היהדות אידאה או מציאות חיים?

לפני מספר ימים מצאתי את עצמי באמצע וויכוח סוער ביני לבין חבר לגבי היהדות, והייתי רוצה לעלות את נושא הוויכוח לדיון כאן בפורום. הוויכוח היה בשאלה האם היהדות היא אידאה, כלומר רק דת, רעיון עליון ורוחני שכולל בתוכו קיום מצוות ועבודת ה', וע"י כך הפצת שם ה' בעולם, או שאולי היהדות היא מציאות חיים, כלומר היהדות היא עצם מציאותו של עמ"י החי את חייו ופועל בכל תוחמי החיים?
מה אתם אומרים?

http://tpeople.co.il/leibowitz/leibarticles.asp?id=31

ירוחם,

כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט

שתי הערות על הנחות היסוד של הדיון.

לפני שמדברים על 'מה היהדות אומרת', צריך להגדיר מה זו  'יהדות', ואם יש בכלל חיה כזאת.
כל הדיבור הזה על 'יהדות' כעל איזה משהו מונוליטי אחיד עם משרד מסודר ודובר שמוציא הודעות, הוא פשוט מופרך, ולא מתאים לעידן שלנו.
מה זו בדיוק 'יהדות'. המקרא? חז"ל? הרמב"ם? המקובלים?, וכן הלאה וכן הלאה.
אין פשוט דבר כזה 'יהדות', וכל הדיבורים האלה על 'היהדות אומרת', 'לפי היהדות', וכו' וכו', זמנם עבר.
אם כבר, אפשר לדבר על 'יהדויות'.  

דבר שני, מה זו ההצגה הדיכוטומית הזאת. אידיאה או מעשים.  שחור או לבן. אנחנו חייבים להחליט?
ואולי גם וגם?
ואולי היהדות המופלאה והמושלמת שלנו השכילה לאחד את האידיאה והמעשים לשלמות אחת?ואולי היהדות היא אידיאה המתבטאת במעשים ומעשים המשקפים אידיאה?
לפחות תתן לנו את האפשרות הזאת.

לא האם היהדות היא רעיון או קיום מצוות, אלא האם היהדות היא דבקות ברוחניות (כלומר קיום מצוות והפצת שם השם בעולם) או עצם קיומו של עם ישראל.

איש ציפור דווקא ראה הפוך ממה שכתבת, דווקא כשעמ"י בגלות הוא מתנתק ממציאות החיים ומתמקד בתורה ובמצוות.. דדוקא עכשיו שאנחנו בתהליך של גאולה יש התעסקות בכל תחומי החיים ובכלל ישראל.

אני אנסה להבהיר את דברי. כאשר עמ"י אינו שומר תורה ומצוות האם היהדות קיימת או לא? כלומר האם עצם קיומו של עמ"י הוא היהדות או שאולי רק שמירת התורה והמצוות...? בניסוח אר האם היהדות היא דת?

ירוחם,

ירוחםשמ,
להסתכלות כזאת יש נ"מ מרחיקות לכת, כמו היחס לחילונים, היחס לא"י ובכלל היחס לתורה...