| נשלח ב-18/11/2009 16:29 |
 |
| |
הציונים ימ"ש
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2009 16:46 |
|
| |
ירוחם, :-)
נישט, לפי תגובה מספר 17 (בהנחה שהיא נכונה) הסיפור שם יותר מורכב, בהנחה שזה נכון זה יכול להסביר למה בעל החנות לא רצה להגיע למשטרה. אבל, לך תדע מה באמת קרה שם, אם זה באמת כפי שזה מוצג זה סיפור תמוה ומוזר עד מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2009 17:06 |
|
| |
איש
זה באמת הענין איך בדיוק זה קרה? הבעיה היא שזה בכלל קרה. שבכלל זה יכול לקרות. שאברך. מכל סיבה שלא תהיה, מסוגל לעלות בדעתו- ועוד אם אשתו- לעשות בכלל כדומה לזאת!
מה שקרה בעצם -השיטה מתחילה לקרוס. רוב הציבור לא יכול להמשיך לחיות בעוני כאידיאל, עניות כבחירה מנוולת.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2009 17:10 |
|
| |
טוב נו, מה בדיוק הופך אותו לאברך ? לי נראה שמדובר בחרדי בעלמא. בכל מקרה השיטה אכן ממשיכה לקרוס, ההתחלה קרתה כבר לפחות לפני כמה שנים...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2009 19:38 |
|
| |
כשאתה אומר חרדי בעלמא- אתה מתכון לאדם שלא עובד לפרנסתו, ממש כמו התנאים- רבי יוחנן הסנדלר- רבי יצחק - הנפח רבי יהושוע הפחמי, וכד'
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2009 20:04 |
|
| |
לאישציפור
"מה בדיוק הופך אותו לאברך ?
לי נראה שמדובר בחרדי בעלמא"
כך כתבת.
האם תוכל להבהיר מה ההבדל בין אברך לבין חרדי בעלמא?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2009 21:43 |
|
| |
מי אשם במה?
מי אשם בכך שבחדרי חרדים יפרסם סיפור שבאם יתברר שאינו נכון יטיל ספק בכל שאר סיפוריהם?
מי אשם בכך שבחדרי חרדים נאלץ לפרסם סיפור כה שטותי כדי לתאר מצב הקיים בציבור החרדי זה זמן רב?
מי אשם בכך שבחדרי חרדים יאמין שציבור קוראיו יאמין לסיפורו?
מי אשם בעוד הרבה האשמות, ולא בכולן אשם "בחדרי חרדים".
דבר אחד ברור. הסיפור מאשר את תיאוריית "ירידת הדורות".
בדורות הראשונים היה לחרדים "כבוד", הם לא "לכלכו את הידים", כשהיו יחידים שביצעו גניבות של מליונים מהממשלה, התפלפלו כולם בשאלה אם היה או לא היה, ואם הלכת "דינא דמלכותא דינא" חלה גם על גניבות מממשלה יהודית ולא רק על משאינה יהודית, בדור ההמשך כשהם הבריחו סמים התפלפלו אם מותר למכור סמים לגויים, או שדינם ככלי מלחמה, היום הסיפורים הם על אברכים שגנבו רהיטים.
האם הם יתפלפלו אם העברת הרהיטים מהמחסן לבית נחשבת כחכמה או כמלאכה, ואם היא עבירה על ההלכה שאסור לבן תיירע לעבוד?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 18/11/2009 21:53:18
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2009 21:57 |
|
| |
אשריך נישטאיך, שהצלתני מעוון חמור של חושד בכשרים, כי הרי אולי באמת לשם מצווה טרח אותו אברך, וערב שבת היה.
אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כא ד"ה אהוב את
ועוד היה רבי אומר גדולה היא מלאכה שאפילו לאדם חצר או גינה (חרנים) [חרבים] ילך ויעסוק בהם כדי שיהא עסוק במלאכה: אמר לו מעשה ברבי יאשיהו שהיה מפנה את כליו מערב שבת עם חשיכה מבית זה לבית זה מזויות זה לזויות זה. אמרו לו רבי למה אתה עושה כך. אמר להם כדי שתעבור עלינו שבת שנאמר שבת וינפש (שמות ל"א י"ז) : שבת מן המלאכה וינפש מן המחשבה:
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2009 23:16 |
|
| |
כבר מזמן הסברתי לאנשים שעדיפה להם הצורה בה נציגי הציבור החרדים משיגים כסף בכנסת. הרי הרמב"ם פוסק ש"סוף אדם זה שיהיה מלסטם את הבריות". זה דין, אין מה לעשות. אז מה אתה מעדיף - שאברך ידפוק לך בקבוק ריק בראש ויקח את הארנק? לא חבל על הכאב ראש? לא עדיף שאיזה ליסט בחליפה יארגן הכל בישיבות עם בורקס?
עדיין הסיפור שהם מביאים נראה אפעס מוזר, אבל העקרון קיים. ת"ת פ"ג ה"י.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2009 07:28 |
|
| |
[שנרב,
דרשתך ברמב"ם מזכירה לי את הסכנה בה נמצאים גוזלים בגלל הפסוק "כי יקרא קן ציפור לפניך"...
לטובת בורה שכמותי - האם תואיל לפתוח את ראשי התבות?]
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2009 08:29 |
|
| |
[ רמב"ם, משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, פרק ג', הלכה י'. בודאי גם מנדב לא נעלמו כל המקורות החולקים על הרמב"ם עד לפוסק דורינו ב"ביאור הלכה" רל"א. אכן העיקרון שהביא הרמב"ם נותר על כנו, אף ששיטתו נותרה כאידיאל ליחידים בלבד ]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2009 10:39 |
|
| |
צענע, אברך אמור להיות לומד תורה רוב זמנו ומתנהג בהתאם. יתכן שהיום השתנו המושגים, אבל כזה אני מיושן. (או לפחות משתדל להיות נאמן לתודעה שקרובה יותר לאמת בעיני)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2009 12:29 |
|
| |
ספרן,
לדעתי אין מחלוקת על דבריו בין הפוסקים החשובים. גם הכס"מ בצידו לא מציג את עמדתו כמחלוקת על הרמב"ם אלא כטיעון לשעת הדחק (רבים עשו ולא עלתה בידם). גם הרמב"ם מסכים שאם אתה עושה ולא עולה בידך אז תיקח כסף, ובלבד שתמשיך ללמוד (כך לפחות הבין זאת הכס"מ, ולדעתי זה הפשט הפשוט)
אני לא ממש מבין את כל הדיון כאן. אז היה אברך חרדי שגנב. מה זה אומר? כמה חילונים, או דת"ל, יש שגונבים? מה ניתן ללמוד ממעשה אחד? אלא מאי, תאמרו שברור שאצלנו זה בגלל שהוא נקלע למצוקה שבה אשמה החברה החרדית? מי אמר לכם? זו הנחה שלכם, וממילא לא פלא שהיא מאושרת מהמעשה הזה. אבל מי שמניח את ההיפך לא ילמד מכאן מאומה. אז במה מועיל המעשה הזה לדיון? ואם אתם רוצים לאשר את מה שאתם בין כה וכה מניחים, אז תאמרו זאת גם בלי המעשה שהיה (או לא היה). אני לא מבין במה מעשה זה מעלה או מוריד.
מצאו גנב חרדי. ביג דיל. אני ממש מתפלא שיש רק אחד כזה. האם ז הלא מעיד שהחברה החרדית הרבה יותר מוסרית מאחרות? הרי אף אחד לא יציין שמצאו גנב חילוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2009 02:46 |
|
| |
<אז היה אברך חרדי שגנב. מה זה אומר? >
מה זה אומר?
זה אומר שהוא אידיוט עם דיפלומות.
אם כבר לגנוב אז למה לגנוב רהיטים משומשים, ולא לגנוב כסף ולקנות רהיטים חדשים, ולמה לפרוץ למקום שישנו בו מצלמה, ואם כבר במקום שישנו בו מצלמה, למה במקום שמכירים אותו, ואם הוא בחר לגנוב רהיטים, במקום שמכירים אותו, וישנו בו מצלמה, אז למה הוא לא חבש כובע גרב?
כנראה שהתשובה לכך היא שהוא לא למד מספיק תורה.
"א"ר אבהו: מ"ט דר"א? דכתיב: אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית". (סוטה דף כא עמוד ב).
מספרים שפעם אחת העמיד "אל קפונה" אחד את בנו הקטן ליד הקיר וניפח אותו במכות, וכשנשאל: למה הוא עשה זאת לבנו? הוא ענה: הוא "גנב" ריבה מהמקרר! וכששאלו אותו: מה כ"כ נורא במעשהו? הוא בס"ה ילד קטן, ובא לו לטעום קצת ריבה, האם לכן מגיע לו שתכהו מכות רצח? ואז הוא השיב להם: לא הכיתי אותו על שהוא גנב קצת ריבה, אלא על שהשאיר טביעת אצבעות, וצריך להתחיל לחנך אותם כשהם קטנים.
<מצאו גנב חרדי. ביג דיל>
הביג דיל הוא שמצאו חרדי שמוכן לגנוב בעבודת כפיים.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 20/11/2009 03:14:01
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2009 12:18 |
|
| |
פעם אמר לי מישהו- תראה- תפסו את היהודי החסיד ההוא גונב!!! - אבל יש הרבה יהודים שגונבים!- השבתי.
כן נכון- אבל זה חסיד! השיב.
אז מה שבעצם מפריע לך שהוא חסיד- לא שהוא גונב.
|
|
|
|
|
