| נשלח ב-15/11/2009 12:52 |
 |
| |
| משגיחשליטא כתב: |  | הנה תשובה הלכתית:
אין שום חיוב לקבור אישה לצד בעלה ולהפך.
יתירה מזאת, במידה ואין לאישה בנים מבעלה והיא לא גילתה דעתה שרצונה להקבר ליד בעלה קוברים אותה ליד אביה.
במידה ויש לה בנים ממנו מעריכים שהיתה רוצה להקבר לצד בעלה, אלא אם גלתה דעתה אחרת.
|
|
תגובה לעניין.
כבר חשבתי שרק ליטאית הינה שפויה כאן, בתוך העולם המשוגע והעיוור שלנו. 
אם הוא שאל אותה בהצעת הנישואין על כך והיא ענתה "כן", אז היא גילתה דעתה שהיא רוצה להיקבר לידו.
תוקן על ידי אופק20 ב- 15/11/2009 12:52:49
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 12:52 |
|
| |
רגע שחכת להוסיף הערה חשובה. . . שבחתונה שלהם גם ירקדו את מחול השדים. . .ח ח ח
_________________
כשה' סוגר דלת...הוא פותח חלון...!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 12:55 |
|
| |
| אופק20 כתב: | |
תחשבו על זה, רוב הזמן שנבלה יחד עם בן הזוג שלנו, לא יהיה כאן ועכשיו, זה יהיה בעולם אחר.
יש למישהו בעיה עם זה?
זה לא שחושבים על הרע כשטוב, לא מה שתמי פרסמה באיזשהו אשכול, זו פשוט הסתכלות ריאלית ולאדם בריא בנפש היא לא צריכה להפריע ולהפחיד. זה דווקא דבר שמח מאוד.
סה"כ אנחנו מתחתנים כדי להגשים שאיפות, כדי להשתלם, כדי שיהיה לנו טוב, וכל זה בשביל העוה"ב.
 
יאללה תגובות מזועזעות ונזעמות, בני תמותה שלי 
|
|
שטות והבל.
אמרו חז"ל (הביא רש"י בראשית על הפסוק ויתעצב אל לבו):
גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד, אמר לו הן. אמר לו והא כתיב ויתעצב אל לבו, אמר לו נולד לך בן זכר מימיך, אמר לו הן. אמר לו ומה עשית, אמר לו שמחתי ושימחתי את הכל. אמר לו ולא היית יודע שסופו למות, אמר לו בשעת חדותא חדותא, בשעת אבלא אבלא.
יש מצווה לבכות על מת. יש מצווה לספוד לו ולעורר לבכי עליו. כשאדם צריך להיות עצוב אז צריך להיות עצוב. אם ההסתכלות היתה כמו הראיה הטעותית שלך אזי גם אז היה על האדם לשמוח. ואין מקום לשמחה, וזו הלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 13:00 |
|
| |
| משגיחשליטא כתב: | |
אמרו חז"ל (הביא רש"י בראשית על הפסוק ויתעצב אל לבו):
גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד, אמר לו הן. אמר לו והא כתיב ויתעצב אל לבו, אמר לו נולד לך בן זכר מימיך, אמר לו הן. אמר לו ומה עשית, אמר לו שמחתי ושימחתי את הכל. אמר לו ולא היית יודע שסופו למות, אמר לו בשעת חדותא חדותא, בשעת אבלא אבלא.
יש מצווה לבכות על מת. יש מצווה לספוד לו ולעורר לבכי עליו. כשאדם צריך להיות עצוב אז צריך להיות עצוב. אם ההסתכלות היתה כמו הראיה הטעותית שלך אזי גם אז היה על האדם לשמוח. ואין מקום לשמחה, וזו הלכה.
|
|
יהודי מאמין לא עצוב אף פעם. "אין כלל עצב בעולם למי שמכיר באור האורות של האמת"
יהודי צריך לבכות, ליבו יכול להיות שבור ונדכה, הוא חייב להתאבל, אך אסור לו להיות עצוב.
עצב=כפירה.
חוסר שמחה איננו עצב בדווקא.
לא יודעת מה איתכם, אני בטוחה שזה מאוד שמח להיות בעולם הנשמות (כמובן אם זוכים).
(משגיח, אם תפסתי אותי על המילה, מותר לי גם )
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 13:11 |
|
| |
| אופק20 כתב: | |
אמרו חז"ל (הביא רש"י בראשית על הפסוק ויתעצב אל לבו):
גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד, אמר לו הן. אמר לו והא כתיב ויתעצב אל לבו, אמר לו נולד לך בן זכר מימיך, אמר לו הן. אמר לו ומה עשית, אמר לו שמחתי ושימחתי את הכל. אמר לו ולא היית יודע שסופו למות, אמר לו בשעת חדותא חדותא, בשעת אבלא אבלא.
יש מצווה לבכות על מת. יש מצווה לספוד לו ולעורר לבכי עליו. כשאדם צריך להיות עצוב אז צריך להיות עצוב. אם ההסתכלות היתה כמו הראיה הטעותית שלך אזי גם אז היה על האדם לשמוח. ואין מקום לשמחה, וזו הלכה.
יהודי מאמין לא עצוב אף פעם. "אין כלל עצב בעולם למי שמכיר באור האורות של האמת"
יהודי צריך לבכות, ליבו יכול להיות שבור ונדכה, הוא חייב להתאבל, אך אסור לו להיות עצוב.
עצב=כפירה.
חוסר שמחה איננו עצב בדווקא.
לא יודעת מה איתכם, אני בטוחה שזה מאוד שמח להיות בעולם הנשמות (כמובן אם זוכים).
(משגיח, אם תפסתי אותי על המילה, מותר לי גם )
|
|
עכשיו הסברת למה אסור לנשים ללמוד תורה.
לקחת מימרא של ברסלב ועשית ממנה אחד מעיקרי היהדות.
וכדי שתביני אסביר (ומן הסתם התכוונת לזה במשפט האחרון שלך, ואחליף את המילה "עצב" במילה "צער"):
כשלאדם קורה מקרה מצער מוטל עליו כחובר להצטער מזה. על אדם שאינו בוכה על מת אמרו חז"ל דברים נוראים ועונשים קשים. אך גם לבכי יש גבול (וכמו שאמרו חז"ל במו"ק ג' ימים לבכי).
כמו כן מצינו בחז"ל עוד מקרים שיש מצווה לאדם להצטער (כמו למשל על פטירת צדיקים וכו').
אך עת רקוד ועת ספוד.
ההסתכלות שלך היא הסתכלות לא טבעית ולא בריאה. כמובן גם שרוב בני האדם (גם היראים והשלמים) לא רואים את העולם בצבעים שלך, כלומר את לא בנורמה...(וד"ל).
אל לנו לצאת מהנורמות שקבעו לנו חז"ל. הסתכלות על נישואין בתור "היכי תמצי" (כאמצעי) לחיים משותפים יחד לאחר המוות היא הסתכלות עקומה. ( - ולזה התכוון תרי, וללא קשר להסתכלות שהצגת על המוות שגם היא לא בדיוק עולה בקנה אחד עם הישרות...).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 13:15 |
|
| |
משגיח, זה של החזון איש, לא של ברסלב.
אין לי כח להיכנס לויכוחים, במיוחד כאשר אתה מכניס לכאן דברים אישיים. מיותר בשבילי.
"את לא בנורמה..."
"צ"ע..."
אני פשוט לא רואה טעם להמשיך כאשר אין הסתכלות ישרה וריאלית על החיים.
תוקן על ידי אופק20 ב- 15/11/2009 13:15:12
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 13:18 |
|
| |
היהדות היא אמא של האמרה!
הפושטער איד!!! תשאלי את שמעלצער...
אבל כל המושג של אמונה תמימה, אמונת חכמים וכו'
זה בעצם הפשטות היא החכמה הכי גדולה!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 13:23 |
|
| |
ההסתכלות "הישירה והריאלית על החיים" היא לא כמו שאיזה מישהו המציא בשעת לילה מאוחרת...בשביל זה יש לנו חז"ל ע"י הרבנים מוסרי התורה.
ושלא כמו שעולה מדבריך, ה"גדלות" של הנישואין אינה מתבטאת בקבורה זה לצד זה...!
וכן אין שום קשר בין קבורה משותפת לאיזה שהם חיים משותפים בעולם הבא...!
ולהסתכל על נישואין כמכשיר למוות משותף וקבורה יחד זה לא בדיוק "הסתכלות ריאלית לאדם בריא בנפש"...!
כך שדבריך אינם עולים בקנה אחד עם הנורמליות.
אני מאחל לך שזה שיצטרך להציע לך נישואין יעשה את זה בצורה הנורמלית והיפה, בשאלה חיננית ומעט מביכה. או שאת מעדיפה אחרת...איני יודע.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 13:25 |
|
| |
תודה לכל מי ששם במקלדתי דברים שלא כתבתי.
תודה מקרב לב.
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 13:26 |
|
| |
איך שזה היה צפוי........................
אם אני לא מוצאת מקור אני לא מאמצת. לכן זה היה "כמעט".
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 13:29 |
|
| |
המשגיח, עשית לי את הצהרים!
זה נשמע כאילו הבחור לקח את הבחורה לבית קברות, חפר שני קברים זה לצד זה, הזוג נכנסו ושאלו, איך אנו ניראים...
משגיחים מה לעשות... הפסקתי לדקדק ברעיונתיהם...
איפה המשגיחים של הדור שעבר....
|
|
|
|
|
