| נשלח ב-4/12/2009 15:30 |
 |
| |
התנגדות לשטיינזלץ- עמל תורה או התעקשות שמרנית?
שלום,
רציתי להציע דיון בשאלה שמטרידה אותי זמן רב.
כידוע לכל לימוד עם שטיינזלץ (אין הכוונה ספיציפית לפירוש זה האשכול מכוון גם לשוטנשטיין/מתיבתא/שס לובלין וכו'..) פחות "נחשב".
ידועה לכל האמירה כי "רק בעלי-בתים לומדים עם שטיינזלץ".
האם באמת לימוד עם פירוש שבסה"כ מסביר את פשט הגמרא, מפסק אותה, מנקד, ומתרגם מילים בארמית הוא כ"כ גרוע?
יהיו כאלה שיטענו שהלימוד מפסיד את ה"עמל תורה" אז שמעתי שהרב עדין שטיינזלץ עצמו אמר שעמל תורה פירושו עמל בעיון הגמרא, בהבנת הסברות דיוק בדברי הראשונים וכו' אך בתרגום מילים בארמית הוספת פסיקים וסימני שאלה אין הפסד עמל תורה ולכן הוא עצמו, מחבר הפירוש ממליץ לכל (אף לבחורי ישיבות) ללמוד בגמרא המבוארת.
כמו כן לימוד כזה הוא נוח יותר, ברור יותר ואפשר להספיק ללמוד הרבה יותר גמרא עם שטיינזלץ מאשר לימוד עם גמרא רגילה.
למרות זאת ידועה התנגדותם החריפה של רבים מראשי ישיבות וכמעט לא קיימת ישיבה נחשבת שניתן למצוא בה גמרות מבוארות.
אז מה אתם אומרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2009 19:12 |
|
| |
דעתי,
כי מאז רש"י הקדוש,
עוד לא עשו דבר גדול וענק כמו שעשתה שוטנשטיין,
וחבל שהם לא עשו כך, גם על תוספות,
דעתי,
לא ללמוד בשוטנשטיין, זה פשוט ביטול תורה,
זה כמו ללמוד גמ' בלי רש"י
וזה גם גאוותנות לשמה, לא ללמוד בשוטנשטיין,
כהיום אין בית כנסת שמכבד את עצמו, שאין שם גמ' שוטנשטיין,
ואין כהיום מג"ש שלא מכין שיעורים מגמ' שוטנשטיין,
ההתנגדות כלפי שטיינזלץ, הייתה סיבות אחרות,
כמו פרשנות פסיכולוגיות כלפי תנאים ואמוראים, וכו' וכו'
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2009 22:49 |
|
| |
ההתנגדות לרב שטינזלץ החלה על ידי ראשי הישיבות מכיון שהוא חבדניק ר"ל
ולאחר מכן בגלל מה ש כתב על שמשון, אז פסק בד"ץ לבאר את כתביו מהבית,
אני זוכר את צידי הרחובות של ב'ב מעורמים בש"ס שטינזלץ, הכיפות הסרוגות ודתיים שפויים אחרים אספו אותם במהירות, זה היה כדאי וגם מנע חילול ה'
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2009 02:15 |
|
| |
ירוחם
<ההתנגדות לרב שטינזלץ החלה על ידי ראשי הישיבות מכיון שהוא חבדניק ר"ל>
בימינו, כל מי שחצי מוח בקדקדו מבין איך ה"גדוילים" מגיעים להחלטתם, וומי מכתיב להם את ה"פסק", גם בימים שעברו לא היה אחרת, גם אז היו "מומחים" שהלעיטום בסיפורים והם בלעו אותם,אלא שהציבור לא ידע ע"כ, וייתכן שבמקום לחפש את הסיבה להתנגדותם לספר בהתנגדות רעיונית למחבר, יש למצוא אותה באיזה שרוט ("קנאי" בלשון הבני תיירע) או במשב"ק שהספר או מחברו לא מצאו חן בעיניו מסיבה שהיא, וכפי שסיפרתי בעבר על התנגדות גדוילי הגדוילים ל"מדרשה הגבוהה לתורה" של מכון הרי פישל.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 06/12/2009 03:12:06
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2009 07:39 |
|
| |
נישט,
נא קישור לדברים על המדרשה הגבוהה. כיוון שהח"מ עקב בזמנו מקרוב במאחורי הקלעים של המאבק, מעניין כיצד הוצג.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2009 09:41 |
|
| |
.
אני רק יכול לדמיין את החרמות לפני אלף שנים, כשהחליט מי שהחליט לכתוב את הגמרא ביחד עם המשנה. שהרי הגמרא במקור לא נכתבה כשהמשנה משובצת בתוכה.
כמה מלים ניתן היה לומר על כך שהוא מיקל על הלומדים, ומחסר מהם עמל, שכה נחוץ הוא כדי ללמוד.
ראו, למשל, את כ"י ברלין, בו המשנה כתובה באמצע הספר, והגמרא כתובה סביבה. כבר הכניסו את המשנה, אך טרם "שיבצו" אותה לפי הדיון.
מזלם של האלמנה והאחים ראם שלא חיו בבני-ברק של תקופתינו. שלומי אמוני ב"ב היו מעלים על המוקד את מי שהעזו לחסר בעמל התורה ולהדפיס יפה את הרי"ף בסוף המסכת, ואת הרא"ש והמהרש"א...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2009 12:08 |
|
| |
לספרן
האם גם למדת שם?
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=588632&forum_id=1364
למזקני העמק
הרי לפניד סיפורו של הכולל, שהחל במשמעות "קהל, עדה" וכדברי זריחת עץ, והתפתח למה שהוא היום.
ה"כולל" במשמעות "מקום לימודים לאנשים נשואים" החל בשנת תרלז- 1818, כאשר ר' ישראל ליפקין, הידוע כר' ישראל סלנטר (מסלנט), הצליח לקבל מעשיר ברליני, בשם עובדיה לחמן, עשרת אלפים רובל להקמת "קרן קיימת", והקצבה שנתית בסך אלף רובל, מטרת המוסד היתה "להחזיק לומדי תורה ולנהלם על פלגי התורה והיראה להכשירם להיות מורי הוראה בישראל", לארגונם קראו "כולל תמיכת אברכים פרושים בקובנה" ולמוסד "כולל פרושים דקובנה", מספר הלומדים הגיע לששים, וכל אברך קיבל תמיכה, שאיפשרה לו לכלכל את בני ביתו ברווחה.
כך זה התחיל, ומכאן השם "כולל", למוסדות הלימוד לגברים נשואים.
הרב דב כץ, מביא בספרו "תנועת המוסר", (כרך א עמודים 193-199, ירושלים תשמ"ב), בדפים על גבי דפים, מדברי הר"י סלנטר, שהקים את הכולל מטרת הראשון ''כמוסד להכשרת רבנים ומורי הוראה'', אך לדעת גדוילעי התורה: הרבנים "אליעזר מנחם מן שך, יעקב ישראל קניבסקי, חיים שמואלביץ, משה חברוני", שחתמו "לכבוד התורה" על כרוז ביום ו' טבת תשלב- 1972 שהוצא נגד "המדרשה הגבוהה לתורה שע"י מכון הרי פישל", בראשות הרב שאר ישוב כהן, (כיום רבה הראשי של חיפה), "עצם הקמת מוסד שתכליתו תהיה להכשיר רבנים בישראל, פסול הוא ומופרך בעיקרו והוא כקטב מרירי בגופה של היהדות".
ולפניכם נוסח הכרוז במלואו כפי שהוא בקובץ השקפתנו, לקט ממכתבי מרן בעל הקהלות יעקב, (בני ברק תשמה עמ' 22):
"בהיות שבזמן האחרון קמו אנשים לשנות צורת הכוללים הק', ולהקים בירושלים, מוסד בשם "מדרשה גבוהה לתורה", אשר מטרתה להכשיר רבנים, מצאנו לנכון לפרסם דעתנו, כי כל בית מדרש לרבנים, יהי' תחת איזה שם שיהי', ואפילו בלא שום לימודי חול, אסור בהחלט, וכמו שכתבו בפירוש גדולי הדור העבר, בכרוז שנתפרסם בשנת תשט"ז, ש"עצם הקמת מוסד שתכליתו תהיה להכשיר רבנים בישראל, פסול הוא ומופרך בעיקרו והוא כקטב מרירי בגופה של היהדות", כי אין לכוללים שום מטרות מלבד, לימוד התורה, כאשר מאז ומקדם, והיחידים הזוכים לצאת להוראה זוכים, וח"ו מלשנות אפילו שינוי כל שהוא, מצורת הכוללים הק' מכפי שנתייסדו, ע"י מצוקי ארץ זי"ע מהדורות הקודמים, וכל המשנה ידו על התחתונה, ועתיד ליתן את הדין, וחלילה לשום אברך בן תורה להיות נמנה עמהם.
______________________
מואדיב
מזל שישנם גויים בעולם
http://aleph500.huji.ac.il/nnl/dig/books/bk002008397.html
תוקן על ידי נישטאיך ב- 06/12/2009 12:17:47
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2009 12:17 |
|
| |
[ תודה. לא. ]
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2009 23:43 |
|
| |
האם ייתכן שאדם אחד חקר, זכר, כתב, ניקד, תרגם, פירש, ערך והגיה את כל מה שהופיע בדפוס בשמו?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2009 08:55 |
|
| |
נישט,
(החל ממסכת מסויימת בש"ס, שזהו מפעלו העיקרי, מופיעה בסופה שלא בהבלטה, רשימת שמות חברי המערכת. גם כרכי הביאור לתניא למשל נכתבו ע"י יהודי בשם מאיר הנגבי. אבל יחד עם עובדת הצוות העומד לרשותו, ברור שמדובר בברוך כשרונות מגוונים.)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2009 13:58 |
|
| |
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2009 01:42 |
|
| |
אשכול דמגוגי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2009 02:22 |
|
| |
עמלה זה לא ספורט,
כל העמלה היא בכדי לדעת ולהבין ולקיים את התורה,
אחד הסיבות שמלמד מותר לו לקחת תשלום ?
בגלל שהוא בעצם לא מלמד תורה,
רק מלמד שפה, ומלמד איך ללמוד,
לפי זה יוצא, שאין זה בכלל לימוד תורה ?
|
|
|
|
|
