אלה אלהיך ישראל - אמונת נותני העיתים

קבלתי באישי מהמשתמש י"מ צגר (שמשום מה נחסם לו הניק) וזה לשונו:
"יאללה, מה עשיתם מזה כזה משהו גדול. בסדר, אז אמרתי תשע. זה בדיוק המספר שעלה לי בראש באותו רגע. אמרתי ושכחתי מזה בעצמי. וואו, איזה דיון כבד עשיתם מזה..."

דינו,

איני בקיא בתולדות הקבלה יותר מעיוני באינטרנט.

וזאת מצאתי בהקדמה לספר ברית מנוחה באתר זה http://www.hebrew.grimoar.cz/merimon_sefardi/berit_menucha.htm  :

"אשרי אדם שחננו בוראו שכל ודעה להבין סוד השם הגדול הזה שכל החכמים אנשי השם אשר האירו תורתינו שמשו בו בזה השם הגדול, והיו מוסרין אותו זה לזה חדר בחדר בסוד גדול ובכוונה שלימה פה אל פה, ואלה שמות ראשי הדורות שבשם הזה היו משתמשין... [כאן באה רשימה המתחילה באדם הראשון, ודרך שלשלת מסירה מסורתית של גיבורי התנ"ך וראשוני התנאים, וממשיכה] ...אלו מסרוהו לר' אליעזר הגדול ורבי אליעזר הגדול מסרוהו לר' עקיבא ור' עקיבא לר' יהודה הנשיא עד שבא ליד רבי שמעון. ומימות רבי שמעון עמד צפון וסתום זולתי חכמים אחרים שהשיגו בו מעט והכירו כפי שכלם כגון הגאונים ז"ל שהעמיקו לדעת בסודות הקב"ה כפי חכמת הזמן וכפי חכמת הדור". בהמשך הוא מסביר שהוא יודע לפרש את אותה תורה סתומה.

אמנם הספר עצמו כתוב עברית, אולם יש בו קטעים שלמים בארמית שסגנונה דומה לזוהר, וחלקם ציטוטים של הזוהר.

ר' שמעון אחרי ר' יהודה הנשיא?

קוסם,

ראה דבריו של הרמב"ם בפירוש המשנה ע"ז פ"ד, מ"ז
 "לפי שאני יודע שרוב בני האדם נפתים בזה פיתוי גדול עד כי הטובים, החסידים מבני דתנו, חושבים שהם דברים אמיתיים, אלא שהם אסורים מצד התורה, ואינם יודעים שהם דברים בטלים וכוזבים, ונצטווינו בתורה שלא לעשותם, כמו שהזהירה אותנו על הכזב"
ובמשנה תורה בסוף פרק יא הלכה טז :
"ודברים אלו כולם דברי שקר וכזב הם...וכל המאמין בדברים אלו ומחשב בלבו שהם אמת אבל התורה אסרתם אינם אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת...."

אם כן, לוז השלילה שבאסטרולוגיה הוא  האזהרה שהזהירה התורה על הכזב (= השקר ) ההבחנה בין האמת לשקר היא המפתח לקניית החכמה (ראה רמב"ם שמונה פרקים פ"א "על השכלי" וראה מו"נ חלק א פרק ב' 
"כי לא יהיה הציווי לבהמות ולא למי שאין לו שכל, כי בשכל יבדיל בין האמת והשקר...אבל הטוב והרע הוא במפורסמות לא במושכלות, לפי שאין אומרים השמיים כדוריים טוב והארץ שטוחה רע, אלא אומרים אמת ושקר, וכל בלשונינו אומרים על הנכון והשוא אמת ושקר..ובשכל ידע האדם האמת מן השקר, וכך הוא הדבר בכל העניינים המושכלים.."

 - אתה יכול לאסור על האדם להאמין באסטרולוגיה כדי שלא יהיה טיפש, אבל כיצד אפשר לאסור על אדם להיות טיפש אם הוא בוחר להאמין באסטרולוגיה ?

סכלות וכזב הם שני דברים שונים בתכלית ודבריך מעידים על כך שאינך מבחין ביניהם - הרמב"ם אינו טוען שמכיוון שהאסטרולוגיה אינה חכמה היא אסורה, אלא היא אסורה כיוון שהיא שקר - לא כל דבר שהוא טפשי הוא בהכרח שקר.
ושאלתי האחרונה אינה נעוצה בהנחה שלאחר החלטה שאסטרולוגיה אינה חכמה כלל - אלא היא נעוצה בהנחה שהיא שקר. לתמיכה בהנחה זו מביא הרמב"ם בין היתר כראיה את דבריהם בפסחים קיג "מנין שאין שואלים בכלדיים (חוזים בכוכבים)? שנאמר: תמים תהיה עם ה' אלוהיך"
 

_________________

קוסם,

ומה דעתך על זה שבגלל שהם חושבים שהיא חכמה הם מאמינים בה אף על פי שהתורה אוסרת אותה?

_________________

א) האיסור הוא מהתורה שנאמר "ולא תעוננו" (ויקרא יט, כו) אם כן, מה פירוש שהם משוכנעים שהתורה אינה אוסרת ? מה גם שהרמב"ם מציין שהם אינם מתכחשים לאיסור -
 
ב) בנימוק שהם משוכנעים שהיא אמת והיא חכמה אלא שהתורה אסרתה (ולא משנה מאיזה סיבה) לא חידשת שום דבר, אדרבא, שאלתי מה דעתך על אלה שחושבים שהיא אמת והיא חכמה על אף שהתורה אוסרת אותה?

_________________