן את בנו.
אליעזר יוצא לדרך ומתפלל לבורא עולם להצלחה בשליחות שלו למרות הדברים הלא נעימים שהוא שמע שנדחה רצונו והוא עושה כל באפשרותו להצליח במשימה החשובה.
נשאלת השאלה למה לא היה ניתן שיצחק יתחתן עם בנות כנען ? למה צריך לנוסע רחוק כדי לחפש כלה? העובדה היא שגם בבית רבקה עבדו עבודה זרה וגם בכנען , הוא לא הולך להביא יהודיה מחו"ל , הרי כל כלה תעבור תהליך גיור לפני החתונה, "הכלי יקר" אחד מפרשני התורה מסביר שאם יצחק היה מתחתן עם בת הארץ הוא היה מושפע מהעבודה הזרה של בני משפחתה , ולעומת זאת ברגע שהוא מביא את רבקה לארץ ישראל אין את ההשפעה והתערבות של משפחתה בחייו וכך יורד הסיכוי להיפגע מעבודה זרה כי אין מי שישפיע על יצחק חלילה לעבוד עבודה זרה, שאלה נוספת שגם עליה מתקבלת התשובה מה"כלי יקר" , למה יש חשש שיצחק יהיה מושפע מעבודה זרה ? הרי הוא גדל בבית אברהם אבינו, כל הקדושה והאמונה באל אחד צמחה בבית זה , מדובר בבן של אדם גדול ביותר ובעל אמונה גדולה בבורא, אז למעשה אין חשש? ההסבר לכך שאדם מקבל את התכונות של אביו בכל מה שקשור לגשמיות ועולם הזה, אם האב יש לו תאבות או תכונות מסוימות הדבר יכול לעבוד בירושה לבנו, אם אדם אוהב לאכול מאכל מסוים , קיים סיכוי טוב שגם בנו יאהב זאת ואפילו נכדו, ואם לאדם יש בעיה עם קנאה סביר להניח שגם בנו יהיה מושפע ממנו וכנראה יהיה בעל מידה זאת. אבל דבר אחד לא ניתן להעביר בתורשה וזה אמונה בבורא עולם. אדם יכול להיות איש אמונה גדול ולעומת זאת בנו יכול ח"ו לא ללכת בדרך זאת, ולכן כדי לשמור על הבן שילך בדרכי אביו יש לשמש דוגמא אישית לילד בקיום המצוות , ולדאוג לו לסביבה ומסגרת לימודית שתשפיע עליו לטובה, וכדי שיהיה המשכיות לאברהם אבינו יש לדאוג ל"שידוך הגון" לבנו.
אליעזר פוגש את רבקה ובוחן אותה במידת החסד שלה, לראות שמדובר בבעלת חסד, כי אברהם אבינו הוא איש החסד וכדי שיהיה המשכיות בחסד בבנו של אברהם אבינו יש לדאוג לכלה בעלת מידת החסד.
המשמעות של המילה חסד היא לתת לשני מה שהוא צריך באמת ולא מה שנוח לנו לתת לו, ולכן מלבד זה שרבקה דואגת לשתיה לאליעזר היא מבקשת לדאוג גם לגמלים שלו, היא יודעת שהוא צמא אבל היא מבינה , שמה שהוא זקוק לו באמת מלבד להרבות את הצמא שלו למים, הוא זקוק לעזרה בשתייה לגמלים ולאחר שהוא רואה אייך היא מתנהגת הוא מבין שזו המתאימה. לאחר המפגש בבית בתואל רבקה מגיעה עם אליעזר לארץ ישראל וזוכה להתחתן עם יצחק, עוד אנו לומדים מהפרשנים שאליעזר למרות שלא זכה לקיום רצונו ולמרות הכול התפלל ועשה כל מה שהוא יכול הצלחת המשימה , הוא זכה לשכר משמיים, אליעזר יצא מעבדות לחרות וזכה להיות מלך הבשן, עוג מלך הבשן הוא אליעזר עבד אברהם, המילה עוג היא רק תואר , כמו שכל מלכי מצרים נקראו בשם פרעה כך מלכי בשן נקראו בשם עוג, להראות לנו שבורא עולם לא מקפח שכר של שום בריה, ומי שעושה מעשה למען שמו באהבה, הוא זוכה להגיע עד למעמד של מלכות בארץ.
מסכת ברכות(הלכות שנלמדו במסגרת השיעור הקבוע במדרשת לב לאחים ביהוד): "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו"
יש להיזהר בתפילת מנחה ולהתפלל בזמן את התפילה וכמה שיותר מוקדם זה עדיף, וזו תפילה חשובה יותר מערבית כי בה אין מידת הדין שולטת , שהיא יותר שולטת בלילה, ועוד אנו רואים בפרשה שאליעזר מגיע עם רבקה הוא רואה את יצחק יוצא להתפלל בשדה מנחה והוא התפלל בתפילה הזאת על שידוך והוא נענה מיד, ולכן חשוב להקפיד על תפילת מנחה בזמנה ובמניין בציבור.
שבת שלום.
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה והילדים ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טובה לאסף בן ורדה, ובריאות לתינוקת בת מורן.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=35917
|
| |
|
******* language= type=text/>menuMgr2716086.renderMenubar();
|
| |
|
|
פרשת חיי שרה
פרשת חיי שרה
| |
בס"ד
פרשת חַיֵּי שָׂרָה
" אֲשֶׁר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. "(כד,ג). בפרשה שלנו השבוע אברהם אבינו מצווה את אליעזר עבדו שידאג לחתן את בנו יצחק והוא משביע אותו ומזהיר אותו שידאג לא לחתן אותו עם בנות כנען וגם מסביר לו שלא ניתן לחתן בת עבד עם בן אברהם וזה בגלל רצונו של אליעזר שיצחק יתחתן עם ביתו שלמעשה גדלה תחת טיפולה המסור של שרה והיא זכה לקבל ממנה מידות טובות רבות והוא חשב שמין הראוי שהוא יתחתן איתה אך אברהם מסביר לו שאין אפשרות לחתונה שכזו ומצווה אותו לדאוג לחתן את בנו.
אליעזר יוצא לדרך ומתפלל לבורא עולם להצלחה בשליחות שלו למרות הדברים הלא נעימים שהוא שמע שנדחה רצונו והוא עושה כל באפשרותו להצליח במשימה החשובה.
נשאלת השאלה למה לא היה ניתן שיצחק יתחתן עם בנות כנען ? למה צריך לנוסע רחוק כדי לחפש כלה? העובדה היא שגם בבית רבקה עבדו עבודה זרה וגם בכנען , הוא לא הולך להביא יהודיה מחו"ל , הרי כל כלה תעבור תהליך גיור לפני החתונה, "הכלי יקר" אחד מפרשני התורה מסביר שאם יצחק היה מתחתן עם בת הארץ הוא היה מושפע מהעבודה הזרה של בני משפחתה , ולעומת זאת ברגע שהוא מביא את רבקה לארץ ישראל אין את ההשפעה והתערבות של משפחתה בחייו וכך יורד הסיכוי להיפגע מעבודה זרה כי אין מי שישפיע על יצחק חלילה לעבוד עבודה זרה, שאלה נוספת שגם עליה מתקבלת התשובה מה"כלי יקר" , למה יש חשש שיצחק יהיה מושפע מעבודה זרה ? הרי הוא גדל בבית אברהם אבינו, כל הקדושה והאמונה באל אחד צמחה בבית זה , מדובר בבן של אדם גדול ביותר ובעל אמונה גדולה בבורא, אז למעשה אין חשש? ההסבר לכך שאדם מקבל את התכונות של אביו בכל מה שקשור לגשמיות ועולם הזה, אם האב יש לו תאבות או תכונות מסוימות הדבר יכול לעבוד בירושה לבנו, אם אדם אוהב לאכול מאכל מסוים , קיים סיכוי טוב שגם בנו יאהב זאת ואפילו נכדו, ואם לאדם יש בעיה עם קנאה סביר להניח שגם בנו יהיה מושפע ממנו וכנראה יהיה בעל מידה זאת. אבל דבר אחד לא ניתן להעביר בתורשה וזה אמונה בבורא עולם. אדם יכול להיות איש אמונה גדול ולעומת זאת בנו יכול ח"ו לא ללכת בדרך זאת, ולכן כדי לשמור על הבן שילך בדרכי אביו יש לשמש דוגמא אישית לילד בקיום המצוות , ולדאוג לו לסביבה ומסגרת לימודית שתשפיע עליו לטובה, וכדי שיהיה המשכיות לאברהם אבינו יש לדאוג ל"שידוך הגון" לבנו.
אליעזר פוגש את רבקה ובוחן אותה במידת החסד שלה, לראות שמדובר בבעלת חסד, כי אברהם אבינו הוא איש החסד וכדי שיהיה המשכיות בחסד בבנו של אברהם אבינו יש לדאוג לכלה בעלת מידת החסד.
המשמעות של המילה חסד היא לתת לשני מה שהוא צריך באמת ולא מה שנוח לנו לתת לו, ולכן מלבד זה שרבקה דואגת לשתיה לאליעזר היא מבקשת לדאוג גם לגמלים שלו, היא יודעת שהוא צמא אבל היא מבינה , שמה שהוא זקוק לו באמת מלבד להרבות את הצמא שלו למים, הוא זקוק לעזרה בשתייה לגמלים ולאחר שהוא רואה אייך היא מתנהגת הוא מבין שזו המתאימה. לאחר המפגש בבית בתואל רבקה מגיעה עם אליעזר לארץ ישראל וזוכה להתחתן עם יצחק, עוד אנו לומדים מהפרשנים שאליעזר למרות שלא זכה לקיום רצונו ולמרות הכול התפלל ועשה כל מה שהוא יכול הצלחת המשימה , הוא זכה לשכר משמיים, אליעזר יצא מעבדות לחרות וזכה להיות מלך הבשן, עוג מלך הבשן הוא אליעזר עבד אברהם, המילה עוג היא רק תואר , כמו שכל מלכי מצרים נקראו בשם פרעה כך מלכי בשן נקראו בשם עוג, להראות לנו שבורא עולם לא מקפח שכר של שום בריה, ומי שעושה מעשה למען שמו באהבה, הוא זוכה להגיע עד למעמד של מלכות בארץ.
מסכת ברכות(הלכות שנלמדו במסגרת השיעור הקבוע במדרשת לב לאחים ביהוד): "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו"
יש להיזהר בתפילת מנחה ולהתפלל בזמן את התפילה וכמה שיותר מוקדם זה עדיף, וזו תפילה חשובה יותר מערבית כי בה אין מידת הדין שולטת , שהיא יותר שולטת בלילה, ועוד אנו רואים בפרשה שאליעזר מגיע עם רבקה הוא רואה את יצחק יוצא להתפלל בשדה מנחה והוא התפלל בתפילה הזאת על שידוך והוא נענה מיד, ולכן חשוב להקפיד על תפילת מנחה בזמנה ובמניין בציבור.
שבת שלום.
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה והילדים ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טובה לאסף בן ורדה, ובריאות לתינוקת בת מורן.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=35917
|
| |
|
******* language= type=text/>menuMgr2716086.renderMenubar();
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2009 02:03 |
|
| |
יאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו, שים נא ידך תחת ירכי (חיי שרה כד-ב)
מודיעה לנו התורה שלפי שהיה לאברהם בן השתדל להשיאו בחייו כדי לראות נחת ממנו. וכך היה מעשה: בשעה שניצל אברהם מכבשן האש נתן לו נמרוד עבד בשם אליעזר. ויש אומרים שהיה בנו של נמרוד. וכשהיה ברשותו של אברהם נעשה מושלם מאד, והיה חכם גדול שהיה לומד הרבה מאברהם ומה שלמד היה חוזר ומלמד לאחרים. והיה מסוגל לכבוש את יצרו, והיה מתנהג בחסידות, וזהו שאומר הכתוב: המושל בכל אשר לו, שהרי בהיותו עבדו לא שייך לומר עליו המושל בכל אשר לו, אלא הכונה שהיה שליט ביצרו. ויש ללמוד מחסידותו של אברהם, שעבדו אליעזר שלט בממונו וניהל לו את כל עסקיו באופן עצמאי לחלוטין, ואברהם נתן לו את אמונו ובמקום שישביע אותו לפני מותו, ויחתים אותו הסכם בכתב שיהיה נאמן ואחראי בניהול נכסיו, הוא משביע אותו שימצא כלה ראויה ליצחק בנו, כלומר רואים מכך שכמה שעניני הרוח והמצוות מדאיגות את אברהם כשהוא משביע אותו שבועה חמורה, ואילו על ניהול נכסיו המרובים של אברהם אבינו לא משביע אותו כלל ולמדים מכך שאברהם אבינו לא מודאג מעתיד הגשמי אלא מעתיד הרוח, ובאורח חיים כזה עלינו לחיות ובמיוחד לפני יום הכיפורים עלינו לדאוג למצבנו הרוחני בראש ובראשונה ולא לכתחילה לדאוג למצבנו בבנק או ברמת חיינו הגשמיים.
תוקן על ידי שרית560 ב- 24/11/2016 20:01:48
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2016 20:00 |
|
| |
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים חיי שרה (חיי שרה כג-א) ומודיעה לנו התורה ששני חיי שרה היו קכ"ז שנה. ונפטרה בחברון. וזה שחוזר הכתוב ואמר: שני חיי שרה ונראים הדברים יתרים ובא להודיענו שלא נחשבו שבאמת היתה צריכה לחיות יותר מזה, אבל היא מתה קודם זמנה מחמת הצער שנצטערה כששמעה שאברהם עקד את יצחק מפי השטן. לא כן הדבר כי באמת היו קצובים לה כך וכך שנים, והקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים שיהיו שלמות שלא יחסר יום. ובין כך היתה נפטרת אבל הסיבה למותה היה הצער הזה. וכן מצינו בדוד המלך שבקש מהשי"ת שיודיעו לו מדת חייו וכמה שנים יש לו עוד לחיות. אמר לו הקב"ה גזרה היא מלפני ששום בשר ודם לא ידע מה מדת ימיו. אבל זאת הודיעו לו שביום השבת ימות. אמר דוד: יותר טוב לי למות ביום ראשון כי אז יוכלו לחלוק לי כבוד ולהספידני, ואילו ביום השבת אי אפשר יהיה לנגוע בי ולא להספידני. אמר לו הקב"ה דבר זה אי אפשר, שכן כבר יגיע זמנו של שלמה למלוך, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה הינו כשיעור השערה, אמר דוד: אם כן אמות יום קודם לכן, היינו בערב שבת. אמר לו הקב"ה: גם זה אי אפשר: כי טוב יום בחצריך נאלץ בחרתי וגו’ (תהילים פד) היינו טוב יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף קרבנות שמכין שלמה בנך כדי להקריב בשעה שיבנה את בית המקדש. והואיל וכן, אע"פ שדוד המלך היה עוסק תמיד בתורה, בין ביום ובין בלילה, אבל ביום השבת היה עוסק כל היום בתורה בלי לבטל רגע. וכשבא מלאך המוות לה היה לו רשות להתקרב אליו כי לא פסק פיו מלגרוס. ומאחר שכבר הגיע זמנו למות, יצא מלאך המות אל הגן שהיה אחורי ביתו, והניע את העצים בכוח. יצא דוד המלך לראות מה אירע, וכשעלה בסולם נשמט שלב אחד, ובגלל זה הפסיק דוד מן התורה וברגע זה נפטר. ויהיו חיי שרה וכו’, ולכאורה היה צריך לומר פרשת מות שרה ולא חיי שרה כי הרי שרה נפטרה, ואפשר לומר שצדיקים במיתתן קרויים חיים ולא עוד אלא שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, וכן ראוי לומר כאן חיי שרה, על דרך שדרשו חז"ל במסכת תענית שיעקב אבינו לא מת. שגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם. שאין להם חיבוט הקבר כי אין להם אפילו רשימו של עברות. רשמו זה רושם שנשאר מעברה שכבר כופרה בתשובה כמו פלטה עם מסמרים (עברות) אם נוציא את המסמרים ישארו חורים, החורים זה הרשימו שמהם אי אפשר להתעלם למרות שאדם עשה תשובה הרושם אינו נמחק ויש לכפרו בחיבוט הקבר. ויהיו חיי שרה וכו’ איתא במדרש על פסוק זה מלמד שאדם הראשון היה אומר פסוק זה לבשון ארמי, ולכאורה יש להבין כוונת המדרש בדברים הללו, אולם נראה להסביר על פי מה שהובא ברש"י בשם חז"ל, למה נאמר שנה בכל אחד ואחד לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת מאה כבת כעשרים לחטא מה בת עשרים לא חטאה שאינה בת עונשין שאין ב"ד של מעלה מענישין פחות מגיל עשים גם בת מאה לא חטאה. מעשה ברבי הצדיק ר’ יצחק מניסכיז ז"ל היה נשוי לנכדתו של הרב הקדוש ר’ לוי יצחק מברדיטשב ז"ל ואכל על שולחנו של חותנו זקנו ארבע שנים מזונות. קודם הנישואין כשהצדיק מברדיטשב התחייב להסמיך את הזוג על שולחנו ארבע שנים, ביקשו ממנו שיסמיכם זמן ארוך יותר, אבל הוא, הצדיק, טען, שבשום אופן אינו יכול להבטיח מזונות לזוג יותר מארבע שנים. והיה אז הדבר לפלא בעיני כל. אך לבסוף התברר הדבר ככלות ארבע שנים ביום האחרון, נפטר הצדיק מברדיטש. (סיפור חסידים) החסיד ר’ יעקב יצחק מבריזין ז"ל בא פעם ל"סבא קדישא" מרדושיץ ז"ל(כך היה נקרא הרב הקדוש ר’ ישכר דוב מרדושיץ) ושפך לפני ערו ומרי שיחו: זרעו אינו מתקיים בחיים, בניו מתים בילדותם. ציווה עליו סבא קדישא, שכשתגיע אשתו לפרקה, קרוב לשעת לידתה, יבוא אליו. החסיד עשה כדברי הצדיק, וכשהגיעה אשתו לחודש השביעי להריונה נזדרז ונסע לרדושיץ הצדיק שאל אותו לשם אביו, וכשהשיב לו ששמו היה "ירמיה", ציווהו לקרוא את שם בנו אשר יוולד לו "חיים ירמיה" קודם נסיעתו מרדושיץ נכנס החסיד להצדיק לברכת הפרידה. בירך אותו הצדיק שהבן שיוולד יהיה של קיימא, וסים את דבריו בתיבות אלו "ובני דן חושים". לא הרהיב האיש עוז לשאול את הצדיק לפשר הדברים, ונסע לביתו, ואשתו ילדה בן, וקרא את שמו "חיים ירמיה" בפקודת הצדיק. ותשוקה עזה נתעוררה בלב החסיד להבין את כוונת הצדיק בפסוק "ובני דן חושים" שאמר לו. סיפר את הדבר לפני כל תלמידי החכמים והחסידים שבעירו וכל אחד מהם אמר פירוש אחר על זה אבל לא נכנסו פתרוניהם באזניו. נמלך וכתב את הדבר לגיסו שהיה רב בפשיסחא וגם הוא וחבריו לא יכלו להשיג כוונת הצדיק. כך עברה שנה שלמה. לשנה השניה חזר והציע שוב את הדבר לפני החכמים והחסידים בעירו, ונזרקה מפי החבורה פירוש שכולם הסכימו והחליטו עליו שהוא הוא הפירוש הנכון הצדיק נתכוון לרמז, שאף על פי שלדן היה רק בן אחד חושים מכל מקום כתוב עלו בלשון רבים "ובני...". מפני שמהבן האחד הזה יצאו בנים הרבה, ושבטו של דן היה מרובה באוכלוסין, כדאיתא בגמרא (בבא בתרא, קמג ע"ב): "ובני דן חושים שהיו מרובין כחושים של קנה", ורמז לו הצדיק בזה, שעוד בנים לא יוליד, והבן הזה יהיה אצלו יחיד, אלא שצאצאי הבן הזה יהיו מרובים. וכך היה. חיים ירמיה זה היה בן יחיד להוריו, אלא, שהמשפחה נתרבתה, הוא, חיים ירמיה, הוליד בנים ובנות רבים. (סיפורי חסידים) וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרן בן צחר ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר (חיי שרה כג, ח-ט) משראה אברהם שאותם בני חת אינם רוצים לקבל כסף עבור הקבר והוא היה שונא מתנות לכן העז לומר להם דבר כזה שימכרו לו השדה בכמה כסף שהם רוצים. ואדם אחד היה ביניהם שהיה נקרא עפרון בן צוחר שהיתה לו מערת המכפלה מפני שהיו שתי קומות. ויש אומרים מערה בתוך מערה, והיה זה מקום מושלם ומובטח בשביל קבורה. והיה אברהם יודע שבתוכה נקברו אדם וחוה, וכל מי שהוא קבור שם שכרו כפול. ויש עוד טעם, כי יש לו לאדם להתרחק מלהיקבר בין אנשים רשעים ובהיות בני חת אלו רשעים, לא רצה אברהם ששרה תיקבר ביניהם. והורו רבותינו שאין לקבור צדיק אצל חסיד, ולא כ"ש אצל שאר בני אדם, כי מעלת החסיד גדולה ואין לקבור על ידו אלא דומה לו, אבל אם הוא בעל תשובה אפשר לקוברו אצל הצדיק. ואם ראובן ושמעון היו שונאים בחייהם אין לקוברם זה סמוך לזה, משום שיש להם צער יש להשתדל ולדור אצל בני אדם טובים, ק"ו בקבורה שאין לקבור צדיק אצל רשע, כי האדמה שהצדיק נקבר בתוכה היא טהורה ומשולה לתיק של ספר תורה, ואין הרשע ראוי להיקבר שם ומצינו כי בזמן שישראל היו עסוקים במלחמה עם אדם, כשמת אדם אחד מתוך החפזון קברוהו ע"י קברו של אלישע איש האלקים, וכשנגע עצם בעצם קם אותו אדם וחי והלך ברגליו, כי לא רצה הקב"ה שעצמות של מאן דהוא יגעו בעצמות הצדיק, לכן לא קיבלתו האדמה לכן השתדל אברהם לרכוש מקום נפרד כדי לקבור שם את אמנו שרה. (מעם לועז)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2016 20:01 |
|
| |
ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחוזת קבר (חיי שרה כג-ט) יש להבין איזו מעלה מיוחדת מצא אברהם אבינו במערכת המכפלה שהתאמץ כל כך לקנותה? ויש לומר כי מעשה שהיה כך היה כשבאו המלאכים אצל אברהם לבקר ולבשר ששרה תלד בן וביקש להאכילם בשר בקר כתוב "ואל הבקר רץ אברהם" אל תקרא אל הבקר אלא אל הקבר לומר שרץ אברהם לקבר של אדם הראשון במערת המכפלה ומהשמים כוונו כך על ידי ששלחו את המלאך רפאל ונדמה לפר (שהרי רפאל אותיות פ אל) וכשרצה אברהם אבינו ע"ה לשחוט את הפר לכבוד האורחי ברח לכיון מערת המכפלה. כשהגיע לשם נגלה לו אדם הראשון מיד נסתר ממנו כשאברהם ראה זאת הבין שבמקום הזה יש מעלה מיוחדת ואמר: מהשמים גילו לי שאדם הראשון קבור כאן בכדי שאני ואשתי נקבר גם במקום הזה ומאז נתאוה להיקבר שם. אלא שלאחר מכן אמרו לו אדם וחוה: אנו בבושה לפני הקדוש ברוך הוא בעולם ההוא בשביל החטא שגרמנו מיתה לכל באי עולם ואם תרצו להקבר כאן, היתווסף לנו בושה אחרת מפני המעשים הטובים שבכם. וכששמע אברהם אבינו כך התחיל לדבר עם אדם וחוה בדברי פיוס ואמר להם אני אשתדל לבקש מלפני הקדוש ברוך הוא שלא תבושו לפניו ולכן כתוב "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו לומר לך שנתרצו אדם וחוה. מערכת המכפלה ניקראת כי נקברו שם אבותינו בזוגות כלומר בכפולות והם אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה בסה"כ ארבע זוגות לכן היא נמצאת ע"י קרית ארבע שנקראת על שם ארבע זוגות של אבותינו שניקברו שם. ומאותו זמן אברהם היה הולך למקום מערת המכפלה כדי להתנאות משום שהיתה שם קדושה מיוחדת (זוהר הקדוש פ חיי שרה דף קכ"ז קכח ומדרש) וכתב המקובל רבנו יוסף בנבנישתי זצ"ל שהסיבה שביקש אברהם לשלם לעפרון כסף מלא תמורת המערה היא בכדי שעפורן לא יוכל לחזור בו לעולם וזהו שכתוב "בכסף מלא יתנה לי" כלומר, שבתנאי זה אני לוקחה הימנו שתהיה מכירה זו שלימה בלי טעות וחרטה. עד שאפילו אם יתברר שהיה בה אוצר והיא מלאה כסף לא יוכל לחזור בו. ואילו ידע עפרון את חשביות מערת המכפלה לא היה מוכן לקבל כל הון שבעולם תמורת אותו מקום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2016 20:03 |
|
| |
ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו, שים נא ידך תחת ירכי (חיי שרה כד-ב) מודיעה לנו התורה שלפי שהיה לאברהם בן השתדל להשיאו בחייו כדי לראות נחת ממנו. וכך היה מעשה: בשעה שניצל אברהם מכבשן האש נתן לו נמרוד עבד בשם אליעזר. ויש אומרים שהיה בנו של נמרוד. וכשהיה ברשותו של אברהם נעשה מושלם מאד, והיה חכם גדול שהיה לומד הרבה מאברהם ומה שלמד היה חוזר ומלמד לאחרים. והיה מסוגל לכבוש את יצרו, והיה מתנהג בחסידות, וזהו שאומר הכתוב: המושל בכל אשר לו, שהרי בהיותו עבדו לא שייך לומר עליו המושל בכל אשר לו, אלא הכונה שהיה שליט ביצרו. ויש ללמוד מחסידותו של אברהם, שעבדו אליעזר שלט בממונו וניהל לו את כל עסקיו באופן עצמאי לחלוטין, ואברהם נתן לו את אמונו ובמקום שישביע אותו לפני מותו, ויחתים אותו הסכם בכתב שיהיה נאמן ואחראי בניהול נכסיו, הוא משביע אותו שימצא כלה ראויה ליצחק בנו, כלומר רואים מכך שכמה שעניני הרוח והמצוות מדאיגות את אברהם כשהוא משביע אותו שבועה חמורה, ואילו על ניהול נכסיו המרובים של אברהם אבינו לא משביע אותו כלל ולמדים מכך שאברהם אבינו לא מודאג מעתיד הגשמי אלא מעתיד הרוח, ובאורח חיים כזה עלינו לחיות ובמיוחד לפני יום הכיפורים עלינו לדאוג למצבנו הרוחני בראש ובראשונה ולא לכתחילה לדאוג למצבנו בבנק או ברמת חיינו הגשמיים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2016 20:04 |
|
| |
פרקים פנויים א-קנ .
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2023 12:43 |
|
| |
לע"נ
אברהם יעקב בן צדוק ז"ל
גרשון צבי בן ישראל חיים ז"ל
אברהם ישכר בן גרשון צבי ז"ל
סמדר שמחה בת שמעון ז"ל
דבורה פריידל בת דוד ז"ל
יהודה משה בן יוסף ז"ל
משה בן חנום ז"ל
יחזקאל עמיצור בן מרים ז"ל
פרשת חיי שרה"
הנה כרגיל, מייחסים את האנשים לשנים, בשנה זו נולד וכו… . אבל אצל הגדולים אשר בארץ מייחסים את השנים לאנשים, שאותן השנים נתעלו על ידי זה שחיו ופעלו בהן אותם הגדולים ונעשו לציוני דרך בהסטוריה. וזה שני חיי שרה.
ויבא אברהם לספד לשרה"
מהיכן בא מהר המוריה
כשהספיד אברהם את שרה, הביא לדוגמא את מעשה העקידה שהייתה בהר המוריה. ועל ידי זה בא לשבחה של שרה, שגדלה וחינכה בן שהיה מוכן למסור את נפשו להשי"ת. ממעשה העקידה של יצחק אפשר ללמוד על מידת גדולתה של האם.
מהיכן בא? מאיזו נקודת חייה בא להספידה - מהר המוריה בא, ממעשה העקידה
ולבכתה…"
כ' קטנה, שלא בכה אלא מעט (בעל הטורים)
ובשם בעל ברכת הזבח שמעתי לפי חז"ל, שהעקידה היתה ביום הכיפורים. וכן איתא בפיוט ליום הכיפורים. ומהר המוריה לשם היה מהלך ג' ימים כדכתיב בפרשת העקידה "ויהי ביום השלישי… וירא את המקום מרחוק", ואם כן מיתת שרה חלה בערב סוכות ונקברה באותו יום ולכן לא היה הבכי והאבלות רק יום אחד, כי יום טוב מבטל אבלות. ולכן "ולבכתה" בכף זעירא.
גר ותושב אנכי עמכם"
הצדיק הוא כמו גר בעולם הזה. עיקר ותכלית חייו הוא לעולם הבא. "התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". אבל הרשע חושב את עצמו לתושב בעולם הזה ואינו מעלה על דעתו שיצטרך פעם להפרד מן החיים עלי אדמות.
הוא שאמר אברהם לבני חת "גר ותושב אנכי עמכם", שנינו, אני ואתה, גר ותושב אנחנו, שתי השקפות עולם נפרדים זה מזה באמונות ובדעות. ולכן תנו לי אחוזת קבר, בפני עצמי, נבדל ונפרד מכם.
נשיא א-להים …איש ממנו את קברו לא יכלה ממך"
על פי רוב זה יחס הציבור, של המעריצים והמתנגדים כאחד, לנשיא א-להים אחרי מותו: הלווי'ה, הספדים וקבורה ברוב פאר והדרת כבוד וביד רחבה. ואילו בחייו עזוב הוא לנפשו ואין דורש לו.
ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת"
אע"פ שהיה אברהם שרוי באבל כבד על פטירת שרה אשתו, שהיה טפל אליה בנביאות, בכל זאת, בה בשעה שהיה מתו מוטל לפניו לא החסיר מכל הנמוסים של דרך ארץ והחזקת טובה. ומכאן מוסר השכל, עד כמה צריכים להזהר בהלכות נמוסים ודרך ארץ.
בכסף מלא יתננה לי"
מעשה בחסיד אחד שנכנס לחנות לקנות איזה חפץ. כאשר שאל על המחיר , אמר לו הסוחר מחיר נמוך מאוד. הבין החסיד שמפני כבודו הוריד הסוחר את מחיר החפץ, אמר לו החסיד : במחיר כסף באתי אליך לקנות ולא במחיר יראת שמים.
ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת"
למה צריכה הייתה תורה להאריך כל כך וספר בפרטות את כל דברי המשא ומתן שבין אברהם עפרון ובני חת, עד שקנה אברהם את מערת המכפלה בארבע מאות שקל כסף?
אלא התורה באה ללמדנו, כי בשעה שנצטרך אנחנו לגאול את אדמת ארצנו הקדושה מידי זרים, נדע גם אנו לא לעמוד על המקח ונצטרך גם כן לשלם בכסף מלא בעבור כל שעל אדמה
במבחר קברינו"
אמרו לו לרבי אברהם יצחק הכהן קוק: מי צריך את הבאים לארץ ישראל לעת זקנתם, כדי להיקבר באדמתה? השיב: מאחוזת קבר שקנה אברהם, צמח היישוב בארץ ישראל.
ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"
התורה מספרת לנו פרטים ופרטי פרטים על המשא-ומתן הארוך בין אברהם לעפרון, ועל סכום הכסף האגדי ששולם עבור השדה והמערה. ללמדנו, שכאשר מדובר על רכישת מקרקעין בארץ ישראל, אין להימנע ממאמצים וממשא-ומתן מייגע ואין גם לחסוך בכסף כדי להביא את הרכישה לגמר מוצלח
ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל"
ככל שהזקין יותר, הרגיש יותר ויותר שלא חסר לו דבר בעולמו של הקב"ה ויש לו הכל. וה"שפת אמת" אומר: אברהם בא לזקנתו עם הימים, שלא איבד יום אחד מחייו לריק.
שבת שלום ובשורות טובות
|
|
|
|
|
|
