|
|
| נשלח ב-29/11/2010 08:48 |
 |
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 08:55 |
|
| |
אמנם הנער נראה נער חסיד חב"ד אבל אני מאד מקווה שמדובר בשחקן .
כי הצילום הזה ממש דוחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 08:58 |
|
| |
שכחת שהצדיקים מגולגלים בדגים ...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 09:04 |
|
| |
טוב שהזכרת לי אבל זה לא משנה את התמונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 10:00 |
|
| |
"(לה) וידבר יהודה ואחיו אל העם לאמור. <*> (לו) הן האויב ניגף לפנינו, ועתה עלה נעלה וטיהרנו את מקדש ה'. (לז) וייקהלו כל אנשי הצבא ויעלו יחדו על הר ציון. (לח) ויהי בראותם את המקדש כי שמם, ואת המזבח כי חולל, והדלתות שרופות באש והלשכות נהרסות, ועשב השדה צמח בכל גבולו מסביב. (לט) ויקרעו את בגדיהם ויזרקו עפר על ראשם ויתאבלו מאוד. (מ) ויריעו בחצוצרות תרועה, ויפלו על פניהם ותעל שוועתם השמיימה. (מא) ויצווה יהודה את גדוד אחד מאנשיו לצור על המצודה עד טהרם את המקדש. (מב) ויבחר מן הכוהנים אשר לא נטמאו ואשר לא עזבו את ברית אלוהיהם, ויצוום לטהר את המקדש ולהשליך את האבנים אשר נטמאו אל מקום טמא. (מג) ויראו את מזבח העולה כי חולל, ויועצו לב יחדו כדת מה לעשות. (מד) ותהי העצה היעוצה לנתוץ את המזבח עד רדתו, לבלתי היות להם למכשול, יען כי חיללוהו זרים. וייתצו אתו. (מה) ויניחו את האבנים על הר הבית אל מקום פלוני אלמוני, עד אשר יקום נביא בישראל להורותם את אשר יעשון. (מו) ויקחו אבנים שלמות אשר לא עלה עליהן ברזל, ככתוב בתורת ה' ויבנו מזבח חדש כתבנית הראשון.
(מז) וישובו לבנות את פרצי המקדש ואת כל אשר מבית להיכל, ויחטאו את החצר ואת כל אשר בו. (מח) ויחדשו את כל כלי הקודש, וישימו את המנורה אל ההיכל ואת מזבח הקטורת ואת שולחן הפנים. (מט) וישימו את הקטורת על המזבח, ועל המנורה העלו את נרותיה להאיר במקדש. (נ) ויתנו את לחם הפנים על השולחן, ואת הפרוכת המסך על הארון, ותכל כל העבודה כאשר בתחילה. (נא) ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. (נב) ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. (נג) ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה. (נד) ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם. (נה) ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים, וישימו את הדלתות. (נו) ותהי שמחה גדולה בכל העם, כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. (נז) ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'." (חשמונאים א')
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 10:47 |
|
| |
שמתם לב כי נס פח השמן - לא מוזכר אפילו ברמז- במקור האוטנטי שהיה אמור להזכירו?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 11:36 |
|
| |
כמו בהרבה חגים, חכמים בחרו להדגיש את הצביון הדתי-אמוני של החג, ולכן ביססו את החג על פך השמן (וכנראה
נס ש"המציאו" כדי לחדד את האמונה - המטרה מקדשת את האמצעים. ע"ע "ולא כהן מר?") וכנראה שזאת הסיבה
שגם תיקנו לומר הלל שלם.
בפורים ג"כ רואים שחכמים דרשו "2 מתנות ל-2 אביונים" "2 מנות לאיש אחד" "מוקפת חומה מימות יהושע בן-נון"
ועוד דברים שאני בטוח שלא היו בדעתה של אסתר כשכתבה את מגילתה. יש מעין מוטיב חוזר על עצמו שכשנוצר
"ריק" או שחג מסוים לא מספיק "דתי" חכמים נכנסים לעובי הקורה ומתחילים לתקן שיעורים וכו' (שזה לא בהכרח
דבר שלילי)
אם היו חוגגים 8 ימים את חנוכת המזבח (כנראה כזכר לימים שחגג שלמה כשחנך את המזבח:
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת הֶחָג בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מְאֹד מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים.)
הפן המלחמתי ו"כוחי ואומץ ידי" היו בולטים יותר מדי בסיפור. אני מתאר לעצמי שאכן מצאו שם פך שמן בהשגחה
פרטית, אבל כנראה לא היה ממ נס בהדלקה עצמה, אולי כי היה מספיק לשמונה ימים. רק שכאן העניינים התחילו
להסתבך והבן שואל "למה מדליקים 8 ימים ולא 7 כי אין נס ביום הראשון?" (נפלו למלכודת של עצמם?) ועל זה באו
תירוצים מינים ממינים שונים ואכמ"ל...
נ.ב.
גם ביוסיפון לא נראה לי שמוזכיר ה-"נס" של פך השמן..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 11:37 |
|
| |
וכבר ציינו את העובדה שבמקורות א"י אין זכר לפך השמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 11:46 |
|
| |
בשום מקור אחר כלומר ספרות חז"ל שחובר בארץ ישראל- לא נזכר הנס הזה, רבי- בעריכת המשנה נתן כבוד לפורים שלא היה בו כל נס גלוי- וחיבר לו מסכת-את חנוכה חוגגים שמונה ימים -בהלל ובקריאת התורה-והלכות על גבי הלכות בענין השמן והנרות וכו - לא מוזכר כלל במשנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 14:51 |
|
| |
מה עם ״ ד׳ יהודה אומר בנר חנוכה פטור״ משנה בבבא קמא
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 15:46 |
|
| |
פי
הרי כבר בפרשת השבוע זה כתוב- ויאמר יהודה הוציאו ותשרף לפני שאתה אומר מה בפיך הקפד לראת מה היה בפי.
מה שאמרתי שהנס של פח השמן לא מופיע, ורבי לא פתח מסכת חנוכה כמו לפורים., הדלקת הנרות אינה בהכרח בגלל הנס- העובדה כי רק מאה שנה אחרי כן נחלקו על סדר הדלקתם- כנראה שזה לא התחיל בגלל הנס, אחרת היתה מסורת של מאה שנה.- גם בסוכות הדליקו לפידים- ראה ומצא את המקורות על הקשר בין חנוכה לסוכות- אין לי את התקליטור כאמור ואיני יכול להעתיק- אבל הגמרא בע"ז רומזת על המנהג הקדום שנהגו להדליק נרות בכל העולם בימים הללו. והגמרא שם מסימת העכו"ם הדליקו בשביל עכו"ם ואנחנו לשם שמיים עיין שם נדמה לי שזה בדף ח' או ט'
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 15:49 |
|
| |
כבשבוע שעבר בפי יהודה ״ צדקה ממני ״ היה נראה לי מוזר שאינך יודע שנר חנוכה מוזכר במשנה ועניין חנוכה עצמו מופיע עוד חמשה פעמים אז מהרתי לקשקש ולא שמתי ליבי שאתה מכוון דבריך לנס פח השמן
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 15:56 |
|
| |
אפילו בעל הניסים אין מוזכר פך השמן
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2010 11:25 |
|
| |
פנים וחוץ בנר חנוכה / הרב יהודה ברנדס
(עיון בהלכת מיקומו של נר חנוכה, החל מהמקורות הראשוניים בבבלי ובמסכת סופרים, וכלה בתשובות ר"מ פיינשטיין ורי"י וייס, תוך התבוננות במושגי ה'פתח' ו'פרסומי ניסא' בהקשר של נר חנוכה, ובתוספת נופך מחשבתי ואגדי)
תוקן על ידי ממyמקים ב- 08/12/2010 11:26:07
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2010 17:54 |
|
| |
ממעמקים,
אין לי מלים להודות לך על הקישור לדבריו של הרב יהודה ברנדס [-בעבר מו"ר].
כל כך הרבה יש מה ללמוד ממנו, איזו בהירות המחשבה .
כמובן ששמחתי שבעתיים כאשר ראיתי שזכיתי אפילו באשכול זה לכוון לדבריו בכמה פרטים.
היה ברוך.
|
|
|
|
|
