| נשלח ב-30/11/2009 21:50 |
 |
| |
גאווה
תקנו אותי אם אני טועה:
אדם צריך לראות את האישה קודם שמקדש אותה
בגלל "ואהבת לרעך כמוך"
שלא תתבזה בעיניו...
נכון?
יופי
בשביל זה בדיוק נפגשים...
אז אחי פעם אמר לי
תבדקי אם יש מקום של זלזול בבחור...
(ואני לא מדברת בכלל על פגישות ראשונות אל על מתקדמות מאד ומתלבטות מאד)
אז מה עושים
עם מידת הגאווה
שגורמת לזלזל.........??????
פעם הוא לא ככ לומד
ופעם הוא לא ככ מבין בעולם הזה
ופעם הוא יותר מדי בעולם הבא
והוא לא מספיק גברי
והוא מדי רחפן וכו
ואני לא מדברת על דברים חיצוניים
אלא על דברים פנימיים שמפריעים לי
אבל ברב גאוותי.......
פדיחה שלי...........
אשמח אם יש לכם משהו חכם לומר בעניין
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2009 22:19 |
|
| |
אם תלכי ממש למקור אז הסתבכת..
מה לעשות.. לגבר יותר חשוב החיצוניות, לכן לא נאמר הדין הזה על האשה.
בגלל החסרונות הנ"ל את מזלזלת בו??? ממש מזלזלת...?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2009 09:49 |
|
| |
קטנטונת. תחשבי קודם כל שבעצם אנחנו בנ"א שונים! כל אחד בא מדפוס חשיבה שונה, כללי התנהגות קצת שונים. לא תמיד משהו שאת אומרת בצחוק הוא ממש מבין, ולא תמיד עוקץ שהוא זורק לך את קולטת. כי..ככה זה, הגיוני. עד שלומדים הייטב (עם השנים:)) אחד את השני ומתרגלים. אז קודם כל יש לקבל את השני כמו שהוא, כי זה הוא ולא אני (ואפילו לא אחי או בנדודי)אלא בן אדם ז ר. ומכאן תחשבי באמת באמת מה חשוב לך בחיים. את מוכנה שזוטות כגון אלה, הוא חשב ככה ולא ככה אז הוא טיפש?! הוא אמר את המילה הזאת ולא זאת אז..?! אז הוא ממש לא מבין ענין. (בדיוק עכשיו נתקלתי בשידוך רציני בין בני זוג "מבוגרים" שירד בגלל שהבחורה זלזלה בו. והוא באמת בנ"א יקר. היא לא יודעת להסתכל על מה שבאמת חשוב, בס"ה היא הרסה לעצמה) הרי בעיקרון אנחנו לא אותו דבר בדיוק. בהתחלה מוצאים את הקוים המשותפים, את העקרונות החשובים ששנינו אמונים עליהם, את התקשורת הטובה..יש דברים כללים שהם נתונים שיכולים להשתנות, הם לא חשובים. כשאת נפגשת עם מישו, את רצינית, את באה במטרה להקמת בית, את אמורה מלכתחילה לבוא לפגישה בגישה של הערכה לבחור, זה שאולי יהיה בעלך, זה שאולי יהיה אבא לילדיך, זה שאיתו את אולי תבני את חיייך. אבל אם קיים שמץ של זלזול, קודם כל מסכן הבחור-חבל על הזמן שלו ועל האשליות שלו שאיתך הוא אולי יבנה בית..הזלזול הזה הורס לך, הורס לו, כי הוא חשב או אמר דברים שבהם הוא פתאום לא שווה בעיניך. תשבי טוב טוב עם עצמך ותחשבי בהגיון, זה ב א מ ת חשוב שהוא פתאום ריחף? שהוא טיפל'ה גילה רכרוכיות? שהוא לא מספיק מכיר בעוה"ז?(תשמחי בזה..)אל תמשיכי איתו במצב כזה. את לא אמורה להתחתן עם מישו שלא שווה בעינייך. אבל תחשבי טוב אם זה שווה ל ך, הזלזול הזה. אם את לא הורסת בידייך משו שיכול היה להיבנות לתפארת. שאי ברכה, יקירה! שיבוא לך האמיתי שיהיה יקר בעינייך ואת תהיי' יקרה בעיניו ותחיו בשלום ובטח לעולמים. ישכוייח על פתיחת האשכול.
_________________
אחרי החגים-
שמח תשמח רעים אהובים 
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2009 14:10 |
|
| |
תודה נשמה!
חיזקת אותי
והחזרת אותי למחשבה הנכונה...
זו עבודה!
כל השידוכים האלה הם עבודה אחת גדולה
טוב,
זה תפקידנו עכשיו...
ושוב תודה
שהקדשת לי מזמנך, מהונך ומאונך...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2009 08:59 |
|
| |
חנושנוש, כתבת יפה מאד ונכון מאד ! וכל מה שכתבת חשוב לא רק בתקופת השידוכים והפגישות , אלא גם במשך כל החיים המשותפים. כדי שהבית שלנו יהיה באמת טוב, כדי שנצליח לגדל בו ילדים שיספגו מידות טובות, צריך לא להיתפס לדברים שוליים , לא לזלזל ולא להתעקש על "זוטות" כי זה רק הורס, אלא לדעת להעריך את החשוב, את המשותף, ולשים את הדגש על כל מה שבאמת משמעותי לחיים שלנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2009 09:20 |
|
| |
שנזכה לקיים למעשה, בע"ה :)
_________________
אחרי החגים-
שמח תשמח רעים אהובים
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2009 11:57 |
|
| |
סיטואציה של פגישה היא הזדמנות נדירה שבה אנשים נדרשים להפעיל שיפוטיות וחוש ביקורת, במקום סלחנות והבנה לחולשות. בסיטואציה כזו, אנשים עם נטייה לביקורתיות (לעתים מהולה בפרפקציוניזם) יגלו מהר מאד שהם רוחשים זלזול כמעט לכל אחד.
חשוב להיות מודע לכך שנטייה כזו היא במקרים רבים תוצאה של השפעה חינוכית. מי שאחד מהוריו היה ביקורתי במיוחד ("הספר הזה מלא שטויות והבלים", "האנשים בעיר הזאת הם לא חכמים גדולים", "אין מקום אחד נורמלי בארץ הזאת"), יפנים באופן לא מודע וכמעט ללא שליטה דפוסי תגובה דומים. בין השאר, הוא עלול לפתח ציפיות לא ריאליות מהמועמדים שלו להיות בני זוג.
ביקורתיות מופזרת, אצל חלק מהביקורתיים, נובעת מצורך נואש להשיג עליונות (בתודעה הפנימית) על פני אנשים אחרים, לעתים קרובות בגלל חולשות בתחומים אוניברסליים, כגון יציבות, סדר, פרנסה קבועה. הכללת שאר האנשים כמשעממים, טיפשים או אפורים, משרתת את התדמית האישית, שבאופן לא מודע מכירה היטב את הדפקטים שלה.
האמת היא שלכל אחד חסרונות ומעלות, מלבד אולי בני מזל ספורים שהם גם יפים מאד, גם חכמים מאד, גם עשירים וגם בעלי מידות טובות. אבל רק אם אתה אחד כזה בעצמך, מותר לך לצפות לשידוך דומה. אחרת אין זה הוגן שאדם מושלם יתפשר על משהו שהוא פחות מכך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2009 13:45 |
|
| |
הכול נכון ויפה, אבל...אני רוצה להפוך בעניין רגע מהצד השני.
אם משהו בהתנהגות שלו, בהתבטאות שלו, בסגנון שלו, לא נושא חן בעינייך, אין זה בהכרח אומר שאת גאוותנית, או שאת מזלזלת בו. לפי כך, נוכל להתחתן עם כל אחד כפשוטו, כי כל תכונה שלילית שנראה, אפשר לכנות אותה (לפי דברייך) תחת האצטלה של זלזול.
אם את אומרת על בחור שהוא לדוג' רכרוכי, לעיתים זו לא גאווה ולא זלזול, הוא עשוי להיות פשוט...רכרוכי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 08:21 |
|
| |
החלטה להקפצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 08:38 |
|
| |
האמת שלא כ"כ ברורה לי השאלה
אם מתאים. מתאים ואם לא ולו בגלל שאת קצת ביקורתית אז לא מתאים
בכ"א אין אדם מושלם
וממי כמוך מכירה את עצמץ כמה שאת לא. (בלי לזלזל ח"ו)
אז פשוט תחשבי כמה אתה לפעמים מצטירת בצורה מסוימת למרות שאת לא כזאת.
_________________
האלהים עשה את האדם ישר. והמה בקשו חשבונות רבים
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 11:06 |
|
| |
אף שאני בעל גאוה חד בדרא, ממש משהו נדיר,
מ"מ מעולם לא הסתכלתי על בחורה במבט מזלזל,
לא בפגישה, ולא במחשבות שאחר כך.
אני בוחן במהלך של פגישות, האם האובייקט הינו
בעל תכונות, שאיפות, תוכניות, וכדו',
שיתאימו לי לחיות עמה חיים משותפים.
ז"א, אם אני מוכר עגבניות,
והאובייקט שכנגד אינו מסוגל לשאת את ריחם,
הרי שחיינו המשותפים, מועדים לכשלון.
וכל כדומה.
אבל לזלזל במישהו,
רק בשל שחסר בו איזשהי תכונה שהייתי חפץ שתהיה באשתי
או באמא של ילדי.
לא מבין למה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 15:39 |
|
| |
גם אנוכי לא הבנתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 23:13 |
|
| |
קראתי זאת בצהרים, קראתי זאת בשנית בערב ורק כעת נראה לי שהצלחתי להבין. השאלה הנשאלת היא מה עושים אם אותה גאווה ואותה צורת זלזול שמתקבלת כלפי המשודכת בפגישות המתקדמות? [במידה וקיים-תקני אותי אם אני טועה].
לדעתי, אני לא יודע אם זה צד של גאווה, האינטואיציה שלי אומרת שאכן זה בא מגאווה, אבל מצד שני צריך למצוא את הצד המתאים לך. משמע אם יש לך בחורה כפי שאמרת, שלא מבינה בחיי העולם הזה מאומה, ואילו אתה כן, אז אולי פשוט אתם לא מתאימים, הנושא שיחה שלכם המשותף כושל. בסופו של דבר, האמונה שלי אומרת, שאם הגאווה ואם הזלזול לא בא ממקום אמיתי, או שבא לא לצורך השם מגלגל את זה שגם אתה תזולזל בכדי שתרגיש מה שהמשודכת הרגישה.
ככה זה בחיים, הגלגל חוזר חלילה. מה לעשות אם מידת הגאווה? לנסות לדבר על זה עם אנשים ענוותנים, בדרך כלל הם יורידו לנו את האף קצת למטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 23:26 |
|
| |
אוואהה 
עכשיו אני מסכימה עם כבודו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 23:28 |
|
| |
"כבודו מלא עולם.." [כבר מתחילים לעבוד על הגאווה]
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 00:09 |
|
| |
אולי ראיה של כבוד לכל אדם, גם אם לא מסכימים איתו.. או לא מוצאים משהו משותף..
מסכימה איתך שקשה לכבד אדם שמרגישים בו שהוא רע.. אבל אם הוא טוב בפני עצמו, רק שיש לו חסרונות, כמו לכל אחד.. אז זה אנושי.. וכולנו בני אדם..
אז הוא לא מתאים וממשיכים הלאה.. בראיה ענינית שזה לא מתאים.. ועדיין לכבד אותו כאדם, הרי מה הוא בסך הכל? בחור בשידוכים שמחפש את שלו, כמו שאת מחפשת את שלך.. רק שבסך הכל לא התאמתם.. והרי יש לו יתרונות בפני עצמו.. הרי מישהי תבחר בו לבעל לכל החיים... אלא שלך הוא לא התאים.. וזה לגמרי בסדר.. ואם הוא הצליח לתת לך הרגשה נעימה בפגישה שאת מסוגלת לזלזל בו.. (כלומר, אם היה עוקץ אותך או לא נחמד.. אז היית מרגישה אולי קצת אחרת.. אלא שהוא נתן הרגשה נעימה ודווקא בגלל זה, נוצר כר קטן לזלזול.. ) כך שהכל זה גישה..
|
|
|
|
|
