|
|
| נשלח ב-6/12/2009 09:22 |
 |
| |
לירוחם
- גם בעיניי זה משונה, אך אין לי פתרון וודאי [- עיין באחוזים שנתתי לעיל, ותמצא שבעניין הנס מקל שק"ד אני רואה.. ]
לגבי האקלים בא"י , ידוע שיש הבדלים גדולים מאד בזמני ההבשלה של פירות מסויימים - כגון, בנחלת יהודה [- שהשתבחה כידוע בגפניה], הענבים מבשילים יחסית יותר מאוחר מענבי הצפון, ושמא בנחלת אשר הצפונית [- שהשתבחה בזיתיה ] ישנה תופעה דומה ?
מ"מ חודש וחצי זה לא כל כך רחוק עד כדי לקבוע שהרמב"ם לא היה בקיא באקלים הארץ [- עייון מחדש בספר זרעים ישמוט את כל דעתך על בקיאותו ]
כתבת
[- השימוש ב לא תסור- זה עוד סירוס ושיבוש וכבר דנו בזה כאן ... ]
אשמח אם תפנה אותי למקום שדנו בזה .
[- מקום ההדלקה שלי כתוב בהלכה ולאו דווקא במקום סכנה] מהי אותה ההלכה שעל פיה אתה מדליק בתוך הבית סמוך לפתח באופן גורף ( שלא בשעת סכנה) ?
[- למרות ש במידה מסוימת הכל כאן מקום סכנה..] תוכל אולי להרחיב מהי אותה מידה והיכן אותו מקום ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2009 11:35 |
|
| |
לר' מיכי במאמרך כתבת - [-... יש להעיר שנס חנוכה לא קדם שנים רבות לבית שמאי ובית הלל.[1] ואם באמת ההידור היה חובה בגוף התקנה המקורית של נס חנוכה קצ"ע האיך נחלקו ב"ה וב"ש האיך היתה תקנה זו... ובפשטות נראה דהם לא נחלקו בגדר התקנה המקורית אלא בדין הידור שנוסף על תקנה זו ואינו חובה ] אם נשווה דבריך למה שכתב הרמב"ם בהל' חנוכה- ..מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד, בין שהיו אנשי הבית מרובין, בין שלא היה בו אלא אדם אחד. והמהדר את המצוה, מדליק נרות כמניין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים. והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר, מדליק נר לכל אחד ואחד בלילה הראשון, ומוסיף והולך בכל לילה ולילה, אחד. ומכאן נלע"ד שמחלוקת ב"ש וב"ה הוא דווקא על המהדר העושה מצווה מן המובחר [= כלשון הרמב"ם ], שעל זה ניתן לומר שב"ש סוברים שסיבת פוחת והולך של העושה מצווה מן המובחר הוא כנגד פרי החג שפוחתים והולכים וב"ה סוברים שהוא מוסיף והולך דמעלין בקודש. או דב"ש סוברים שפוחת והולך כנגד ימים הנכנסים וב"ה סוברים דמוסיף והולך כנגד ימים היוצאים. ולכן, ייתכן מאד שכבר בגוף התקנה היו שתי אפשרויות - א- או להדליק נר אחד כל שמונת הימים. ב- או להדר את מצווה, היינו, להדליק שמונה ימים כמספר אנשי הבית. ועם דייוק זה, יהיה נכון ויפה מה שכתבת. וא"כ נמצאנו למדים - א- שכבר בגוף התקנה יש את המצווה ואת הידור המצווה. ב- הסיבה המקורית לתקנת נר חנוכה, אפשר מאד שהיא כטעם שהבאתי [- עדות לאי התייוונות (= נר אחד ), הכרזה שרבים הם הנאמנים ( = המהדר ומדליק כמספר אנשי הבית כל שמונה ). וזה תואם את מה שהבאתי לעיל כמו"כ נלע"ד [- ואולי תסכים עמי ] שהרקע למחלוקת בין ב"ש וב"ה היא הנחת היסוד שמספר ימי ההדלקה צריכים להיות שמונה שהם כנגד שמונת ימי החג [= סוכות ושמ"ע ] שנמנעו מהחשמונאים בגלל הקרבות שהיו כחודשיים לפני סייום המרד והנצחון . וא"כ, ייתכן לומר, שלדעת כולם צריך להדליק נר חנוכה מן הטעם שאמרנו לעיל [= הכרזה ועדות לאנ"ש ], אך נחלקו שניהם במי שרוצה לעשות מצווה מן המובחר, כיצד הוא מזכיר אגב ההדלקה את שמונת ימי החג שנמנעו [= וחידוש העבודה בביהמ"ק ] – לדעת ב"ש פוחת והולך וכו' ולדעת ב"ה וכו' .
תוקן על ידי יושל ב- 06/12/2009 11:38:55
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2009 12:21 |
|
| |
יושל
נחלת יהודה הרי רחוקה מירושליים מרחק יום, מטעי זיתים היו גם -במוצא- ובצפונה ודרומה של ירשליים, אז למה זה לקח שמונה ימים?
ידיעתו של הרמב"ם בזרעים היא אולי מפליאה- אבל במקרה הזה שבדקתי הוא נאלץ לטעות.
בענין לא תסור- מכובדנו הלינקזעצר, יושיענו ויגאלנו ברצונו הטוב. אבל בכל רגע אני מוכן לדון איתך שוב על הנושא. קיצור שולחן ערוך סימן קלט סעיף ז ואם לאו מדליקין אצל הפתח, ומצוה שיניחנה בטפח הסמוך לפתח בשמאל, שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ונמצא שהוא מסובב במצות ויותר טוב להניחם בחלל הפתח. מצוה להניחם למעלה משלשה טפחים מן הקרקע ולמטה מעשרה טפחים, ואם הניחם למעלה מעשרה יצא, אבל אם הניחם למעלה מעשרים אמה לא יצא. משום דלמעלה מעשרים לא שלטא עינא. ומי שהוא דר בעליה יכול להניחם בחלון, אף על פי שהוא גבוה למעלה מעשרה טפחים. אבל אם החלון למעלה מעשרים אמה מקרקע רשות הרבים. דלא שלטא בהו עינא מההולכים ברשות הרבים, אזי טוב יותר להניחם אצל הפתח.
נא עיין גם במטה אפריים.
כך ההלכה לדיירים ממגדלי אקירוב ומגדלים אחרים, וכן לדיירי בתים משותפים רבי קומות שממשיכים להשתמש במעלית שבת, לא איני גר ברב קומות, אבל מחוץ לדלתותי ביתי וחלונותי אין עוברים ושבים. בענין הסכנה מהבית, לא ביתי הפרטי- הסכנה מהמתיוונים החדשים, שגם את החשמונאים הם נצחו לאחר ארבעים שנה שלטון בלבד. _________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2009 20:32 |
|
| |
תוקן על ידי יושל ב- 08/12/2009 20:45:21
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2009 20:48 |
|
| |
לירוחם,
נר חנוכה הוקש ע"י חז"ל למצות סוכה ולמבוי לעניין גובה עשרים אמה, והטעם לכך – לפי שאינו ניכר. והיות שעדיין לא מצאנו מי שיאסור לבנות סוכה ב"מגדלי אקירוב ומגדלים אחרים " - צריך לומר שהפירוש אינו ניכר , היינו, שלא ניכר ליושב בסוכה [= בפרט אם היא ז' על ז' טפחים ] שהסכך התלוי שם למעלה מעשרים אמה, קשור איכשהו לסוכה שהוא יושב בה,
כך צריך להבין גם כאן, היינו שמי שהדליק נר חנוכה והניח אותו למעלה מכ' אמה מפתח ביתו, לא ניכר שהנר קשור אליו.
[- הטעם דלא שלטא עינא הוא לא פירוש של חכמים בתלמוד , נ"ל שרש"י הביא טעם זה ומכאן נפצוצה ההבנה הזאת ]
וכמו שבסוכה אנו מודדים מקרקע הסוכה כך בנ"ח נמדוד מרצפת ביתו .
היכן מצאת מקור תלמודי לכך שמודדים בנר חנוכה מקרקע רשות הרבים [= חוץ מבעל חנות שהדליק נ"ח ששם זה מדין היזק ] ??
אולי גם את הי' טפחים שהבאת צריך למדוד מקרקע רה"ר ולא מפתח ביתו ?
גם היכן מצאת שמקום ההדלקה נקבע על פי העוברים ושבים ? האם מי שגר בקומת קרקע ופתח ביתו נמצא בצד שאין עוברים ושבים צריך להניח בחלון הפונה לרשות הרבים ?!!
[ - כמו"כ אם אתה מצטט ממטה אפרים, תבדוק גם אם יש מקור תלמודי לדבריו, הרבה פעמים מצאתי שהמקור לדבריו זה הוא עצמו ]
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2009 21:58 |
|
| |
יושל סלח לי אין לי מושג מאיפה אתה שואף את ידיעותיך, ואיזו פרשנות משונה אתה קושר בין הסוכה לנר חנוכה, מקור תלמודי?
בבא קמא דף סב: - אמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה - פסולה, כסוכה וכמבוי..
רש"י - למעלה מעשרים אמה - לא חזו לה אינשי ולא מפרסם ניסא ואנן לפרסומי ניסא בעינן.
הקשר ביו סוכות לחנוכה אכן ישנו-בשמחת בית השואבה היו מדליקים לפידים ועוד'
תמוהים דבריך על רצפת הבית שממנה מודדים, בהלכה נאמר בפרוש שעיני ההולכים ברשות הרביםיראו אותם מפני פירסומא
, הגיונית למה מניחים אותה בחלון או בפתח הבית? אם לא לפירסומא ניסא? הרי בשביל עצמו- במגדל אקירוב- אינו צריך לשים בחלון או בפתח, והלכה הרי אומרת ששם הוא חייב להניחם, מלכתחילה
אגב בענין טעותו של הרמב"ם באקלים א"י, הבית יוסף שגר בגליל בחלקת אשר- והיה בקיא באקלים החקלאי של א"י כבר לא חוזר על טעותו של הרמב"ם
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2009 17:54 |
|
| |
ירוחם,
אל נא יחר אפך, אבל הצלחת לבלבל אותי
הבאת את רש"י [-למעלה מעשרים אמה - לא חזו לה אינשי ולא מפרסם ניסא ואנן לפרסומי ניסא בעינן.] ראייה כנגדי!
וגם הוספת
..בהלכה נאמר בפרוש שעיני ההולכים ברשות הרבים יראו אותם מפני פירסומא, הגיונית למה מניחים אותה בחלון או בפתח הבית?
וגם זה כנגד מה שאמרתי
הסבר לי באיזה שלב שני הטענות החזקות האלה [- לשיטתך ] הפכו להיות כבר לא רלוונטיות שהורית הלכה לעצמך ופסקת
" אני מדליק בבית , ליד המשקוף שממול למזוזה, פעם היו צריכים להראות לאנשים שבחוץ על נצחונם של היהודים על
האימפריה היונית, שכל אלו שבחוץ ידעו למה אנו מסוגלים ויכולים ולכן המצווה היתה להדליק בחוץ,
היום אנו צריכים להוכיח לאנשים אשר בתוך ביתנו, למה עם ישראל מסוגל ויכול.לכן המצווה להדליק בבית! " ??
כמו"כ נחמד שאתה מצטט מקיצור שו"ע, אך עם כל הכבוד אינני מוצא מקור לחלק ממה שמובא שם [- למשל, החילוק בין י' טפחים שהמדידה מפתח הבית ואילו כ' אמה מקרקע רה"ר, שלא לדבר על שאר הלכות שם כגון: נר שיש לו שתי פיות שאסור וכו' ]
ולכן, אם אתה מביא "הלכות" שמקורם במנהג או מה שנקרא "פסקי הראש " [=כל אחד קובע לעצמו מה יעשה ]
ובפרט כגון הלכות הנ"ל שגם שו"ע לא הביא זאת - הרי שאיננו דנים באותו מישור, ואין לי הרבה מה לתרום.
[- שמא על כך נזעקת כאשר הזכרתי את לא תסור ? עדיין אני מצפה ללינק שיגאל אותי מטעותי ]
אני עצמי נוהג בד"כ עפ"י משנה תורה, עם מעט השלמות משו"ע והגר"א
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2009 20:52 |
|
| |
יושל
אתה מבין כשחלונות ודלתות הבית לא מאפשרות פרסומא, מדליקים בבית - ממול המזוזה- כך לפחות בני הבית ואני עצמי נחשפים לפרסומא כל הזמן, וזה באמת מסקנת הראש- מה עוד שהרמ"א- המרדכי- הקצש"ע -המטה אפריים ואחרים פוסקים כך,
המשנה תורה?? אינו ספר הלכות- אולי רק אם אתה תימני- אני לא, אם היית לומד את ההלכות ביסודיות היית מגלה שר' שלמה גנצפריד, לא בדה דבר מליבו, ולכן הלעג הליטאי בכלל לא במקומו. היא מעידה על חוסר בקיאותך בספרי הפוסקים, בעניין - הלא תסור- אני לא זוכר את שם האשכול - הלינק זעצר לא רוצה לעזור, אז בבקשה- אני מוכן ומזומן לדון איתך, במה שכתבתי- יש סירוס בפרוש המילה מהתורה!!!!
אגב אם למדן אתה?! אנו מדליקים נר חנוכה ומברכים בשם ומלכות אשר קידשנו וציונו להדליק נר חנוכה, -- היכן ציונו?= מלא תסור- ידיד הת"ח - ממתי מברכים על מצוות לא תעשה?
הרי תסכים כי לא תסור זה לאו?
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרעא סעיף ז אם הניחו בדלת עצמו, יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל. הגה: ומיהו בזמן הזה, שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני ר"ה כלל, אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח _________________
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 09/12/2009 20:56:05
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 11:08 |
|
| |
לירוחם ,
תירגע, אנו רק מקיימים דייון, אינני מתיימר להיות למדן או בקיא בפוסקים, אני רק שמח ללמוד מאדם כזה.
אך בדבריך האחרונים אני רואה כמה בעייות ותקן אותי אם אני טועה
א- ".. על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט אשר יאמרו לך--תעשה" (דברים יז,יא), זו מצות עשה (ממרים א,א)
ולכן אנו מברכים אקב"ו להדליק נ"ח [= עשה ]
ב- " כל מי שאינו עושה בהוראתן--עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תסור, מכל הדבר אשר יגידו לך" (דברים יז,יא). [= לא תעשה]
ולכן איננו מברכים אקב"ו שלא לסור וכו'
אז היכן הסירוס והיכן ראית שמברכים על מצוות לא תעשה ?!!
ג- משנה תורה איננו ספר הלכות ?? ואילו מרדכי, הגהות הרמ"א מטה אפרים ואפילו קצו"ע הם ספרי הלכה ?!!! אתה רציני ?!!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 11:52 |
|
| |
יושל אתה עניו- ענית באמת כת"ח, כך באמת תיקן הרמב"ם את מה שהגמרא אומרת- פעמיים כשהשאלה הזו נשאלת.
שבת דף כג. מאי מברך? מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה ? והיכן צונו רב אויא אמר: +דברים יז+ מלא תסור.
המרדכי לא נחשב לספר הלכה, אבל כל פוסקי ההלכה מתיחסים אל דבריו, לעומת זאת. הגהות-הרמ"א-על השו"ע היא הלכה- של האשכנזים- הקצש"ע הוא ספר הלכה, המטה אפריים הוא ספר הלכה, הרמב"ם לא נחשב כספר הלכה אצל האשכנזים וגם לא אצל הספרדים, רק אצל התימנים. עם היית מעמיק בזה היית גם מבין למה.
בענין הלא תסור- לא זו הבעיה שלי,
אני טוען שחז"ל לקחו את שני הפסוקים הללו ועשו בהם שימוש לא נכון לפשוטם של מקראות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 12:24 |
|
| |
כתב הרמב"ם
" בימי הסכנה, מניח נר חנוכה בתוך ביתו מבפנים; ואפילו הניחו על שולחנו, דייו. וצריך להיות בתוך הבית נר אחר, להשתמש לאורו. ואם הייתה שם מדורה, אינו צריך נר אחר; ואם אדם חשוב הוא שאין דרכו להשתמש למדורה, צריך נר אחר.
אם כן - לא ברור מדוע מדליקים שמש גם כאשר הנר מחוץ לבית או בחלון או אפילו על השולחן בבית אשר יש שם אור חשמל ?
חנוכה שמח לכל הנמנים והנאמנים על בית ישראל !!!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 13:15 |
|
| |
המהדרין מדליקים גם את השמש עם נר אחר- השמש הפך ליחידה אחת עם הנרות- זה כוחו של השיבוש
וסתם ישראל שלא נאמן? נאמן למה?
חג שמח לכולם! גם לנאמנים, ובעיקר לאלו שחושבים לעצמם שהם ורק הם הנאמנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2009 21:01 |
|
| |
ירוחם שם
אני זוכר בנידון זה מאמר באחד מכתבי העת הקדמונים "הצפירה" או "המגיד" האם ידוע לך היכן האמר והאם יש לינק אליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2009 18:42 |
|
| |
מצטער לא זוכר
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
