האשכול הזה ממשיך וממשיך מבלי שטורחים להתייחס לסוגיות היסוד. אומר את מה שיש לי לומר ואחזור למאורתי.
1)השאלה המונחת על השולחן היא, האם אפשר לתת ביסוס מדעי לקביעות גורפות מהסוג של "הסינים אינטליגנטיים מההודים" . במובלע השאלה היא גם (ואולי בעיקר) האם קביעה שכזאת בכלל בת משמעות מוגדרת, כפי שיתבאר.
הוויכוח איננו לגבי מהות האינטליגנציה , אם כי עקרונית גם זו יכולה להיות שאלה נכבדה . לצורך דיון זה אנו כולנו מסכימים שאנו יודעים לפחות בערך מהי אינטליגנציה . לשם המחשה כולנו מסכימים שאיינשטיין או טולסטוי היו אנשים אינטליגנטיים בהרבה מאשר אנשים מצויים. אם מישהו מתעקש על הגדרה מדויקת , מצדי שיבחר מילון מקובל כלשהו ויוציא משם הגדרה וזה יהיה הבסיס לכל הדיון , זה ממש לא משנה , לפחות לא לצורך הטיעון שלי.
מנגד , זה הזוי לחלוטין לטעון שאינטליגנציה גבוהה זהה לציון IQ גבוה. לכל היותר אדם יכול לטעון שצין כזה מהווה סימן לאינטליגנציה גבוהה. הזוי עוד יותר שדוקא מי שרוצה להכריע את הויכוח על סמך הטענה שאינטליגנציה זהה בהגדרה למה שנבדק על ידי מבחני IQ , מאשים אותי בכך שאני מסיג את הדיון לטאוטולוגיה ריקה(כמובן שבו זמנית דברי גם מופרכים לחלוטין).
השאלה האם ניתן להשוות בין ציוני ה IQ של אוכלוסיות שונות היא לא מעניינת. לא ברור על מה יש בכלל להתווכח בעניין הזה. בין אנשים שונים בוודאי שיהיו ציונים שונים. חד וחלק. גם אם ימדדו את מספר הנעליים , יהיו הבדלים בין בני אדם. גם אם ימדדו את ממוצע הספרות בתאריך הלידה יהיו הבדלים בין בני אדם. זו טאוטולוגיה ריקה מתוכן .
(אמנם אם רוצים להשוות בין אוכלוסיות , הרי שללא שמחליטים על אופן המיצוע זה פשוט חסר משמעות , זה כמו לטעון שהוכח מדעית שקילומטר הוא יותר מקילוגרם. אחרי שמחליטים על מיצוע כגון אם מחליטים לקחת את השורש של הממוצע הלוגריתמי ולחבר אותו למספר הנעליים , ללא ספק יהיו הבדלים בין אוכלוסיות שונות .)
הויכוח בר המשמעות הוא האם המדד מודד את מה שאור הלבנה טוען שהוא מודד , האם בכלל אפשר למדוד דברים כאלה באופן שניתן יהיה לקבוע קביעות גורפות מהסוג שהוא קבע, וכנגד זה הועלו פקפוקים כבדי משקל. במקום להתייחס אליהם מתעקשים להסתובב סביב הזנב ולעסוק בשאלה נטולת כל משמעות ועוד להאשים אחרים שהם לא מבינים. מה יש להבין בזה?
2)בתור התחלה אני רוצה להמחיש חלק מהבעייתיות בדוגמה , נניח שאיזה חוקר יחליט להמציא מבחן שיאפשר לו למדוד את ה"גודל" של אנשים . את הגודל הוא מודד כדלהלן , הוא לוקח את הסכום של המשקל , היקף המאתניים מספר הנעליים והגובה , הכל ביחידות MKS .ברור שיש איזשהו קשר בין מה שהמדד הזה מודד לבין מה שרוב האנשים מכנים "גודל" , בכל מיני מקרה קצה הוא אפילו יצליח לנבא דברים , אנשים גוצים ורזים יקבלו ציונים נמוכים , אנשים גבוהים ושמנים יקבלו ציון גבוה , כפי שהגיוני לדרוש ממדד כזה , וככזה הוא אולי אפילו יכול להיות שימושי לצרכים מסויימים.
אבל הוא עדיין יהיה שרירותי וחסר כל משמעות . בפרט הוא לא מודד את הגודל .אם מישהו יהיה גבוה באופן יוצא דופן אבל רזה , הוא יקבל ציון בינוני בדיוק כמו מישהו שהוא קצת גבוה וגם קצת שמן . אם מישהו יבצע מדידות שיראו שהסינים יותר "גדולים" מההודים , זה לא יאמר לנו כלום ,אלא אם כן הסינים גם שמנים יותר גם גבוהים יותר וגם בעלי מספר נעליים גדול יותר.
זה מדגים בעיה אחת בכל הרעיון של השוואת האינטליגנציה של אוכלוסיות שונות : על מנת לערוך השוואות , צריך להשתמש בפרמטר אחד . אבל אי אפשר לתאר תכונה רב מימדית באמצעות באמצעות פרמטר אחד , אלא אם כן משתמשים בשקלולים שרירותיים. ויש לנו כל סיבה שבעולם להאמין שאינטליגנציה היא תכונה רב מימדית , ראה למשל דוגמת טולסטוי ואיינשטיין.
3)בעיה נוספת : אפילו אם נחלק את האינטליגנציה לסוגים שונים , כגון יכולת אנליטית, יכולת מילולית וכדומה, כאשר כל סוג באמת מסודר בקירוב טוב באופן באופן מלא , עדיין ככל שאנו יודעים מדובר במשתנה אורדינלי ולא קרדינלי. אם יש לנו אוכלוסיה אחת המורכבת מגאון אחד ו-3 אדיוטים ואוכלוסיה שניה המורכבת מ-4 אנשים בינוניים לחלוטין , כיצד אנו אמורים לערוך את ההשוואה? האם יש איזה מובן טבעי שבו אפשר לומר שגאון אחד ו-3 אדיוטים שקולים ל-X בינוניים? עצם הרעיון מגוחך , אבל זה בדיוק מה שעושים כאשר לוקחים ממוצע של שני אוכלוסיות ועורכים השוואה.
4) הטענות הנ"ל לא אומרות שאף פעם אין משמעות למיצוע של מדד כמו IQ.לדוגמה , הסיכוי לשרוד את שנה א' באוניברסיטה הוא מספר שבהחלט יש משמעות לממוצע חשבוני שלו . אם זה בדיוק מה שמעניין אותנו ואם במקרה יש לנו מזל ויש נוסחה לינארית הקושרת בין ה-IQ לבין ההסתברות הנ"ל יש משמעות לממוצע חשבוני גם של ה-IQ בהקשר המצומצם הנ"ל. אבל רוב הסיכויים שבעולם שאם ה-IQ קשור לינארית למשתנה אחד כזה, הוא כבר לא קשור לינארית לשום דבר אחר , רוב הסיכויים הם שלכל צורך אחר (למשל הסיכוי להצליח בעבודה מסויימת) שבו נרצה להשתמש בIQ נצטרך להשתמש בפונקציית משקל אחרת.
מה שהטענות הנ"ל כן מוכיחות הן שטענה גורפת מהסוג של הסינים חכמים מההודים , לא יכולה להיות בת משמעות , גם אם יש ערך למבחני אינטליגנציה אפשר לדבר על השוואה רק כאשר מפרטים לאיזה צורך עורכים את ההשוואה. טענה כוללנית וגורפת שאינה מתייחסת לעניין זה היא פשוט חסרת משמעות.
אמנם תיאורטית יכול להיות שהמצב הוא כל כך חתוך שבכל פרמטר אפשרי ולכל צורך שבו יש שימוש לאינטליגנציה , הסינים פשוט עולים על ההודים ואז באמת אין צורך להתייחס להסתייגויות הנ"ל , אבל מאוד לא סביר שזה יהיה המצב. ובכל אופן ברור שאף אחד מעולם אפילו לא הגיע קרוב ללבדוק משהו גורף שכזה.
5)הסתייגות משמעותית נוספת : אי אפשר להתעלם מהסובייקטיביות שבהערכת אינטליגנציה. לפני שמיכי קופץ לי עם ראיית העולם השחור/לבן שלו , אני לא טוען שעל כל אחד ניתן לומר שהוא אינטליגנטי בה במידה . אני משווה בין הערכת חוכמתו של אדם לבין הערכת יופיה של אישה. אי אפשר לומר שכל אישה היא יפה בה במידה , אבל בה במידה אי אפשר לומר שיש סטנדרט אוניברסלי התקף במידה שווה לכל בני האדם.
בפרט סביר להניח שההערכה מה נכלל במושג חוכמה ישתנה מתרבות לתרבות . אי אפשר לפטור את זה בטענה שזה רק עניין של הגדרה , כי זה לא כך. אסביר למה לא , שוב תוך היצמדות לדוגמת היופי. דבר ידוע היא שאידיאל היופי שונה בין תרבויות , אבל לא סביר לומר שהשאלה היא רק עניין של איזה פירוש נותנים למילה יופי . הרבה יותר סביר שיש באופן אונברסלי תכונה בבני אדם של כושר התפעלות מיופי , התכונה הזאת היא אותה תכונה אצל התרבויות השונות ורק הביטוי שונה . אם למשל אקרא שיר שכתב בן תרבות אחרת על יופי אוכל להזדהות ולהבין אותו גם אם אופן השיפוט שלו שונה לגמרי.
מתמטיקאי חשוב אמר פעם שכדאי לשמור על הבחנות בנות משמעות. יתכן לפחות שהמושג חוכמה הוא מושג שכזה. כדאי לשמור על ההבחנה בין מושג החוכמה וההערכה לחוכמה לבין הביטויים השונים שיש לו בתרבויות שונות .
גם ללא ההבדל בין תרבויות ברור שיש מקום רב לויכוח ברמה הפילוסופית מה הם הדברים הנכללים במושג החוכמה והאינטליגנציה. ואין זה תפקידו של המדע להכריע בשאלות פילוסופיות.
6) נוסף על האמור יש הרבה מן הצביעות וההיתממות בטענה שהכל עניין של הגדרה ושההתעקשות של אנשי הפי. סי.
שלא לקרוא למה שנמדד על ידי מבחני IQ אינטליגנציה היא סתם התעקשות על מלים . מה הייתם אומרים לו הייתי עורך מחקר שבו הייתי מנסה להוכיח באופן מדעי שהמתנחלים הם אנשים לא מוסריים . הייתי מביא את כל העובדות הידועות לכולם ואז שם את המסקנה שלי בסוף וקורא לזה מדע. ואז כשהיו תוקפים אותי , הייתי אומר שהתכוונתי רק שלפי ההגדרה שלי למוסר המתנחלים לא מוסריים. ושמי שמתעקש להתווכח אתי רק מנסה להגיד דברים בלתי ניתנים להפרכה , ממש לא מובן מה הוא רוצה.
אינטליגנציה היא מונח טעון במשמעות שיפוטית/ערכית. כשאומרים למישהו שהוא אינטליגנטי הוא מוחמא , כשאומרים לו שהוא לא אינטליגנטי הוא נעלב. צריך להיות מאד צבוע ומיתמם בכדי שלא להבין את ההתעקשות שלא להשתמש במונחים כאלה , כאשר מי שמשתמש בהם מודה שאין הם מקבילים במדוייק למונח הרווח בשפה , אלא לאיזה הגדרה שרירותית שהוא החליט עליו .ההתעקשות על שימוש במינוח נייטרלי הוא בהחלט במקום.
אף אחד אינו מתקומם כאשר מציינים עובדות ומתייחסים אליהם כאל עובדות בלי לערב בכך פרשנויות. אם לקבוצת אוכלוסיה מסוימת יש סיכוי נמוך יותר לסיים שנה א' , אף אחד לא יתקומם אם יציינו את זה וידונו בזה וינתחו באופן מדעי את הסיבות לזה. מה שמקומם הוא כשלוקחים עובדה מסוג זה ועל סמך זה גוזרים שיפוט , ומציגים אותו לא כדעה אישית , אלא כטענה שכביכול פשוט נגזר באופן מדעי.
7)אלה לא שאלות שניתן לפטור אותם בטענה שהוכח אמפירית שהן לא נכונות , אלה שאלות עקרוניות לוגיות . אם אין משמעות לטענה מסויימת היא לא תקבל משמעות גם אם יגבבו עוד עשרות עובדות חסרות רלוונטיות.
(אגב, לא שהתרשמתי מהרשימה שערך אור הלבנה , דבריו נשמעו לי כמו שיווק לשיקויי פלא. לפי איך שהוא מציג את זה מבחני האינטליגנציה פשוט יעילים לכל דבר שאתה רוצה . אתה יכול לנבא באמצעותם הצלחה בחיים בכל מובן אפשרי , בזוגיות , במדינאות ובתחרויות ראפ. נו שוין , ביחס לחוסר הרצינות שלו , זהו לא הכשל הכי בולט שלו כאן באשכול.)
אחזור שוב, הטענה היא לא נגד הרעיון שהמדע יכול לומר דברים מעניינים בנוגע לאינטליגנציה , אלא נגד הצגת טענות גורפות בשם המדע כאשר אין לכך שום כיסוי. כמו כן אין לי התנגדות לכך שמישהו יפריח רעיונות כאלה בתורת סברות כרס , אבל שלא יבוא ויגיד שזה מדע.
כל החוכמה של המדע הוא לבודד ולצמצם את תחום הדיון , לסייג כל דבר, כדי שאפשר יהיה ללכת על קרקע מוצקה , מבלי להסתבך ללא מוצא בשאלות פילוסופיות שלגביהן אין למדע מה לומר ושבהן אין לחוקר יתרון על כל אדם אחר. שום איש מדע רציני לא היה מפריח ברשלנות שכזו קביעות גורפות כאלה .
