מה יותר חשוב? הרצון- העשייה- התוצאה- ?

..........

מבחינת ההלכה אתה רע כי המעשה הוא העיקר ותענש עליו (אם זה
לא אונס שאז המעשה לא מתייחס אליך כמו שיאמרו ה"למדנים" פה)

איש המוסר יגיד שאתה לא רע והכל בסדר

כמובן שכל אחד משניהם חושב שנקודת המבט שלו היא הנכונה

בעולם המעשה שבו אנחנו חיים ימדדו אותך בכל מקרה לפי התוצאה
והשאר לא יענין אף אחד

שלוש פעמים נראה לי מספיק לחזור על עצמי כדי להסביר

הבנתי אותך מצוין ואחרי ההסבר המפורט שלך אולי שאלתי תובן טוב יותר> מי מביניהם צודק? איש המוסר, איש ההלכה, או איש העולם הגדול?

אף אחד

תשובה מעניינת

תודה

אם פעם תפגוש מישהו שהוא אחד משלושתם אשמח מאד אם תכיר לי אותו
אבל אל תטרח לחפש כי לא תמצא

הנה קטע שקצת קשור לזה - הערת פתיחה ל"איש ההלכה" של הרי'ד זצ'ל:

הזכרת את קנט, ואגב הדעה שלו תואמת את אימרת חז"ל "רחמנא ליבא בעי", התלמוד אמנם משופע בהלכה למעשה אבל בסופו של דבר מוסריות האדם על פי חז"ל נקבע על פי אמות מידה של כוונה ורצון ולא על פי מעשיו,

צריך לזכור שגם היו שטענו שהמעשה הוא המדד למוסר ולא הרצון, לפי דעה זו יתכן ולרצון לא היה משמעות מעבר להיותו גורם מניע למעשה,

נכון להיום אנשים רבים מודדים את עצמם בעיקר לפי התוצאה, ופחות מייחסים חשיבות למעשה ובודאי לרצון, מעניין אם יש איזה דעה פילוסופית שתומכת בכך למרות שנשמע לי הזוי,

למה הנחת ששאחד משלושתם חשוב מהשאר?