|
|
| נשלח ב-29/11/2009 18:57 |
|
| |
חבל מאוד. אתה נשמע איש חכם. כדאי לך לקרוא את המחקר הזה ואח"כ לנסות ולהגיב שוב.
מדובר במחקר לכל דבר, עם כמה חידושים יפהפיים, שעושים אכן את החשבון לפתע פשוט ביותר.
תקרא, תקרא, אח"כ נמשיך לדבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 18:59 |
|
| |
השאלה היא: האם יש כאן למישהו דעה הגיונית כדי להפריך את הדברים או רק סיסמאות, בינתיים נראה כי כל בר דעה מסכים עם הדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 19:34 |
|
| |
אה ...
אתה רציני?
אז נתחיל
טעות א. היובל הפסיק לנהוג הרבה לפני חורבן בית ראשון מאז גלות עשרת השבטים דהיינו כ140 שנה לפני החורבן
כך שכל החשבון שלך מהמדרש על חורבן הבית במוצאי שביעית לא מתחיל ולא נגמר.
טעות ב. אין כל סברא לומר שבבית שני החלו למנות מחדש את השמיטין מהשנה שהם הגיעו לארץ
אדרבה מוכח בחשבון הרמב"ם שפשוט שממשיכים למנות את השמיטין משעה שנכנסו לארץ בימי יהושע על אף שבינתים הם היו בגלות
[אגב, בכל מקרה אם אתה נוקט שבחזרת עזרא החלו למנות מחדש, לא הבנתי למה הארכת להוכיח שבבית ראשון מנו את שנת החמישים ואחת לשנה ראשונה כשיטת רבי יהודה, מה זה קשור לענינו?]
טעות ג. ברור שבזמננו [ובזמן בית שני וסוף בית ראשון] שאין היובל נוהג אין שום משמעות לספירת שני היובל ואין שייך לומר שהשנה היא שנה תשיעית ליובל כשאין כלל יובל, ויותר מכך, אם היה יובל לא היה זה שנת תשיעית ליובל לשיטת רבי יהודה כיון שהשמיטין היו נדחין בשנה,
תוקן על ידי אורי_הגדול ב- 29/11/2009 19:35:24
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 19:41 |
|
| |
ההייתם לוקחים תרופה שנבדקה על סמך מחקר ברמה שכזו? ההייתם טסים במטוס שרכיביו נבדקו על בסיס מכשירים שזה רמת דיוקם? לכנות את אוסף המשפטים המטופש הזה בכינוי "מחקר" זה כמעט כמו לקרוא לי נטורי קרתא.
איך הפך קהלת לטיפש באדם (תשכנע אותי שלא התכוונת ברצינות) ?
ובכלל, יובל מתחיל ונגמר בחודש תשרי, איך הפך כסלו לחודש התשיעי?
מסתבר שקל מאוד לעבוד על ציבור שלימודיו החול שנהוגים בו מסתכמים בארבע פעולות חשבוניות
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 20:01 |
|
| |
למה לעבור על איסור תורה של מעונן? זה לא פורום חרדי זה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 20:28 |
|
| |
| קוק כתב: |  |
ובכלל, יובל מתחיל ונגמר בחודש תשרי, איך הפך כסלו לחודש התשיעי?
|
|
דווקא זה לא שאלה,
כסליו הוא החודש התשיעי, כך כתוב בתורה.
זה שהשמיטה מתחילה בתשרי לא הופכת את כסליו לחודש השלישי
כך מצינו גם במנין שמונים לשטרות [ר"ה ח ע"א] שמונים לשנים מחודש מתשרי, ולחדשים מניסן.
נ.ב. מאוד לא אהבתי את הזלזול באינטלגנציה של הציבור שלנו
אם אתה לא מרוצה, לך מפה [וכבר דובר ע"ז באשכול ההוא]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2009 22:07 |
|
| |
| eli_s כתב: |  | | למה לעבור על איסור תורה של מעונן? זה לא פורום חרדי זה? |
|
מה אתה רוצה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2009 00:27 |
|
| |
מעצבן אותי להיות בצד של קוק,
אבל אין לי ברירה,
גם לדעתי חסר הרבה במחקר הזה.
יש מחלוקת רבנן ור"י אם יובל עולה למנין שמיטה או לא
מחלוקת זו א"א להכריע אותה ע"י הכרעה של הכותב,
יש מחלוקת רמב"ם וראב"ד איך פוסקים בזה,
יש מחלוקת נוספת בזמן הזה שאין היובל נוהג
אם מונים יובלות לקדש שמיטין או לא
מחלוקת זו לא הובאה כאן,
יש מחלוקת רמב"ם וגר"א אם המנין שלנו עכשיו
מקביל למנין שלפיו חורבן הבית היה בשנת ג'תתכח
או שהוא שונה בשנה אחת
גם זה לא הובא כאן,
יש מחלוקת משולשת - רש"י תוס' ורמב"ם
האם הבית השני עמד ת"כ שנה או תכ"א שנה
גם זה לא הובא כאן
יש מחלוקת נוספת האם הבית חרב בסוף שנת שביעית
או במוצאי שביעית, דהיינו בסוף שנה ראשונה לשמיטה,
גם זה לא הובא כאן,
כל המחלוקות האלו נוגעות מאד לענין שנות היובל
[לפי חשבון שנעשה בענין, יוצא שכמעט כל שנה
יכולה להיות שנת יובל לפי אחת מהשיטות הנ"ל, ואכמ"ל]
אי אפשר לכתוב מחקר על הענין
ולא להביא שום מחלוקת מהמחלוקות הנ"ל
תוקן על ידי אוצר_בלום ב- 30/11/2009 00:44:54
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2009 08:18 |
|
| |
לא כואב לכם הראש כשאתם חושבים כל כך הרבה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2009 08:44 |
|
| |
א. נו אז מה קרה אם אנשים שצריכים ישועות (מי לא) התפללו ביום חמישי, להזיק זה בטוח לא הזיק. ב. האם מישהו חשב על זה שהשנה היא שנת תש"ע, אם תוריד את ה-" תקבל תשע (9) !!!!! יתכן ובמקור היה כתוב " בשנת ה'תש"ע בחודש תשע וכו' וה"בחור הזעצער" פשוט השמיט את ה-" וכתב בשנת התשע בחודש תשע ואח"כ הגיע עוד "זעצער" ו"תיקן" ל-בשנה התשיעית. צריך עיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2009 10:00 |
|
| |
| קהלת כתב: |  | | בשנת ג'ת"ט, שבו לארץ ישראל עזרא ונחמיה בראשות העולים ב'שיבת ציון', והחלו ליישב אותה מחדש. בשנת ג'ת"י נחנך בית המקדש השני, ובני ישראל החלו מונים שוב את מניין השמיטות. שנת ג'ת"י היתה אם כן שנה ראשונה לשמיטה, והשמיטה הראשונה היתה ג'תט"ז. |
|
לא לפי הרמב"ם -- לפיו, עזרא עלה רק אחרי שש שנים לבנין בית שני ורק אז החלו למנות שוב שמיטין ויובלות. משנה תורה, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ד':
כיון שחרב הבית, בטל מניין זה, משבטלה הארץ. ונשארה הארץ חרבה, שבעים
שנה; ונבנה בית שני, וארבע מאות ועשרים עמד. ובשנה השביעית מבניינו, עלה
עזרא והיא הביאה השנייה; ומשנה זו התחילו למנות מניין אחר. ועשו שנת שלוש
עשרה לבניין בית שני שמיטה, ומנו שבע שמיטות וקידשו שנת חמישים; אף על פי
שלא היה שם יובל בבית שני, מונין היו אותו כדי לקדש שמיטות. נמצאת למד שהשנה שחרב בה הבית באחרונה, שתחילתה מתשרי
שאחר החורבן בשני חודשים, שהרי מתשרי הוא המניין לשמיטים וליובלות--אותה
השנה מוצאי שביעית הייתה, ושנת חמש עשרה מן היובל התשיעי הייתה. ניתן לראות בחישוב פשוט (כמו שהוא פוסק במפורש בהלכה ז'), שחישוב יובלות נעשה על בסיס ששנת היובל היא שנה בפני עצמה ולא ראשון לשמיטה הבאה: שארית של 50/(420-6) = 14 ולכן תשרי אחרי החורבן היא אכן שנת חמש עשרה מן היובל התשיעי. אבל אפילו נניח שעושים חישוב לפי בסיס 49 שנה, צריך להתחיל למנות היובל הראשון משנה השביעית לבנין בית שני כלומר ג'תט"ו ולא ג'ת"י. אבל מסקנת הרמב"ם הוא שאנו נוקטים לפי מסורת הגאונים (הלכה ה') שלא מנו יובלות לא בשבעים שנות גלות בית ראשון ולא אחרי בית שני אזי אין משמעות ל"שנה תשיעית ליובל" בימינו.
תוקן על ידי הצנע_לכת ב- 30/11/2009 10:01:50
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2009 11:13 |
|
| |
איזהו מעונן? אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב, יום פלוני רע, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2009 12:14 |
|
| |
| eli_s כתב: |  | | איזהו מעונן? אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב, יום פלוני רע, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני. |
|
לא שאני מחסידי הסגולות מהסוג הזה, אבל ברור שלומר, למשל, על יום הכיפורים שיש בו סגולה של מידת הרחמים לא נחשב בגדר מעונן. אם יש מקור ברור לסגולת יום מסויים - למה לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2009 12:28 |
|
| |
| נורת_אזהרה כתב: |  | איזהו מעונן? אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב, יום פלוני רע, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני.
לא שאני מחסידי הסגולות מהסוג הזה, אבל ברור שלומר, למשל, על יום הכיפורים שיש בו סגולה של מידת הרחמים לא נחשב בגדר מעונן. אם יש מקור ברור לסגולת יום מסויים - למה לא?
|
|
טוב, זאת לא השוואה, ביום כיפור הקב"ה בעצמו אומר ש"כי ביום הזה יכפר עליכם מכל עונותיכם.."
|
|
|
|
|