איני יודע מה הייתי אומר אילו היתי אני זה שהיה צריך להחליט בבעיה, או איזה מחיר הייתי מסכים לשלם עבור חטוף שאיכפת לי ממנו. האם הייתי אומר עדיף לי שימות או שישב בכלא כל חייב מלדבר עם החוטפיםולשחרר אפילו זקנ/ה סנילי/ת אח/ת, כי התיאבון יבוא להם כשיריחו את האוכל, ובפעם הבאה הם ידרשו שחרור משת"פ זקן, אח"כ הם ידרשו מחבל צעיר, וכשיקבלוהו הם ידרשו שניים וכן הלאה.
אך אין ספק בלבי שלא הייתי חושב כפי שכתב רבינו:
"לא-אחת צצה העובדה שציבור העולים מחזיק בעמדות תקיפות יותר ואינו נוטה לוויתורים. יש לזה הסבר פשוט: הציבור הזה בא ממדינות שבהן מדיניות ויתורים כזאת לא תעלה על הדעת. שום עם נורמלי אינו מוותר בקלות כזאת על אדמותיו ועל עמדותיו. רק שטיפת-המוח המתמדת שמתרחשת כאן, בחסות מיליוני דולרים של ממשלות זרות, גורמת את השחיקה הזאת, שאין לה אח ורע.
ראו את רוסיה, למשל. בשלהי שלטונו של בוריס ילצין, כאשר רוסיה הייתה על סף רעב של ממש, הציעה יפן לרוסים סיוע בשיעור עשרים מיליארד דולר (!), בתמורה להחזרת האיים הקוריליים לידם. האיים הנידחים האלה אינם נחוצים לרוסיה כלל, אך ילצין נעלב מעצם ההצעה והגיב: "אנו נמות ברעב ולא נחזיר לכם את האיים". זו תגובה טבעית של עם בריא, היודע לעמוד על שלו".
איני רואה בדבריו תגובה טבעית של מנהיג בריא, היודע לעמוד על שלו, אלא של רודן שחיי בני עמו שווים בעיניו פחות מכוסית וודקה, ולראות בתגובת ילצין "מעשה אבות" יכול רק מי שגדל בבית שבו הוא שמע שירים ותשבחות על "אמא רוסיה".
נשלח ב-27/11/2009 07:08
באחד הקונטרסים (אין תחת ידי המקור כעת) כותב הרב שך ז"ל שהרעיון שכדאי להקריב חיי אדם עבור שטחי אדמה נובע מהשקפה גויית שהוא רואה בה זילות של חיי אדם .שם הוא מצטט את דבריה של יקטרינה הגדולה (קיסרית רוסיה במאה ה18) שאמרה כי שטחים עדיפים על חיי אדם שכן "לאנשים הנהרגים במלחמה יש תחליף ותמורה, יוולדו תינוקות חדשים, ואילו לפיסת אדמה בודדת שנפסיד משטחנו אין תמורה"
_________________
נשלח ב-27/11/2009 10:28
מצטער
אבל נראה לי שזו גם התפיסה של התורה, שיש להקריב את חיי הפרט בשביל הכלל, או בשביל א"י. והעובדה הוא ציווי על מלחמת מצווה, בין של כיבוש הארץ ובין עזרת ישראל מיד הצר, האם הקב"ה לא יודע שיש הרוגים במלחמות?? הרי וודאי שהוא יודע, ובכל זאת הוא ציווה לכבוש את א"י ולהציל ישראל מיד צר, כך שוודאי שגם לפי התורה יש להקריב את חיי הפרט למען הכלל ולמען הארץ.
_________________
נשלח ב-27/11/2009 11:16
זו באמת לא תפיסת התורה זו עיוות התורה, ולא העיוות היחיד של הרב שך.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-28/11/2009 16:12
שבוע טוב
<שיש להקריב את חיי הפרט בשביל הכלל, או בשביל א"י. והעובדה הוא ציווי על מלחמת מצווה, בין של כיבוש הארץ ובין עזרת ישראל מיד הצר, האם הקב"ה לא יודע שיש הרוגים במלחמות??>
משתי הדוגמאות למלחמת מצווה שהבאת, אולי רק המלחמה לכיבוש הארץ היתה מלחמה "אידיאולוגית", בעוד שהשניה היא מלחמה כדי להציל חיים, אלא אם תפרש את "הצר עליהם", שהם צרים כדי לכבוש אדמות שכיבושם לא יסכן חיי אנשים. (לא אתפלא אם יהיה מי שיציין לסימן שכ"ט ויטען שלא ייתכן זה בלא זה).
היה לך להביא ראיה מהרמב"ם (הלכות מלכים פרק ה הלכה א) שכתב שם שלמלך מותר לצאת למלחמת הרשות כדי להרחיב גבול ישראל "ולהרבות בגדולתו ושמעו".
בעבר ציינתי ל"העמק דבר" להנצי"ב, שכתב (בראשית ט' ה'): "אפי' מלך ישראל מותר לעשות מלחמת הרשות אע"ג שכמה מישראל יהרגו עי"ז, ואיך מצינו היתר להכניס נפשות רבות בסכנה בשביל הרווחה, אלא דמלחמה והלכות צבור שאני. ואולי הוא מכלל משפטי המלוכה".
"יפת תואר" מותרת במלחמה, האם היא התנהגות שיש לשאוף אליה?
השאלה אינה אם ישנו "ערך" ש"כדאי" למות עבורו, אלא אם עלינו לאמץ את ילצין כדוגמה למנהיג.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 28/11/2009 16:15:43
נשלח ב-28/11/2009 18:48
נישט רק להזכיר את רבי עקיבא ואת כל חכמי הדור, שתמכו ועודדו את עם ישראל להשתתף במרד בר כוכבא, שהמות בו היה ברור וצפוי.
תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ח דף כג טור א /ה"י
אמר רבי מאיר כתיב החכם עיניו בראשו הכסיל במה ברגליו אמ' ר' אבא מרי החכם עד שהוא בראשו של דבר הוא יודע מה בסופו גד גדוד יגודנו גייסא אתי מגייסתיה והוא מגייס ליה כיני מתניתא שתחילת נפילה ניסה אמר רבי יוחנן משמעות ביניהן רבי יהודה היה קורא למלחמת הרשות מלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצא
אפי'חתן מחדרו וכלה מחופתה אמ' רב חסדא מחלוקת ביניהון רבנין אמרין מלחמת מצוה זו מלחמת דוד מלחמת חובה זו מלחמת יהושע ר' יהודה היה קור' מלחמת רשות כגון אנן דאזלין עליהון מלחמת חובה
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-28/11/2009 19:12
היומרה הפסיכואנליטיקנית שנטל לעצמו הרב ברוד, לפיה ערך החיים שנמצא במקום כה גבוה בתודעת העם היהודי, היא בך הכל קונספרציה של המעצמות הגדולות שמשקיעים בכך מליונים, היא משעשעת עד מגוחכת, וגורמת לי שלא להתאפק ולהזכיר שחסידות חב"ד ששורשיה ברוסיה מן הסתם רכשה את תובנותיה העמוקות למען משטרו של בוריס ילצין ממקום גדילתה, ולזה לא צריך דמיון מפותח כמו של ברוד. אגב, הוא כותב שאין אח ורע לנכונות של העם היהודי להקריב למען מצות 'פדיון שבויים', מה אתם חושבים? אנחנו אמורים להתבייש בזה? 'הן עם 'לבדד' ישכון, זו רק מליצה? בסופו של דבר נתמלאתי תחושות טובות בעקבות מאמרו, עד עתה הייתי סבור שטיפות האנושיות האחרונות של העם היהודי נסחטו ממנו, טוב לדעת, שעדיין אחד מסימניה של אומה זו, היא תכונת הרחמים שבהם, טוב לדעת, שיש עדיין תקוה כי נהיה אי פעם 'אור לעמים'.
נשלח ב-28/11/2009 19:28
אפשרי
חכם עייניו בראשו- איזה הוא חכם- הרואה את הנולד, לפעמים דמעות הרחמים מכהות את הראיה לחכם
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-28/11/2009 20:40
ירוחם,
אעשה כמנהגך ואצטט, מותר לי? או שזו גניבה ספרותית,
יבמות עט עמוד א',
שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים רחמנים דכתיב (דברים יג, יח) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך ביישנין דכתיב (שמות כ, כ) בעבור תהיה יראתו על פניכם גומלי חסדים דכתיב (בראשית יח, יט) למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו' כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו.
החכמה נמנית כאן?
נשלח ב-28/11/2009 20:58
"אבא שאול אומר משמו (של רבן יוחנן בן זכאי) אם יהיו כל חכמי ישראל בכף המאזניים ואליעזר בן הורקנוס עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שניה מכריע הוא את כולם . אמר להם צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם ? רבי אליעזר אומר: עין טובה. רבי יהושוע אומר: חבר טוב. רבי יוסי אומר: שכן טוב. רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר: לב טוב. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם ..(אבות פ"ב, יא
_________________
נשלח ב-28/11/2009 21:23
לאפשרי
הרי השאלה כאן היא לא האם עלינו לרחם או האם עלינו לנהוג בחכמה.
השאלה הקשה הניצבת בפנינו היא האם לרחם על שבוי אחד או על מאות אנשים שבוודאי ימותו כתוצאה משחרור זה.
והעבר הוכיח כבר כי חשש זה אינו מופרך.
תוקן על ידי צענערענע ב- 28/11/2009 21:25:46
נשלח ב-28/11/2009 21:44
צענערענע, הנושא שאת מעלה הוא נושא שיש לדון עליו בפני עצמו, ולא כאן המקום. קראי נא את דברי הרב ברוד שנית, והגידי לנו, האם אין הנימה המושמעת בהם זרה בתכלית לערכי היהדות? הוא רואה ברצון לפדות שבוי בכל מחיר, סימן של חולשה, ובדאגה לחיי כל אחד מן העם ביטוי להתיפיפות, הוא לא דן בשאלה זו בצורה שאת הצגת אותה. וזה בולט מאוד, ומקומם לא פחות!
נשלח ב-28/11/2009 22:34
לאפשרי
פותח האשכול הביא רק קטע מדבריו של הרב ברוד.
הרב ברוד תאר את גילויי החולשה של ממשלות בישראל בשנים האחרונות וטען שזה לא מן החכמה להפגין חולשה.
הכניעה לסחטנות של החמאס בעניין שליט היא המשך לגילויי החולשה.
ולכן הדוגמא של ילצין היא טובה מפני שהיא תומכת בטענתו של הכותב.
ו"חכמה בגויים -תאמין"(וזה לא משנה אם הגוי הוא במקרה רוסי והכותב הוא חסיד חב"ד....)
ומה שחשוב לזכור שהחכמה הזאת נובעת דווקא מהדאגה לחיי אדם ולא להפך.
האם דאגה לחיי מאות בני אדם מנוגדת לערכי היהדות?
נשלח ב-29/11/2009 00:51
ירוחם
מה רצית להוכיח מציטוטך?
איש אינו חכם מספיק כדי לדעת מה יהיה בעתיד, האם אלה שלחמו נגד הקמת מדינה עצמאית ליהודים ידעו שתהיה שואה? האם ילצין ידע שהשלטון הקומוניסטי יתפורר? האם אי שחרור שנים-עשר אלף המחבלים הכלואים אצלנו או אף הוצאתם להורג תביא נצחון ובטחון לתושבי מדינת ישראל, האם הגליה לגולאגים הצילה לאורך זמן את השלטון הסובייטי, האם הוצאתם להורג של שבויים והריסת כפרים לא הביאה נצחון להיטלר או לאימפריה הרומית.
___________
צענע
<הדוגמא של ילצין היא טובה מפני שהיא תומכת בטענתו של הכותב>
לא צריך להיות חכם כדי להבין שלדבר מעמדת כוח לא יעשה דבר, אם הצד השני יודע שכולך דיבורים אין לך כוח.
לישראל אין את עוצמתה של רוסיה ומנהיגי העולם הערבי היום שוב אינם ראשי כפרים, ראשי צבאותיו אינם ראשי כנופיות וחייליו אינם פלאחים, הם התקדמו בצעדי ענק, ואין להאשים בהתפתחות זו את מדיניות ראשי מדינת ישראל שבעבר ובהווה.
הרב ברוד מציע סיבות ופתרונות למצבנו היום, שכל מי שיודע שהיסטורית העולם לא התחילה סמוך לביאת המשיח, גם יודע שאינן סיבות לעבר או פתרונות לעתיד.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 29/11/2009 01:17:40
נשלח ב-29/11/2009 10:28
נישט לישראל באמת אין את עצמתה של רוסיה. אבל יש לה עדיין עצמה, והבעיה היא שלאט לאט בזכות הרחמים מאבדים אותה,
מועד קטן דף טז:
הוא עדינו העצני - כשהיה יושב ועוסק בתורה - היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה - היה מקשה עצמו כעץ. על שמנה מאות חלל בפעם אחת - שהיה זורק חץ ומפיל שמונה מאות חלל בפעם אחת, והיה מתאנח על מאתים.
