בית פורומים עצור כאן חושבים

שירי הומירוס ופיוטים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-29/11/2009 00:37 לינק ישיר 
שירי הומירוס ופיוטים

ילדי הקטנים ביקשו ממני סיפורים על יון לקראת החנוכה, והתחלתי את הסיפור בתיאור האגדות של הומרוס. מתוך כך בדקתי בויקיפדיה את הערך "איליאדה" ומצאתי כי

"המשורר שאול טשרניחובסקי תרגם את האיליאדה לעברית בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים. הוא הקפיד לשמור על המשקל האפי (הקסאמטר דקטילי), ותרגומו נחשב מופתי ומהטובים שנעשו ללשון כלשהי. עם זאת, הוא תובע מהקורא היכרות מעולה עם השפה העברית לרבדיה השונים, ויש שימצאו אותו קשה לקריאה"

לא הצלחתי להעתיק את זה לפה, אבל כאן

http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/shirim/magino.htm

תמצאו כמאה שורות מתרגום טשרניחובסקי הנ"ל. 

כעת, אני לא ממש מוסיקלי אבל חוש הקצב שלי לא רע, ולדעתי המשקל הזה - הקסמטר דיקטילי או איך שתקראו לו - הוא אחד לאחד המקצב של "אתה כוננת" ו "אמיץ כח" - פיוטי סדר העבודה ליוה"כ לפי נוסחי האשכנזים. נסו לקרוא את התרגום של טשרניחובסקי ולאחר כמה שורות תמצאו את עצמכם מפזמים את "והכהנים והעם..." - לפחות לי זה קרה.

וכעת שאלותי:

1. האם אתם מסכימים אתי בדבר המשקל הזהה? אנא הסתכלו באתר דעת שהפניתי אליו וחוו דעתכם. אם יש כאן יודעי זמר הייתי שמח לקבל טיעון יותר מדויק. אולי המשקלים קרובים אך לא זהים?

2. האם כל זה ידוע כבר? נראה לי שמשקלי הפיוטים זה איזשהו עניין טריויאלי שכבר נטחן עד דק אבל לך תדע באיזה ספרים הדבר כתוב.   



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/11/2009 08:03 לינק ישיר 

שנרב_נ כתב:
 זה איזשהו עניין טריויאלי שכבר נטחן עד דק אבל לך תדע באיזה ספרים הדבר כתוב.   


לא כדאי להציץ בספריות של "מדעי החרתא"?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/11/2009 08:44 לינק ישיר 

כמדומני שבספרים על פיוט כבר עמדו על כך. אם אני לא טועה השבת ראיתי את מבואו של צבי מאיר רבינוביץ לפיוטי יניי וגם הוא מתיחס לנקודה הזו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/11/2009 09:42 לינק ישיר 

"הקסמטר דקטילי" הוא משקל החוזר שש פעמים (=הקסמטר) על הברה מוטעמת ולאחריה שתי הברות בלתי מוטעמות (=דקטיל).

זה משקל נדיר מאוד בעברית, ולו משום שבעברית ההטעמה היא בהברה האחרונה במילרע (מלרע) או בזו שלפניה (מלעיל), ומלבד מילים בנות הברה אחת אין מילה הפותחת בהטעמה.

טשרניחובסקי ניצל את ההטעמה האשכנזית כדי להשיג את המשקל הזה (הקיים במקור באיליאדה ובאודיסיאה) ולכן צריך לקרוא את תרגומיו במקצב של תפילה בבני ברק. חוץ מזה שבשתי היצירות (הפיוט והומרוס) השורות ארוכות, והמלל רב ולא תמיד מובן, אינני מוצא קשר ישיר.  



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/11/2009 09:43 לינק ישיר 

...מכוח תהייה זו באו קצת חוקרים לבקש לבעיה זו פתרון מן הצד, היינו שביקשו לראות את צמיחת הפיוט שהיא באה על ידי השפעה מתרבויות זרות, מן השירה הנוצרית של הסורים ושל היוונים. פתרון זה קשה מכולם. אמת, שהמשיכו היהודים עליהם השפעה מתרבותם ומספרותם של העמים שכניהם, אבל במקצוע זה, במקצוע הפיוט, שגופו תפילה ועבודת ה', הייתה רוחם של ישראל על העליונה, ולא היו צריכים לשאול דוגמאות ודפוסים מן האחרים. היפוך הדברים: כאן היהודים המשפיעים - ולפיכך חוקרי ימינו משכו את ידיהם מן הדעה הזאת, ושוב אינם רואים בה משום פתרון. בשאלה זו דן בפרטות חיים שירמן במאמרו - Hebrew Liturgical Poetry and Christian Hymnology; בכתב העתJewish Quarterly Review כרך XLIV (1953) עמ' 150 - 136 והראה על ההשפעה שהומשכה מן הספרות העברית על הפיוט הנוצרי.

http://www.daat.ac.il/DAAT/sifrut/maamarim/reshit-2.htm



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > שירי הומירוס ופיוטים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext