לעצם נושא אינטליגנציה בקרב חסידים וליטאים.
נראה לי כי אדרבה, בדורות הראשונים של החסידות אחד המניעים העיקריים להצטרפות לחסידות היה המניע האינטלקטואלי.
גאונים חריפי מוח התקשו להסתפק בחשיבה דתית רדודה שמהותה צומצמה ל - גן עדן\גהנם, ורעיון פשטני על אלוקים מפחיד ומאים כמוטיבציה לחיי רוח לא סיפק אותם.
כך הגיעו גאוני הדורות כבעל ההפלא"ה, בעל התניא, החידושי הרי"ם, האבני נזר, רבי לייבלי אייגר, הדברי חיים ועוד גדולי תורה למאות ואלפים אשר הוריהם לא היו חסידים לדרך החסידות בה ראו בין השאר משנה יותר מעמיקה ומפותחת במחשבת ישראל והוויה דתית יותר עשירה גם במימד האינטלקטואלי.
לכן טבעי הדבר כי למעשה עד הדור האחרון גדולי הגאונים והמחברים הנמנים על עדת החסידים נמנו על המובילים כבעלי תרומה תורנית משמעותית ביותר בתקופת טרום-השואה, די אם נזכיר את המנחת אלעזר, הצפנת פענח, האתוון דאורייתא, רבי מאיר אריק,רבי צדוק הכהן, רבי מאיר שפירא ואלו רק מדגם מייצג לאלפי רבנים ועילויים מבריקים בפולין, גאליציה ורוסיה כולם נמנים על דגל החסידות.
ניתן לומר כי החסידות גם פיתחה מעבר למשוכללות חיי הרוח גם הווי יומ-יומי יותר חכם ושנון, עם סגנון חשיבה ודיבור יותר עשיר ומעמיק. במידה מסויימת ההווי הליטאי נראה כמשהו אנרכרוניסטי, מאובן ופרימטיבי בהשוואה.
אמנם גם בליטא היו כמה ראשי ישיבה ורבנים מוצלחים, ויתכן כי הם זוכים בדורינו ליותר תהילה כי בחוגים אלו הושם דגש על "כבוד התורה" ופירסום, בעוד בפולין הדגש היה הפוך, ברוח החסידות גאוני עולם רבים הצטנעו, נחבאו אל הכלים וברחו מן הפירסום ככל האפשרי. ויש שאף מסיבות של ענווה נמנעו מלפרסם את חיבוריהם כידוע.
כל זה תקף היסטורית עד לשואה. באשר לחסידים ומתנגדים בדורינו - דור יתום, דומני שגם פה וגם שם אין עודף אינטליגנציה, אך נושא כאוב זה שווה אשכול בפני עצמו
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 28/02/2010 02:34:35
 |
|
|
