היהדות אידאה או מציאות חיים?

*--[endif]*

היום כתב מו"ר גדעון לוי: "אנחנו אפילו איננו יודעים להשיב אם היהדות היא דת או לאום" (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1134091.html).

תודה על הכתבה, פעם ראשונה (אאז"נ) שאני מסכים עם לוי (בקירוב טוב) למרות שמן הסתם הוא התכווין לקלל ואילו אני רואה בדבריו ברכה. (בקירוב טוב)

הרב גורן,
אנחנו כבר רגילים לחידושים ההלכתיים הנועזים שלך , אבל נראה שהפעם הגדשת את הסאה. בהינף מקלדת אתה שולף מהשרוול שורה של קביעות היסטוריות – סוציולוגיות, ובמחי יד מגדיר תקופות וארצות בקביעות ידעניות ונחרצות, כמפי הגבורה.

יהדות תימן ציפתה למשיח, כנראה שבפולין ובליטא לא שמעו עליו.
רס"ג וליטא ( איזה שידוך...) זה התורה, מה נאמר ומה נדבר, התורה ניתנה בכלל על ידי רס"ג בוילנה ובבריסק.
יוצאי מצרים זה המונותאיזם, עולי בבל כנראה דגלו בפוליתאיזם.
מנדלסון הוא אור לגויים, השאר הם חושך ליהודים.

והשוס מגיע בקטע האחרון: יהדותם של החסידים היא שמירה חסרת תבונה על מסורת אבות. על מנהגי אשכנז שמעת? כל השמרנות החסידית, שאגב היא סיפור מאוחר בהיסטוריה של החסידות, שהרי החסידות התחילה כידוע כתנועה מהפכנית, שבאה לשנות ולא לשמר, ואכן שינתה מנהגים ודפוסים רבים, לא מתקרבת לאפס קצה של השמרנות האשכנזית הישנה והטובה.

מאפיין זהות אמור להיות המאפיין החזק ביותר והמרכזי ביותר של כלל האנשים המחזיקים בזהות זו. הנושא של זהות יהודית הוא נושא סבוך עד מאוד, והמכתבים שקיבל בן גוריון מכל הוגי העם היהודי בנושא "מיהו יהודי" ילמד על כך. על כל פנים, הביטוי המעשי הכי בולט הוא בדרך כלל מגדיר הזהות. צפייה למשיח היתה לא רק בתימן, אבל את יהודי תימן צפייה זו הגדירה ומילאה את כל יהדותם. כנ"ל לגבי התורה בליטא (שרס"ג הוא הראשון שהגדיר וזיהה שאין האומה אומה אלא בתורתה), ובודאי שהחידוש החשוב ביותר של התורה והנושא המרכזי בה - הוי אומר המונותאיזם - היה המאגד והמאחד והזהות של עולי מצרים. בדור עולי בבל כמו בכל שאר כל הדורות, כיוון שדבר זה לא היה נתון לויכוח - שוב לא היה בו כדי זהות.
ובענין שאינו מן הענין, לא בכדי כתבתי "יהדותם של החסידים היא שמירה חסרת תבונה על מסורת אבות", כי כפי שניתן לראות - חכמי אשכנז בכל הדורות שינו מנהגים בלי שום בעיה כאשר הדבר נגד משהו מדעתם, ואכמ"ל.