| נשלח ב-25/11/2009 18:17 |
 |
| |
כדאי מאוד! יום חמישי ט' כסלו - אל תפספסו!
ביום חמישי ט' כסלו התש"ע
הזדמנות פז – אל תפספסו!!!
בשנה התשיעית- מחזוריות של תשע משנת היובל האחרונה (התש"ע - שנת התשע...)
בחודש התשיעי- חודש כסלו הספירה ע"פ התורה
ביום התשיעי- ט' כסלו
בשעה התשיעית- שעה זמנית 13:43 עד 13:56 (13 דקות)
זהו זמן מסוגל מאוד לקבלת התפילות!!!
תרבו בבקשות ותחנונים!!!
תענו ותעתרו ברחמים!!!
_________________
 רות-עבור...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2009 21:53 |
|
| |
אמן מה המקור אם אפשר לשאול מאוד מסקרן אותי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2009 22:01 |
|
| |
המשקיף- המקור הוא הספר "ברית מנוחה" לרבי מימון הספרדי (ספר בתורת הסוד- אתה מכיר?)
רות- מי אמר שזו השנה התשיעית משנת היובל האחרונה????
מאז חורבן הבית אין חשבון של יובל כך שישנה מחלוקת גדולה באיזה שנה מהיובל אנחנו נמצאים......
(כך שאם התפילות שתתפללו באותה שעה לא יתקבלו- זו הסיבה )
תוקנה שגיאת כתיב
תוקן על ידי יוסף100 ב- 25/11/2009 22:02:01
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2009 22:46 |
|
| |
המשקיף - שמעתי על הסגולה הזו ממזמן!!! הבוקר בקול ברמה הזכירו זאת שוב... ופרט למקור שהזכיר יוסף הזכירו עוד מקורות... אבל אני לא זוכרת.... :(
יוסף - אני יודעת שיש מחלוקת לגבי שנת היובל, אך אם תלך עם הגישה שאומרת ששנת היובל האחרונה היתה בשנת תשנ"ב אז במחזוריות של תשע.... תקבל שנה תשיעית! זו בעצם השנה השניה - התשיעית משנת היובל...!
וחוץ מזה, אנחנו בשנת התש"ע.... 9 :) אז ככה גם אם יש מחלוקת לגבי שנת היובל, זה יסתדר בשנה הספציפית בה אנו נמצאים.... ובע"ה כל התפילות תתקבלנה ברצון!!! אמן!!!! 
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2009 07:36 |
|
| |
חזק וברוך
הפצתי את זה לחברים תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2009 10:01 |
|
| |
מקור: ספר ברית מנוחה :
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2009 13:06 |
|
| |
איך זה שלא עושים איזו התאספות המונית לטובת העניין? קריאה גדולה למשיח?????????????
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2009 19:08 |
|
| |
חברה ספרה לי שאפילו ברשת ג' אמרו על הזמן המסוגל הזה... וב - 13 הדקות השמיעו שיר של אברהם פריד...
ממש ימות משיח!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2009 09:23 |
|
| |
אני לא מבין, נגיד שזה לא היה הזמן הנכון
מה רע שאנשים יעצרו ויבקשו משיח וגאולה כמה דקות? איך זה פתאום עבודה זרה????
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2009 09:26 |
|
| |
רות, שנה תשיעית לא היתה שנה שעברה? עבור
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2009 23:03 |
|
| |
"ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ ... מקץ שבע שנים תעשה שמטה" 1. שיטת מניית השמיטות | 2. קביעת ר"ה להתחלת שנת השמיטה? |
1. שיטת מניית השמיטות: א. השמיטה הראשונה בהיסטוריה: הכניסה לארץ בימות יהושע בן-נון היתה בשנת 2488 לבריאת העולם. לאחר 14 שנות כיבוש והתנחלות בארץ (שנת 1502), החלו למנות את מניין השמיטות והיובלים, כך שבשנת 1509 לבריאת העולם, נהגה השמיטה הראשונה בהיסטוריה. ב. שיטת מניית היובל: ישנה מחלוקת בין ר"י לחכמים איך משלבים בין מניית השמיטות והיובלים. ר' יהודה סובר ששמיטה היא כל 7 שנים מתחילת המניין לשמיטה ועד ביטול השמיטות, ללא התייחסות לשנת היובל, (ושנת היובל נוהגת או בשנת ה- 49 (בשמיטה השביעית)[1], או ששנת היובל תחול בשנת ה- 50 בלי קשר לשמיטות[2].) חכמים סוברים שמונים 7 שמיטות (49 שנים) ובשנת החמישים עוצרים את הספירה, חוגגים את שנת היובל, ובסופה מתחילים מחדש את מניית השמיטות, יוצא א"כ שהמניין הוא במעגלים של 50 שנה ובתוך מעגלים אלו מעגלים של 7X 7 שנים. ישנה מחלוקת ראשונים האם נפסקה הלכה כר' יהודה[3], או כחכמים[4]. ג. נקודות ציון במהלך ההיסטוריה: 1. חורבן בית ראשון: ע"פ הגמרא (ערכין יב:) חורבן הבית ארע במוצאי שביעית. אם נחשב יצא שחורבן בית ראשון היה 836 שנים לאחר השמיטה הראשונה[5]. סכום זה מסתדר טוב עם שיטת רבנן[6]. הגמרא גם מתרצת את שיטת ר' יהודה בכך שהשמיטות נפסקו קודם החורבן לזמן מה[7]. 2. חורבן בית שני: ידוע שגם חורבן בית שני היה בשנת שמיטה, אך כאן אנו נכנסים לכמה ספקות ובעיות שבלי לפתרם לא נוכל לחשב את שנת השמיטה: - האם החורבן היה בשנת השמיטה עצמה, או במוצאי שביעית? (מחלוקת ר"י ורש"י בתענית) - מתי היה חורבן בית שני? (מחלוקת רש"י ור"ת בע"ז ט:) - האם נפסק כר' יהודה או כחכמים? ד. שיטת הרמב"ם: הרמב"ם בסכמו את דרך מניית השמיטה מוסיף לנו כמה חידושים: - מניית השמיטה נעשית ע"פ בי"ד הגדול בלבד.
- האדם נברא באלול של השנה הראשונה, ולכן ר"ה שחל שבוע לאחר בריאת העולם, (שאנו מחשיבים אותו כתחילת השנה הראשונה) נחשב ע"פ הרמב"ם כתחילת השנה השניה לבריאה (זוהי מחלוקת מספרית בלבד, ולא מחלוקת עקרונית).
- מניית השמיטות הפסיקה מחורבן בית ראשון ועד עליית עזרא (שנה שישית לבית שני).
- מניית היובלות היא כשיטת רבנן, והיא התבטלה בחורבן בית ראשון, יובלות לא נהגו בבית שני (כיוון שיובל נוהג רק שרוב הישראלים בא"י), אך מנו את היובלות מנייה פיקטיבית.
- גם לאחר החורבן השני מונים את היובלות והשמיטה אפילו שהם לא נוהגים.
ה.הלכה למעשה: מיד לאחר דבריו מביא הרמב"ם את שיטת הגאונים שפסקו שבזמן הבית מנו כרבנן במעגלים של 50 שנה, אך הם טענו שמחורבן הבית לא מונים יובלות[8] (כשיטת ר' יהודה), ולכן מונים מעגלים של שבע שנים בלבד מהחורבן, עפ"י חשבון הגאונים השנה בה כתב הרמב"ם את ההלכות הנ"ל היא מוצאי שביעית. הרמב"ם מכריע להלכה כנגד שיטתו, ופוסק כשיטת הגאונים מכיוון "שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה ובהן ראוי להתלות". אנו פוסקים כיום עפ"י חשבון הגאונים, ולא מכניסים את מניית היובלות שהתבטלו לתוך מניית שנות השמיטה. לפני כמה מאות שנים, כאשר החלו לחזור לארץ יהודים שומרי תורה ומצוות, קבעו את שנת השמיטה עפ"י החישוב הנ"ל וקבעו שכל המערער על החשבון הנ"ל יוחרם. אין משתמשים כמעט בספק הנ"ל, (שאין אנו יודעים בוודאות מתי שנת השמיטה), להקל באיסורי ובמצוות השמיטה, אלא רק כעוד שיקול להצטרף לשיקולים נוספים לקולות בשמיטה, כגון היתר מכירה וכד'. 2. קביעת ר"ה להתחלת שנת השמיטה: "בשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ", מתי היא השנה השביעית? מהגמרא בר"ה (ב.;ח:) שטוענת שבא' בתשרי - ר"ה לשמיטין (ע"י לימוד גזירה שווה), יוצא ששנת השביעית האמורה בתורה מתחילה בא' תשרי של השנה השביעית ונמשכת עד כ"ט אלול, בתקופה זו חל איסור עבודת הקרקע מן התורה. וכן קדושת הירקות שהולכים בתר לקיטה אם נלקטו בזמן זה. לגבי אילנות - לפנינו שתי אפשרויות: האם מתחילים למנות מט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות, או שמתחילים מא' בתשרי שהוא ר"ה לשמיטה? מהמדרש (ספרא בהר פרשה א) שטוען: "כיון שיצת שביעית אע"פ שפירותיה שמיטה, מותר את לעשות מלאכה בגופו של אילן, אבל פירותיו אסורים עד ט"ו בשבט". נראה לכאורה ששנת השמיטה לגבי הפירות, היא מט"ו בשבט של השנה השביעית. מדרש זה הוא דעה יחידאית, וגם אין מקור לכך שהשמיטה מתחילה רק מט"ו בשבט של השביעית, ולכן יש שהסבירו שלכו"ע השמיטה מתחילה בא' תשרי של השנה השביעית, אך לגבי קדושת הפירות היא חלה על פירות שחונטים (חנטה- הזמן הקובע לקדושת הפירות) עד ט"ו בשבט של השנה השמינית, כך שיוצא שלבי קדושת הפירות שנת השמיטה מונה כשנה ו- 1/3. הרמב"ם (ד, ט): "באחד בתשרי ראש השנה לשמיטין וליובלות, פרות ששית שנכנסו לשביעית, אם היו תבואה או קטניות או פירות האילן והגיעו לעונת המעשרות קודם ראש השנה הרי אלו מותרין". פשט הרמב"ם הוא שר"ה לשמיטה ולפרותיה א' תשרי, ואין חילוק בין מיני יבולים [תבואה, ירקות, פירות] מבחינת התאריך. השל"ה (שער האותיות אות ק, דף נז): "עוד הנני מודיע להציל מהטעות להמעיין ברמב"ם... שכתב וז"ל בא' בתשרי..., האי ר"ה פירושו ר"ה שלהן היינו ט"ו בשבט לאילנות ולתבואה ר"ה ממש... וכן פירות שביעית שיצאו למוצאי שביעית בתבואה וקטניות ואילנות הולכין אחר עונת המעשרות כו', הכי פירושו: פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שמינית, אע"פ שנגמרו ונאספו אח"כ בסוף שנה שמינית הרי הם כפירות שביעית". דעת השל"ה א"כ שמונים את שנת השמיטה לאילנות מט"ו בשבט[9]. מה יהיה מעמד הפירות שחנטו בשנה השביעית בין א' תשרי לט"ו בשבט ? הר"ש משאנץ והראב"ד (בפירושם לתו"כ אות ד') מוסיפים שפירות שחנטו בשנה השביעית לפני ט"ו בשבט הם בדין שביעית כי הולכים לחומרה. הלכה למעשה: הגר"ח ברלין העיר (הערתו מובאת בספר השמיטה, לרב טוקצ'ינסקי): ואע"פ שהאחרונים דחו את שיטת השל"ה, היות ומובאת דעתו צריכים לנהוג לחומרה בפירות שהגיעו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שנה שמינית שיהיה בהם דין קדושת שביעית". להלכה לא נפסק כך, אלא שנת השמיטה לגבי איסורי מלאכות ולגבי קדושת פירות שביעית היא מא' תשרי של השנה השביעית ועד כ"ט אלול בשנה זו.
על פי דברינו עד כה, יוצא שלשיטת בעל המאור, בעלי התוספות ופסיקת הרמב"ם (ובעקבותיהם השו"ע), שנת ה'תשס"ח היא שנת השמיטה, בעוד שלשיטת רש"י, הרא"ש והטור, שנת ה'תשס"ח היא מוצאי שמיטה.
לכן חברים מדובר בשנה השנית ולא התשיעית אבל אולי הרמז הוא שנת התשע דהיינו שנת התשע וזה הרמז
בכל אופן זהו עת רצון שכל כך הרבה מישראל התפללו באותו זמן זה וודאי שעת רצון
הפוסט של מלכות דוד נמחק כי אינו קשור לאשכול אלא לבעיות האישיות של מלכות דוד לכן הן נמחקו
תוקן על ידי המשקיף ב- 29/11/2009 14:37:10
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 18:51 |
|
| |
ה'תש"ע - שנה תשיעית ליובל !!!חיים טברסקי בדק למה רבני קופות החסד קבעו שהשנה היא תשיעית ליובל, ומצא כי הם צדקו. נכון שהרעש וההמולה סביב עניינים סגוליים, דבר שהופך להיות סוג של שגרה בציבור החרדי, ממש לא מצאו חן בעיני. אבל קיתונות הלעג והבוז של לבלרים בגרוש, שניסו להפוך את רבני קופת העיר לעמי-ארצות, כביכול אין הם יודעים מה שכל מושך בעט מתחיל יודע, דחפו אותי לחקור לעומק את הנושא, ולמצוא להפתעתי - שאכן, שנת תש"ע היא שנה תשיעית ליובל. חיים טברסקי (תחקיר) י"ב כסלו תש"ע - 29/11/2009 12:06 הקדמה: ביום חמישי שעבר, רעשה וגעשה ארץ הקודש אודות עת הרצון הסגולית והמיוחדת שחלה באותו יום. הכל ציטטו את דברי הקדמון, מחבר הספר 'מנוחה נכונה' הכותב כך: "קבלה בידך שהשנה התשיעית ליובל שנה מובחרת, חודש ט' - חודש טוב מן הטובים וחודש רצון, ויום הט' לחודש - המובחר שבכל חודש, ושעה תשיעית של יום שעה טובה ומובחרת משעות היום". היו שלעגו לקביעה כי מדובר בשנה תשיעית ליובל, היו אחרים שהסיקו מתוך כך, שכל שנה תשיעית משמיטה קודמת נחשבת כשנה שביעית ליובל, ומתוך כך הסיקו כי מדובר בעת רצון החוזרת על עצמה אחת לשבע שנים. על אלה שלא הבינו למה כסלו הוא החודש התשיעי, אני כלל לא מדבר, מאחר וברור לכל בר דעת שלא חייבת להיות חפיפה בין מניין השנים המתחיל מראש השנה, למניין החודשים המתחיל מניסן. נותר לנו רק לבדוק מתי אכן חלה אותה שנה תשיעית מדוברת למניין היובלות, ולהגיע למסקנה שאכן מדובר בשנת ה'תש"ע. ולא, זה לא קורה בכל שבע שנים. השנה התשיעית ביובל הבא, למי שפיספס, תהיה בדיוק בעוד 49 שנים, בשנת ה'תתי"ט. שיהיה לכולנו חיים ארוכים ובריאים ומאושרים. תחקיר: מתי היא השנה התשיעית ביובל ? בני ישראל נצטוו בתורה לשמור בבואם אל ארץ ישראל ולאחר שיתיישבו על אדמתם, את השמיטה והיובל. השמיטה היא השנה השביעית למניין, בה אסורים עבודות האדמה. היובל היא שנת החמישים הנעשית מידי שבע שמיטות, בה חוזרים הקרקעות לבעליהן המקוריים, העבדים יוצאים לחופשי, וזאת מלבד כל מצוות השמיטה הרגילות הנהוגות גם ביובל. היובל נשמר רק בתנאי שכל ישראל נמצאים על אדמתם, וחכמי הגמרא דורשים זאת מן הפסוק 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה' (פרשת בהר, ויקרא כ"ה י') – בזמן שכל יושביה עליה. אי לכך, נהג היובל במשמעותו המליאה עד לסוף תקופת ימי בית המקדש הראשון, וכפי שנראה מיד את החישוב, שנת היובל האחרונה (וה-16 במניין היובלות בס"ה) היתה ג'ש"ב, 36 שנים קודם לחורבן בית המקדש הראשון. את השנה החמישים מצוים בני ישראל לקדש כשנת יובל, כנאמר: 'וקדשתם את שנת החמישים שנה' (שם). נחלקו הפוסקים, האם שנת החמישים עומדת בפני עצמה במניין שנות השמיטה, ואינה עולה למניין שבע שנות השמיטה הבאות, שמתחילין להימנות רק משנת החמישים ואחת. או שמא שנת היובל – שנת החמישים, עולה לכאן ולכאן, ונמנית גם כשנה ראשונה למחזור שמיטה החדש. נראה שחשבון השנים שנערוך כאן, יוכל להציע לנו פתרון מתקבל על הדעת לשאלה זו. בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון נכנסו לארץ ישראל ביום י' בניסן שנת ב'תפ"ט. במשך 14 שנים הם עסקו בכיבוש וחלוקת הארץ. 14 שנים אלו הסתיימו בשנת ב'תק"ג, ואם כן, שנת ב'תק"ד היתה שנה ראשונה למניין שנות השמיטה, ושנת ב'תק"י היתה שנת השמיטה הראשונה אותה קיימו בני ישראל על אדמתם. שנת ב'תקנ"א היתה השמיטה השביעית, וכעת היו צריכים בני ישראל לקדש לראשונה שנת יובל. בשביל לדעת האם שנת היובל שנת החמישים, דהיינו ב'תקנ"ב, היתה גם השנה הראשונה לחמזור שמיטה הבא, או שמא רק בשנה שלאחריה – ב'תקנ"ג החלו למנות מחזור שמיטה חדש, ננסה להיעזר באחד ממדרשי החורבן המספר לנו כדלהלן: [ר' יוסי אומר] מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב כשחרב הבית בראשונה [מוצאי שבת היה] ומוצאי שביעית היה ומשמרתו של יהויריב . . . (תוספתא, תענית פרק ג' משנה ט'). הוי אומר, שנת ג'של"ח, בה חרב בית המקדש הראשון היתה מוצאי שביעית, אם כן השנה שלפניה, ג'של"ז היתה שנת שביעית. כעת, לו נניח ששנת היובל היא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה הבא, הרי שלפי החשבון אנו נגלה כי שנת ג'של"ה היתה שנת שמיטה, ושנת החורבן ג'של"ח לפיכך, שנה שלישית במחזור שמיטה, ולא מוצאי שביעית. אולם אם נאמר שהיובל הוא שנת החמישים, אינו עולה למניין מחזור השמיטה הבא, דהיינו שנת ב'תקנ"ב היתה שנת יובל, והשנה שלאחריה ב'תקנ"ג היתה ראשונה למחזור השמיטה הבא, נגיע בחישוב השנים לכך, ששנת ג'של"ז היתה אכן שנת שמיטה, ושנת החורבן שלאחריה – ג'של"ח היתה אכן מוצאי שביעית כנאמר בתוספתא. כעת שממה הארץ 70 שנה, והתקיימה בה הבטחת הבורא 'אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ אויבכם, אז תשבת הארץ'. (פרשת בחוקותי, ויקרא כ"ו ל"ד) בשנת ג'ת"ט, שבו לארץ ישראל עזרא ונחמיה בראשות העולים ב'שיבת ציון', והחלו ליישב אותה מחדש. בשנת ג'ת"י נחנך בית המקדש השני, ובני ישראל החלו מונים שוב את מניין השמיטות. שנת ג'ת"י היתה אם כן שנה ראשונה לשמיטה, והשמיטה הראשונה היתה ג'תט"ז. כעת נוצרה בעיה. היובל בודאי שלא קודש יותר, מאחר ולא היו רוב יושביה עליה כנדרש. רוב בני ישראל בחרו שלא לשוב עם סיעתו של עזרא ונחמיה ונותרו בבבל. גם בעניין שמיטה היתה מחלוקת, האם היא ממשיכה לנהוג מן התורה, או שמא מצוותה כעת רק מדרבנן. כמה מאות שנים מאוחר יותר, לאחר חורבן בית המקדש השני, סבר רבי יהודה הנשיא לבטל לחלוטין את מצוות השמיטה בעת שהעם בגלות ובית המקדש אינו עוד על מכונו. בכל מקרה, מצוות השמיטה חזרה לנהוג כאמור, ולדעת רוב החכמים, היא נהגה אכן רק מדרבנן, כפי שהיא נוהגת לדעתם עד היום הזה רק מדרבנן. היובלות אם כן הצטמצמו בשנה אחת. מאחר ושנת היובל לא קודשה יותר, נשאר רק המניין של שבעה מחזורי שמיטה – 49 שנים, בהגדרת יובל. בציפייה ליום ההוא בו יהיה ה' למלך על כל הארץ, ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים, וכל ישראל ישובו אל אדמתם ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם. אז ישוב היובל להתקדש במהרה בימינו אמן. לסיכום: חישוב מהיר של מחזורי היובלות מאז השמיטה המתחדשת הראשונה של שנת ג'תט"ז, יגלה לנו במהירות כי שנת ה'תשס"א, היתה שנה 49 במחזור היובל ה-48 (בגירסתו המקוצרת הגלותית). שנת ה'תשס"ב שאחריה, היתה אפוא שנה ראשונה לשמיטה, וגם שנה ראשונה למחזור יובל חדש.
שנת ה'תש"ע הנוכחית, היא אכן שנת תשיעית ליובל.
http://www.tog.co.il/he/Opinion.aspx?Id=28
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 20:21 |
|
| |
טוב טוב....רק שאלתי יאאאאא
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2009 22:24 |
|
| |
קראתי מה שהביאה ruth ופשוט זה סותר דברי פוסקים.
אין שינוי למחזור של 49 שנים בזמן בית שני לעומת בית ראשון משום שהיובל אינו נוהג, כי כבר לא נהג היובל יותר ממאה שנים לפני חורבן בית ראשון עם גלות הראשונה של ראובן וגד וחצי שבט המנשי, כפי שכתוב במסכת שביעית פרק י' בירושלמי. השינוי בגודל המחזור תלוי בבנין הבית, לא אם היובל נוהג או לא. גם כך מובא ברמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י'.
בנוסף: מנין היובל בזמן בית שני לא התחיל בתום הבנין אלא בעליית עזרא, ולכן קוראים לזה הביאה השנייה. מנין היובל התחיל בשנת ג' תט"ז, והיובל הראשון דאז היה בשנת ג' תס"ה. כך כתב הרמב"ם. אולם חלק על זה בעל ה"אמרי בינה", ולשיטתו, היובל האחרון היה לפני שנתיים, בשמיטה האחרונה שלנו (כלומר ששיטה זאת לא תואמת להלכה הנהוגה בימינו).
בבוא החורבן, ההלכה כר' יהודה והמחזור מצטמצם וממשיך עד שהיובל הבא בשנת תשע"ו, גימטריא של "ביאת המשיח", שזה היובל הארבעים ושמונה, גימטריא של יוב"ל, וגם היובל הששים ושש מאז כניסת בני ישראל לארץ בימי יהושע בן נון.
השנה התשיעית תהיה תשפ"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2009 23:25 |
|
| |
ישר כוח גדול
_________________
"לעולם ד' דברך ניצב בשמים" (תהילים) הכתוב מכריז וצועק: עד מתי תעמדו מרחוק והקב"ה מבקש מכם עבודתכם.
רבי מנחם מנדל מקוצק זצוק"ל
|
|
|
|
|
