הגיגים של אינסופית

והיא יודעת שהיא רוצה אותו שומר עיניים, זה ברור.
שיעבור את הרחוב במהירות, שלא יזכור איזה בגד לבשה החברה של האחות.
הבן תורה שלה.

אבל היא יודעת גם שהעיניים שלה מתחילות לנדוד.
ברחוב כשמגיחים אחד מול השני, וזזים בדיוק לאותו צד, וכמעט מתנגשים.
כשהיא הולכת מאחוריו, שומעת אותו מתאר פגישה כושלת שהיתה אתמול, ולחייה נצבעות בארגמן.
או באוטובוס, כשהיא קמה לכבוד התורה שלהם.
זה לא הגוף שלהם, מה הקשר,
וזה לא שהיא מוכנה לדבר איתם, כאילו שיעיזו לנסות.
אבל כככל שעובר הזמן היא נובטת, הכמיהה,
להציץ לעולם שלהם.
לבדוק אם מתחת למגבעת, באותן העיניים,
שוכן אותו זיק שבעיניה שלה.
מחפש וסקרן, ולחוץ לפעמים. ורוקם לעצמו חלומות.
ומאמין ובוטח, ולא מתיאש, כמעט.
איך בחתונות, כשהם נמצאים שם במסות,
ממש לידה, ואולי הפעם זה הוא, או חבר שלו,
או בן-דוד.
וכל הריכוז שלה הולך.
והיא עדיין תוהה אם זה מותר, אם זה בסדר, ואם זה נורמלי.
ולמה א"כ זו רק היא.
ומה הוא היה אומר על הרגשות האלה שלה.

 

כל אחד בתאו הסגור, בנפרד,
בספינה מטלטלת ע"פ הגלים,
עוד שניה היא תגיע לחוף, ובינתיים,
נעולים בשבעה מנעולים.

והיא יודעת שהיא רוצה אותו שומר עיניים, זה ברור.
שיעבור את הרחוב במהירות, שלא יזכור איזה בגד לבשה החברה של האחות.
הבן תורה שלה.

אבל היא יודעת גם שהעיניים שלה מתחילות לנדוד.
ברחוב כשמגיחים אחד מול השני, וזזים בדיוק לאותו צד, וכמעט מתנגשים.
כשהיא הולכת מאחוריו, שומעת אותו מתאר פגישה כושלת שהיתה אתמול, ולחייה נצבעות בארגמן.
או באוטובוס, כשהיא קמה לכבוד התורה שלהם.
זה לא הגוף שלהם, מה הקשר,
וזה לא שהיא מוכנה לדבר איתם, כאילו שיעיזו לנסות.
אבל כככל שעובר הזמן היא נובטת, הכמיהה,
להציץ לעולם שלהם.
לבדוק אם מתחת למגבעת, באותן העיניים,
שוכן אותו זיק שבעיניה שלה.
מחפש וסקרן, ולחוץ לפעמים. ורוקם לעצמו חלומות.
ומאמין ובוטח, ולא מתיאש, כמעט.
איך בחתונות, כשהם נמצאים שם במסות,
ממש לידה, ואולי הפעם זה הוא, או חבר שלו,
או בן-דוד.
וכל הריכוז שלה הולך.
והיא עדיין תוהה אם זה מותר, אם זה בסדר, ואם זה נורמלי.
ולמה א"כ זו רק היא.
ומה הוא היה אומר על הרגשות האלה שלה.

 

כל אחד בתאו הסגור, בנפרד,
בספינה מטלטלת ע"פ הגלים,
עוד שניה היא תגיע לחוף, ובינתיים,
נעולים בשבעה מנעולים.